פוסט-מודרניים רבים, מוכיחים כי לפנינו מונח מרכזי בתרבות של השנים האחרונות. אנו מצויים למעשה לאחר חמישים שנה ויותר בדיונים המתקיימים באקדמיה, במוסדות התרבות והפוליטיקה של התרבות. הפוסט-מודרניזם  הופך לאופן התייחסות חדש לחלל וזמן, מה שג'יימסון מכנה דומיננט תרבותי.  הוא כולל את הפילוסופיה הפוסט-סטרוקטורליסטית  בתחומי המדעים והתרבות, ואת הסגנון כפרקטיקה אומנותית והחשוב ביותר כהתנסות של יומיום.

אינטר טקסטואליות  - מתאר את הטקסט כרשת של סימנים הממוקמים ביחס לפרקטיקות אחרות המייצרות משמעויות. הטקסט אינו מתקיים כמערכת יחידאית, אורגנית ואוטונומית (כמו בפורמליזם ובסטרוקטורליזם), אלא מקיים זיקה גלויה או מובלעת עם מערכות אידיאולוגיות סוציו-היסטוריות חיצוניות הטעונות בקודים ובקולות שונים: את עקבותיהם נוכל לגלות באינטר טקסט החדש בדומה לרשת האינטרנט, גם המוצר החדש בנוי כהיפר-טקסט-בלתי-מוגבל בזרימתו ובאפשרויות הקומבינטוריות שלו.

דחיסת זמן ומרחב – האינטר טקסט הוויזואלי בעבודותיי בא לידי ביטוי בגבול שבין שני חללי תודעה - מדיטציה לכאוס, בהמשך בין מציאות לחוסר התמצאות, ולבסוף בין הסובייקט  למרחב הקיברנטי....