כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    ימי לאה - חלק שלישי

    6 תגובות   יום שלישי, 28/1/14, 04:46

    ימי לאה - חלק שני

     

    אח"כ פעמיים בשבוע בטכניכון בחיפה למוד גרפיקה ברחוב בלפור. אחרי לימודי הגרפיקה גוייסתי לצה"ל בת 18 , נשלחתי לבקום בתל השומר. קיבלתי מדים וזריקת טטנוס. משם לבה"ד 12 לטירונות.

     נשלחתי לקורס שירטוט ביפו בגלל לימודי הגרפיקה. קיבלתי תעודה בשרטוט  סימול 6 בסיום בקורס. נשלחתי בתור שרטטת בחיל הים. אח"כ נשלחתי לקומנדו הימי בתור שרטטת מכונות . הפסקתי כעבור שבועיים. משם למחלקת כ"א בסטלה מאריס בתור פקידה כתבנית. עד סוף השירות.

    .

     

    בשנים 67-66 שוב למדתי בטכניכון שרטוט.

    הפסקתי באמצע לא הבנתי שום דבר בלוגריתמיים.

    ''

    ציור שלאה ציירה אך ללא תאריך . עוד היום תלוי בסלון הבית בו מתגוררת חברתה שותפתה במשך יוותר מ20 שנה.

     

    מילואים ומלחמת ששת הימים

    אח"כ הייתי במילואים בח"א. אבל זה לא היה בשבילי ונשלחתי למנסורה. זה היה בסיס של חטיבת שריון. מלאתי צוי קריאה. בערב למדתי השלמת תיכונית מוקדמת בטכניכון ברחוב בלפור.

    גרתי ברחוב כלניות.

    השלמתי את המוקדמות

    ב67  במלחמה, נקראתי שוב למילואים. באו אלי הביתה ב4 בבוקר, שאלו איפה לאה גולדשטואב גרה.

    ההתכנסות היתה ליד מוסד" אהבה" שם אספו אותנו למנסורה.

    עליתי לקומנדקר עם נשק ביד וכובע פלדה. הגענו עד קרוב לג'נין. ההסעה גורשה חזרה למנסורה כי היתה שם סטודנטית לכלכלה,  גם כן מילואימניקית שקיבלה היסטריה היא הוחזרה למנסורה ע"י משמר הגבול ואני הצטרפתי אליה. זה היה לפני כיבוש ג'נין

    ואני קיבלתי ווסת.

    ישנו כמה לילות  במנסורה באוהל שהיה בחורשה של סולתם. אכלנו ארוחת צהריים.

    עד שאשכול החליט על היציאה למלחמה היינו בחורשה לא היו שירותים. עשינו את הצרכים בחורשה. הביאו את האספקה לשם במשאית. ישנו בשקי שינה על אבנים וסלעים בלי מיטות.

    קודם כל יצא השריון,  הטנקים.בלילה ורק אח"כ אנחנו. מחיל הים  עברתי לחיל השריון. נסענו בחושך עברנו את הגבול הירוק. הטנקים כבר הפגיזו את ירדן. היתה אפלה מוחלטת לא ראינו כלום.  ב5 בבוקר ראינו את ג'נין כבר היה אור. הייתי פייטרית לא פחדתי מכלום פרופיל 76. מכנסי חאקי והכל עם עוזי וכובע פלדה ונעליים גבוהות.

    ממנסורה נשלחנו לקוניטרה שנכבשה כבר. ראיתי את הבונקרים של הסורים. היה גג ומתחת לאדמה היו מוסתרים הטנקים. משם הסורים ירו על ראש פינה, כינרת ועל הכל. ראינו בדרך, בצד הכביש למטה  אוטבוסים ומכוניות שנשרפו.

    החיילים שלנו הם משהו משהו. הם תיקנו טנקים שנפלו להם .

    בקוניטרה שרטטתי מפה ואת תהליך הקרב של חטיבת ברק.

    עבדנו עד 11 בלילה על המפה הזו.

    היתי עם אחד בשם בני הרץ שהיה פקיד בנק בקרית בילאיק. הוא הביא אותי הביתה במכונית שלו בתום המילואים. הוא עבר אח"כ לגור בחיפה . הוא היה כבר אבא.

    מג'נין הוחזרתי לבסיס ביוקנעם, מנסורה. יום אחרי זה נלקחנו לקוניטרה .

    יצאתי לחופש שאחריו הייתי צריכה לחזור לבד בתחבורה ציבורית והתבלבלתי בדרך. 

    היו אוהלים. הרימו טלפון למקום שאני צריכה להגיע. בסופו של דבר מצאתי את המקום.

    לא זוכרת כמה זמן הייתי שם. היה לי ווסת ונשארתי בבסיס.  הם נסעו לטיול לאגם המר ואני לא השתתפתי בזה.  האגם המר היה עגול מלוע הר געש.

     

    אומנה

    אחרי המילואים נרשמתי ל18 חודשים ל"אומנה". ברחוב חניתה בנוה שאנן. זהו בי"ס למטפלות מוסמכות. 

    רותי המליצה . תפרו לנו חלוקים וסינרים עם כיסים. קבלנו חלוק עבודה. עברנו מבחני כניסה. הייתי טובה באנגלית, תנ"ך ושברים, למרות שסיימתי ללמוד בכיתה י'.

    שלושה רופאים לימדו. פסיכולוג, רופא פנימאי ורופא ילדים. בסיום הלימודים היה מבחן של משרד הבריאות. 3 שעות. גמרתי את הקורס והלכתי ל"מלבן" בנהריה. קיבלתי 75 בתעודה.

    היה טקס סיום, מרצה חילק תעודות.

     

    עם התעודה הלכתי לקרית בנימין,  בי"ח לחולים סופניים (אמא עוד לא היתה שם) שזה לפני קרית אתא.

    שם עבדתי רק יומיים ומשם עברתי ל"מלבן". חברות מעכו וממושב אבדון עבדו שם. הלכתי לעבוד איתן.

    סידרתי עגלות לארוחת ערב, צלחות וסכום על השולחנות .

     

    לחלק הרביעי

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/1/14 21:18:

      צטט: בת יוסף 2014-01-28 18:59:49

      את מתמללת את סיפור החיים שלה וזה מצוין. כל האירועים נפרשים לפנינו, בדרך שלה. איזה זכרון יש לה. באמת מדהים. תודה לך בת יוסף. הקריאה בתוכן מחייה אותה מחדש בליבי.
        28/1/14 21:10:

      צטט: נסיכת החלונות 2014-01-28 18:43:26

      אותי מפעים איך היא מספרת ואת כותבת במילים שלה. ואיך היא, לאה. יודעת לסנן רק את הפרטים הנחוצים (לדעתה)

      כמו שרואים בפיסקה האחרונה (לפני שאמא..) מתחבר לי לגמרי עם הצילום שלה עם היד הרועדת

      אותה יד שידעה לרקום גובלנים של פרחים. מסתבר שהיד שלה רקמה לא רק מילים.. הסברתי (במקום אחר) מדוע היד רעדה. (לצערי ובוודאי גם לצערם, יש כאלה שידיהם ופיהם רועדים עוד היום למרות הכדורים נוגדי תופעות הלוואי האלו)

       

      רק דבר קטן. היתה או הייתה? גם וגם

        28/1/14 20:56:

      צטט: sari10 2014-01-28 18:16:47

      מרב,

      אומר לך מה מפריע לי בסיפור של לאה.

      הוא כל כך עובדתי וקר,

      לי חסר רגש,

      מה היא הרגישה כלפי אנשים ובמהלך סיטואציות,

      זה כמו קורות חיים שצריך לתת למישהו,

      חסר הנופך,

      המשהו שייעשה את הסיפור למעניין, להתחבר אליו. מכיון שכתבתי אותו כפי שדיברה (כי היא לא התיישבה לספר לי) אותו, ומכיוון שאינני מוכשרת להכניס רגשות כשאינן (גם כשישנן) ככה זה יוצא.

        28/1/14 18:59:
      את מתמללת את סיפור החיים שלה וזה מצוין. כל האירועים נפרשים לפנינו, בדרך שלה. איזה זכרון יש לה. באמת מדהים.
        28/1/14 18:43:

      אותי מפעים איך היא מספרת ואת כותבת במילים שלה. ואיך היא, לאה. יודעת לסנן רק את הפרטים הנחוצים (לדעתה)

      כמו שרואים בפיסקה האחרונה (לפני שאמא..) מתחבר לי לגמרי עם הצילום שלה עם היד הרועדת

      אותה יד שידעה לרקום גובלנים של פרחים. מסתבר שהיד שלה רקמה לא רק מילים.. 

       

      רק דבר קטן. היתה או הייתה?

        28/1/14 18:16:

      מרב,

      אומר לך מה מפריע לי בסיפור של לאה.

      הוא כל כך עובדתי וקר,

      לי חסר רגש,

      מה היא הרגישה כלפי אנשים ובמהלך סיטואציות,

      זה כמו קורות חיים שצריך לתת למישהו,

      חסר הנופך,

      המשהו שייעשה את הסיפור למעניין, להתחבר אליו.

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין