כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    חינוך אחר

    B.A. ללא מיון

    11 תגובות   יום רביעי, 22/1/14, 19:46

    לצורך כניסה לאוניברסיטה יש צורך היום בתעודת בגרות ופסיכומטרי. האוניברסיטה הפתוחה, לעומת זאת, אינה דורשת פסיכומטרי וכך גם חלק מן המכללות. עשיית תעודת בגרות תופסת את רובה של החטיבה העליונה בתיכון וגם חלק מלימודי חטיבת הביניים, ואילו הפסיכומטרי מחייב הכנה מרובה ומייגעת שנעה בין חודשים לשנים.


    בימים אלה מתקיים דיון ער בדרך להקלת הכניסה למוסדות להשכלה גבוהה. שר החינוך פירון טוען שאין הצדקה לדרישת "כפל המבצעים"– גם תעודת בגרות וגם פסיכומטרי – ואילו אחרים מוצאים שהבגרות של היום היא בזבוז זמנו של הנוער והסטת החינוך בכיתות הגבוהות מיעדים רלוונטיים לתקופתנו. הדברים הבאים תומכים בביטול מוחלט של תהליכי מיון מוקדמים למוסדות הרבים-מדי להשכלה גבוהה, שמתחרים ביניהם על הסטודנטים ובתוך כך מורידים את הרמה (חגית מסר-ירון, יו"ר המל"ג, בראיון לדמרקר, 5.1.2014).


    בתי-ספר וירטואליים וקורסים מקוונים הולכים ומתרבים בקצב מואץ. באתר coursera לומדים כבר עתה ששה מיליון סטודנטים שבוחרים מבין 650 הקורסים המוצעים שם. אתר open culture מציע בחינם 825 קורסים מקוונים של אוניברסיטאות מובילות, ואלו הן דוגמאות בלבד. ניתן היום לעשות תארים אקדמאיים מלאים מן הכורסא בבית, והאפשרויות מתרבות עוד מרגע לרגע.


    מה היה קורה אם היו מכריזים אצלנו על כניסה פתוחה לאוניברסיטה – ללא צורך בבגרות ופסיכומטרי – לעשיית תואר ראשון? אין ספק שהאוניברסיטאות היו "נסתמות": מספר הכיתות המוגבל היה צר מלהכיל את הביקוש, וגם מספר המרצים, שפחת בשנים האחרונות במרבית הפקולטות, לא יענה על הצרכים של המוני הצובאים על הפתחים.


    אבל הכל ייראה אחרת אם התואר הראשון יהיה מקוון – ברשת – לפחות בראשיתו. השנה הראשונה תיעשה באמצעות שיעורים שהסטודנט יקבל אל ביתו, ולא יהא עליו להגיע פיסית אל הקמפוס האקדמי. בואו נתאר לעצמנו את המצב, שבו הסטודנט נרשם ללימודים במוסד אקדמי מסויים, לפי בחירתו, באמצעות האינטרנט, פרוצדורה פשוטה שאין בה חידוש. הוא יחליט על תחום הלימודים ועל הקורסים שייקח, מה שבתחילה יהיה מוגבל, וייעשה רב אפשרויות בתוך שנים ספורות. חבל שחגית מסר-ירון, יו"ר המועצה להשכלה גבוהה, שנזכרה לעיל, אינה רואה זאת כאופציה. היא שוגה.


    כיצד תתנהל הלמידה? הסטודנט, באמצעות המחשב, ישמע הרצאות של מיטב המומחים בתחומיהם, ובמקומות מסויימים יהיה מעורב גם בלמידה סינכרונית, כלומר בזמן אמת, כשהוא בדיאלוג עם המרצה. הוא יקבל מטלות – לקרוא חומר, לענות לשאלות, לחקור נושא, להכין עבודות – שאותן יבדקו סטודנטים לתארים מתקדמים. לכל סטודנט מתחיל יהיה חונך מקרב תלמידי התארים המתקדמים, והנחייה של סטודנט שנה-ראשונה תיחשב לחלק מחובות הלמידה עבור תלמידי התואר השני או השלישי. יש סבירות לכך, שהנחייה כזאת תקדם את המנחה לפחות כמו את אלה שאותם ידריך.


    ולעניין הכסף: סטודנט שנרשם לאוניברסיטה ישלם על שנת הלימודים הראשונה בין מחצית לשני-שליש העלות שלה כיום, ואילו האוניברסיטה תקבל הכנסות מסטודנטים רבים, שחוסכים בנוסף לעלות הנמוכה גם צורך בדירה בקרבת המוסד האקדמי וגם הוצאות נסיעה. לפנינו הליך ברור של סגירת פערים חברתיים.


    במהלך שנת הלימוד הראשונה, ובסופה, יעשו הסטודנט והמוסד האקדמי חשיבה על מידת ההתאמה של התלמיד ללימודיו. יש להניח שמספר לא מבוטל של סטודנטים יוותרו מרצונם על המשך הלמידה, וקרוב לוודאי שגם האוניברסיטה תמצא את חלקם בלתי מתאימים. במקרים כאלה אפשר יהיה להיפרד כידידים. השאלה אם בשנה השניה יימשך אותו הליך או ייעשה מעבר ללמידה פנים-אל-פנים בקמפוס, תישאר לבחינה אמפירית של המציאות שתיווצר. גם אם יתמהמה בוא-יבוא, אבל כנראה שלא יתמהמה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        27/1/14 17:37:

      אכן, בתוך עשר שנים מעמדם של בתי-הספר העל-יסודיים יהיה מוטל בספק גדול. מי שעיניו בראשו מן-הראוי שיתחיל לחשוב על כך כבר עתה.

        26/1/14 12:03:
      הרעיון שלך לא רע, אבל הוא לא מתאים לכל מקצועות הלימוד. מה היה קורה, מעבר לבזבוז זמן וכסף של אנשים שלא מתאימים ללמוד מקצוע מסוים? בחלק מהמקצועות - כלום. במקצועות אחרים, הדורשים השקעה כספית של האוניברסיטאות והמדינה, היה נגרם נזק ממשי. אתה מוזמן לקרוא פוסט שמסביר זאת ביחס לרפואה (דווקא מקצוע, שלגביו עדיין יעשה שימוש בפסיכומטרי): ביטול המבחנים הפסיכומטריים : ההיבט הכלכלי http://avi-rosenthalhe.blogspot.co.il/2014/01/blog-post_19.html
        26/1/14 07:40:

      המבחנים הפסיכומטריים הם הרע במיעוטו. נכון שהם לא ממש מדויקים והם מפלים לטובה גברים דוברי שפת אם עברית, בעלי השכלה תיכונית עיונית, אבל צריך להגביל בצורה כלשהיא את מספר הלומדים באוניברסיטה. תפקידה העיקרי של האוניברסיטה הוא לא לתת לאנשים תואר ראשון למטרות נקודות גמול במשכורת, אלא בראש ובראשונה לשמש שמוסדות למחקר אקדמי ולהכשיר דור עתידי של חוקרים ואנשי מדע.

      כבר כשאני למדתי באוניברסיטה העברית, לפני כמעט 20 שנה, היו שם קורסי מבוא שבהם היו (לפחות היו רשומים), 300 תלמידים ויותר. בחצי השנה הראשונה ללימודים כמעט 30% פרשו או עברו חוג. מאוד קשה ללמוד ואני מניח שגם ללמד בתנאים כאלו. ממה שאני שמעתי מאז המצב רק הלך והחמיר. כיום יש אחוז גבוה הרבה יותר אנשים שהולכים לאוניברסיטה רק כדי שיהיה להם תואר ולא מעוניינים בכלל ללמוד או להשקיע. מובן שאפשר להאשים בזה את מערכת החינוך הישראלית שהחל התיכון מקדשת רק את המטרה של תעודה וציונים) ומזניחה את התפקיד של הקניית ידע, חינון וחשיבה עצמאית. ההבדל הוא שבתיכון יש חוק חינוך חובה, ובמוסדות ההשכלה העל יסודיים יש אפשרות בחירה בין מוסדות שמקנים מקצוע, מוסדות מחקר ומכונים להענקת תואר ראשון.

      אי אפשר, מבחינה תקציבית ואקדמית לפתוח את האוניברסיטאות לכולם, צריך שיטת מיון, וכרגע אין שיטה טובה יותר מהפסיכומטרי, על אף המגרעות

        25/1/14 23:59:

      צטט: k57k46 2014-01-25 21:18:50

      דמגוגיה זולה ותו לא. 1) בזמני לא היה צריך הכנה לפסיכומטרי - קנית ספר עם בחינות לדוגמה, פתרת כמה מהן וניגשת לבחינה. מי שצריך חודשים ואפילו שנים כדי להתכונן לבחינה - כנראה שהוא מנסה להתקבל לתואר שאינו מתאים לו. 2) נניח ונקבל את הצעת הכותב וכל מי שירצה ללמוד באוניברסיטה יוכל ללמוד שנה קורסים וירטואלים. האם תהיה לתלמידים סיבה ללמוד בבית הספר? הרי בכל מקרה הם יוכלו להתחיל לימודים באוניברסיטה. השוט היחיד שיש למערכת החינוך ייעלם. ומה יקרה עם כל התלמידים שאחרי שנה ראשונה יבינו שאין להם מקום בהנדסה או רפואה? הם ילמדו לתואר אחר, נאמר בביולוגיה. ואחרי שנה יבינו שגם שם אין להם מקום. ואז הם ינסו כימיה. ויגלו שגם זה לא בשבילם. ולא תהיה להם סיבה להתאמץ, כי הם יוכלו ללמוד עוד ועוד עד שימצאו מקצוע מספיק קל שמתאים להם. מה תהיה העלות של ההרפתקאה הזו להורים ולמשק? 3) אולי הכותב יכול להסביר לי מה זה "להיפרד כידידים"? הסטודנטים יילחמו בעור שיניהם להמשיך ללמוד. הם יאמרו, ובצדק, שהשקיעו שנה בתחום מסוים ואם ישנו את המקצוע כל ההשקעה שלהם תרד לטמיון. תחשבו כמה שנות אדם נחסוך אם נקבל בכל זאת לאוניברסיטה את אלו שלא הצליחו בקורסים המקוונים. 4) גם היום מי שלא השקיע בתיכון יכול ללמוד במכללה או באוניברסיטה הפתוחה, ללא צורך בפסיכומטרי. אוניברסיטאות המחקר פתוחות למי שהשקיע בלימודיו. האם לא כך צריך להיות? בית הספר משמש מסננת. ומי שבחר לבלות בתיכון, ישלם כסף כדי להשלים את הפער. 5) בהמשך ל-4, ישנו אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטאות, שמאפשר לתלמיד ללא בגרות להתקבל לפקולטה שבה בחר באוניברסיטה שבה הוא רוצה ללמוד, בתנאי שלמד מספר קורסים מסוימים באוניברסיטה הפתוחה והשיג בהם ציונים גבוהים. 6) בקיצור, צודקת פרופ' חגית מסר-ירון: הרעיון של הכותב יביא להורדת הרמה האקדמית של האוניברסיטאות, לשמחת אלו שלא למדו בתיכון ורוצים בכל זאת תואר אקדמי מכובד.

      אתה כל כך צודק .

      די לבינוניות שדורש כאן כותב הפוסט .

       

       


        25/1/14 21:18:
      דמגוגיה זולה ותו לא. 1) בזמני לא היה צריך הכנה לפסיכומטרי - קנית ספר עם בחינות לדוגמה, פתרת כמה מהן וניגשת לבחינה. מי שצריך חודשים ואפילו שנים כדי להתכונן לבחינה - כנראה שהוא מנסה להתקבל לתואר שאינו מתאים לו. 2) נניח ונקבל את הצעת הכותב וכל מי שירצה ללמוד באוניברסיטה יוכל ללמוד שנה קורסים וירטואלים. האם תהיה לתלמידים סיבה ללמוד בבית הספר? הרי בכל מקרה הם יוכלו להתחיל לימודים באוניברסיטה. השוט היחיד שיש למערכת החינוך ייעלם. ומה יקרה עם כל התלמידים שאחרי שנה ראשונה יבינו שאין להם מקום בהנדסה או רפואה? הם ילמדו לתואר אחר, נאמר בביולוגיה. ואחרי שנה יבינו שגם שם אין להם מקום. ואז הם ינסו כימיה. ויגלו שגם זה לא בשבילם. ולא תהיה להם סיבה להתאמץ, כי הם יוכלו ללמוד עוד ועוד עד שימצאו מקצוע מספיק קל שמתאים להם. מה תהיה העלות של ההרפתקאה הזו להורים ולמשק? 3) אולי הכותב יכול להסביר לי מה זה "להיפרד כידידים"? הסטודנטים יילחמו בעור שיניהם להמשיך ללמוד. הם יאמרו, ובצדק, שהשקיעו שנה בתחום מסוים ואם ישנו את המקצוע כל ההשקעה שלהם תרד לטמיון. תחשבו כמה שנות אדם נחסוך אם נקבל בכל זאת לאוניברסיטה את אלו שלא הצליחו בקורסים המקוונים. 4) גם היום מי שלא השקיע בתיכון יכול ללמוד במכללה או באוניברסיטה הפתוחה, ללא צורך בפסיכומטרי. אוניברסיטאות המחקר פתוחות למי שהשקיע בלימודיו. האם לא כך צריך להיות? בית הספר משמש מסננת. ומי שבחר לבלות בתיכון, ישלם כסף כדי להשלים את הפער. 5) בהמשך ל-4, ישנו אפיק מעבר מהאוניברסיטה הפתוחה לאוניברסיטאות, שמאפשר לתלמיד ללא בגרות להתקבל לפקולטה שבה בחר באוניברסיטה שבה הוא רוצה ללמוד, בתנאי שלמד מספר קורסים מסוימים באוניברסיטה הפתוחה והשיג בהם ציונים גבוהים. 6) בקיצור, צודקת פרופ' חגית מסר-ירון: הרעיון של הכותב יביא להורדת הרמה האקדמית של האוניברסיטאות, לשמחת אלו שלא למדו בתיכון ורוצים בכל זאת תואר אקדמי מכובד.
        25/1/14 21:18:

       

       

      מבחנים סטנדרטיים -- לרבות בחינות הבגרות, מיצ"ב, פיז"ה ופסיכומטריות -- הורסים את מערכת החינוך.  

       

       

              כל פעם כאשר ניתנים, המבחנים הארציים הסטנדרטיים לתלמידי כיתות ד', כיתות  ח', וכיתות י"ב, לרבות, מבחני מיצ"במבחני פיז"הבחינות הבגרות והבחינות הפסיכומטריות, הם נבחנים בהרחבה ונדונים מעל דפי העיתונות ובמשרדי הניהול של בתי-ספר שונים. ישוב אחד תוהה מדוע לתלמידיו היו הישגים כל כך נמוכים לעומת הממוצע, ישוב אחר מתגאה בתוצאותיו הטובות, בעוד שישוב נוסף מתגאה בכך שהוא מעל הממוצע אולם מודאג מהירידה לעומת השנה שעברה, וכן הלאה.  קהילות מדרגות את עצמן ואת בתי-הספר שלהן בהתאם לתוצאות המוחלטות והיחסיות האלו, ונראה שכל אחד מקבל כמובן מאליו שמבחנים אלה, שהם חדשים יחסית, הם מידה נפלאה למשהו מאוד חשוב הנוגע לחינוכם של ילדינו.

       

              למעשה, לא נגזים, אם נאמר שלמבחנים אלה יש השפעות שליליות הרות אסון על בתי-ספרינו. מן ההתחלה, הבה ונשאל את עצמנו: מה טבעם של מבחנים אלה? כיצד הם בנויים?  התשובה היא: שהם מחרוזות של שאלות אשר מנסות למדוד את כושרם של התלמידים לזכור עובדות ומיומנויות מסוימותלאחר שנבחן מקרוב את ההנחות עליהן מבוססים המבחנים, אנחנו יכולים להתחיל לרכוש הבנה פנימית וראיה לתוך אופיים המתעה והעקמומי.

       

              ראשית, מי מנסח את המבחנים? המחברים הם בעצמם חברי הממסד החינוכי, אשר מתבקשים לשפוט בדיוק מה חשוב ומה לא חשוב על כל אחד לדעת ברמה מסוימת. מי העניק ידע אלוהי כזה לקבוצת אנשים זו? מי יכול לטעון שהוא בעל תבונה כזו שהוא יודע את הדבר בבטחה -- בבטחה כזאת שתהפוך ידע זה לנקודת ציון לאלפי ילדים? איזה איש או אישה יכול לטעון שהוא בעל יכולת למיין ולבחור מתוך המאגר האין-סופי של הידע האנושי את המעדנים אשר הם חיוניים לכל?

       

              אם היו עומדים להקים מערכת כזו במקום אחר כלשהו למעט בבתי-הספר, הייתה קמה זעקה ציבורית כזאת שהמציעים היו מתחבאים מבושה. האם אין היא, הדבקות האוניברסאלית לערכה נתונה ומוגבלת של עובדות ומעשים, מהות הדוגמאטיות, האוטוקרטיה, הדיכוי  הפסיכולוגי? האין זה כך שאנחנו תמיד בזנו למדינות בהן קיימות תביעות כאלה? האין זה כך שאנחנו מתענגים תמיד על הרבגוניות שלנו, על החופש שלנו מכפיה בחשיבה? כיצד, אם כן, אנחנו יכולים להצדיק את הענקת הסמכות והכוח לקבוצת מורים, לשפוט את כל ילדינו על פי המידות  שאותם מורים יחליטו לקבען כמוחלטות ונכונות?

       

              ומה עם הרעיון עצמו של אמות מידה אחידות? האם זה הגיוני לחפוץ שכל בן עשר, או כל בן ארבע עשרה, או כל בן שמונה עשרה שנים יהיו בקיאים באותו החומר? התוצאה הגרועה ביותר אשר הייתי מדמיין לעצמי הייתה, שכל תלמיד במדינה יקבל ציון מצטיין! איזו תחזית מפחידה! האם אנחנו באמת רוצים לחיות בעולם חדש ואמיץ כזה? ואם זה טוב עבור הגילאים האלה, מדוע שנעצור שם? מדוע שלא נמשיך את העבודה הטובה, ונבחן את האנשים כל ארבע שנים, עד גיל  הזקנה, כדי להבטיח שלא יסטו מאמות המידה הטובות ביותר שעליהן הבוחנים שלנו יכולים לחשוב?

       

              האם לאנשים יש מושג מה המבחנים האלה עושים לבתי-הספר של הערים והכפרים השונים שלנו?  ככל שעובר הזמן, והביצוע במבחנים אלה הופך להיות חשוב יותר כמידה להצלחתם של בתי-הספר, יותר ויותר אנרגיה מופנית כדי להבטיח שהילדים יצליחו במבחנים. הביצוע במבחנים הופך להיות דבר ראשון במעלה, וכל פעם מושקעים בתרגיל עקר זה כמויות גדולות יותר של אנרגיה ושל זמן.  אינני מתפלפל בנושא זה. אותו הדבר קרה בכל מקום בו הוכנסו מבחנים סטנדרטיים.  לפני למעלה מחמישים שנה, כבר אז, התחוור למשל, שלהעמיד את כל תלמידי התיכון של העיר ניו-יורק בפני מבחני ריג'נט של המדינה בכל מקצוע, הביא את ההוראה בכל מדינת ניו-יורק לבינוניות אחידה שעד היום טרם התגברו עליה. משהו דומה קרה עם הסאט'ס (SAT'S - Scholastic Aptitude Tests - מבחני כושר הלמידה: מבחנים פסיכומטריים בארה"ב), שהפכו למטרה בפני עצמה לכניסה לאוניברסיטאות, ומטילים צל על למידה יצרנית כלשהי אשר לולא הם, היה עוסק בה התלמיד במשך השנים האחרונות של בית-הספר התיכון.

       

              אין זה מאוחר מדי מכדי לנטוש את המבחנים מוליכים שולל והעקמומיים האלהבמחשבה שנייה, אולי זה כן מאוחר, לעת עתה;  אולי יעברו עוד הרבה מאד שנים של שיגעון זה עד שהאנשים ברשויות המרכזיות יבחינו בכך שהם חונקים את אותה מערכת חינוך אשר הם חושבים שהם רוצים לשפרה. אולם דבר אחד אשר אנחנו יכולים לעשותו כדי להילחם בשיגעון הזה ברמה המקומית הוא להתעלם מתוצאות המבחנים, בכולם ובכל אחד מהדיונים בבתי-הספר המקומיים  שלנו.  אם הקהילות המקומיות מחליטות, כל אחת בעצמה, להתרכז במה שהן חושבות שהוא חשוב ולהתעלם ממה שכל אחד אחר אומר להן שהוא חשוב, עדיין יש תקווה שנוכל להימנע מן האחידות -- המטמטמת, החדגונית, שמקהה את החושים -- אשר מבחנים אלה מנסים להכתיב לנו.

       

              אין כמעט שימוש ואין כמעט טעם למבחנים במסגרת חינוכית בעלת משמעות. האזרח הממוצע מבין זאת היטב. זו הסיבה מדוע אנחנו בקושי רואים או משתמשים במבחנים במשך חיינו כמבוגרים, למרות שאנחנו מבלים שנים אחרי שנים כאזרחים פוריים. ככל שמחנכים יקדימו להבין עובדה זו, בתי-הספר שלנו יהפכו למקום ראוי, אשר יכין כהלכה את ילדינו ונערינו לעתידם.

       

        25/1/14 20:46:
      אין צורך ביותר מדי סטודנטים...האוניברסיטאות מוצפות בסטודנטים בחוגים במדעי החברה והרוח לעומת חוגים של מדעים מדוייקים שם יש יותר ביקוש לאנשים עם תואר דווקא הפסיכומטרי משפר יכולות למידה בטווח הקצר אבל זה עסק מסחרי והסיכוי שייפרדו ממנו נשמע לי קלוש... המרחק בין בגרויות להתחלת לימודים יכול להיות 5-6-7 שנים ויותר אז באמת מה שלמדנו בתיכון הולך ונשכח ויש צורך במכינה במקום שעולה לא פחות משנת לימוד לדעתי coursera לא מתאים למי שאין רקע
        25/1/14 02:51:

      לגמרי בעד

        24/1/14 16:37:
      מעניין. זה די דומה למה שקורה בשנה א' בכלכלה,ובשנה ב' יש הרבה נושרים...השאלה בנוגע לסגירת הפערים :לפחות יהיה סיכוי שווה,אך הדרך עד לשם לא שווה,לתושבי המרכז,לעומת הפריפריה.
        24/1/14 12:20:
      במשך שנים כתבתי ודברתי על כך שלא כל בוגרי בית הספר התיכון צריכים ללכת לאוניברסיטה. רובם צריכים לרכוש בבתי ספר מתאימים מקצוע, על פי בחירתם, שיילמד ברמה גבוהה. המיעוט ילמד באוניברסיטה ויהווה עתודה למרצים ולפרופסורים. האווירה הכללית בישראל, לא הסכימה עם דעותי. כל אמא רצתה בן/בת בוגר אוניברסיטה. מכאן פתיחת המכללות והאוניברסיטה הפתוחה. היום, כאשר לבוגרי האוניברסיטה אין עבודה המושגת בקלות, עולות מחשבות חדשות. אוניברסיטאות המחקר לא תוותרנה על תנאי קבלה קשוחים. עד עתה הם הכתיבו מה ילמדו ובמה ייבחנו בתיכון. אם יסירו זאת מהם, אין ספק שהם יבחרו בדרך אחרת לבחון את הבאים בשעריהם. מה שייבחרו, יחייב את המועמד להתכונן, ושוב נחזור למכונים העושים זהב מהכנת תלמידים. אולי, יעסקו אוניברסיטאות המחקר רק בתלמידי התואר השני, ויניחו את ההכנות לתואר ראשון לגופים אחרים. לדוגמא, ההצעות שאתה העלית. אז אפשר יהיה ללמד כראוי בבית ספר תיכון, לסלק את הבחינה הפסיכומטרית שמזמן טענתי כי אין לה ערך בניבוי כשרי התלמיד והתמדתו בלימודים. ובה בעת, יוכל כל מי שמעוניין לעבוד וגם ללמוד לתואר ראשון בכל נושא המקובל עליו. מה שברור לכל - מהפיכה חייבת להיות. סוף סוף...
        23/1/14 17:27:
      המוסדות האקדמיים לא יוותרו על הכוח למיין. המיון הוא אלימות פשיסטית, זרוע של השלטון שדואג לשלטון בעיקר. מרבית האוניברסיטאות באירופה מקבלות ללא מיון, המיון נעשה באופן טבעי תוך כדי לימודים והוא משמעותי, עד 80 אחוזים עוזבים.

      ארכיון

      פרופיל

      חינוך אחר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין