כותרות TheMarker >
    ';

    אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת השם

    על פרשות השבוע והקשר לימנו אנו, חסידות, סיפורי צדיקים, שמירת השבת, על דברים שבין אדם לחברו ולסביבה, על דברים שבין אדם לבוראו

    תעלומה מסתורית בפרשה - פרשת תצוה

    0 תגובות   יום ראשון, 2/2/14, 23:57

    בס"ד

    תעלומה מסתורית בפרשה
    פרשת
    תצוה
     

     

    למה היונה הביאה ענף עלי זית לנוח? למה התורה עושה הכול העיקר לא להזכיר את שמו של משה רבנו? מה קשור שמן זית לחורבן שני בתי המקדש? למה נמשלו בני ישראל לזית?

     

    על מה הפרשה
    הפרשה השביעית בספר שמות היא פרשת תצוה. שמה של הפרשה מקורו בפסוק הפותח את הפרשה :"וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל... " [שמות כ"ז כ']. הפרשה עוסקת בנושאים הקשורים במשכן אוהל מועד ובכוהנים אשר ישרתו בו:לבושם, משיחתם וכניסתם לתפקידם.

     

    רבי עובדיה ספורנו כתב:וְאַתָּה תְּצַוֶּה - הִנֵּה מַה שֶּׁאָמַר עַד עַכְשָׁו "וְעָשִׂיתָ" יוּבַן שֶׁיַּעֲשֶׂה עַל יְדֵי אַחֵר, וְזֶה שֶׁיְּצַוֶּה לָאֻמָּנִים שֶׁיַּעֲשׂוּ. וּלְפִיכָךְ בְּאֵלּוּ הַשָּׁלשׁ מִצְות שֶׁצִּוָּה הֵנָה אָמַר "וְאַתָּה", לְהודִיעו שֶׁיַּעֲשֶׂה הוּא בְעַצְמו, שֶׁיְּצַוֶּה לְיִשְׂרָאֵל עַל עֲשִׂיַּת הַשֶּׁמֶן, וְשֶׁיַּקְרִיב אֵלָיו אֶת אַהֲרן וּבָנָיו [שמות כ"ח א'] , וְשֶׁיְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב [ג] .

     

    זמנה של הפרשה הוא, כמו בפרשת תרומה, על הר סיני - בעלייה הראשונה או העלייה השנייה[ראו פרשת תרומה].

    פרשת תצוה היא הפרשה היחידה מתחילת ספר שמות ועד פרשת "וזאת הברכה" בה לא מוזכר שמו של משה רבינו ע"ה. וכתוב בזוהר הקדוש [פרשת פנחס דף רמו ע"א, ובזוהר חדש כרך ב מגילת שיר השירים דף א ע"א] , וכן כתבו המפרשים ז"ל, [ונראה שכתבו בלי שראו את דברי הזוה"ק] שזה מפני שאמר משה רבינו ע"ה - "ואם אין, מחני נא מספרך אשר כתבת", ועל כן לא מוזכר שמו של משה בפרשה, ואע"פ שהקב"ה אמר "סלחתי כדברך" - מכל מקום "קללת חכם אפילו על תנאי היא באה".

    בשבת פרשת תְּצַוֶּה קוראים לעיתים קרובות גם את פרשת זכור.

     

    נושאי פרשת תצוה

    להלן הנושאים העיקריים של פרשת תצוה:

     

    1. השמן למאור - עליו להיות "שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר" ובו יאירו "נֵר תָּמִיד" . ורש"י מתיחס לדרך הכנת השמן:"הזיתים היה כותש במכתשת, ואינו טוחנן בריחים, כדי שלא יהו בו שמרים, ואחר שהוציא טפה ראשונה מכניסן לריחים וטוחנן, והשמן השני פסול למנורה וכשר למנחות, שנאמר כתית למאור"

    2. בגדי כהונה - עליהן להיות "לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת". ואלו הבגדים לאהרון הכהן : חשן משפט, אֵפוֹד, מְעִיל, כְתֹנֶת תַּשְׁבֵּץ, מִכְנָסַיִם, מִצְנֶפֶת , אַבְנֵט וְצִיץ. לכהן הדיוט - די בארבע בגדים.

    3. קידוש המשכן והקרבת המילואים - ואז צפוי :ריח ניחוח - "נחת רוח לפני, שאמרתי ונעשה רצוני"

    4. קידוש הכהנים - רש"י מפרט כיצד: ומשחת אותו - "אף משיחה זו כמין כי יונית, נותן שמן על ראשו ובין ריסי עיניו ומחברן באצבעו"

    5. קידוש המזבח והקרבת התמיד - ומאז: "עֹלַת תָּמִיד לְדֹרֹתֵיכֶם"

    6. השראת השכינה - "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְהָיִיתִי לָהֶם לֵאלֹהִים"

    7. מזבח הזהב - רבי עובדיה ספורנו מציג את ייחודו:"שֶׁיַּסְפִּיק בּו מְעַט אֵשׁ לִקְטרֶת בִּלְבַד, וְלא יִצְטָרֵךְ לִהְיות חָלוּל וּלְמַלּאתו בַּאֲדָמָה, כְּמו שֶׁהֻצְרַךְ לְמִזְבַּח הָעולָה לַעֲשׂות הָאֵשׁ תָּמִיד עַל הָאֲדָמָה. אֲבָל הָיָה הָאֵשׁ בְּזֶה הַמִּזְבֵּחַ עַל צִפּוּיו שֶׁהָיָה שֶׁל זָהָב".

     

     

    תחילת בניית המשכן

    כתוב: [שמות כ"ז כ] " וְאַתָּה תְּצַוֶּה אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ כָּתִית לַמָּאוֹר לְהַעֲלֹת נֵר תָּמִיד".
    למה הקב"ה מתחיל עם מלאכת השמן? ועוד הקב"ה מדגיש "אתה תצווה את בני ישראל גו'." וייקחו אליך שמן זית זך גו'."  מה טמון כאן? שמן מסמן את האור. התורה נמשלה לאור. אור זה חכמה. הזית נבדל משאר הצמחים והמאכלים באופן בולט. מהזית מפיקים שמן וממנו מדליקים אור. אם אין חכמה אם אין תורה העולם אין לו קיום. לכן מוזכר שמן הזית ראשון. כי האור נברא ראשון. כתוב: [ישעיה ס א] "קוּמִי אוֹרִי כִּי בָא אוֹרֵךְ וּכְבוֹד יְהוָה עָלַיִךְ זָרָח."

    כשנח היה בתיבה. שנה שלמה כל הבריאה הייתה בתיבה. נקודת אור אחת קטנה בתוך החשכה שירדה על העולם. נס עצום שרצה הקב"ה להראות לכל הבריאה שיכול להכיל בתיבה הקטנה הזאת את כל הפוטנציאל של העולם שאנו מכירים היום. והנה נח שולח את היונה כדי לראות האם כלו המים ואפשר לצאת. [בראשית ח י"א] "וַתָּבֹא אֵלָיו הַיּוֹנָה לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף בְּפִיהָ וַיֵּדַע נֹחַ כִּי קַלּוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ". היונה הביאה לנח עלה זית. היא מצאה עץ זית וקטפה ממנו ענף עם עלה והביאה לו. שואלים רז"ל למה דווקא הביאה עלה זית ולא עלה מעצים אחרים? פירוש אחד: "אמרה לו היונה: נכון, פרנסתה אותי כל הזמן הזה. אבל זה ממך בשר ודם, הזית הוא מר הוא לא מתוק. אני מעדיפה לקבל עלה מר מהקב"ה ולא עלה מתוק מבשר ודם. רמזה לו שהיא מעדיפה לקבל את מזונה מהקב"ה. כמו שכתוב בברכת במזון: "נָא אַל תַּצְרִיכֵנוּ אֱלהֵינוּ לא לִידֵי מַתְּנַת בָּשָׂר וָדָם וְלא לִידֵי הַלְוָאָתָם." לא עלינו ולא על אף אחד לפעמים אב צריך עזרה כספית מילידיו, אז זה גם בשר ודם.אז, מאף בשר ודם גם לא מהבן שלי – כי עם מידך הקב"ה. אמרה לו היונה אני מעדיפה שמזונותיי יהיו מרים כזית ומהקב"ה. פירוש נוסף: אמרה לו היונה אתה יוצא לעולם חדש, אולי אתה חושב במה להתחיל, תתחיל עם אור. מהזית יצא שמן מהשמן תדליק אור.

    דבר נוסף: " לְעֵת עֶרֶב וְהִנֵּה עֲלֵה זַיִת טָרָף" טרף, הכוונה שהיא קטפה את העלה, ומה הכוונה לעת ערב, אומר המדרש זה היה שבת, והיא חיכתה לעת ערב שהשבת תצא, ואז היא קטפה כי לא רצתה לחלל שבת. אומר היעבץ זה בדוק מדעית עד היום היונה לא קוטפת מהעצים בשבת. הקב"ה השאיר לנו עדוּת לעניין.

    "וְיִקְחוּ אֵלֶיךָ שֶׁמֶן זַיִת זָךְ" מה הכוונה שמן זית זך? יש שמן עם שמרים, השמן צריך להיות זך, מזוקק. שמן זית זך ראשית תיבות ש.ז.ז. = 314 "ש.ד.י."

    כתית למאור = "כת" 420 "ית" =410 בית המקדש הראשון שרד 410 שנים ובית המקדש השני שרד 420 שנים. אבל בית המקדש השלישי יהיה 'להעלות למאור' ב"ה יתברך במהרה בימינו בקרוב ממש.

    אומר רבינו עובדיה ספוֹרנוֹ: שני בתי מקדש נחרבו. למה? המשכן שבנה אותו משה רבנו לא נחרב, הוא גנוז. אומר המדרש שכל מה שמשה רבנו עשה עומד לנצח. כתוב: "עצי שיטים עומדים" מה זה עומדים? עומדים לעולם.

    שלמה המלך בנה את בית המקדש הראשון, ברוב פאר והדר, למה נחרב? אמרו חז"ל כי שלמה המלך בנה אותו באמצעות פועלים זרים שייבא מצור, אומנים שיודעו לעשות עיצובים בעצים ובאבנים ובשיש, הוא ייבא עובדים לבנונים וצידונים.

     

    תעלומה בפרשה
    בפרשת תצוה לא מוזכר אפילו פעם אחת שמו של משה, ואם תגיד שלא מדובר שם על משה, אז לא צריך. אז הנה, כל הפרשה מדובר על משה כמעט בכל פסוק, והתורה עושה הכול, מתפתלת עם המילים, עם הנוסחים, העיקר לא להזכיר את שמו של משה. "אתה תצוה", "ולקחת", כתוב בצורה ישירה מה שבדרך התורה לא עושה, העיקר לא להזכיר את שמו של משה. משה מוזכר מחומש שמות, פרשת שמות, שבו מסופר על לידתו עד פרשת מטות, ספר דברים. כשש מאות פעם. כאן, בפרשה שלנו, מאה ואחד פסוקים ולא מוזכר אפילו פעם אחת. מישהו כועס עליו? למה שמו לא מוזכר?

    "ואתה תצווה את בני ישראל", "ולא וידבר השם" וכו'. "ייקחו לך שמן זית זך", "ואתה הקרב אליך את אהרון אחיך", "ועשית", "ואתה" וכו'. והזהר אומר שכל פסוק היה ראוי שיתחיל בשם של משה זה לא פרשה שהיא מנותקת ממשה, זו פרשה שהיא כולה משה. ובגל זאת השם שלו לא מוזכר.

    פרוש אחד: שמשה אשם בזה והוא במו ידיו גרם לכך. כי כאשר הקב"ה חשב להשמיד את עם ישראל במעשה העגל (בפרשה הבאה כי תשא), משה ביקש שירחם על ישראל וייתן להם הזדמנות נוספת. ושהיה ואם לא - שימחה את שמו מהתורה: [ שמות לב לב] "וְעַתָּ֖ה אִם־תִּשָּׂ֣א חַטָּאתָ֑ם וְאִם־אַ֕יִן מְחֵ֣נִי נָ֔א מִֽסִּפְרְךָ֖ אֲשֶׁ֥ר כָּתָֽבְתָּ׃" יש כאן רמז כי מספרך = "ספר-ך" ,ך"=20 פרשת תצוה היא הפרשה העשרים מתחילת התורה.

    זו הייתה קללה שמשה הטיל על עצמו כי נאמר כבר שכאשר צדיק אומר משהו ואפילו על תנאי - זה גזרה שחייבת להתקיים. הרי הקב"ה סלח לעם ישראל, ובכל זאת נענש, ושמו נמחק מהפרשה. מכאן אומר הזוהר שכמה צריך להיזהר בלשון, כי הנה שאפילו משה אמר את זה על תנאי, והתנאי התקיים. מה שאמר היה חייב להתקיים - ולו מפרשה אחת שמו נמחק.

    הספר "מאור עיניים": טוען שאם התירוץ הנ"ל נכון אז היה ראוי ששמו של משה ימחק מהפרשה שאחרי כי תשא, אחרי שהוא קילל – בפרשת ויקהל. ולא בפרשת תצוה שהיא כתובה לפני המקרה דנן. גם למוקדם ומאור צריכה להיות איזה סיבה לא סתם כך משנים את הסדרים.

     

    רבי נחום מצ'רנוביל
    היה תלמיד של הבעש"ט, ואחר כך הוא היה התלמיד המבוגר של המגיד ממזריץ', האדמו"ר הזקן היה התלמיד הצעיר והוא היה המבוגר. הוא כתב ספר "מאור עיניים". אחד מספרי היסוד של החסידות והוא כותב כך: "משה נמחק מהפרשה בגלל מאורע שתמיד קורה בשבוע הזה, איזה מאורע?  ז' באדר. תמיד התאריך ז' באדר חל בפרשת תצוה.(גם בשנה מעוּברת הוא יחול באדר הראשון) ומה קרה בז' באדר – משה רבנו הסתלק. היות והשבוע הזה משה רבנו הסתלק לבית עולמו, שמו נמחק מהפרשה. כדי לרמוז על הסתלקותו. ז"א יש כאן רמז מאוד עמוק להיעלמות של משה מהפרשה כי בז' באדר הוא הסתלק.

    בא הרבי ומכניס כאן עומק מדהים ומשנה את כל התמונה. מה אמרנו ששמו של משה נעלם כי זה היום שהוא הסתלק. אז היה ראוי לא לדבר עליו בכלל, והנה כל הפרשה מדברת רק עליו בגוף נסתר אמנם, אומר הרבי זה כל העניין כאן התורה מלמדת אותנו מה זה הסתלקותם של צדיקים, משה, השם שלו לא נמצא – כי לא רואים אותו ולא שומעים אותו והוא לא חי בינינו, אבל, "אתה" הנשמה שלו קיימת כמו קודם. צדיקים במיתתם קרויים חיים, צדיקים אחרי ההסתלקות שלהם קשורים לעולם הזה, האנשים קשורים אליהם. ולכן הולכים לקברים שלהם. לכן משה קיים בכל פסוק ולו גם לא בשמו, ללמד שהוא עדיין קיים. הוא משפיע עליך ואתה יכול לדבר אליו הוא אליך. אבל השם שלו להגיד שרואים אותו ששומעים אותו שאפשר ללחוץ לו את היד, ודאי שלא.

     

    ועוד מביא הגאון מווילנה רמזים: אבן השֹהם = אותיות משה. בפרשה כאמור יש מאה ואחד פסוקים מה זה קשור למשה? באותיות מילוי מ.ש.ה. – "מם" ש"ן" הא" = 101 משה אמת ותורתו אמת.

    רמז נוסף יש בציווי של הדלקת נרות שבת: כל אשה ובת. בזמן הדלקת הנרות היא יכולה לבקש מה שהיא רוצה מהקב"ה. כמו ביום הכיפורים שההיכל נפתח. "ריבונו של עולם אני אמתך העומדת לפניך, שלח ברכה לבעלי, לבן שלי, תן לי בנים תלמידי חכמים. שיהיה להם אור, חכמה של תורה. איזה? כמו משה רבנו. וגם בעל בוודאי. אז מה הרמז? "ואתה תצוה", "ת -צוה"  "ת" = 400 נשים =400

    ועוד כתוב: [תהילים קכ"ח ג] "אֶשְׁתְּךָ כְּגֶפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵיתֶךָ בָּנֶיךָ כִּשְׁתִלֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶךָ." למה המשילו את הבנים לזית ואת האשה לגפן? תשובה: כדי להוציא טיפה שמן מהזית כמה קשה צריך להתאמץ, אבל בסוף, הרי מדליקים את האור, אור התורה. הענבים, הגפן. סוחטים אותם בעדינות אז מיד יוצא מיץ שעושים ממנו יין. את הבנים קשה להוציא מהם שיהיו מחונכים, שיהיו בעלי משמעת עצמית ובעלי מוסר. והנה הם סביב לשולחנך – לא בחוץ. והאשה כמו גפן אתה קצת לא נזהר, מיד מופיעים הדמעות.

    עם ישראל נמשלים לזית. למה? [ירמיהו י"א ט"ז] "זַיִת רַעֲנָן יְפֵה פְרִי תֹאַר קָרָא יְהוָה שְׁמֵךְ לְקוֹל הֲמוּלָּה גְדֹלָה הִצִּית אֵשׁ עָלֶיהָ וְרָעוּ דָּלִיּוֹתָיו."

    זית, כאמור, קשה להוציא ממנו טיפת שמן, צריך הרבה ייסורים, הרבה עבודה, בן אדם מרגיש לפעמים שקשה לו, חוזר בתשובה, מתחזק, קשה לו, מרגיש קושי, שלא יתייאש. שידע שכמו הזית הזה שעובר תהליך ייצור, תהליך של קשיים, והנה בסוף, הוא סוף טוב, זה לא מיץ פטל, זה לא איזה תרכיז – זה שמן זית זך למאור. הייסורים בונים את האדם, הוא מתגבר על היצר הרע, על הסביבה, קר בחוץ הוא צריך ללכת לבית הכנסת השכם בבוקר, איי כותשים את הזית הזה. שמן תמיד צף למעלה, הוא לא מתערבב עם נוזלים אחרים, לכן נמשלו עם ישראל לשמן – שבכל מקום שהיו שמרו על עצמם. אפילו במצרים: שמרו על לשונם, שמם ולבושם ובזכות זה נגאלו.

    [משלי לא י"א] "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר." ש.ל.ל. "ש" = שמם "ל" = לשונם "ל" = לבושם.

    העם היהודי לא מתערבב עם האומות.

     

    יהודי עושה מצווה אחת ומיד הוא צף כמו שמן על המים
    יהודי אחד פעם פגש את רבו לאחר שנתיים שלא ראה אותו, שמחו מאוד. הרב ביקש שיספר לו מה עבר עליו בתקופה הזאת. הלה סיפר לו שהוא התרשם מאד מהשיעור הארון, שהרב סיפר על מצוות ציצית, כמה זה חשוב. הוא החליט שהוא לוקח על עצמו את המצווה הזאת. וכבר למחרת בבוקר קנה ציצית. הבחור הזה היה בקשר עם גויה השם ישמור. צריך להבין שאם נולדים מהזיווג הזה הילדים לא יהיו יהודים. והנה יום אחד זוגתו שמה לב שהוא לובש ציצית. שאלה אותו מה פשר הדבר הזה. ענה לה שזה ציצית והיא מגינה עליו וכו'. התחילה לריב אתו: "אתם היהודים אם השטויות שלגם וכו'". ראה שהיא פוגעת ביהדותו, כעס עליה והם נפרדו. פגש בחורה אחרת והפעם בת ישראל כשרה. והחלו לצאת. וגם היא שמה לה לציצית שלו, שאלה אותו שאלות ענה כמה שהוא ידע, אבל היא רצתה לדעת עוד. לקח אותה לרב המקומי שהמליץ להם ללכת לסמינר ערכים, וכך הם חזרו בתשובה, התחתנו כדת משה וישראל בקדושה, וחיים יפה עד עצם היום הזה.

     

    ----

     

     

    ויהי רצון שנזכה לדבוק בהקב"ה ובמצוותיו, ומתוך כך להיגאל בגאולה שלמה בקרוב ממש.

     

     

    בהשראת:
    הרב שניאור אשכנזי שליט"א

    לפי שיחות הרבי מליובאוויטש

    הרב הרצל חודר שליט"א

     

    ------------------------------

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אריהאלוני1
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין