כותרות TheMarker >
    ';

    אוטו-ביו-גרפיה: דם על הרצפה. (פוסט מספר 38)

    0 תגובות   יום שבת, 25/1/14, 13:26

    בוקר יום שישי.

     

    אני, אלי והודיה יושבים בסושייה באיזור,

    "אני ממש אוהבת את האינסייד-אאוט שלהם, הוא מעולה!" אומרת הודיה בהתלהבות אחרי נגיסה בסושי שהזמינה, "אני מעדיף את הניגירי שלהם." אני עונה, "אני מעדיף פרגית..." אלי אומר בציניות, הודיה צוחקת, "מה, מאמי, אתה לא אוהב את מה שהזמנתי בשבילך?" היא מוסיפה בעצב, "אני מאוד אוהב את זה, פשוט... זה קטן!" הוא עונה, "שטויות, אם זה לא יספיק לך נזמין עוד, טוב?" הודיה אומרת בנחמה, "טוב." אלי עונה באילוץ ומחייך, הודיה נושקת לו חטופות בפה.

     

    ערב.

    נקישה בדלת, אני ניגש לפתוח וניצן עומדת שם,

    "אתה כועס עליי?" היא שואלת בחשש, "לא, יפה שלי, אני לא כועס." אני עונה לה ומחבק אותה, "פשוט אני לא מבין למה לא אמרת לי שאת מזמינה אותה." אני מוסיף, "אתה צודק, אני טעיתי, אני מצטערת." היא אומרת ומחבקת אותי חזק, "כבר פחדתי שאתה לא רוצה לראות אותי יותר." היא מוסיפה, אני מביט בה עמוק בעיניים, "ניצן, אני אוהב אותך! גם אם אני קצת כועס בהתחלה בסוף זה יעבור לי, את עושה לי כ"כ טוב שאין סיכוי שאני אוותר עלייך." אני אומר לה, היא מחייכת ונכנסת.

    מנשקים ארוכות אל תוך הלילה ונרדמים.

     

    יום ראשון.

    מתארגן כדי להיכנס לחדר תדריכים, נועה נכנסת לחדר שלי, מביטה בי ארוכות מבלי להגיד כלום ופשוט עוזבת.

    בדרך חזרה הביתה אני לא יודע למה, אבל יש לי תחושה לא טובה, כאילו משהו רע עומד לקרות ואני לא יודע להסביר לעצמי מה זה...

     

    נכנס הביתה ורואה את ניצן שוכבת על הרצפה, בלי נשימה ומדממת על הרצפה,

    "מאמי, מה עשית?" אני קורא אליה, אני מזמין אמבולנס ונוסע יחד איתם לבית החולים, בדרך הפרמדיק שואל אותי שאלות, "אני מסביר לך, חזרתי הביתה מהעבודה ומצאתי אותה ככה! נראה לך שאני אפגע בה?" אני אומר בכעס, "קח, היא החזיקה את זה ביד." הפרמדיק השני נותן לי מכתב, "זאת ההוכחה שהוא לא ניסה לפגוע בה." הוא מוסיף.

    פותח את המכתב,

     

    "לכל מי שקורא את זה:

    מיכאל, אהובי, אל תכעס עליי, הימים האחרונים קשים לי מדי.

    אני נקרעת בין שתי אהבות שאין לי מושג במי לבחור ולצערי אין לי ברירה, אני הייתי חייבת לבחור כי שתי האהבות שלי שונאות זה את זו:

    מצד אחד יש לי את מיכאל, הגבר שלי! שתמיד דואג לי, הוא תמיד יהיה שם, ייתן לי את כל מה שיש לו ואפילו מעבר, אני יודע שכל מה שאני אצטרך הוא יספק לי ואפילו אותי כשצריך.

    אבל מצד שני... נועה, האישה שלי! שתמיד שם כדי להקשיב, לתמוך. אני אוהבת את הנשיקות שלך, את הירידות שלך, את זה שאת מקללת שנייה לפני שאת גומרת, אני לא יכולה לשקר לעצמי, אני מאוהבת בך!

    אבל לצערי, מיכאל ונועה בריב והם שונאים זה את זו ואם להודות באמת אני לא יודעת במי לבחור!

    אני לא יכולה לחיות בלי מיכאל, אבל אני גם לא יכולה לחיות בלי נועה ואני יודעת שכל צד מצפה שאני אהיה רק איתו, אז מיכאל, נועה, אני מצטערת, אני לא יכולה לבחור ואני מרגישה שהכאב בידיעה שאהיה בלי אחד מכם או גרוע מכך, ללא שניכם גדול עליי.

    אני מבקשת סליחה,

    אני אוהבת אתכם, אתם החיים שלי, כל מה שנשאר לי לחיות בשבילו.

    ניצן גולדברג."

     

    אני מרגיש שנכשלתי, כל הכאסח הזה עם נועה נראה לי כ"כ מיותר וטיפשי...

    אוי, אלוהים מה עשיתי?

     

    מגיעים לבית החולים, הפרמדיקים מבהילים אותה למיון, אני רץ אחריהם, הם מכניסים אותה לחדר והעוזרת שם זאת... לילך?

    "כן, מי אתה בש..." היא שואלת ונכנסת להלם כשהיא רואה אותי, "לילך, תסגרי את הדלת." אומר לה הרופא, "כן, דוקטור, מיד." היא אומרת, "רגע, אני רוצה להיות בפנים..." אני אומר לה ומנסה להידחף פנימה, "מיכאל, אתה לא יכול, מיכאל בבקשה תצא החוצה!" היא צועקת ודוחפת אותי אל מחוץ לדלת וטורקת את הדלת.

    אני מתקשר לנועה, "תגיד, באיזו חוצפה אתה מתקשר אליי? חשבתי שאתה כועס עליי!" היא אומרת בעצבים, ואני לפתע פורץ, "נועה, אני מבקש סליחה על הכל. אני נמצא בבית החולים איכילוב..." אני אומר לה, נועה נכנסת להבלה, "מה אתה עושה שם? מיכאל, קרה משהו?" היא שואלת, "נועה, ניצן חתכה את הורידים!" אני צועק לנידד, "מה?! חכה שם, אני מגיעה!" היא אומרת.

     

    לאחר כמה דקות נועה מגיעה, היא מביטה בי בהלם ובהיסטריה, אבל לא אומרת כלום, אני מגיש לה את מכתב ההתאבדות שניצן כתבה, לאחר כמה שניות, היא מחבקת אותי ושנינו פורצים בבכי.

    אנחנו יודעים שטעינו, ואני נשבע, שאם אנחנו צריכים להיות שלישייה, אז שלישייה נהיה! לא משנה במה זה כרוך, רק שניצן תהיה בסדר, היא האחרונה שצריכה לשלם על הילדותיות שלי ושל נועה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      תגיות

      פרופיל

      En La Burbuja
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין