כותרות TheMarker >
    ';

    כל הdesign הזה

    עיצוב זה די הרבה, אבל לא הכל.

    ארכיון

    0

    תפקיד החינוך לנרמל?

    4 תגובות   יום שבת, 25/1/14, 01:05

    כלומר לעצב אזרח במתכונת מוסכמת, כלומר קונפורמיסט.

     

     

    בסיפור שנפרש לעינינו בשבוע החולף וזוכה לגיבוי בטוקבקים עילגים ברובם, נפרש תת-סיפור בסיסי בהרבה: הסיפור המהווה את סיפור המסגרת הישראלי הצייתני ומקובל.

    זה שבו הבטחון וחסרונו מעל הכל, "בטחון אובר אלס", ואיום קיומי מתמיד מרחף ממעל ומתחזק את הצורך ב"בטחון". כמו בכל סיפור מהותי כזה, המאמין לא ירשה לפגוע בו כי עירעור עליו ישמוט את הקרקע תחת מהות חייו. עירעור על מוסריות מוצהרת , או לחלופין הטלת ספק , יגרום לחוסר יציבות ובכלל יסכן את מהות החיים.

    אסור לאפשר מצב כזה ולכן כל מי שחושב אחרת הוא בוגד ויש להוקיע אותו, בהעדר אפשרות ממשית לסילוקו .

    עונש מוות לבוגדים, הוא כמובן בלתי ניתן לביצוע כרגע.

    אבל אפשר לטעון ש"בישראל יש עונש מוות לבוגדים", כפי שטענה העלמה סבח. ואפשר להילחם בתקיפות ובתוקפנות (מלווה ב17 סימני קריאה) דרך סטטוסי הפייסבוק.

    אדם ורטה מערער את הקונפורמיזם הישראלי הבסיסי מכיוון שהוא מעז לעורר ספק.

    ספיר סבח ומנהל רשת אורט הם התוצר המוצלח והיוצר הגאה של אותה מערכת.

    הם הסיפור- לא אדם ורטה.

    הם הדבק המאחד את הישראליות.

     

    לא פלא ששר החינוך אינו משמיע קול. הרי ממציא השאלה ( או מתרגמה מאנגלית פופולרית) לא ירשה לו ליצור דיון ב"מה ישראלי בעיניך".

     

    כי מה ישראלי יותר מקונפורמיזם ללא הטלת ספק?

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        25/1/14 18:14:

      אפשר למדוד את המרחק בין דיעה אישית לבין הטפה.

      את החיבור בין "מבנה הצבא" לחינוך קשה לעשות ( על מבנה הצבא לומדים בצבא- יש דברים חשובים יותר ללמוד בבי"ס).

      בלי לחזור למקרה הספציפי, שאינו כזה, על פי הקלטת ה"שימוע", ובלי לדון במקרה הספציפי של "הצבא המוסרי בעולם" הרי שצבא קדוש ואסור בדיון לא נמצא במדינות דמוקרטיות ( מנהל הרשת ההיא בבורותו אף קרא לו "פרה קדושה" שלא יתן לפגוע בה, בלי להיות מודע למשמעות הביטוי, שלמעשה הפוכה מכוונתו הפטריוטית).

      במדינות כאלה החיבור בין חינוך וצבאיות הוא מובן מאליו.

      במדינתנו הספציפית הוא אינו אמור להיות מובן כלל.

       

      שיפוט ערך מוסרי הוא עניין לדיון.

      התנהלות הצבא היא עניין לדיון, תיאורטי או אקטואלי (כולל הדרך בה הציבוריות הישראלית מונעת דיון כזה).

      "ילדים" בבית ספר תיכון מוכשרים לדון בזה, בניגוד למה שחושבים הפוליטרוקים המשמעים.

       

      מכיוון שאני יודע שיש לך עניין מקצועי בזה, מה דעתך על ספרנו של אותו מוסד חינוכי שנדרש להסיר את השיר "לא הרמתי את קולי" מבלוגו מכיוון ש"על השואה מותר לדבר רק ביום השואה"?

        25/1/14 16:38:
      לא מדובר במורה חסר דעה. למורה יכולות להיות דעות מבוססות ורציניות. מדובר בהבעת דעה אישית של המורה בכיתה. האם נכון שמורה המאמין ב-א' יטיף לעמדתו? הוא צריך לעסוק במה שהוטל על המורה , להורות , לא להביע את דעתו. אין לכך שום קשר עם משטר זה או אחר. אם מורה צריך, על פי תוכנית ההוראה, להסביר את מבנה הצבא, הוא לא יביע את דעתו על איכות הצבא, ו/או מפקדיו. מעניין שדבר זה היה ברור בעבר לגמרי , והיום הוא נושא במחלוקת. מדוע?
        25/1/14 15:56:

       אין לי כל עניין במשרד אלא בחינוך.

      קל להבין לאן מובילה הדרך שמתחילה במורים חסרי דיעה וקונפורמיים.

      אין להתפלא על כך על רקע הפחדנות הארגונית, כשמורים מקבלים בשתיקת כבשים את שחיתות וכוחניות ארגונם המקצועי.

      הדרך לשליטה בתלמיד הישראלי עוברת דרך שליטה במורה הישראלי, ואין אמצעי יעיל יותר מהפחד.

      השתלשלות הסיפור מטבעון היא סיפור מזרח גרמני ללא נוסטלגיה: ספיר סבח היא סימפטום- היא לא המחלה.

      מורה חסר דיעה לא יכול להיות מחנך ותלמיד חסר אתגרים רעיוניים יהיה חייל טוב, ולא רק בצבא.

      כדאי גם להאזין להקלטת השימוע שנעשה לאדם ורטה כדי להבין את הצייתנות הדורשנית/דורסנית של המערכת ומשרתיה ולראות שבמרחק בין "פוליטית" ל"דיעה" יש עדיין מקום לחינוך.

        25/1/14 12:49:
      משרד החינוך קבע פעמיים בעבר (עקב שני אירועים שונים) כי מורה לא יביע בכתה את דעותיו הפוליטיות. המורה יכול להסביר את העקרונות החלים במדינה דמוקרטית, אם זה המקצוע שהוא מלמד. הוא לא יביע דעתו בקשר לחוקים ולנהלים. דעתו הפרטית של מורה, בכל נושא שאינו קשור בחומר הלימודים היא שלילית. הכוח שיש למורה על תלמידי הכתה אסור שינוצל להשפעה עליהם על פי דעותיו הפרטיות, גם לגבי נושאים טריוויאליים. גם בכיתות גבוהות יש למורה השפעה על תלמידיו, ולכן הוא חייב להיצמד לחומר ההוראה ולהתרחק מכל הבעת דעה אישית.

      פרופיל

      שחר_קליין
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין

      עידכונים

      הבלוג שלי

      העיצוב עובד

      קישורים