5 תגובות   יום שלישי, 28/1/14, 16:11


אתמול נתקלתי בתוכנית שנקראת "המערכת" של מיקי חיימוביץ שעסקה בנושא קו העוני , וניסתה להביא "תחקיר" שמציג עד כמה העוני בישראל קשה, בעיקר היה חשוב לה להראות כי גם אנשים עובדים ואולי אפילו עובדים קשה לא מצליחים לקיים עצמם בכבוד ולצאת ממצב העוני שלהם.

במהלך התוכנית הראו גם ניסוי של בימאי אשר מנסה כביכול לחיות בתנאים של עוני ולהתקיים עם תקציב זעום במהלך החודש ושם מראים כיצד הוא אינו מצליח לעשות כן, תוך כדי ליוו מספר משפחות לדוגמא, וריאיינו כל מיני אנשים/מומחים שהסבירו לכולנו איזו מדינה חרא יש לנו שמזניחה את ענייה ולא עושה כלום כדי לעזור להם.

 

מי שעוקב אחר בפוסטים שלי , וודאי יכול לנחש כי לא ממש התחברתי לתוכנית עצמה ולמסר שהיא ניסתה להעביר מהסיבות הידועות של הסלידה שלי מניסיון רדוד להציג נושאים כלכך חשובים תוך התבססות על המכאניקה הפשוטה מאוד של הטלוויזיה : "זרוק סיסמאות חסרות בסיס/עובדות/פרטים, דאג שהם יהיו שליליים מספיק כדי לעניין את הקהל, תאשים את הממסד " על מנת לקבל תוכנית עם רייטינג גבוה.

עכשיו שלא תבינו לא נכון, לי אישית מאוד חשוב נושא העוני בפרט ועניין יוקר המחיה ואיכות החיים של כולנו בכלל, ואני בהחלט מסכים שיש להתאמץ בכל כוחנו על מנת לצמצם ככול האפשר את המקרים של עוני בכלל ועוני של ילדים בפרט אך ראוי לחשוב לא רק על הבעיה אלא על רעיונות לפתרון , דבר שבמהלך התוכנית לא הובא בכלל! 

 

אם להתייחס לנושא עצמו , אז חשוב להבין כי נושא העוני בישראל הוא נושא מורכב אשר אין לו פתרון קסם שכולנו נאהב ונסכים עליו מהטעמים הבאים:

 

 - ההגדרה של מיהו עני הינה מאוד לא ברורה, האם מישהו שלא יכול לקנות אוכל לו לומשפחתו נחשב עני? האם מישהו שלא יכול להחזיק פלאפון או לעשן סיגריות ? האם מישהו שאינו מסוגל להינות מפנאי (חופשות, מסעדה פה ושם) וכדומה. בשנים האחרונות אני נתקל בכל מיני דוגמאות של מסכנים בעיתונות הכתובה והאלקטרונית אשר מרויחים 12-13 אלף ק"ח נטו ויותר שאינם מסוגלים "לחיות בכבוד" , ולא ברור לי תמיד האם אלו  המסכנים שלהם אנו צריכים לעזור?

 - השאלה בדבר אחריות אישית אל מול אחריות הממסד לדאוג להוציא אדם/משפחה מקו העוני – לא קל
להחליט מי אחראי לדאוג למיגור העוני? האם הממסד הוא זה שיכול לעשות זאת או שמא זוהי אחריות של כל אדם לדאוג שלא יגיע למצב זה וכמובן לצאת ממצב זה כאשר הוא הגיע אליו? האמת היא לשני הצדדים יש צד , אך ההחלטה פרטנית האם משפחה מסויימת נמצאת במצבה עקב התנהלות לא נכונה , או שמא כי לא קיבלה עזרה מהמדינה היא קשה , ולכן קשה לדעת עד כמה מצב העוני בישראל הוא באשמת מדיניות אכזרית וקפיטליסטית או שמא אי לקיחת אחריות אישית של אזרחי המדינה על גורלם

 - מדיניות של עזרה לעניים האם היא עוזרת או שמא מנציחה את העוני – גם פה יש אתגר לא קטן ואי
הסכמה האם מדיניות של קצבאות שמנות, מתן לימודים חינם, הזנה חינם, הנחות במיסים  ועוד רעיונות אכן עוזרים למגר את העוני בכך שהם יורידו מנטל העני ויאפשרו לו לחיות ביתר קלות או שמא הם בעצם רק מנציחים אותו בכך שגורמים לאנשים את הנוחות בלהיות עני (כמו בחברה החרדית למשל).

 - הרצון לעזור לילדים העניים – גם פה יש אתגר ברצון שלנו לעזור לילדים שאין זו אשמתם שהם עניים ולתת להם הזדמנות שווה לחיות טוב ולהצליח אל מול העובדה כי בין אם נרצה או לא בחברה דמוקרטית כמו שלנו , הילדים באחריות הוריהם ובמקרים בהם ההורים אינם דואגים לידיהם יש קושי להתערב ולדאוג שאכן הילדים יקבלו את המגיע להם. משמע גם אם המדינה תתיתן קצבאות שמנות להורים שמתנהלים לא נכון, אין הבטחה שהכסף ישמש לעזור לילדים לצאת ממעגל העוני.

 - תקציבים ותיעדוף – כמובן האתגר הברור שחשוב תמיד לזכור אותו, לישראל יש תקציב מוגבל כמדינה
לא עשירה, בעלת צרכי ביטחון גבוהים וכמובן בעלת נושאים נוספים כגון בריאות, חינוך , ספורט, פנים , ועוד. כמעט בכל דיון נראה כי אותם אנשים שמצפים לפתרונות קלים (צריך להעלות את הקצבאות , צריך לתת יותר שכר למורים, צריך להוריד את המס על ירקות , צרי/ וצריך וצריך) שוכחים שבסופו של יום דברים באים על חשבון דברים אחרים. הכול חשוב השאלה איפה האיזון נמצא ופה תמיד יש חוסר הסכמה גדול , בעיקר בגלל שלרובנו אין באמת את העובדות על כמה באמת מושקע , כמה עולה ועל חשבון מה. כך שגם אם אתה מומחה בתחום הרווחה , לא בטוח שאתה מבין את המשמעות קבלת תקציב לרווחה על חשבון נושא אחר כמו בריאות או חינוך.

כך שבסיס הטענה שלי הוא כי כל מי שמתראיין , כותב או צועק על כמה המדינה מזניחה את ענייה וכמה זה פשוט ושצריך להעלות את קצבאות ולטפל בעוני באמצעות כסף ועוד סיסמאות רדודות כפי ששמעתי ב"תחקיר" פשוט טועה ומטעה את הציבור ולא באמת עוזר לפתור את הבעיה. אני הייתי מצפה מאותם אנשים שאיכפת להם להביא
תוכנית שתיקח בחשבון את תקציב המדינה הכולל , ותראה כיצד ניתן לתת יותר לתחום זה (משמע בהיכן הם מציעים לקחת את הכסף) , רעיונות לשימוש בכסף ("ניתן יותר קצבאות" זה לא רעיון מספק) , כיצד הם ישפיעו בטווח הקצר והארוך ועל חשבון מה הם יבואו.


אני לא שמעתי על תוכנית כזו (ולומר "זה תפקיד הממשלה להכין את התוכנית" זו התחמקות) או על גוף שהחליט להרים את הכפפה ולהקים תוכנית כזו ולהביאה לדיון ציבורי כך שנוכל כולנו להתווכח, ולהתדיין על רעיונות רציניים
וקונקרטיים ולא על סיסמאות ריקות מתוכן שמביאות רייטינג.

דרג את התוכן: