לפני שבועיים, כתבתי על המצב החריג בו פרסי הגילדות הגדולות, במקום לפשט את המרוץ לאוסקר ולסמן פייבוריט ברור, נוטות השנה להגביר את התחרות בין שלושת המועמדים המובילים. השחקנים נתנו את פרס האנסמבל, הפרס הגדול שלהם, ל"חלום אמריקאי", בעוד פרס גילדת המפיקים לסרט הטוב ביותר נחלק בין "כח משיכה" ו"12 שנים של עבדות". שלושה זוכים בשני פרסים. אם כן, יהיה זה תפקידן של שתי הגילדות החזקות האחרות לבודד אחד מהמתמודדים בצורה ברורה.

בסוף השבוע שעבר, בחרה גילדת הבמאים את אלפונסו קוארון, במאי כח משיכה, כזוכה בפרס במאי השנה. סבבה, לפחות בניגוד לשנה שעברה, נבחר הפעם במאי שגם מועמד לאוסקר. בדרך כלל, הייתי אומר שהזכיה של קוארון מקפיצה את כח משיכה לקדמת המרוץ, עכשיו שיש לו תמיכה משתי גילדות. אלא שאם יש מועמד שיכול לזכות באוסקר מבלי שסרטו יקבל את הפרס הגדול, זה קוארון. האקדמיה וגילדת הבמאים מתואמות ברוב המקרים בבחירת הבמאי הזוכה, אבל קוארון מקבל כזו תמיכה מצד המבקרים, הקהל ואנשי התעשיה, שגם זכיה שלו באוסקר לא תשפוך הרבה אור על זהות הסרט הטוב ביותר. אם גילדת הבמאים הייתה נותנת את הפרס לסטיב מקווין, או לדיוויד או. ראסל, סרטו של הזוכה היה קופץ לראש טבלת ההימורים. אלה שני במאים שההצלחה שלהם נחשבת חלק מכלל הגורמים שיצרו סרט טוב ולא להפך, כמו במקרה של כח משיכה, בו מייחסים את הצלחת הסרט לבמאי עצמו. במילים אחרות, קשה לראות את חלום אמריקאי או 12 שנים של עבדות לא לוקחים אוסקר לסרט הטוב ביותר לאחר זכיה בקטגוריית הבימוי, אבל אפשר בהחלט לראות את כח משיכה מפסיד, גם לאחר זכיה של קוארון.

בסוף השבוע האחרון, הגיע תורה של גילדת התסריטאים להכריז על הזוכים שלה. הפרס הזה לא אמור להשפיע באמת על המרוץ לאוסקר. כח משיכה לא מועמד ו-12 שנים של עבדות לא כשיר מסיבות טכניות, אז הציפיה הייתה לנצחון צפוי של חלום אמריקאי בפרס התסריט המקורי וסרט כלשהו שלא יקח גם את האוסקר, בפרס התסריט המעובד. רק מה, מתברר שגילדת התסריטאים לא כזו צפויה כפי שחושבים.

מילא שהפרס לתסריט המעובד הוענק ל"קפטן פיליפס". חוץ מ"הזאב מוול סטריט", זה היחיד שמועמד גם לפרס הסרט הטוב ביותר באוסקר. כאמור, בלי 12 שנים של עבדות ברשימת המועמדים, הקטגוריה הזו לא מסוגלת להפוך עולמות. ההפתעה הגדולה הגיע מהקטגוריה השניה, בה זכה "היא" של ספייק ג'ונז. אני בטח לא מתלונן על שתי הזכיות האלה. קפטן פיליפס והיא הם כנראה הסרטים החביבים עלי מבין המועמדים לאוסקר השנה ואני שמח שגילדת התסריטאים גם חושבת ככה (לפחות מבין התסריטים שעומדים בתקנון המאוד מגביל שלה). מצד שני, בתור מי שעוסק בתחזיות אוסקר, זה רק מסבך עוד יותר את המצב. רשימת המועמדים של גילדת התסריטאים לפרס התסריט המקורי הטוב ביותר, זהה לזו של האוסקר. אין פה אף סרט שמתמודד רק על אחד הפרסים ואותם כוחות בדיוק יתחרו זה מול זה בפרס האקדמיה. נכון שהתסריטאים מהווים רק חלק מחברי האקדמיה ולאוסקר יצביעו אלפי אנשים נוספים, אבל יש כאן השפעה פסיכולוגית, על המרוץ.

לפני פחות מחודש, חלום אמריקאי נראה כמו הפייבוריט לזכיה באוסקר. נכון לעכשיו, כשלא זכה באף פרס גילדה פרט לזה של השחקנים, הוא חולק את ההובלה עם 12 שנים של עבדות וכח משיכה, כאשר כל אחד מהשלושה האלה נראה כמו זוכה הגיוני. גילדת התסריטאים נפצה את הבטחון בזכיה של חלום אמריקאי באוסקר לתסריט מקורי, מה שהיה אמור להיות חלק מתרחיש אפשרי של זכיה גורפת בקטגוריות הגדולות.

זו עונת פרסים שמסרבת ליצור קונצנזוס סביב סרט אחד. אני אוהב את המצב הזה, רק אל תתחילו לשאול מי אני חושב שיזכה, כי הטקסט שלפניכם הוא רק הקדמה לעומק החפירה שהשאלה הזו תיצור.