כותרות TheMarker >
    ';

    והיה

    והיה - יעקב יצחק הורוביץ.



    והיה בהגיע שעתך ללכת

    עת תיפול ותיבול, כעלה בשלכת

    ואל בית דין של מעלה ,תיקרא להגיע,

    שם לא ישאלוך, אם צברת הון רב

    או אם נפלת כגיבור, בקרב

    אם צדיק או רשע היית

    שאלה אחת ישאלוך בלבד

    אם לפני מותך

    חיית ?

    0

    ימי לאה - חלק חמישי

    6 תגובות   יום חמישי, 30/1/14, 06:17

     

    אבא נפל

     יום אחד שחזרתי  מוקדם הביתה עם לחם ועיתון, אמא קראה לאבא לראות את "אתא" בטלויזיה הוא נפל. הוא הלך ללא המקל. אני שמעתי מבחוץ. הוא מיהר וצנח לפני העיניים שלי על הריצפה.

    למחרת הוא אושפז בנהריה במלבן. אנחנו גררנו אותו למיטה שלו. שם שמו לו גבס עד למותניים שלו. והכניסו לו מסמר באגן.

    הוא השתולל וצעק  זו היתה הפעם הראשונה שלו בבי"ח. האחיות הזריקו לו הרגעה. הוא איבד את הכרה ונפטר. 3 ימים בבי"ח הכרמל הישן ונפטר שם . עזבתי הכל.

    קברנו אותו בצור שלום.

     

    אמא

    נשארתי עם אמא לבד.

    החליפו לה טבעת ברחם שצנחה לה. פעם בחודש נסענו לדוקטור לנגר לשטוף את הטבעת ולהחזיר חזרה.

    לא עבדתי יותר. הייתי עם אמא , ישנתי בצהרים 3 שעות.

    היו לה כאבים בגב. היא מיששה את הגב כל הזמן והלכה עם כרית. היא סבלה מאוד.

    היא מאוד רזתה בגלל הכאבים .

    פתאום זרקו זבל אצלנו.

    סללו כביש מכפר ביאליק עד קריית חיים. לפני כן אמא שלי ביקשה שאעשה שלט בערבית ובעברית, על פח, לא לזרוק זבל . היה גנן שידע ערבית. קניתי צבעים  ב"טמבור" ועשינו שלט גדול בשתי השפות .

    יצא שלט פח בצבע אדום. יש שם תעלה, של נחל פוערה, למי הגשמים. תקעתי את השלט. הרסו לי.

    האמא שיגעה אותי בגלל הזבל. צילמתי את התמונות ל"קרלינר" ראש העיר של ביאליק.

    היא אישפזה אותי בעכו. הפריע לה הזבל

    אישפוז שלישי. פעמיים אושפזתי בעכו.

    כשהיא באה לבקר אותי היה לה כובע לבן מרפיה מטפחת ממשי אפורה על הכובע.

    בעכו קיבלתי שני כדורים קטנים "אורלפ" זה מה שעשה לי את העצירות.

     

    ''

    (תמונת אמה של לאה)

    ביום שישי היא קיבלה התקף אסטמה. לא בישלה יותר.

    הזיעה קלחה לה מהמצח.

    קראתי לאחות סוזי שגרה ברחוב  במספר 9.

    היא הזריקה לה.

    כשקראתי לה בפעם השניה והיא לא היתה, אני הזרקתי לה.

    היא הקיאה לדלי ספונג'ה.

    בא רופא  תורן הביתה ממד"א הוא בא עם תיק גדול שחור. אמר שאין מה לעשות עם האמא הזאת. הכל אבוד.

    למחרת אחותי לקחה אותה לבי"ח רוטשליד. זה היה כשאנואר סעדאת ביקר כאן. היא ראתה את זה ברוטשילד במחלקה.  בטלויזיה 1976.

    קראו לרותי לרופא. אותי השאירו בחוץ, חצי שעה הם דיברו. אמא רצתה הביתה. מרוטשילד היא עברה לבי"ח לסופניים, בתר, ומשם הביתה.

    הכנתי לה אוכל בחורף בדצמבר. מהבית שוב לרוטשילד. הזריקו לה זריקות מורפיום כמו לחולי סרטן. האחות הראשית אמרה שהיא נגועה לגמרי. השארתי אותה ברוטשליד.

    השגתי כסא גלגלים כי היא לא יכלה ללכת

    דקרו אותה בריאות. הרופא לקח דלי מים ויצא דם בצבע קופאין. הוא שלח אותה לצילום לאחר הבדיקה ובחזרה לחדר. שם היא עוד קראה לי בשם "לאהלי"." לאה לי" היה שם הכינוי שלי

     אני ברחתי. ואז היא נפטרה. היא מתה בגיל צעיר.

    היא נפטרה ב27/12 .

    ב1 בינואר  1977 קברנו אותה. בת 68 היתה.

    הספקתי עוד לשתול קאלות במשק.

    אני לא יכולה ללכת לבקר בבית הקברות אין כוח . ישבנו שבעה אצל רותי ברחוב רוקח.

    אחרי 3 ימים לא יכולתי יותר וקמתי מהשבעה.

    חזרתי לגור ברחוב כלניות. גבי, לקח אותי לאחר השבעה לעו"סית אראלה יונאי מקיבוץ כפר מכבי.

    היא וגבי אישפזו אותי בעכו. יהודית שעובדת היום במרפאה עבדה אז בבי"ח עכו.

    באתי לביקורת אצל דר' זיגמן והושארתי שם. דר' זנדבנק מכיר אותו.

     

     

    .

    הייתי בטיפול אצל דר' אדלר,  רופא שיניים והיה לי ווסת.

    הוא אמר לאמא : "אני לא מטפל בגברת גולדשטאוב הצעירה עד שאת לא מאשפזת אותה" אז היא אישפזה אותי בנתניה.

    גיסי החזיר אותי לנתניה. היה לי חופש.

    בשבת הצטרכתי לחזור, לא יודעת למה. גיסי החזיר אותי. חזרתי מעכו הביתה כי אישפזו את אמא בקרית בנימין, בי"ח למחלות סופניות. היה לה אסטמה. גבי מצא אותה חצי מעולפת בבית בלי אוכל ובלי שום דבר. היא היתה לבד כי אני הייתי מאושפזת.

    היא ברחה מבה"ח אל אחות ברחוב רוקח. היא נמצאה עומדת על הכביש ושאלו אותה מה היא  עושה שם היה לה רע בקרית בנימין. באתי לבקר אותה בבי"ח והיא כבר לא היתה שם. היא קיבלת לביתה מטפלת .

    היא לא הרגישה טוב וקראת לאחות במספר 9 . אנו גרנו במספר 13 זה לא רחוק.  האחות הזריקה לה זריקה בתחת, הלכה והשאירה אותנו לבד. אני שלמדתי  ב"אומנה" להזריק הזרקתי לה עוד פעמיים.

    היא נפטרה.

     

     

     

    באתי לביקורת בעכו והוא אישפז אותי  הוא חשב שאני משוגעת.

    מעכו העתיקה למרכז שיקום ברגל דרך פנימייה  של ערבים דרך חורשה רחוק מאוד.

    עבדתי מספר ימים ונשברתי. הפסקתי לעבוד במרכז שיקום בעכו ונשארתי לבד.

    כשבאתי הביתה לחופשה קניתי 2 חלות  קרוב למשטרה. עשיתי קניות של ירקות באופניים במרכז ביאליק

     

    גרתי ביוספטל בקרית מוצקין ליד בי"ס פנימיה דתית. רותי השכירה לי את הדירה .

    מיוספטל אישפזו אותי בעכו.

    סגרו את עכו ועברתי ל"מזרע".

    ב3 אוטובוסים העבירו אותנו ל"מזרע" עם כל התיקים שלנו.

    אושפזתי במחלקה סגורה. שם פגשתי רופא קוראים לו "קלמנש" שהיה רופא מנהל ב"בלומנט"ל  מקום שהיום בי"ח אלישע.

    נתן לי  "מלרין", כדור ירוק וחום אחד גדול ושניים קטנים .

    גבי בא לבקר אותי במחלקה הסגורה.

    ממחלקה 6 עברתי לריפוי בעיסוק  עבדתי באריגה, ארגתי בנול שטיחים.

    נמאס להם, שלחו אותי לכפר עבודה לחדר אוכל. שם עבדתי 3 וחצי שנים בוקר וערב משמרות. מ 10 בערב לחלק אוכל לשטוף סירים וצלחות. להגיש אוכל בצלחות. בוקר וערב.

    יש מטבח אך לא בישלתי. רק עבדתי בחלוקה, נקיון והגשה. גם בשבתות. 100 חולים היו.

    ספונג'ה בבוקר לנקות את המחלקה.

    רק אח"כ הולכת לחדר האוכל.

    בחדר גרנו 3 נשים

    ואז הכרתי את חנה. היא באה כל בוקר מרחוב ז'בוטינסקי לחדר האוכל. היא קיבלה זריקת "פרדאיי" גדולה בטוסיק

    דרג את התוכן:

      תגובות (6)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        24/3/14 23:23:

      צטט: יוסיפור 2014-03-24 21:02:20

      ואת המהדורה החדשה קראת? בולי הוסיף פרק מפי הכלב, מה שמו, רופוס, קריוס.. לא זוכר. אינני זוכרת אם קראתי או לא. רק גמרתי היום את צילה/יהודית קציר. הזיכרון כרגע בה

       

        24/3/14 21:02:
      ואת המהדורה החדשה קראת? בולי הוסיף פרק מפי הכלב, מה שמו, רופוס, קריוס.. לא זוכר.
        24/3/14 19:12:

      צטט: יוסיפור 2014-03-24 10:14:48

      יש לי שאלות רבות, כמה בדיה וכמה אמת, בעכו אושפזה הלא אשתו של יהודה קמינקא, גיבור 'גירושים מאוחרים' של יהושע. ובכלניות אני גר ונמצא כעת. ומישהו סחב לי את הכוכבים, לא מחדשים לי את המלאי. ולא ישנתי בלילה--- בסיפור של לאה אין שום בדיה.. מעניין אם סיפרתי זאת כבר כאן. אך כאשר נכנסתי לראשונה למזרע, התרגשתי מכיוון שכשקראתי את "גירושים מאוחרים" ובי"ח מזרע הוזכר שם, נמשכתי להגיע למקום זה בעתיד אך לא האמנתי שזה באחת יקרה.

       

        24/3/14 10:14:
      יש לי שאלות רבות, כמה בדיה וכמה אמת, בעכו אושפזה הלא אשתו של יהודה קמינקא, גיבור 'גירושים מאוחרים' של יהושע. ובכלניות אני גר ונמצא כעת. ומישהו סחב לי את הכוכבים, לא מחדשים לי את המלאי. ולא ישנתי בלילה---
        24/2/14 20:15:

      צטט: מאיה113 2014-02-24 19:45:31

      *תודה שהבאת תודה שבאת
        24/2/14 19:45:
      *תודה שהבאת

      תגיות

      ארכיון

      פרופיל

      מרב 1956
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין