כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    סוכן פתיתים

    פוסטים אחרונים

    כל יכול

    3 תגובות   יום שלישי, 21/1/14, 13:29

    ''

    ''

    ניגשתי אליה באמצע הדיסקוטק כך קראנו לזה, בסרגל הזמן היה את עידן האבן, היו עוד כמה עידנים, אחר כך דיסקוטק, ואז זה הפך למועדון או סתם מבנה עם שם ומספר רחוב. זאת הייתה הפעם הראשונה שראיתי אותה, גבוהה עם שיער שחור ארוך וחושנית בטירוף ,משהו בה אמר לי שגם היא השחקנית הראשית בסרט של החיים. אין מה לעשות שבחורה משדרת את זה נכון ולא בצורה מוחצנת זה מפעיל את כל הסנסורים של הגבר, הרגשתי כמו זכר אלפא. אין מקום לאף אחד או במקרה הזה לאף אחת להפריע לי, בלי להסס יותר מידי ניגשתי אליה ולחשתי לה שאני מת לשכב איתה עכשיו. השאלה איך היא תגיב ומאיפה לעזאזל החוצפה שלי בכלל לא העסיקה אותי,פעלתי בצורה אינסטינקטיבית כאילו נפלה כוס לכיוון הרצפה ואני שולח יד להציל אותה, אין פה זמן לחשוב  וכך פעלתי, להבנתי או שהיא אומרת כן או שהיא אומרת לא, החיים פשוטים אין מחסומים, אין פילטרים, אין מחיר, הכול מותר ויכול לקרות כפי שאני רוצה. החיים מחכים לי שאכבוש אותם, אני השחקן הראשי פה וכולם ניצבים בסרט של חיי.

     

    היא הסתכלה עלי כמה שניות ,אבל ידעתי שהמוח שלה פותח וסוגר מגירות כמו מחשב על ומנסה לפענח את כל האפשרויות הקיימות ,עושה הסתברויות מה יקרה בכל סיטואציה, הגוף  שלה מבין שמשהו השתנה, הוא מגיב בדופק מואץ ,בית החזה שלה עולה ויורד היא נושמת דרך האף בשפתיים סגורות ובמבט חודר כמו קרניי לייזר, הבלבול גורם לגוף להיכנס למצב הישרדותי כאילו רודף אחרינו טיגריס, מערכת העיכול נכנסת למצב שינה כדי לא לבזבז אנרגיה, הלב מזרים דם רווי חמצן לכיוון השרירים שלנו ,נקבוביות הזיעה מתחילות לקרר את העור לקראת המאמץ בבריחה מהסכנה , התגובה ההישרדותית הטבועה בנו מתרגמת כל יציאה קיצונית שלנו מהשגרה למשהו שמאיים עלינו והפניה שלי אליה הייתה עבורה יציאה קיצונית מהשגרה.

     

     המבט שלה חודר אותי,מצמוץ עיניה המהיר אומר לי שהיא שואלת את עצמה שאלות והן עפו באוויר, מה הוא אמר לי, שמעתי טוב, אני רוצה, אני לא רוצה ,אני פחדנית, אני אמיצה, אני טיפשה, איך אני אראה, מה זה יגיד עלי אם אומר כן , מה זה יגיד עלי אם אומר לא , אני עם חברה פה, זה בכלל מסוכן, מה הוא מציע ,ומה זאת אומרת לשכב איתו עכשיו , איפה, מה , מי זה ?????

     

     תפסתי לה את היד ויצאנו לכיוון המדרגות תוך כדי שאני מפלס לנו את הדרך בין ים האנשים, אני מרגיש שאני לא צריך למשוך אותה והיא משתדלת לשמור על האחיזה, אני לא מתאפק ועט עליה בנשיקה בחדר המדרגות ,היא מחזירה לי באותו הכוח ואני שואל את עצמי אם זה החוק השני של ניוטון שכמות הכוח המופעל שווה לכמות הכוח המוחזר,או שמשהו פה עובד הפוך מחוקי הטבע, אני מרגיש כמו בזירה רבת נפגעים ,מנסה לחשב מה המהלך הבא שלי ומתבלבל בעצמי מעוצמת התדרים שמציפים אותי ,עכשיו אני במצב הישרדותי, אני ביציאה קיצונית מהשגרה , ברור לי שאני זה שקבעתי את המחיר ואני זה שאצטרך לפדות את הצ'ק .

     

    המוח שלי מקרין על שלטי החוצות שבראשי שזה אמיתי , אני שיכור מהתוצאה קצת נבהל אומר לעצמי  שניסיתי למתוח קו גבול דמיוני, רף מאוד גבוה כדי שמישהו יעצור אותי,לא באמת התכוונתי זה קו גבול שתשובה שלילית היא הרבה יותר הגיונית מתשובה חיובית, אני גם אדע להסביר לעצמי שאין פה באמת דחייה, השתעשתי קצת .

     

    אני מרגיש זיעה קרה שמכסה את גופי, לא ייתכן שאשתפן עכשיו. משהו בתוכי אומר לי תתאפס על עצמך ותמשיך בתוכנית שאין לך, לא נראה לי שזה המוח שלי, הוא בדרך כלל בסדר משהו אחר לקח פיקוד ואני משתף פעולה. אנחנו מחפשים את האוטו שלי בחניה, אקט סטנדרטי ורגיל בנסיבות אחרות אבל הזוי בטרוף עכשיו, אני קולט שאני אפילו לא זוכר איך היא נראית עם כל האורות והעשן ומגניב לעברה מבט ,משהו בי נרגע , אני מרוצה מהתוצאה ומנשק אותה שוב כאילו להודות לה שהיא באמת יפה, שמעתי כמה סיפורים על בנות שהמראה שלהם במועדונים עם כל האורות המרצדים איך לאומר זאת בעדינות קצת מפתיע .

     

    אני פותח לה את הדלת כאות למחווה ג'נטלמנית אחרי שהתנהגתי כמו שוק הבשר ומגניב לעברה עוד מבט לשכנע את עצמי שזה אמיתי,קר בחוץ ולרכב לוקח זמן להתחמם ברוח הירושלמית ששורקת בפתחיו, היא מבינה שאנחנו צריכים לנסוע מכאן ,אנחנו יושבים ללא מגע כל אחד עם עצמו אני נוהג ותוך כדי מנסה לחשוב על מקום שיתאים לאירוע ,אין לי מקומות כאלו בשלוף העסק חדש לי . ברדיו שנדלק יחד עם הסוויץ' התנגן לו שיר הכי לא קשור לכלום, אני זוכר שזה הצחיק אותי זה לא היה כמו בסרטים שיש איזה שיר של סלין דיון שמגיע לפזמון בדיוק שכף ידה נוגעת בחלון מלא האדים של נשימתה, בקיצור השיר עצבן אותי שהוא לא משתף פעולה וכך יצא שכיביתי את הרדיו ונאלצתי להתמודד עם השקט.

     

    אני מתחיל להתרגל לרעיון שיושבת לידי בחורה יפה ששותפה לפשע בדיוק כמוני , היא יכלה להעיף לי סטירה על החוצפה אבל היא בחרה לבוא. אני בוחר עכשיו עם פחות נקיפות מצפון להמשיך לשתוק ,לא רוצה להרוס את הרגע הרי בדמיון שלי אני יכול להחליט שהיא נסיכת האיים המלזים אם יש כאלה ,נכון בדמיון אנחנו תמיד מגזימים .באחד מימי המילואים שלי בבקעה יצא ששמרתי יחד עם עולה חדש מברה"מ בשם מישה שלקח את התפקיד כל כך ברצינות, שפחדתי ממנו יותר מהמחבלים שהפתיעו את הגדוד לפנינו בסיור בט"שית על גדר הגבול עם ירדן. גבול שהיה רדום שלושים שנה נזכר להיות בעייתי במילואים שלי, חודש אוגוסט 270 מעלות בצל ואני מסתכל על מישה מתארגן לשמירה ומושך את שרוכי נעליו כ"כ חזק ומנסה לדמיין אותו בחורף הרוסי לעומת הגהנום בבקעה. בכל אופן לא יודע אם זה החום שטיגן לנו את המוח או השעמום הנוראי , שואל אותי מישה עד לאן אני חושב שאני יכול לזרוק אבן לכיוון המדרון , ואני שכל ילדותי הייתי עסוק במלחמות אבנים עם הבניין השכן הצבעתי על סלע גדול שהיה דיי מרוחק, מישה אמר לי שכנראה באמת קרה לי משהו בחום והשעין את גופו לאחור בתנועת גוף שאומרת נראה אותך.

     

    לא הגעתי אפילו לחצי המרחק , לא כי אני לא יודע לאמוד מרחקים ,פשוט מהסיבה שאדם בדרך כלל מאמין על עצמו הרבה יותר ממה שהוא באמת יכול, ובמקרים שהוא כן אומד נכון את יכולתו הוא בעצמו מופתע מהתוצאה. וכך בין מחשבה למחשבה הרכב התחיל להתחמם והגענו לאחד מגני השעשועים בשכונת ילדותי תוך שאני נכנס עם הרכב לתוך אזור הנדנדות וזאת הייתה הפעם השנייה שהישרנו מבט אחד לשני.

      

    מפליא לאיזה תוצאות ניתן להגיע שפועלים ללא מחסומים ,הסקס באותו הלילה לא מדורג אצלי כהצלחה מסחררת או ככשלון צורב, הוא בכלל לא האישו. לבחורה המקסימה שהייתה איתי אין שם בזיכרוני למרות שנדמה לי שבסוף כן עשינו הכרות , החוויה העוצמתית של הכיבוש ,של ההצלחה בלהשיג מטרות שנראות כלא מציאותיות תלווה אותי לא מעט בחיי ויהיה לה תפקיד מפתח ברצף האירועים בהמשך ,באותו לילה הרגשתי כל יכול .

    דרג את התוכן:

      תגובות (3)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        22/1/14 16:25:

      צטט: --()-- 2014-01-22 15:37:27

      פוסט עוצר נשימה. אתה כותב מעולה!

      עכשיו אחרי שנשמתי מעט, אני מנסה לזהות את כל המצבים בהם פעלתי ככה. היו כמה. אחד מהם אפילו די דומה לזה שתיארת, רק שנגמר אחרת.

      הוא חבר טוב, עד היום :)

       

      תודה b , ממש נעים לקבל תגובה מפרגנת.

        22/1/14 15:37:

      פוסט עוצר נשימה. אתה כותב מעולה!

      עכשיו אחרי שנשמתי מעט, אני מנסה לזהות את כל המצבים בהם פעלתי ככה. היו כמה. אחד מהם אפילו די דומה לזה שתיארת, רק שנגמר אחרת.

      הוא חבר טוב, עד היום :)

        21/1/14 21:13:
      גדול. צחקתי ממישה ומנסיכת האיים המלזים, נראה לי שהיא באמת היתה..."עכשיו אני במצב הישרדותי" זו בין התובנות המזוקקות שפגשתי, קרה לי גם, אני - אפילו כשרק ניסיתי להתחיל עם בחורה (בדרכים הרבה יותר קונבנציונליות) כבר הפכתי הישרדותי עם מצוקה לא ניתנת להסתרה...אוחחח

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      טייסמשנה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין