כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    שבוע טוב

    9 תגובות   יום שישי , 31/1/14, 16:57

    אני רוצה להכריז באופן חד משמעי ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים: אין לי מה להכריז!
    טוב, אחרי שנפתרנו מהשטות הזו שאין בינה לבין הקטע דבר, אסכם ברשותכם את השבוע, וזאת משום שבמפתיע היה זה שבוע עמוס פעילות באופן חריג, ולמי שלא עקב אחרי בפייס, טוויטר, מאחורי השיחים או בדוחות ה NSA להלן תקציר הדברים.
    ועוד הערה קטנה לפני שנתחיל: למי שראה במשפט הקודם את המילה "תקציר" ועל סמך זה אמר למשל "רגע ממי, תתחילו שתיכן, אני רק קורא קטע קצר של גיל שלו ומיד מצטרף", מכיוון שלקטעים יש נטייה לפתח לעיתים חיים משל עצמם בעת היכתבם, אנא התייחסו למילה זו בעירבון מוגבל ואל תראו בה חוזה משפטי מחייב.

    הנה, עוד לא החל הקטע גופא, וכבר ניתן להרגיש כאן בסכנת חריגה תקצירית, ולא לכיוון החיובי. יש מבין? כי אם לא, אני יכול להסביר מעט יותר בפרוטרוט.

    יום שני
    כמדי שנה, כופה עלינו הנהלת החברה להשתתף באירוע סיכום השנה למנהלים, מה שנקרא אצלנו "פורום מובילים", כנראה מהסיבה שמובילים אותנו בעל כורחנו לאיזורים נידחים מחוץ לעיר, לעיתים אפילו מעבר לנתניה.
    לזכות ההנהלה אציין שמהבחינה הקולינרית היה האירוע השנה מוצלח במיוחד (גם אם חלבי), לגנותה אציין שמערכת ההגברה בעת הנאומים והעברת סדנאות הניהול עבדה בצורה יוצאת מן הכלל, מה שהפריע את שנתי לעיתים תכופות מהרגיל באירועים ככגון אלו.
    לאחר שצלחתי בנים ולא נים את נאומו של המנכ"ל (כשהתעוררתי סיפרו לי שהוא ציין אותי לשבח על "עירנות, נמרצות ותרומה משמעותית לעלון החברה"), הגיע עת הסדנאות. כאחד שמנהל בייחוד את עצמו, וכידוע לכם, בהצלחה חלקית בלבד, נרשמתי לסדנת "ניהול מאמן", אסכולה חדשה שבאה להחליף את "ניהול מפקד" שהחליפה בזמנה את האסכולות המורכבות של "אני רוצה את זה על שולחני עד מחר בבוקר", "ממי תעשי לי קפה" ו "מה הייתי עושה לך" (שתי האסכולות האחרונות נפוצו בייחוד בצבא, ובאו לסיומן, הגלוי לפחות, כשנשים, בצעד חצוף, החליטו שהן יותר מאובייקט מיני, מה שהכה בזמנו בתדהמה את עולם המדע, הפורנו ואת אבא שלי).

     

    הסדנה עסקה כצפוי בניהול המשתף ומאמן את העובד וגורם לו להרגיש שותף כדי שכשיזיינו אותו אחר כך במשכורת הוא יבלבל את זה עם אהבה.
    בסיום עשתה המנחה סבב בין החברה.
    "מה לקחת מהסדנא?" היא שאלה אחד אחד את החברה.
    "את העט" אמרתי כשהגיע תורי.
    שאר החברה די ייגעו בתשובות ארוכות, ומכיוון ששעת הארוחה התקרבה ובטני המתה, נטשתי על קצות האצבעות.
    איך שיצאתי אני רואה מלצרית צעירה נושאת מגש עם כל טוב.
    "אני רוצה את זה על שולחני עד עוד דקה" אמרתי לה, "ואחר כך ממי, תעשי לי קפה" וקינחתי ב "מה הייתי עושה לך".
    מכתב הפיטורים הונח על שולחני למחרת בבוקר, אפילו קפה לא עשו לי ומה היו עושים לי נותרה שאלה לא רלוונטית, כי כבר עשו לי.

    יום חמישי
    ביום חמישי התקשר ז' הזכור לטוב מארוחות הערב שמארגנים לעיתים הוא וזוגתו ק'. הארוחות, להזכירכם, זכורות פחות לטוב.
    תוך שאני מפשפש במהירות במאגר התירוצים שלי, ומעמיד בכוננות את "הכלב אכל לי את שיעורי הבית", אמר ז': חבר שלי ד' ת', פתח מסעדה בשוק הפשפשים ואני וק' הולכים לשם הערב, אתה מעוניין להצטרף?".
    "מי זאת ק'?" שאלתי "ולמה קרן לא מצטרפת?".
    "חשבתי שבוודאי תכתוב על זה קטע, אז כבר חסכתי לך את הקיצור" אמר זין (עקב טעות מצערת במשרד הפנים נרשם שמו כזין ולא כזיו כפי שהתכוונו הוריו, ועם השנים, כשלמד שאת הבירוקרטיה אי אפשר לנצח, הוא הסתגל לשם ואף מצא בו יתרונות לא קטנים). מטעמי ניקיון השפה אקרא לו מעתה זיו, אך זכרו, בסופו של דבר הוא זין.

    בסביבות תשע ומחצה הגעתי למסעדה, באיחור אלגנטי של חצי שעה (האלגנטיות כללה חזרה מהטניס בשמונה וחצי, חיפוש חנייה מורט עצבים של חצי שעה, ויתור על מקלחת מטעמי זמן, חיפוש חנייה ביפו כרבע שעה ודריכה על חרה בפינת הרחובות רבי חנינא וההוא שמצטלב איתו).
    החברה כבר היו ממוקמים בחוץ בין שני תנורי פטריה.
    התיישבתי באמצע בדיוק בין התנורים.
    "זה בסדר בחוץ?" שאלה קרן (נשמה).
    "סביר" אמרתי, "חם לי בביצה הימנית, חם לי בשמאלית וקר בזין, אבל בסך הכל חיובי".


    המלצר הגיע גם הוא באיחור אלגנטי של כרבע שעה.
    "דאגו לך?" הוא שאל את זיו, ביודעו מאיזה צד של הלחם מרוחה החמאה.
    "אני דאגתי לו" אמרתי, "דאגתי מדוע המלצר מתמהמה והוא אינו מקבל את ארוחתו".
    המלצר דווקא היה סימפטי ומכיוון שהיה זה מפגשנו הראשון הגיב בחיוך שנראה חצי אותנטי, התנצל ולקח את ההזמנה.
    "אני רוצה את זה על שולחני עוד עשר דקות" אמרתי (את "ממי תעשי לי קפה" שמרתי למלצרית).
    הוא הגיב בחיוך שנראה שבעה עשר אחוזים אותנטי ויצא לדרכו.

    "למה אתה מניאק?" שאל זיו, "אתה יודע שחבר שלי שותף פה".
    "אני חושב שזה תורשתי" אמרתי (סבא רבא שלי היה מניאק לא קטן).
    "אתה נראה מצוין" אמרה קרן במטרה לשנות כיוון.
    "תודה" אמרתי, "עשיתי פוטושופ".
    למען האמת התאורה, כמנהג המאורות התל אביביות היתה עמומה, ויום לפני כן עשיתי תספורת כלה עם החלקה יפנית אצל עוזי ב "גזוז", כך שבהחלט ניתן לומר שקרן היתה שבעים ושלושה אחוזים אותנטית.
    הבעיה בתאורה המזדיינת הזאת, שלא ניתן כמעט לקרוא את התפריט ומכיוון שסאגת המולטי פוקאל טרם הגיעה לסיומה קיוויתי שהזמנתי את מה שהתכוונתי להזמין.

    ראשית הגיעה לשולחן סלסלת לחמים מעורבת.
    "אנחנו עושים את הכל במקום" התגאה המלצר, שמרגע לרגע חיבבתי אותו פחות.
    "גם את הלחם?" שאלתי.
    "לא, זה אנחנו קונים ב AM PM אבל השאר כן" הוא אמר.
    עקב התאורה הלקויה קיבלה קרן פיצה סלמי במקום פיצה חלומי.
    המלצר התנצל. "הסלמי עלינו" אמר.
    "הסלמי עליכום" אמרתי אני.
    אני חושב שזה היה המשפט שגמר סופית את היחסים שלנו ומאותו רגע ועד לסיומו של הערב, שמרנו על יחסים קורקטיים.

    כהרגלנו בקודש, דנו מעט גם בענייני דיומא.
    "יאיר נתניהו יוצא עם נורווגית" אמרה קרן, "אולי בזכות זה ישתפרו היחסים בין המדינות".
    "אז יאללה שיטחן את הבת של אבו מאזן ונעשה שלום" אמרתי.
    הערב המשיך לו בנעימים, כולנו נרגענו, פטפטנו וסעדנו בעצלתיים.
    לסיום הזמנתי אמריקנו, זיו הזמין המרוקנו (קפה שחור) וכולנו סרבנו לצ'ייסר של דג'יסטיף כי שמענו שהוא עושה חרא של צ'ייסרים.

    זהו פחות או יותר, נכון, קצת יותר ונדמה לי שההבטחה לתקציר לא מומשה, אבל אל תגידו שלא אמרתי.
    מצד שני לפעמים אני מבטיח ארוך ויוצא קצר אז אנחנו מאוזנים, לא?

     

    * בראשון, שלישי ורביעי הייתי באורגיה בבית נפתלי, שכבתי עם דוגמנית במגדלי U והתחכחתי באוגר בהתאמה, אבל זה נראה לי פחות מעניין אז לא פירטתי.

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        3/2/14 16:20:
      נוש, לך מגיע, כמה סוכר?
        3/2/14 09:00:
      קפה פעמיים וקינוח אין (את ה"א" החליפו במשרד הפנים). עוד 5 קטנות בלשכתי ותכין גם לעצמך. תודה.
        2/2/14 18:19:

      צטט: גיל שלו 2014-02-02 18:19:17

      צטט: BlackCoffee 2014-02-02 08:12:09

      צחקתי :-)))

       

      וזו המטרה. רק תרשי לי (מופנה גם למוזגת כמובן) להמליץ על קטע שניים שהם משובחים לטעמי (ואני כמובן אובייקטיבי) - "דאגה עמוקה" ו "בייחוד דג'מבה דג'מבה".

      וכמובן ברוכה הבאה.

        2/2/14 18:19:

      צטט: BlackCoffee 2014-02-02 08:12:09

      צחקתי :-)))

       

      וזו המטרה. רק תרשי לי (וגם למוזגת כמובן) להמליץ על קטע שניים שהם משובחים לטעמי (ואני כמובן אובייקטיבי) - "דאגה עמוקה" ו "בייחוד דג'מבה דג'מבה".

      וכמובן ברוכה הבאה.

        2/2/14 18:16:

      צטט: המוזגת האוזבקית 2014-02-02 08:02:15

      כמובן שדווקא כשמתבקשת איזו תגובה שנונה אין לי כזו, אבל התענגתי.

       

      תודה מוזגת, כיף לשמוע ממי, תעשי קפה :)

        2/2/14 08:12:
      צחקתי :-)))
      כמובן שדווקא כשמתבקשת איזו תגובה שנונה אין לי כזו, אבל התענגתי.
        1/2/14 00:35:
      אכן היה, אבל המניאק התלונן עלי אחר כך בצער בעלי חיים.
        1/2/14 00:19:
      דווקא הקטע עם האוגר נשמע מסקרן...