כותרות TheMarker >
    ';

    בלוגישור

    מה בבלוג? שילוב בין תכנים מקצועיים בנושאי גישור, ADR, גירושין בשיתוף פעולה, ובין חוויות אישיות יותר, מהשתלמויות בתחום והחיים בארה"ב.

    0

    ראיון עם עו"ד ומגשרת עידית שחם- ממובילות שיטת "גירושין בשיתוף פעולה" בישראל

    0 תגובות   יום ראשון, 2/2/14, 18:59

    אני שמחה להעלות לבלוג ראיון שערכתי עם עו"ד עידית שחם. עידית היא עו"ד ותיקה, שכבר שנים רבות עוסקת בגישור לגירושין. בשנים האחרונות חלק ניכר מזמנה מוקדש לתחום החדש והמתפתח של גירושין בשיתוף פעולה- ניהול תיקי גירושין על פי השיטה, בניית קבוצות עבודה בתחום, ואף הנחיית הכשרה לאנשי מקצוע (עו"ד, מטפלים  וכלכלנים/אקטוארים) לפעול על פי השיטה.
    עידית תנחה (ביחד עם עו"ס יובל ברגר מקנדה) גם את ההכשרה הקרובה של אנשי המקצוע, שתחל בשבוע הבא (12.-14.2) במרכז רקמן באוניברסיטת בר אילן.

     

    תזכורת קצרה, למי שלבושתו טרם קרא את הפוסטים שלי על גירושין בשיתוף פעולה: "גירושין בשיתוף פעולה" היא שיטה חדשה ליישוב סכסוכי גירושין, בעזרת קבוצה של אנשי מקצוע, באופן הוגן ומכבד, ללא התדיינויות בבית המשפט. ההליך נועד לעזור לזוגות המתגרשים להתמקד לאורך תהליך הגירושין במטרותיהם העיקריות, ובמיוחד בילדים, ולהגיע להסכם מתאים. לכל צד יש עו"ד המייצג בהליך, הפועל על פי כללי ההליך, ובנוסף נכללים בקבוצה (בהתאם למודל בו הקבוצה עובדת, וכן בהתאמה לתיק הספציפי) אנשי מקצוע טיפולי, מומחה ילדים (child specialist), ואיש פיננסים. במהלך השנים התפתחו מודלים שונים, אך בבסיס כולם מספר עקרונות יסוד, ובראשם ההתחייבות  שלא ללכת לבית המשפט כל עוד נמצאים בהליך , ומסירת אינפורמציה מלאה בשקיפות על ידי הצדדים, בכל נושא לרבות בנושא הכלכלי.

     

    ולפני שנתחיל, עוד מילה של גילוי נאות: את עידית פגשתי לראשונה בכנס IACP (הארגון הבינ"ל של אנשי המקצוע לגירושין בשיתוף פעולה) בוושינגטון. לאחר שחזרנו לישראל יצרנו קשר מחודש, שצמח להערכה הדדית ולשיתוף פעולה מקצועי. שתינו חברות (בין היתר) בקבוצת "גמר טוב" לגירושין בשיתוף פעולה, הכוללת בעיקר אנשי מקצוע דתיים וחרדיים ומיועדת לסייע לאוכלוסית שומרי מצוות.

     

    ולראיון עצמו:

     

    1.  איך הגעת לתחום הגירושין בשיתוף פעולה ומה "הדליק" אותך בו?


    לאחר שנים רבות של גישור נחשפתי להרצאה בלשכת עורכי הדין לגבי יישום השיטה בארה"ב ובקנדה.
    אהבתי את העבודה בצוות ואת חלוקת העבודה באופן שבכל תחום מקצועי בעלי הפרופסיה המתאימה (מטפלים/עו"ד) מביאים ממומחיותם.

     

    2. איזה ערך מוסף נותנת ההכשרה של גירושין בשת"פ לעורכי דין או מטפלים שמנוסים בגישורים בין בני זוג?

     

    ההכשרה מלמדת כל מומחה בתחום להכיר את דרך העבודה של המומחים האחרים בעבודה עם משבר במשפחה,  ומלמדת לעשות שינוי פרדיגמה, שבו עו"ד לא יסלימו את הקונפליקט אלא יסייעו לבני הזוג לעבור מהיותם בני זוג להורים, והחשוב ביותר לשמר את המשפחה כמשפחה.

     

    3. אחד הדברים המייחדים את תחום הגירושין בשיתוף פעולה, הוא ההתארגנות בקבוצות פעילות. תוכלי לספר קצת על כך?

     

    בישראל קמו מספר קבוצות שעובדות בשיטה זו (שכל חברי הקבוצות עברו את ההכשרה).
    קיימות קבוצות פעילות המקדמות את התחום ומסייעות למשפחות לצלוח את המשבר הן בתחום הפרטי והן בתחום הציבורי.

    לאחרונה קמה קבוצת אנשי מקצוע מהמגזר החרדי והדתי (נקראת "גמר טוב") שחבריה עברו הכשרה לעבוד בשיטה זו.

    בתחום הציבורי-  

    יחידות הסיוע של בתי משפט לענייני משפחה בפריסה ארצית נותנות מענה ומאפשרות לסייע בשיטה זו (במסגרת בקשה ליישוב סכסוך).

    כמו כן, יש שתי רשויות מקומיות שעובדות בשיטה:
    האחת, שהיא פורצת הדרך והמובילה – עירית רמת-גן (בהובלת עו"ס רחל ולדומירסקי ושלי) ובעירית ראש העין.
    וכן גם במכון אדלר קיימת קבוצה פעילה העובדת בשיטה .

     

    4. יש זוגות שהשיטה איננה מתאימה להם?


    כן. זוגות שמתאימים לגישור ואין ביניהם פערי כוחות או רמת קונפליקט גבוהה,  או (מהצד השני) זוגות שהזעם מעביר אותם על דעתם ומושפעים מהסתה ללוחמנות/לאלימות ואינם מסוגלים כלל לתקשר ביניהם.

     

    5. מה לגבי החשש ממרוץ הסמכויות?

     

    לא בכל מקרה מרוץ הסמכויות רלבנטי וכל מקרה לגופו.

    חשוב שכאשר מי מהצדדים השתכנע שדרך זו נכונה בעיניו, הוא ידע להביא בפני הצד השני את הכוונה להיכנס להליך באופן שלא יעורר משבר אמון או חרדה או הפחדה, שלעיתים היא הגורם לפעול בדרך נמהרת, שיוצרת לעתים הסלמה לשווא.

    כאשר נכנסים לתהליך, קיימת בהסכם עליו חותמים הצדדים התחייבות שלא לפנות לערכאות, ובכל מקרה בו ההליך נפסק להמתין 30 יום לפני פניה כזו, שאם לא כן זה יחשב כחוסר תום לב על כל המשתמע מכך.

     

    6. מה האתגרים בגש"פ בישראל היום?


    החזון והתקווה שלי הם שכל רשות מקומית, במסגרת התחנה לטיפול זוגי ומשפחתי, תיתן גם מענה לזוגות מתגרשים במחיר השווה לכל נפש.

    ובנוסף - שיקום גוף שיקבע את הקוד האתי והכללים ליישום והתאמת השיטה לתנאי המדינה והמצב המשפטי בה.

     

    7. איפה לדעתך ישראל תהיה בתחום בעוד עשור?

     

    שאלה טובה..
    לדעתי הכיוון הוא בהקמת בתי משפט טיפוליים שיעברו מתפיסה אדברסרית מסורתית לתפיסה של עורך דין פותר בעיות, הנותן מענה לצרכי המשפחה כולה, ולא ממקום יריבותי אלא מתן מענה אמיתי ונכון למשפחה במשבר.

    ישנם לא מעט עו"ד חברתיים שרואים בשיטה זו צעד חשוב לשינוי התפיסה של יישוב סכסוך בתוך המשפחה.

    ככל שקולנו ישמע – אני נוטה להאמין שאנשים יצביעו ברגליים ויבואו לעו"ד כנ"ל.
    תודה.

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל