השבוע צפיתי בתוכניתה של מיקי חיימוביץ "התוכנית", בה עסקו בנושא העוני בתבונה ורגישות רבה. התחלתי לצפות בתוכנית מתוך דעה מוקדמת לפיה עוד פעם יעוותו את המציאות ו"יחפפו" בנתונים ואכן פה ושם לא התבדיתי ואשוב לכך – אך גם ובעיקר ספגתי אגרוף בקיבה, נדהמתי והתרגשתי ולבסוף זעמתי. צפיתי בהתפעלות עצומה בנשים גאות, גרושות עם 2-3 ילדים, העובדות למחייתן ובקושי שורדות מיום ליום ועדיין מחייכות במקום לבכות ונושאות ראשן בגאון מול המציאות האכזרית. אודה וגם אבוש, בתחילה חיפשתי את ה"בלוף" בסיפוריהן ותהיתי, לדוגמה, מדוע לא מוזכרים דמי המזונות שהן מקבלות, או מהבעל או מהביטוח הלאומי, כביכול במקומו? וכשאחת מהן סיפרה שביטוח לאומי קיצצו לה את סכום ההשתתפות מ-600 ₪ ל-500, לא האמנתי. כי שנים חייתי בידיעה על חוק נאור זה, אך מעולם לא בדקתי את יישומו. מיהרתי לבדוק באתר הביטוח הלאומי, ולמדתי כי אולי מדינת ישראל היא היחידה בעולם שמשלמת מזונות "במקום" בעל שמתחמק מלעשות כן, אבל... הסכיתו ושמעו: אישה גרושה עם 2 ילדים מתחת לגיל 18, חסרת דיור, שעובדת ומשתכרת 4,500 ₪ נטו לחודש, וזכאית למזונות של 3,500 ₪ מבעלה - שלא משלם – תקבל מהביטוח הלאומי סך מזונות של 952 ₪ לחודש!!! דהיינו מדינתנו הנאורה מצפה ממנה לשכור דירה (והכי עלובה תעלה מעל 2,500 לחודש) ולכלכל את עצמה ואת שני ילדיה בסך של 5,452 ₪ לחודש! אגב, היא יכולה באותה מידה לעבוד פחות שעות, להשתכר רק 3,800 לחודש ואז תקבל סכום עתק של 1,535 ₪ וביחד 5,335 ₪ לחודש... האם תקבל הבטחת הכנסה? אל תצחקו עלי, כדי לקבל את זו- עליה למות תחילה מרעב... ואם היא משתכרת 6,000 ₪ לחודש, גם אם בעלה חייב לה כל חודש מזונות בסך 5,000 ₪ - היא כבר לא זכאית לכלום...והיא מופנית ע"י הביטוח הלאומי באדיבותו לגביה באמצעות ההוצל"פ... יש לה גם אפשרות להגיש בקשה להשתתפות בשכר דירה. אלא שאם בשעתו היתה לה דירה, אפילו עם משכנתא ענקית ובמסגרת הסכם הגירושין ויתרה על חלקה תמורת סכום כלשהו, אפילו פעוט, כדי לא לשלם המשכנתא, כבר איננה זכאית להשתתפות זו. ונניח שלא היתה לה דירה והיא כן זכאית, הסך המירבי שתקבל אחרי ביורוקרטיה לא פשוטה, יהיה 1,170 ₪ לחודש, בתנאי שהכנסתה הכוללת לא עוברת רף של 6,258 ש"ח לחודש.
ובל נשכח כי כאן לא מדובר במענקים של "סעד" והבטחת הכנסה. כי הכספים הללו בחלקם אכן נגבים ע"י הביטוח הלאומי מהבעלים וזו היתה מטרת המחוקק, שהאישה תוכל לקבל לפחות חלק מהמגיע לה והמדינה שכוחה רב וכיסה עמוק – תלווה לה את הכסף, בינתיים. אלא שבמהלך השנים הפכה רוח החוק לאות מתה ופקידינו ושרינו סבורים ברשעותם שזהו עוד מענק חסד שהם מחלקים בטובם כי רב לנדכאים. בושה!
ועתה הערה לגב' חיימוביץ ומפיקי "התוכנית": גם בנושא כאוב זה כדאי לחשוב לבדוק היטב את העובדות ולא לתת ללהיטותם המובנת של אנשים מוחלשים "לנפח" את חומרת מצבם – להכשילכם. התמונה קשה ועגומה בכל מקרה. די ברור שיש מאות אלפים שעובדים, הם ובני/ות זוגם ועדיין נדונו בחסדי ממשלתנו לקיום דל וחסר תקווה לשיפור. כי בישראל של 2014 לא יכולה להתקיים בכבוד משפחה בת 5 נפשות, גם אם 2 בני הזוג משתכרים כל אחד את שכר המינימום פלוס 25% - דהיינו 12,000 ₪ לחודש, כולל קצבאות הילדים ועל אחת כמה וכמה מי שמשתכרים אף פחות מכך... לכן צרם לי שנתנו בתוכנית במה גם לשקרנים. כמו בני הזוג שטענו כי שניהם יחדיו משתכרים רק 7,000 ₪ לחודש. היא דוורית והוא "שיפוצניק" ואיני צריך לספר לכם כמה משתכר "שיפוצניק", אפילו שכיר (וכמה הכנסה "שחורה" יש לו בנוסף...) ואם מצב הענף בכי רע, נניח, עדיין יוכל להשתכר בקלות גם 9,000 ₪ נטו ויותר בעבודה בבניין, תחום שהוא אמור להתמצא בו... ומדוע אני מעיר על כך? לא כדי להיטפל לקטנות, אלא לשוב ולהזכיר "מנטרה" קבועה שלי, לפיה כדי להתמודד עם בעיה כמו מצב העוני, יש לדייק בעובדות ולפלח נכון את הנתונים ורק כך תוכל ממשלה כלשהי, אם תרצה כמובן, לנסות ולפתור את הבעיה. אך כל עוד ניתן להם להתחמק באמירות מהסוג של "נו, ראיתם איזה שטויות ואיך עובדים בעיניים על העיתונאים " – לעולם לא ישתנה דבר.
|