כותרות TheMarker >
    ';

    שינויים בהרגלי הצמיחה

    התחלתי לכתוב במרץ 2007, זה התחיל די כואב, אחר כך זה קצת נרגע, לאט לאט התרגלתי, ועכשיו אני גם נהנה מזה. תהנו :)

    עמית

    פוסטים אחרונים

    ארכיון

    לאכול אותך

    21 תגובות   יום ראשון, 2/2/14, 11:32

    שלום אני גילי. אני בת שנה ותשעה חודשים, כמעט, ואני מפלצת קטנה מטריפה וחמודה. ביקשתי מאבא שלי שיריץ כמה שורות עליי בבלוג שלו כי גם אני רוצה להיות פה. אבא הסכים בסוף ואיזה מזל שהוא בבית חולה – אני הדבקתי אותו ממש בדיוק אחרי שהדבקתי את אמא. שניהם היו נורא חולים בגללי אחרי שאני נדבקתי בעצמי מאיזה ילד בפעוטון שלי. מצחיק. עכשיו אני בגן אחרי שלא הייתי איזה יומיים, ועשיתי לאמא ואבא את המוות בבית, כי ככה זה שאת מפלצוצה קטנה. רוב היום הייתי עסוקה בלעצבן את כולם, בזה אני הכי טובה, ובלילה היו לי מסעות דילוגים בין המיטה שלי לבין המיטה של אמא ואבא.

     

    יש לי את הגי'רפה שלי, היא החברה הכי טובה שלי, אנחנו עושות הכל ביחד. אני מאכילה אותה כשאני אוכלת, נותנת לה שוקו, מחליפה לה חיתול בבוקר והולכת איתה צמוד צמוד. כשהגי'רפה שלי מעצבנת אותי אני זורקת אותה על הרצפה ומתחילה לצרוח שיביאו לי אותה חזרה ומייד – וזה תמיד עובד. אם אני ממש במצב רוח טוב אז אני גם זורקת על הרצפה כל מה שאפשר, את האוכל שלי מהכיסא, את דגני הבוקר למשל, ביסקוויטים, ביצה קשה ובכלל כל מה שהוא אוכל ואפשר לזרוק אני תמיד אזרוק בסוף. אבא אומר שזה בגלל שאני בחורה ושזה אף פעם לא יעבור לי, אמא? אמא עייפה כל הזמן. הכי אני אני אוהבת לזרוק את הצבעים על הרצפה ועל השולחן בסלון. אמא אומרת שאני מפלצת כמו אבא. אבל תמיד תמיד הגירפה שלי תחכה לי כשאמא מחזירה אותי הביתה מהפעוטון.        

     

    ויש לי גם את עילי – אח שלי הגדול, ואני מאוד אוהבת שהוא בא לפה. הוא תמיד בא עם אבא, ואם אבא בא הביתה לבד אני שואלת אותו איפה עילי? אני אוהבת ללכת לחדר של עילי, הוא מלא בלגו ואני אוהבת ללכת ולעשות לו בלגאן שלם עם הלגו, מה אכפת לי אני לא צריכה לסדר אחריי. לפעמים עילי בא לשחק איתי ורואה איתי גם כל מיני סרטים בטלויזיה. לפעמים אנחנו מסתכלים ביחד באייפד והכי אני אוהבת שאנחנו נוסעים לטייל ביחד או לאיזה פארק ואז אנחנו מתנדנדים ביחד בנדנדות או סתם רצים על הדשא.

     

    לאמא יש עכשיו תינוק בבטן. היא תמיד שואלת אותי מה יש לה בבטן ואני אומרת שיש לה תוק חדש. אני לא רוצה בכלל אח קטן כי אז אני אצטרך לחלוק איתו את הכל וגם את אמא וגם את אבא גם את עילי ואולי את החדר שלי גם כן – בשום פנים ואופן לא. אבא תמיד אומר שאני מרכז העולם, אמא אומרת שירשתי את זה מאבא. לא אכפת לי והעיקר שאבא ישחק איתי במפלצת ובמחבואים. אמא תמיד משחקת איתי כשהיא מחזירה אותי מהפעוטון של מיכל. אני תמיד באה הביתה ואוכלת משהו, זורקת אותו על הרצפה ואז רוצה שאמא תשחק איתי ותראה איתי סרטים. אני הכי אוהבת את אמא שלי בעולם, כמעט כמו את הגירפה שלי. אבל גם את אמא, מלא.

     

    אבא כל הזמן עסוק. יש לו את הטלפון שלו שכמעט ולא נותן לי לגעת, ויש לו כל הזמן דברים לעשות. אמא אומרת שיש לו קוצים בתחת בדיוק כמוני. תמיד בבוקר כשאני מתעוררת אני קוראת לו שיבוא. אבא בא, לוקח אותי למיטה שלו ושל אמא ואני קצת שוכבת על אבא עד שאימא תסיים לצחצח שיניים, ואם זה לוקח לה קצת יותר מדי אז מה עושים? צורחים! אם זה לא כאן ועכשיו אני לא באמת מפלצת. בזמן האחרון אבא כל הזמן שואל אותי אם בא לי הב הב, אני חושבת שהוא מתכוון לכלב. תמיד אני מבקשת ממנו שייקח אותי למחשב לראות סרטים על כלבים. אני מאוד אוהבת הב הב וכל פעם שאני רואה כזה אני רצה ללטף אותו. לפעמים אני נופלת כשאני רצה ואז יש לי בלוטה במצח. אמא אומרת שלא יהיה פה כלב אף פעם, רק שאף אחד לא ייקח לי את הגי'רפה שלי כי אני לא יכולה בלעדיה בכלל ואני מבטיחה לצרוח עד השמיים. שבוע שעבר חגגנו לאבא יומולדת ולאמא יש בעוד יומיים. זה טוב שיש אבא בסביבה, כי אם אמא כועסת עליי אני רצה לאבא בבכי – זה תמיד עובד עליו. לפעמים אבא עושה לי אמבטייה בערב והוא מצלם אותי עם המצלמת המיוחדת הזו שלו גם מתחת למים. אבא אומר שאסור להעלות את זה לפייסבוק ושזה מסובך.

     

    בלילה האחרון לא ידעתי איפה הכי בא לי לישון. מצד אחד יש לי מיטה חדשה שאבא הביא לי אבל מהצד השני יש את אמא במיטה שלה ואני עוד לא יודעת מה יותר טוב בשבילי. אתמול בכלל נרדמתי על הספה ואז אמא לקחה אותי ואת הג'ירפה למיטה שלי כדי שנלך לישון. נרדמתי עד נורא מאוחר באמצע הלילה ואז התעוררתי וצרחתי. אמא באה לראות מה קרה ואבא שיחק אותה ישן למרות שאני יודעת שהוא ער. מדי פעם אבא קינח את האף ואז גם אני עשיתי כאילו אני מקנחת את האף. אבא צחק ואמא צעקה עליו שייסתום כבר. בסוף אמא באה לקחת אותי לישון איתה. אין כמו לישון עם אמא ובשלב הזה אבוש ממש מיותר נכון?

     

    בסוף חזרתי עם הגירפה שלי למיטה שלי – אני ביקשתי. אחרי זה לא היה לי נוח עוד פעם אז אבא בא אליי לחדר. צרחתי עליו ואז אמא צרחה עליו גם שיביא אותי למיטה שלהם. אבא באמת מיותר זה די ברור לי עכשיו, אולי באמת הוא צריך כלב. וכך חזרתי למיטה שלי ושוב למיטה של אמא ואבא. רק ככה אני אקבל הכל בחיים. בכלל כשאגדל יהיה לי כל מה שארצה. אמא אומרת שאבא ייקנה לי הכל. אבא עושה כן עם הראש – איזה כייף לי.

     

    כל הבית סובב סביבי ועד עכשיו זה הולך מצויין. אני בכלל לא ילדה מפונקה פשוט חכמה זה הכל. לפעמים אמא צועקת עליי כשאני זורקת דברים או מוציאה את כל הסרטים מהעטיפות פלסטיק שלהם ושורטת אותם על הרצפה, אבל זה לא אכפת לי כי זה בדיוק מה שאני צריכה לעשות בגיל הזה. אבא כל הזמן אומר לאמא שעוד מעט זה יהיה כפול עם התינוק החדש הקטן שאני ממש לא רוצה. אבא ואמא כל הזמן עייפים – אז מה! זה לא אומר שהם לא צריכים להיות שם תמיד בשבילי, אבא אומר שאני הנסיכה שלו ואמא אולי כבר מעדיפה איזה דרקון שיישמור עליי. היום כשאמא תחזור איתי הביתה אז אבא יהיה. איזה כייף לי שאני אוכל לטפס עליו ולשחק איתו. ככה אמא תוכל טיפה לנוח, אבל אני לא אתן לה.

     

    ביי לכולם,

    גילי.

     

    נכתב באהבה על ידי אבא עמית

    דרג את התוכן:

      תגובות (21)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/14 09:02:
      ילדים זה ברכה.... תענוג לקרוא אתך עמיתוש. גילי מהממת, מתוקה, יפה במציאות פי אלף ממה שרואים בתמונות, תהנו (:
        7/2/14 19:37:
      תגידי לאבא ולאמא שמגיע להם מגיע להם ויהיו להם עוד הרבה הרבה מה לדאוג ממך חחחחחחח כל כך חמודה וזה הזכיר לי את דותן הכנד שלי שכתבתי לפניי כמה חודשים ואשמח שתקראhttp://cafe.themarker.com/post/3023705/
        6/2/14 20:35:

      צטט: סערה בכוס ויסקי 2014-02-05 21:32:13

      כיף לקרוא אותך.....תמונות מהחיים

       

      תודה איש! :)

      אמא לא בסדר כי אין לה מה לצעוק עלי , אני קטנה , מה היא לא מבינה שאני נבהלת ??? אבא טפל בעניין . אני לא מבינה כלום שאמא צועקת
      כיף לקרוא אותך.....תמונות מהחיים
        5/2/14 21:19:
      כתוב נפלא רק דבר אחד בבקשה לזכור .............שהדרך הנכונה לגדל את המתוקים נכון זה שאבא וגם אמא יעבירו את אותו מסר .ויהיו בתמימות דעים ולא שהקטנים האלה ידעו שאצל אבא אפשר לקבל בסתר מה שלא קיבלתי מאמא .
        5/2/14 20:07:

      מצחיק ועצוב ביחד בקיצור, תיאור מדוייק... 

        5/2/14 07:26:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-02-04 19:20:30

      very nice indeed

       

      Thank you

        5/2/14 07:26:

      צטט: ברוכיטו 2014-02-04 12:02:56

      מקסים....!!

       

      תודה רבה :)

        5/2/14 07:25:

      צטט: נומיקן 2014-02-04 11:46:24

      זווית נהדרת.

       

      תודה רבה :)

        5/2/14 07:25:

      צטט: צחי ר. 2014-02-03 19:27:05

      משעשע.... אין ספק

       

      תודה :)

      very nice indeed
        4/2/14 12:02:
      מקסים....!!
        4/2/14 11:46:
      זווית נהדרת.
        3/2/14 19:27:
      משעשע.... אין ספק
        3/2/14 14:05:

      צטט: ladyS 2014-02-03 12:56:22

      אבהות מדויקת! :)

       

      תודה תודה :)

        3/2/14 14:05:

      צטט: liat62 2014-02-03 11:44:40

      כתוב חמוד להפליא :-))

       

      תודה רבה

        3/2/14 12:56:
      אבהות מדויקת! :)
        3/2/14 11:44:
      כתוב חמוד להפליא :-))
        2/2/14 20:02:

      צטט: תכשיט 2014-02-02 18:52:01

      מתיקות כובשת...

       

      תודה :)

        2/2/14 18:52:
      מתיקות כובשת...