בריז'יט ברדו
~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
 ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~ ~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~*~
על קיר שלם בסלון יש לי את התמונה של בריז'יט. הילד שלי אוהב אותה. בוהה בה שעות. לפעמים בפנים, לפעמים בציצי, לפעמים בבטן, לפעמים ברגליים המהממות שלה ולפעמים הוא סוקר אותה מהראש ועד הרגליים. כמובן עם פה פעור, נשמה טהורה שלי. לפעמים אני מנגבת לו את הרוק שנוזל לו, בשביל הקטע. חולה עליו.
חולה על הריח הטבעי שלו, חולה על הריח שלו כשהוא קם משינה ומזיע, חולה על הבל הפה שלו, חולה על גומות החן הכלואות שלו, על החיוך מלא האהבה שלו, חולה על חצאי החיוכים שלפעמים הוא זורק לי, חולה עליו כשהוא מסטול מעייפות ונראה כמו גארפילד, חולה על השפתיים הקטנות שלו כשהוא נעלב, חולה על אצבעות הרגליים שלו שלפעמים מצטבר שם לכלוך מבד המכנסיים, חולה על האף המיוחד שלו (כמו של אבא שלו), חולה על הנחיריים העגולים מבחוץ אך מלבניים מבפנים, חולה על תכונות האופי שכבר סיגל לעצמו, חולה על הלחיים השמנות שלו ועל השומנים ברגליים, חולה על ההתרפקות שלו עליי וההתפנקות, על הזמנים שהוא נרדם עליי על הנשימות שלו והריח שנודף ממנו, על זה שהוא אוהב מוזיקה ורוקד איתי בהנאה צרופה, חולה על הקולות שהוא מוציא כשהוא שמח ועל הפרצופים שהוא עושה, חולה על ההתמתחויות שלו והפיהוקים, חולה על הגרעאפסים שלו ועל העיתויים שלהם... חולה על הילד שלי!
שלי! |