כותרות TheMarker >
    ';

    הילדים של כולנו

    פיטפוטים על דא ועל הא ועל כל מה שלך - אמא נראה חשוב ובא לך לחלוק ולשתף. ואםילו אם זה סתם להשוויץ מה הקטנצ'יק עשה היום...

    ותודה לבורא עולם

    4 תגובות   יום שלישי, 4/2/14, 08:14

    השבוע היה לי שבוע קשה במיוחד. למדתי שיעור חשוב על לחיים.

    חברה טובה שלי אושפזה במצב קשה מאוד עם סכנת חיים ממשית עקב סיבוך של ניתוח קיצור קיבה.

    עליתי לבקר אותה בטיפול נמרץ וראיתי אותה שוכבת שם מונשמת ומורדמת, ללא צבע, מחוברת למיליון צינורות ומכשירים. המשפחה שלה לא לא יודעת איך זה נפל עליהם כרעם ביום בהיר. וכל מה שהצלחתי לחשוב עליו זה הבן שלה שהוא גדול רק בשבוע מהבן שלי שחוגג יום הולדת.

    איך הוא יסתדר בלי אמא???

    יום אחר יום עליתי לבקר אותה, עם המון אופטימיות וספר תהילים קטן בתיק, ביקשתי מכל העולם ומאלוהים שיעשה נס, שיציל אותה. לא הצלחתי לראות את החיים בלעדיה! היא טיפוס כ"כ אנרגטי וחיוני וזה פשוט לא מסתדר לי שהיא לא תהיה חלק מהחיים שלנו.

    עשרות בני משפחה וחברים עטפו אותה בחום ובתפילות. רבנית הגיעה ועשתה הפרשת חלה. עד אז עוד לא התלחתי לעכל את המצב. לא ירדה לי דמעה. אבל ברגע שהרבנית התחילה להתפלל עם כל הבנות בחדר ההמתנה נפתחו כל הסכרים ובכי תמרורים שטף אותי מבפנים החוצה. פרקתי.

    אני לא בנאדם דתי. אני חילונית לגמרי שאוהבת את המסורת ואת הדת אבל לא שומרת שבת. החלטתי לקחת על עצמי מצוות הדלקת נרות. וכך היה.

    היום, שבוע אחרי שלא נתנו לה סיכוי, שלא האמינו שהיא תשרוד את הלילה, שתחזיות הרופאים היו פסימיות ביותר ורק נס של בורא עולם היה יכול להציל את המצב - היא נותקה מהמכשירים והתעוררה. יצאה מטיפול נמרץ והחלה לתקשר ואף להתבדח.

    תמיד ידעתי שהיא בנאדם חזק, שורדת אמיתית בכל רמ"ח אבריה. היום אני גם מאמינה בניסים.

    קיבלנו אותה במתנה. וכל שאר הדברים קיבלו פרופורציות.

    מה שאני באה להגיד - אל תאבדו תקווה גם כשהמצב נראה חסר סיכוי, לפעמים אנחנו חושבים שאנחנו אוכלים חרא בחיים אבל תאמינו לי תמיד יש מישהו שהמצב שלו יותר גרוע.

    תשאירו פינה בלב לאמונה, לתקווה, לחסדים.

    תהיו טובים לאחרים והעולם יהיה טוב אליכם בחזרה.

    היום אני מאושרת כפי שלא הייתי כבר הרבה זמן!  יותר הכל אני מרגישה צורך לחבק את הילדים שלי, להעניק להם ולחנך אותם לאהבת הזולת, למעשים טובים ולכבוד הדדי.

    פחות חומריות ויותר תוכן.

    אמן ואמן.

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        8/2/14 12:35:

      שמחה שהסתיים בטוב :) תודה ששיתפת. 

        5/2/14 05:09:
      אין ספק שחוויה מעין זו יכולה לגרום לשינוי תפיסת-עולם/נקודת-מבט על החיים. אני שמח בשמחתך!
        4/2/14 18:20:
      קודם כל אני שמח שהיא חזרה לחיים, ודבר שני אמונה זה דבר חשוב, לפחות זה מעניק תקווה נוספת לבן אדם :)
        4/2/14 16:22:

      מקסימה!

      איזה פוסט מרגש ומעודד.חיוך
      תודה שהזמנת אותי לקרוא אותו ורפואה שלמה והרבה שמחה ונחת לחברתך.

      ארכיון

      פרופיל

      שולי של שימי
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין