ברוכים הבאים לרשת החברתית TheMarker Café
כדי להגיב לתכנים המופיעים באתר או לפתוח בו עמוד אישי, נבקש ממך לעבור תהליך הרשמה קצר.
ההצטרפות לאתר תחבר אותך לעשרות אלפי חברים שגולשים בו מדי יום. לאחר תהליך הרשמה קצר, ניתן להזמין לאתר חברים שלך ולפגוש אנשים חדשים מכל הארץ, בכל הגילאים ומכל תחומי העיסוק.
אנחנו מזמינים אותך להקים דף אישי ברשת האינטרנט. בדף זה ניתן לספר על עצמך, לכתוב בלוג (יומן רשת) ולהוסיף תמונות וסרטי וידאו. זו הדרך לבטא את עצמך, לקדם רעיונות עסקיים או חברתי
המולת העיר בולטת בהיעדרה. האוזן, שכבר התרגלה לרעש הלבן של מכוניות מקרוב ומרחוק, להמולת בתי קפה ומשרדים ובאופן כללי לרחש הקולקטיבי העולה מאנשים שנידונו לבלות את יומם במתחם מוגדר, מתעוררת למשמע השקט שמכה לפתע בעור התוף; שקט שמבליט את הניואנסים שחומקים ביום-יום, חושף את הצלילים החבויים שמרימים עכשיו ראשם בגאווה. והשקט, שאיננו צליל אלא היעדרו, חומק מתיאור. אין לו צבע, אין לו ריח, אבל נוכחותו ממלאת את הכל, והוא הכל. ובבוקר שקט שכזה ירדתי לקו המים בנמל קיסריה, חמוש במצלמה, ראשי עדיין הומה מעט מהעברית של יונה וולך, אותה קראתי בליל אמש . המראות והצלילים והמלים הותכו לפרקים ליישות אחת, העין קולטת פריט נוף ייחודי והמוח משלים מיד בציטוט או שברי משפטים, במרחק קולות דייגים או רחש גלים שנשברים למזח הכהה.
התקרבתי לקו המים, מושיט יד, נוגע-לא-נוגע בהם. אני מושיט יד - והמים נסוגים. לפתע מתקרב גל במהירות, אני נרתע חצי צעד אחורה. ושוב רוכן קדימה, והים מקציף וחושף שיניים, ושוב הים נסוג.
גם הים נסוג גם הים נסוג
מסביב למזח, ובחזרה לכיוון הרציף. כאן עגנו פעם סירות, ואם שרשרת הברזל הזאת אוכלה והתפוררה במים וברוח ובמלח, איזה סיכוי לי יש נגד הזמן.
והיות אני לעצמי הַכּל בְּמִסְגֶּרֶת הַמְּצִיאוּת אָמַרְתִּי לָהּ הַכּל בַּגְּבוּלוֹת הַבְּטוּחִים הַמֻּכָּרִים שֶׁל הָרֵאַלְיָּה הַבְּסִיסִית שֶׁלָּנוּ זֶה מַה שֶּׁמְּסַבֵּךְ אֶת כָּל הָעִנְיָן וְזֶה קִסְמוֹ אֵין דָּבָר מִחוּץ לַחַיִּים כָּאן וְעַכְשָׁו. "וְהִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ" הִיא שָׁאֲלָה וַאֲנִי אָמַרְתִּי לָהּ אֵין, זֶהוּ, בָּזֶה הָעִנְיָן הַכּל כָּאן וְעַכְשָׁו כָּאן הִשָּׁאֲרוּת הַנֶּפֶשׁ וְכָאן הַגִּלְגּוּלִים וְהַזֶּהוּת וֶהֱיוֹת אֲנִי עַצְמִי וְהוּא עַצְמוֹ.
ולמעלה ובחזרה, על הגשר, מימיני עתיקות קיסריה האפורות, משמאלי ים שגבולו עם השמיים מטושטש. לפתע חולף על פני ילד בריצה. האדם הראשון שראיתי מאז ירדתי לקו המים, הוא מפקיע את בדידותי לכמה רגעים, מסובב ראשו לשניה ונעלם מעבר לפינה.
יונתן אֲנִי רָץ עַל הַגֶּשֶׁר וְהַיְּלָדִים אַחֲרַי יוֹנָתָן יוֹנָתָן הֵם קוֹרְאִים קְצָת דָּם רַק קְצָת דָּם לְקִנּוּחַ הַדְּבַשׁ אֲנִי מַסְכִּים לְחוֹר שֶׁל נַעַץ אָבַל הַיְּלָדִים רוֹצִים וְהֵם יְלָדִים וַאֲנִי יוֹנָתָן הֵם כּוֹרְתִים אֶת רֹאשִׁי בַּעֲנַף גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹסְפִים אֶת רֹאשִׁי בִּשְׁנֵי עַנְפֵי גְּלַדְיוֹלָה וְאוֹרְזִים אֶת רֹאשִׁי בִּנְיָר מְרַשְׁרֵשׁ יוֹנָתָן יוֹנָתָן הֵם אוֹמְרִים בֶּאֱמֶת תִּסְלַח לָנוּ לא תֵּאַרְנוּ לְעַצְמֵנוּ שֶׁאַתָּה כָּזֶה
*
|
אוהד שקד
בתגובה על המדריך לחיים בעיר (5) , ברצלונה הנוזלית של גאודי
zsxmiki
בתגובה על שש סצינות סקס לא שגרתיות
rikyc
בתגובה על הדבק שמאחד את הלילה עם העיר
לוינה
בתגובה על רומא, בדידות (1)
shulamit
בתגובה על סיפור העין
sexatraf
בתגובה על מגלידות ועד סקס בבוקר - חמש המלצות חורפיות
Innovative Software Development
| Cafe:
ראשי |
העמוד שלי | אנשים |
קהילות |
בלוגים |
תמונות |
וידאו |
אודיו |
קהילת תמיכה |
||
| מדורים:
העמוד הראשון |
הייטק |
שוק ההון |
וול סטריט |
smartphone |
קריירה |
פרסום ומדיה |
צרכנות |
נדל"ן |
משפט |
רכב |
עסקים קטנים |
||
 | ||
| שימושים: התראות RSS | כל הפרשנויות | כל כותרות היום | תנאי שימוש באתר | כתבו אלינו | ||
| עכבר העיר:
מדריך עכבר העיר |
סרטים |
מסעדות |
הופעות |
ילדים |
הצגות |
ברים |
מדריך עכבר העיר – בידור , תרבות , סרטים , קולנוע |
||
| הארץ:
חדשות |
בחירות |
מזג אוויר |
גלריה |
חדשות חוץ |
ביקורות סרטים |
סרטים חדשים |
ביקורת מסעדות |
ספורט |
לונדון 2012 |
ספרים
|
תגובות (23)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
תודה ! אני חושב שפעם גם אני הייתי "מכור לשקט" . אבל כבר שכחתי איך זה, לצערי.
חיבורך ליונה וולך
נוגע בי
הפתיחה שלך העלתה בי, המכורה לשקט
את "שלח לי שקט"
מאוד מאוד יפה
תודה, קרטיס ו - atara !
איזה כיף לחזור
כמה טוב שהתיקונים בקפה הסתיימו לעת עתה.
נהניתי מאוד, מהצילומים שלך ומהתוכן כמובן.
קראתי את יונה וולך פעם אחת באיטליה לחופו של אדם.
החלטתי לעקור אותה מהישראליות ואלה היו שעות של ריכוז נהדר.
השיר על יונתן בהחלט מצמרר, תמיד גורם לי לחשוב על "בעל זבוב".
אחד הגדולים והטובים שהיא כתבה גם וירצברג הלחין נהדר אהבתי כיכבתי !
עמיר, יש לי בשורה קטנה: "לא יכולתי לעשות כלום" ייכלל בפרויקט "עבודה עברית" (ושיר נוסף של אילן), ולא תנחש בחיים מי תשיר אותו. רמז:
. נכון שהאייקון מאמי?
באופן מוזר, רק לאחרונה הכרתי את השיר הזה.
ומכיוון שהוא עדיין טרי אצלי, וחויית ההיכרות איתו ראשונית, אני יכול לומר שהאכזריות שבו היא פיזית, כואבת ממש .
בדומה ל"עוד חוזר הניגון" (אך בלי שום קשר אליו), זה שיר שאני לא יכול לקרוא מהדף בלי לנגן בראש את הלחן שהפך (אצלי) כל-כך מזוהה איתו. אני מאוד אוהב את השיר הזה, אוהב את הלחן, ויש משהו טבעי ומתבקש בחיבור ביניהם.
וירצי, מזדהה. גם אני מרגישה קרובה במיוחד לשיר הזה.
לא יכולתי לעשות עם זה כלום.
אבל יונתן, השיר הגדול הזה. התמצית המזוקקת של האכזריות, ההזדקקות, הפצע. מופתי.
לגבי המופע של שירי יונה וולך בבימויה של דליה שימקו, שגם משחקת שם, אני הייתי לפני כחודשיים ולא התלהבתי במיוחד. משהו שם קצת יומרני, קצת תל אביבי מידי, הרגשתי שלא היו צריכים לגעת ביונה.
והשיר של יונה שהכי קרוב ללבי:
לא יכולתי לעשות עם זה כלום
אתה שומע לא יכולתי לעשות עם זה כלום
זה היה אצלי בידים
ולא יכולתי לעשות עם זה כלום
ולא יכולתי לעשות משהו
אתה שומע יכולתי לגמגם
מה רציתי להגיד
יכולתי להרגיש הכי רע שאפשר
ופתאום אתה עומד כמו ילד קטן
בסינור לצוואר וחוזר על השאלה
מה עשית עם זה שואלים
לאן בזבזת את כל זה, היה לך סיכוי
ועכשיו תצטרך להתחיל הכול מחדש.
http://www.mouse.co.il/CM.shows_item_show,414,208,1741,.aspx
אני עוד אשוב :-)
כן , זה רעיון מצויין !
(חבל שזה נדיר כ"כ ...
)
עשית לי את הבוקר.
בעיקר כי עשית משהו שהלוואי ויכולתי לעשות - ללכת לים בבוקר כשיונה מהדהדת לי בראש.
יונתן הוא שיר פשוט מהדהד. אין לי מילה טובה יותר כדי לתאר אותו.
תודה רבה.
תודה רבה
ואללה ?! מצויין .
בוקר,
המופע מתקיים כמעט בכל חודש כבר הרבה מאד זמן (נו, בשביל מה אני עושה מה שאני עושה?).
כמו כנרת, אני עוד אשוב לקרוא באמת.
תרים ת'ווליום!
תודה חנה!
נשמע מסקרן מאוד, המופע הזה. מעניין אם יחזור.
פחות מדי זמן פנוי בשביל הדבר ההוא שהדגשתי .
שמתי לכבודך את בציר טוב
כמה קסום. גם הצילומים, גם בחירת השירים. הייתי לפני כמה חודשים במופע שירי יונה וולך בתמונע, אחד מהם היה "יונתן". אני מכירה את השיר הזה שנים, פתאום הוא בלט לי אחרת, בהקראה הדרמטית והמשחק המצויין של הקבוצה הזו (שלא זוכרת את שמם).
וקיסריה...
תודה, עמיר.
..."ואם שרשרת הברזל הזאת אוכלה והתפוררה במים וברוח ובמלח, איזה סיכוי לי יש נגד הזמן."
ובכן, קודם כל, השרשרת הזאת אולי חומה ומתפוררת, אבל היא לגמרי קיימת.
שנית, במצבך התעסוקתי והמשפחתי, לקרוא שירה, לרדת לחוף, לטייל, לחשוב, לצלם ולכתוב פוסט, להעלות, להגיב: כנראה שיש לך סיכוי לא רע כנגד הזמן.
(ו - אני ראשונה! אחר כך אקרא לעומק).