כותרות TheMarker >
    ';

    מ-קלקלה ל-כלכלה: עולם גלובלי-אינטגרלי דורש כלכלה חדשה

    העולם הגלובלי והמקושר מתנהל תחת חוקיות טבעית וברורה, הקושרת אותנו יחד בתלות הדדית מוחלטת. אבל המערכת הכלכלית-חברתית אינה מתאימה ואף מנוגדת ליחסים המתבקשים בינינו באותה סירה אחת בה כולנו נמצאים.

    מקצוע הכלכלה נותר אנכרוניסטי וקפא על שמריו, בעוד העולם וגם האדם השתנו והתפתחו. השיטה כולה עומדת בפני אתגרים נוכחיים ועתידיים שאין לה מולם תשובות מוצלחות.

    אפשר וצריך לחיות אחרת, וזה בהישג ידנו.
    איך? בזה בדיוק עוסק בלוג זה.

    0

    הפופולריות הבלתי מוסברת של אי השוויון

    4 תגובות   יום ראשון, 26/1/14, 15:44

    הכל דיבורים: במקום להילחם באי השוויון, "יד נעלמה" דואגת רק לדבר עליו.

    מן העיתונות:  אי שוויון - הפער עלול להפוך לתהום. אי השוויון המעמיק מסכן את היציבות הפוליטית ואת הדמוקרטיה. ישראל לא תוכל לסבול את התמשכותו של מצב זה לאורך זמן.

     

    פתאום, כולם מדברים על בעיית אי השוויון.

    בחודש האחרון, העולם כולו עסוק בדרמטיזציה של אי השוויון ומייצר כותרות  שפותחות מהדורות חדשות. להלן מקבץ מקרי:

    -האם אי השוויון הוא הסכנה מספר 1 לעולם?

    -אי שוויון // הפער עלול להפוך לתהום

    -מיליארדר מעמק הסיליקון חושש שה-99% יעשו לעשירים ליל בדולח

    -רוביני מזהיר: "הקפיטליזם יכול להרוס את עצמו"

    -אי-שוויון: ההון של 85 אנשים שווה להון של 50% מהאוכלוסייה 

     

    מה קורה כאן? הרי הגידול הגלובלי באי השוויון איננו חדש ומרבית הנתונים מוכרים ובדר"כ לא נמצאים גבוה בשיח הציבורי. למה לקבל דיכאון מנתוני קשים על אי השוויון, אם אפשר לצפות כל היום בתוכניות בישול, ריאליטי, ספורט ולספור את הרגעים עד שהמגמה העולמית של לגליזציה של המריחואנה לשימוש עצמי תגיע גם אלינו?  מי שחושב שכוחות השוק החופשי ושיקולים מסחריים הם שקובעים את התכנים בהם מלעיטים אותנו כלי התקשורת ההמוניים, שיחשוב שנית. שום דבר אינו מקרי.

     

    הסיבה העיקרית לפופולריות העכשווית של הדיונים וההצהרות על אי השוויון, כאן אצלנו ובעולם כולו, קשורה לפחד של האליטה הכלכלית והפוליטית שמא הגדישו את הסאה ואנו עומדים בפני סכנה שסיר הלחץ הכלכלי והחברתי הזה שהם בישלו יתפוצץ להם ולנו בפנים.

    החשש הזה החמיר בשנה האחרונה, על רקע מרחץ הדמים שכונה פעם "האביב הערבי", על רקע המהומות האלימות ברחבי אירופה, אפילו בשטוקהולם הרדומה בדר"כ ובשל למעלה מ-20 נשיאים וראשי ממשלה ששילמו מחיר פוליטי יקר על כישלונם לחלץ את ארצם מהמשבר הכלכלי המתמשך ומההתאוששות הכלכלית האנמית ביותר, הנמצאת בניגוד חריף למשאבים האדירים שהושקעו בניסיון החילוץ הכלכלות מהמשבר המתמשך מאז 2008 .

    כמו שוועדת טרכטנברג ניטרלה חלק משמעותי מהזעם העממי ובעצם חיסלה את המחאה הציבורית, למרות שפחות מ-1/3 מהמלצותיה יושמו,  כך הדיון בנושא אי השוויון ינטרל את הלחצים וירחיק פעולה אמיתית לצמצומו, על חשבון האליטות החזקות אצלנו.

     

    מורשת Occupy מלחיצה את ארה"ב

    מה פתאום המיליארדר והפיננסייר טום פרקינס מזהיר מפני ליל בדולח אמריקאי שיעשו ה- 99% לעשירים?

    מה גורם לנשיא אובאמה להכריז כי הקטנת אי השוויון היא היעד המרכזי שלו לשנת 2014?

    מדוע האזהרות של שר העבודה לשעבר בממשלו של הנשיא קלינטון וכוכב הסרט הדוקומנטרי Inequality for all , פרופ' רובין רייס, מפני מחאה המונית אלימה בארה"ב זוכות לפתע לבמה ציבורית ולהתייחסות רצינית?

     

    הסיבה העיקרית היא כמובן שבשטח, נתוני אי השוויון והעוני בארה"ב הופכים מקשים לכמעט קשים מנשוא. הקיצוצים בתוכנית תלושי המזון שמאכילה כמעט 48 מיליון אמריקאים בתקציב שנתי של 75 מיליארד דולר, סכום זהה לסיוע החודשי של ה- FED לשווקי האג"ח, הפסקת הסיוע למובטלים כרוניים שזכו עד כה לקצבה למשך 99 שבועות וההתמוטטות הבלתי נמנעת של מוסדות "בנק המזון" שהזהירו שלא יוכלו להמשיך ולשאת בנטל, כולם מקצינים את התהום שנפערה בין ה- 99% לבין המאיון העליון שעבורו הייתה שנת 2013 שנה מופלאה. הנתונים מעידים כי המאיון העליון ברח לא רק ל- 99% אלא גם לחברי העשירון העליון. צמיחה מכלילה? הצחקתם.....

     

    כנראה שאפילו חברי המועדון המיוחס של ה-1%, לא מאמינים שהניצחון שלהם בנוק-אאוט, מבחינה כלכלית וחברתית, יכול לעבור כך בשקט, בלי מחאה משמעותית, בלי לובי פוליטי חזק שייצג את ה- 99% ובלי מחיר אמיתי שהם יאלצו לשלם כדי להרגיע את המצב.  פרדוקסלית, דווקא החולשה של מחאת ה- Occupy , שלא הצליחה להיהפך למחאה אותנטית והמונית ושדוכאה ביד רמה ומתוחכמת על ידי כוחות הביטחון, סוכנויות המודיעין וכלי התקשורת, מגדילה כיום את החשש מפני מחאה חדשה בארה"ב, שתדמה יותר למה שקרה בלונדון, פריז, שטוקהולם, יוון ואוקראינה.

    מחאה כזו נתפסת על ידי ה-1% כאיום מוחשי של שרידותו והצלחתו הכלכלית ולכן הם מעדיפים להקדים תקופה למכה. אז מה הם עושים? נכון, מדברים. הכל דיבורים. מעשים אין, להיפך, הרפובליקנים וחלק מערוצי התקשורת הימניים, בעיקר Fox News, לוחצים לקצץ בקצבאות ובהוצאה הציבורית בה תלויות בעיקר השכבות החלשות.

     

    גם בישראל, הכל דיבורים

    ומה קורה אצלנו? אומנם ישראל מפגרת אחרי ארה"ב בנתוני אי השוויון (רק במקצת) וגם בדיון הציבורי סביבו, אבל לצערנו אנו סוגרים את הפער הזה במהירות. גם בישראל, הפכה הצמיחה המכלילה, כזו שכל אחד מאיתנו ירגיש אותה בכיס, לפנטזיה רחוקה ולא מוחשית. מצב המאקרו הסביר של ישראל, מדלג על מרבית תושביה והצנטריפוגה הכלכלית זורקת מיעוט מקושר ומיוחס הרחק למעלה ומשאירה את מרביתנו הרחק מאחור, חיים חיים של עבדות מודרנית ומקווים לטוב.

    גם כאן, חוששות האליטות מחידוש המחאה החברתית ובעוצמה העלולה לייצר בהמשך שינוי מהותי ביחסי הכוחות, במיוחד בקדנציה של הממשלה הכי ימנית, מהבחינה הכלכלית, שהייתה לנו מזה זמן רב. לכן, יש לצפות שגם כאן, השיח הציבורי בנושא אי השוויון ילך ויתפתח ויתפוס את מקומו כנושא מרכזי, לצד נושאי שלום וביטחון. זה לא יקרה במקרה, זה יקרה על ידי יד מכוונת, שמטרתה בעיקר לדבר, לא לעשות ולא לשנות את הסטטוס קוו הנוכחי. איך אומרים? הכל דיבורים ומס שפתיים זה המס היחידי שהמאיון העליון מוכן לשלם בחפץ לב.

     

    לא במקרה הדיון בישראל יתמקד באי השוויון ולא בעוני

    פרופ' לכלכלה התנהגותית, איל וינטר הצהיר לאחרונה כי עוני בישראל הוא מצב מנטלי וכי המחאה הייתה צריכה להתמקד בפערים החברתיים ולא ביוקר המחיה. מבחינת האליטות, זו ממש תוכנית לפעולה, כלומר איך להפעיל יד נעלמה שתסיט את הדיון הציבורי מסוגיית העוני לנושא אי השוויון.

    העוני בישראל הוא נושא מאוד מתוקשר ומוכר. לא רק בגלל הנתונים הקשים על העוני וחוסר הביטחון התזונתי, בעיקר במגזרים חלשים של ילדים וקשישים (עם וללא ערבים וחרדים) אלא גם בגלל שיש וועדות ציבוריות וממשלתיות העוסקות בו, מכוני מחקר אקדמאים ודוח שנתי, דוח רבעוני ודוח של הביטוח הלאומי. בקיצור - בעיית העוני מתוקשרת היטב ולא במקרה.

    מה הסיבה שכבר בעתיד הקרוב נראה הסטה של הדיון הציבורי מבעיית העוני לסוגיית אי השוויון והפערים הכלכליים?
    סוגיית אי השוויון נראית לנו חשובה יותר, כי בזה אנחנו מכניסים גם את עצמנו למשוואה ובונים על כך שהקטנת אי השוויון תשפר גם את מצבנו שלנו, אפילו אם אנחנו רחוקים מאוד מקו העוני.

    כלומר, כל עוד הדיון התמקד בעוני, רבים מאוד מאיתנו, במיוחד ממעמד הביניים, לא ראו בו רלוונטי למצבם שלהם. אך ברגע שעל הפרק דיון באי השוויון, להבדיל מהעוני, לפתע הדיון הופך רלוונטי ל-100% מהאוכלוסייה. זן הסיבה שאותה חד נעלמה, תיישר קו עם מה שקורה כרגע בארה"ב ובעולם (דאבוס 2014) ותמקד את הדיון לא בעוני, אלא באי השוויון. אבל אי אפשר להתעלם מעוני של ממש שיש בישראל. בעיקר של ילדים ושל קשישים. 1/3 מהילדים עניים, כל קשיש שני חי מתחת לקו העוני. אלו נתונים קשים מאוד. והעובדה שהפרופסור וינטר בחר להציג את אי השוויון בתור בעיה מרכזית ולא את העוני, כי אין כאן אנשים עם בטן נפוחה מרעב, היא מצערת מאוד. מדובר על 2 בעיות כואבות וקשורות וצריך לטפל בשתיהן, ולהתחיל במי שחי בעוני של ממש. עוני של ממש זה לא עוני סטטיסטי של מגזרים שלמים שמקוטלגים כעניים, אבל בפועל חיות בחמולות ומתפרנסות מכלכלה שחורה, אלא עוני של אלו המחטטים בפחים במקום במדפים, עוני של מי שהילידים שלהם מסתובבים רוב היום רעבים ושל מי שחי על קצבת זקנה של 2200 שח וזו הכנסתו היחידה. 

     

    סוף דבר

    האם הסטה של הדיון מנושא העוני לנושא הפערים החברתיים ואי השוויון תהווה עבור ה-1% אסטרטגיה מוצלחת להישרדות ולהמשך ההתעשרות שלהם על חשבון כך השאר? האם עצם הדיון על דרכים להקטנת אי השוויון ינטרל את הפצצה החברתית הזו ויאפשר למערכת כולה לפרוק מתח שעלול להצטבר לרמה מסוכנת לכולנו? האם במקום לנקוט בצעדים אפקטיביים לקראת צמיחה מכלילה, נמשיך כולנו רק לדבר?
    למצער, התשובה ככל הנראה חיובית. האליטות בישראל מקוות שכמו שוועדת טרכטנברג ניטרלה חלק משמעותי מהזעם העממי ובעצם חיסלה את המחאה הציבורית, למרות שפחות מ-1/3 מהמלצותיה יושמו,  כך הדיון בנושא אי השוויון ינטרל את הלחצים וירחיק פעולה אמיתית לצמצומו, על חשבונן. מבחינתן זו אסטרטגיה חכמה וזולה מאוד, שתבטיח את הסטטוס קוו הנוכחי, במחיר זניח של מס שפתיים ואולי גם עם הצביעות שבאה יחד עם מצפון מיוסר וקתרזיס בעקבות עצם העיסוק שלהם בנושא כל כך קרוב ללבם.  גם את הקרב הזה ה-1% ינצחו. חבל רק שהם עוד לא הפנימו, שמהבחינה הכלכלית גרידא, לא משתלם להם לנצח אותנו בנוק-אוט, אלא רק בנקודות. לו היו מפנימים את התלות ההדדית המוחלטת בינינו ועד כמה עושרם ומעמדם תלוי בכוח הקניה שלנו, היו מבינים שההשקעה וויתורים מסויימים מצידן בהקטנת הפערים ואי השוויון, יהפכו עד מהרה להשקעה הכלכלית הכי טובה שהם עשו אי פעם.  

     

    גילוי נאות

    אם מישהו מכם קיבל את הרושם שאני מתנגד לאליטות ומצדד בהפלתן, ברצוני להצהיר שהטבע האנושי שלנו מסודר כך, שכל אחד מאיתנו, לו היה במקומן, היה נוהג בדיוק כפי שכל בעל הון או מי שמקושר ו"מסודר" בישראל נוהג. אני, את, אתה, אנחנו לא יותר טובים או מוסריים מחברי האליטות בכלום. לכן, הבעיה היא בעיה כללית וקשורה לאופי הקשר בינינו, שהוא הבסיס לכל השיטה הכלכלית והחברתית. אם נצליח לעבור ממערכת שבה כולנו אגואיסטים ואינדיבידואליסטים העסוקים במשחק סכום אפס ודרוויניזם כלכלי וחברתי אכזרי, למערכת יחסים אחרת, המושתתת על הרגשת הזולת וערבות הדדית בינינו, נגלה שהשינוי הזה ביחסים בינינו מהווה 95% מהפתרון לכל הבעיות הכלכליות והחברתיות שלנו. על בסיס מצע חדש כזה של ערבות הדדית בינינו, תצמח כלכלה מתוקנת, הוגנת וצמיחה מכלילה תיהפך לברירת המחדל של המערכת כולה. 

     

    פוסטים קשורים:
    -צנטריפוגה כלכלית: פנטזיה ושמה צמיחה מכלילה

    -מריחואנה להמונים בישראל, החשבון האמיתי 

    -איך קשורה ההשקעה המשתלמת בעולם לצמצום אי השוויון

     

     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      צטט: ישראלזיו 2014-01-28 20:35:56

      צטט: ישראל איגרא - isig 2014-01-28 14:39:43

      הבעיה שעליה לא מרבים לדבר, היא חוסר יושר והגינות.

      החוקים ובמיוחד פרשנותם המשפטית, נקבעים ע"י יועצי הטיקונים.

      מכאן, שלא כל דבר חוקי הוא גם צודק והגון.

      ראה למשל: ד"ר יוסי ופרופ' גרוס.

       

      ישראל, תבדוק את הלינק של הפוסט על פרופסור גרוס. אצלי הוא לא תקין ואני דווקא מעוניין לקרוא.....

      תיקנתי

      http://cafe.themarker.com/post/2418405/

        28/1/14 20:35:

      צטט: ישראל איגרא - isig 2014-01-28 14:39:43

      הבעיה שעליה לא מרבים לדבר, היא חוסר יושר והגינות.

      החוקים ובמיוחד פרשנותם המשפטית, נקבעים ע"י יועצי הטיקונים.

      מכאן, שלא כל דבר חוקי הוא גם צודק והגון.

      ראה למשל: ד"ר יוסי ופרופ' גרוס.

       

      ישראל, תבדוק את הלינק של הפוסט על פרופסור גרוס. אצלי הוא לא תקין ואני דווקא מעוניין לקרוא.

      אתה צודק כמובן שיש הרבה דברים שהם חוקיים למהדרין, אבל ממש מזיקים לחברה ולכלכלה הישראלית. 

      אפשר להתחיל בראש ממשלה שיש לו חשבון במקלט מס, להמשיך בתכנוני המס האגרסיביים של המאיון העליון, חברות הארנק וכמובן גם הפקעת מחירים, ריכוזיות, תחרות לא משוכללת והרשימה עוד ארוכה מאוד........

      חוקי, אבל מסריח ולא במקרה.

      הבעיה שעליה לא מרבים לדבר, היא חוסר יושר והגינות.

      החוקים ובמיוחד פרשנותם המשפטית, נקבעים ע"י יועצי הטיקונים.

      מכאן, שלא כל דבר חוקי הוא גם צודק והגון.

      ראה למשל: ד"ר יוסי ופרופ' גרוס.

        27/1/14 10:27:

      אין ספק שהפתרון נמצא אצלנו ה 99% והוא לא יבוא מהאחוזון העליון.

       

      הפתרון לדעתי הוא חינוך לערבות הדדית ולשוויון. במקום לנסות ולתקן את האחוזון העליון בואו נתקן את ה 99% בואו ניצור שוויון בתוכנו. בואו נשאף שלשכן הפיזי שלנו יהיה טוב כמו שלנו טוב. לא יותר. לא פחות.

       

      להשקיע בשוויון עם השכן שלנו אומר ללכת להסתפר במספרה השכונתית ולא במספרה בעיר אחרת.

      להשקיע בשוויון עם השכן שלנו אומר לטפח את הגינה הציבורית שמשרתת את השכונה שלנו.

      להשקיע בשוויון עם השכן שלנו אומר לדאוג שיהיו מתקני משחקים בטוחים לילדים שלנו ושל השכנים שלנו.

       

      כשאנחנו מסתפרים במספרה השכונתית הכסף שלנו נשאר אצל ה 99%

      כשאנחנו משקיעים בגינה הציבורית שלנו ההשקעה שלנו נשארת בשכונה

      כשאנחנו דואגים שישקיעו במתקני משחקים לילדים שלנו זה משאיר את ההשקעה אצלנו.

       

      אסור לנו לחכות שבתי הספר יחנכו את הילדים שלנו לערבות הדדית ושיוויון. אנחנו צריכים להראות להם מה זו ערבות הדדית בעצמנו. אנחנו צריכים לחנך אותם מהבית ש"אהבת לרעך כמוך" זה משהו שעושים עם השכנים ולא רק משפט יפה שתולים על הקיר בכיתה.

       

      אני מאמין שהפתרון נמצא אצלנו בידיים והוא לא בשמיים.

      ארכיון

      פרופיל

      ישראלזיו
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין