 שר הרווחה אישר תקנות לחוק הביטוח הלאומי בנושא זימון חוזר של נכים לוועדות נכות כללית. על פיו, יוכל המוסד לזמן נכה לוועדה חוזרת בשני מקרים: א) "נתגלו עובדות הקשורות במצבו הרפואי או בכושרו להשתכר של המבוטח, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה בעניינו ולא פורטו בידיו כנדרש בטופס התביעה שהגיש או במסגרת תשובתו לבקשת פקיד התביעות, ואשר היה בהן כדי להשפיע על זכאותו לקצבה או על שיעורה" ב) סבר המוסד כי בעקבות טיפול רפואי שקיבל הנכה, חל שינוי מהותי במצבו הרפואי. לעניין זה "מהותי" – שינוי שיש בו כדי להפחית את הנכות הרפואית כך שלא מתקיים בנכה התנאי האמור בסעיף 208א" (מתחת לסף הנכות הרפואית שהוא תנאי הכרחי להגדרה של "נכה" – ע.ק; ק.כ.). בכל מצב שבו יתגלה שהמצב התעסוקתי או הרפואי של הנכה אינו זהה למצבו בעת הגשת התביעה, יוכל המוסד לזמן אותו לוועדה חוזרת שבה יוחלט באשר לכושר עבודתו או לרמת נכותו הרפואית, שמשמעותם הקטנת הקצבה או ביטולה. מצב זה תוכנן בקפידה. מעקב אחר דוח ועדת לרון ואחר הניסוחים הפתלתלים והמטעים וחצאי האמיתות בתיקון לחוק הביטוח הלאומי, המכונה על ידו "החוק המשופר למקבלי קצבת נכות היוצאים לעבוד", וכן סיפוריהם של נכים, מעידים שיש כאן תכנית סדורה ומחושבת שנבנתה צעד אחר צעד, שמטרתה היא הקטנת נטל הקצבאות בדרך הקלה והנוחה ביותר מול אוכלוסייה חלשה של נכים ששתיקתם ידועה מראש. עיקרי התכנית עד תיקון לרון שנכנס לתוקף ב-2009, דרגת אי הכושר של נכים נקבעה באחוזים שערכם היה גמיש ונע בין 40-100 אחוזים. 75% ומעלה זיכו את הנכה בקצבה מלאה. הנטייה בביטוח הלאומי היתה לקבוע לנכים בנכות רפואית חמורה אחוז אי כושר של 75% הן לנכים שעבדו חלקית והן לנכים שלא עבדו, ובכך לאפשר להם לעבוד בהווה או בעתיד בחצי משרה מבלי לאבד את הקצבה המלאה. שכרו הקובע של נכה, כלומר תקרת השכר שעליו לעמוד בה כדי להיות זכאי לקצבת נכות מלאה או חלקית, התבסס על שכר קודם, השכלה ונתונים נוספים. אם הוא עבר את התקרה שנקבעה לו – קצבתו התבטלה, אך מצב זה היה הפיך עם השינוי בנתוני שכרו. עד שיום אחד נמאס לביטוח הלאומי. הוא לא רצה להמשיך ולשלם קצבאות נכות מלאות לנכים עובדים העומדים בתקרת השכר שנקבעה להם. הוא רצה לקבוע מצבים מוחלטים ובלתי הפיכים המקבעים לצמיתות את זכאותו של הנכה. בתגובה לדרישת הנכים להגדיל את גובה קצבאות הנכות, הוא הגה את התכנית הבאה שכוונותיה הוסתרו באמצעות ניסוחים דו-משמעיים מתעתעים:
לאן נעלמה דרגת ה-75%? עם כניסת התיקון לחוק (חוק לרון) נקבעו 4 מדרגות בלבד: 60%, 65%, 74% ו-100%. רק 100% אי כושר מזכה בקצבה מלאה. כלומר רק נכה שנקבע בוועדה הרפואית שאין לו כושר לעבוד, זכאי לקבל קצבה מלאה. אם בעבר די היה בכך שבשל נכותו שכרו של אדם היה עד 25% מהשכר הממוצע או שבשל נכותו הכנסתו צומצמה ב-50% לפחות כדי להיחשב ל"נכה" כדי לקבל קצבת נכות מלאה, הרי שכיום הוא נחשב לנכה הזכאי לקצבה מלאה רק בתנאי שאין לו כושר עבודה, והדגש הוא על "כושר עבודה" ולא רק על עבודה בפועל, מכיוון שעבור הביטוח הלאומי גם פוטנציאל לכושר עבודה וגם הכשרה מקצועית או לימודים גבוהים נחשבים לכושר עבודה גם כאשר הנכה לא השתלב בעבודה" הרי נקבע ש: "בהחלטתו יביא פקיד התביעות בחשבון גם את השפעת ליקויו של התובע על יכולתו לחזור לעבודתו במלואה או בחלקה, ועל יכולתו לבצע עבודה אחרת או לרכוש מקצוע חדש מסוג העבודות או המקצועות שהתובע מסוגל לעסוק בהם והתואמים את כושרו הגופני ומצב בריאותו, וזאת לאחר שרופא מוסמך ופקיד שיקום שהמוסד הסמיכו לכך חיוו דעתם בכתב לענין זה; פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור" (סעיף 209ב' לחוק הביטוח הלאומי פרק ט). הוועדות הרפואיות הוגבלו כך שיוכלו להעניק קצבאות מלאות רק למבוטחים שאיבדו לגמרי את כושר עבודתם. נכים בנכות חמורה שעדיין נותרה להם יכולת עבודה מוגבלת (עד 25% כושר עבודה) מועברים אוטומטית לקבוצת מקבלי הקצבאות החלקיות. לא מדובר רק בגובה הקצבה (2612 ש"ח בקצבה מלאה לעומת 1303-1631 ש"ח בקצבה חלקית). כל מערך הזכאויות להטבות, הקלות והנחות מותנה בזכאות לקצבה מלאה. המדינה חוסכת מיליארדים בביטול ההטבות ומענישה את הנכה על רצונו לעבוד ולהשתלב בחברה ובקהילה.  מס על הזכות לעבוד יצאת לעבוד והשתכרת – הביטוח הלאומי לא יסתפק רק בהעברתך לקצבה חלקית, אלא יקזז מקצבתך. אם שכרך יעלה על 1,880 ש"ח (21% משכר ממוצע של 8,955 ש"ח) יקוזזו מהקצבה 10 אג' (10%) מכל שקל ועד השתכרות של 2,238 ש"ח. מעבר לסכום זה יקוזזו מהקצבה 30 אג' (30%) על כל שקל. עד גובה תקרת השכר שמותרת. קצבת עידוד (תקרת השכר) קצבת הנכות של נכה המשתכר יותר מ-4,030 ש"ח בנכות לא חמורה או יותר מ-5,373 ש"ח בנכות חמורה, מופסקת והוא מקבל במשך 3 שנים קצבה זמנית, קצבת עידוד שמה, במקום קצבת הנכות (שסכומן זהה). בתום 3 השנים נפסקת קצבת העידוד והנכה יוצא ממעגל הזכאות. אם לאחר אותן 3 שנים, שהביטוח הלאומי מכנה אותן "רשת ביטחון", תופסק עבודתו של הנכה מסיבה כלשהי או ששכרו ירד והוא יגיש תביעה חדשה, דרגת אי הכושר שלו תיבחן מחדש ויש להניח שבקביעה תסתמך הוועדה על כך שהוא הוכיח כושר השתכרות גבוה בעבר, וגם במקרה זה "פקיד התביעות לא יביא בחשבון אם הוצעה לתובע עבודה או אם לא השתלב בעבודה כאמור", אלא אם כן הוועדה תקבע שחלה החמרה משמעותית וברורה במצב הרפואי. "שירותי השיקום המקצועי של המוסד לביטוח לאומי עומדים לרשותך" ההכשרה המקצועית היא עילה לנפנף אותך גם אם אף מעסיק לא יעסיק אותך כנכה. הביטוח הלאומי דוחף אותך לקורסים ולהכשרות שעם סיומן אתה מוגדר כבעל כושר עבודה. ככזה, אינך יכול להחזיק בהגדרה של "מחוסר כושר עבודה" גם אם אינך עובד, וקצבתך לא תוכל להיות מלאה.  עידוד תעסוקה למעסיק "נכים, צאו לעבוד", קורא הביטוח הלאומי לנכים במסגרת מלכודת הדבש שהוא טומן להם. כדי שנכים יצאו לעבוד ויעברו לקצבה חלקית, מעודדים את המעסיק להעסיק אותם בכל מחיר. משרד הכלכלה והמוסד לביטוח לאומי משקיעים מיליונים בהכשרה ובהתקשרויות עם גופים הנותנים שירותים במסגרת תעסוקה נתמכת. בתעסוקה נתמכת הנכה מלוּוה על ידי אותו גוף בתהליך מציאת העבודה והעבודה עצמה. כדי לגרום למעסיקים, הנרתעים מהעסקת נכים, להעסיק אותם, מפחיתים משכרו של העובד הנכה באמצעות תוספת לחוק שכר מינימום הקרויה "שכר מינימום מותאם". שכר זה, המותאם כביכול ליכולת התפוקה הנמוכה של הנכה, נע בין 1,290-3440 ש"ח למשרה מלאה. המדינה מעדיפה לתת לחברת ההשמה 1,500 ש"ח מדי חודש עבור כל נכה, במחיר ניצולו, כדי להימנע מקצבה מלאה וההטבות הנלוות לה וכדי לקזז מס מהקצבה החלקית. כאשר עבודתו של הנכה תופסק מסיבה כלשהי, המדינה תהיה פטורה מתשלום לחברת ההשמה בעוד הנכה יישאר עם הקצבה החלקית, ובכל מקרה, "המימון לעלויות תכנית התעסוקה הנתמכת יבוא מתוך החיסכון על פי המלצות הוועדה" – כך נכתב בעמ' 58 לדוח ועדת לרון. החיסכון על פי המלצות הוועדה הוא בקצבאות שיקוצצו או יבוטלו. האותיות הקטנות כעת הגיע הזמן, במסגרת התכנית הסדורה של הביטוח הלאומי להורדת נטל הקצבאות, לטפל בנכים עובדים שנקבע להם אי כושר עבודה בשיעור 75% (לפני התיקון לחוק) או 100%. כבר בחוזרים שהפיץ הביטוח הלאומי בשנת 2009 לקראת הפעלת חוק לרון, הוא חזר והדגיש ש"אם נקבעה לך דרגת אי-כושר יציבה, לא תיבדק מחדש עם צאתך לעבודה", וכך נכתב גם באתר הביטוח הלאומי, אך באותיות הקטנות בעלונים שחולקו לקראת כניסת התיקון התווספה ההסתייגות: "… עד שייקבעו כללים (תקנות) בהתייעצות עם הכנסת".  כעת במסגרת התקנות שאושרו, כל נכה שנקבעה לו דרגת אי כושר מלא בשיעור של 75% או 100% אך יצא לעבוד, פירוש הדבר ש"נתגלו עובדות הקשורות בכושרו להשתכר, שהיו קיימות בעת מתן ההחלטה בעניינו ולא פורטו בידיו כנדרש". אותו נכה, שנקרא בהתלהבות לצאת ולעבוד כדי להיכנס לתוך מלכודת הדבש שהכינו לו, ייקרא לוועדה לצורך בירור, ובוועדה החדשה יתאימו עבורו רמת אי כושר חלקית וקצבה חלקית בהתאם. לכאורה המטרה היא "לתפוס על חם" נכים שלא דיברו אמת בעת הגשת התביעה, אך הכוונה המקורית היתה להוביל נכים לתוך מסגרת האחוזים החדשה שאינה מאפשרת להם עבודה חלקית מצומצמת מבלי לאבד את הקצבה המלאה, לזמן אותם לוועדה חוזרת בעילות שונות, ולהקטין את קצבתם או לבטלה. נעזרת בטכנולוגיה מסייעת – הלכה הקצבה בתקופה האחרונה מוביל המוסד לביטוח לאומי מדיניות חדשה שבה הוא מנפה נכים ממעגל הקצבאות באמצעות ספר ליקויים חדש המקטין או מבטל זכאות לבעלי לקות שבעבורם התפתחה טכנולוגיה מסייעת. הביטוח הלאומי רואה בטכנולוגיה זו כמבטלת את הלקות. על פי גישה זו, מזרק בהזרקה רציפה של אינסולין לחולי סוכרת, למשל, מפחית או אף מבטל את אחוזי הנכות הרפואית. כך גם עם סטנדים בצנתור לחולי לב, טכנולוגיה לראייה, לשמיעה ועוד. ספר הליקויים מופעל בוועדות הרפואיות לגבי נכים חדשים, וכעת הרעיון העומד מאחוריו מופעל בתקנות החדשות לגבי נכים המוזמנים לוועדות חוזרות. אם יתברר שנכים אלה נעזרים בטכנולוגיה מסייעת שיש בה כדי להביא לשלילת קצבתם, הם יזומנו לוועדה וקצבתם תישלל.  ______________________ נכתב עם עינת קדם |