שחר עוטף דקותיים זריחה,

קרני שמש מלוות פריחה

ססגונית, ריחנית, מרוחקת כמעה.

נוגעת לא נוגעת קלות אפלה,

שתיקות רועמות מופצות למרחב

אינסופי, מנותק מאותה אפילה נושנה.

גבנון מרחף לו כנפיים צחות,

מרקדות אווירית מזמרות נשכחות.

שחזורים עתיקים סובבים חיי,

מעגלים, זוויות קוטפות שתי ידיי.

מביטה אל האופק עלום מבודד

אין קורא, אין עונה

דממה מספרת,

סיפור חיי כציור רב גוני,

הוורוד, הכחול, אדמדם ססגוני.

מילים, הברות מתחברות אלי שקט

של בקר חדש המציץ חלוני.