כותרות TheMarker >
    ';

    חביתה

    רשימות מהמחבת, מהלב ומעוד מקומות - בקצור, קולינריה ספרותית וחיים

    0

    לאן נעלמו השדונים שלנו

    88 תגובות   יום שלישי, 4/2/14, 23:13

    א.

    עמדתי לקום ולצאת, אבל דחיתי את הקץ. אם עד ההפסקה, המופע הזה לא ימריא, אצא.

    המערכה הראשונה של "נשף המסכות" של ורדי, נמשכה ונמשכה. העלילה כמו הוקפאה, קולותיהם של הזמרים לא הלהיבו, אפילו מהתפאורה אי אפשר היה להתפעל. בקצור פלופ.

    עד שפתאום רטט, חשמל הפעים לבבות באולם.

    מה נשתנה, בעצם.

    לכאורה לא כלום. לא, לא נכון,  הידעונית  אולריקה נכנסה לתמונה. או נכון יותר, אָמֶליה שקועה באהבתה הלא אפשרית באה אל הידעונית, שתמית בקרבה את האהבה האסורה. אולריקה היתה מוכנה לעשות את הבלתי אפשרי, הורתה לאמליה האצילה לשתות שקוי מצמח, הגדל מתחת לגרדום, נזון מן הדם! אמליה תתגנב למקום הארור, בלילה.

    פחד!

    מה אם כך גרם לי לרטוט, מה חִשמל את האוירה על הבמה.

    המכשפה, כמובן. הכשפים, הלא נראה, הלא ידוע, הלא פתור, הסמוי מן העין, מרגע שנוספו אלו לעלילה, גבר המתח. אפילו  הזמרים זִמרו אחרת.

     ''

    ב.

    "הפרוייקט יוקפא בעזרת השד", ("הארץ" 23.12.2014, אי-פי)  קרצה אלי הכותרת, שאי אפשר היה  להתעלם ממנה, לי חובבת שדים מאז שעמדתי על דעתי. לי, המתקראת על שמה של שדונית, מכשפה ידועה, "באבא  יאגה", שמי.

     

    כשהוספתי וקראתי גם את כותרת המשנה "בית המשפט באיסלנד יחליט אם לבטל סלילת כביש בגלל `פגיעה בשדונים הגרים במקום`", כבר הייתי שבויה לגמרי בידי השדונים האיסלנדים, ומאוהבת עד מעבר לראש בבית המשפט העליון של איסלנד ובתושבים שם, שהשכילו למנות להם בית משפט כזה.

     

    אם תתקשרו למִנהלת הכבישים ותשאלו שם על ענין הכביש שעמד להסלל, יגידו לכם בלי להניד עפעף "הבעיות נפתרו לאחר שנעצרו עבודות הבניה לפרק זמן מסוים שבו עברו השדונים שהתגוררו שם למקום אחר."

     

    למה הם נאחזים בשדונים, למה הם מאמינים בהם, באיסלנד. למה 62 אחוזים מהנשאלים בסקר סברו, שאולי השדונים קיימים.

     

    "יהיה אובדן נורא, נזק הן לעולם השדונים והן לנו לבני האדם", אמרה גברת בשם יונסרוטיר. האם אִבדה גברת יונסרוטיר את שפיותה ואולי אף פעם לא היתה שפויה. ואולי אין לטעון לאי שפיות הגברת, אולי יש איזה קמצוץ אמת בדבריו של איש אחר שם, פעיל סביבה בשם מגנסון, שאומר, "התחתנתי בכנסיה שבה שוכן אל בלתי נראה, בדיוק כמו השדונים. כלומר, מה שעשוי להיראות כמו השדונים, דבר לא רציונלי, הוא בסך הכל ענין רגיל למדי".

     

    האמנם, אדון מגנסון, הגם אצלנו כך, אדוני? קצת מפתיע  להשוות בין שני הסמויים מן העין, בין האלוהים ובין השדונים, לא עלינו.

    ואני שואלת איפה ומתי ולמה נעלמו לי או לנו השדונים, ומה זה אומר לי על עצמי ועל החברה שבה אני יושבת.

     

    ''

    ג.

    הדמיון ממריא, שב לארץ שם ( אם היתה וגם אם לא היתה), ארץ שבה חוויתי את השדונים על בשרי כמעט. אני שבה אל הילדות ואל פחדיה, אל השדים והרוחות שמָלאו בהם ספרַי וספורי ילדותי.

    למשל,  אל "אוֹגוֹנְיוֹק"  -  שד אדום, בעל זנב, אוחז בטלפיו קלשון שחור (מי יודע מה יעולל לנו)  -  שהיה סמלו של עתון ושלטון. כמה פחדתי ממנו. או מ"מלכת השלג", שמקפיאה לבבות ילדים, אבל איכשהו אין לראותה ממש, כי בלובנה ובשקיפותה היא מחליקה אל הכפור.

    או מ"באבא יאגה", זאת שנפנפה לי מחלון מושלג עם הכפפה השחורה שלה, וככל שהחשיך כך גברו נפנופיה.

    או השדים שהסתתרו בתושייתם בפינות החדר, מתחת למיטה, במגרות, בין קפלי וילונות, בכיסים, בשרוולים, בסירים ובחוץ -  במטאטא מתעופף, בערמת שחת, מתחת לכובעו של דחליל, ואפילו אל הצל שלי הסתננו, זריזים לאור פנס, ארבו לי פעם מאחור ופעם מהצד, ופעם אחרת מלפנים, ולא יכולתי להם, אף שבקשתי והתפללתי שייעלמו מעולמי ותהיתי, אם רק אני רואה אותם, או שמא הם אורבים לכל.

    ולא שלא ניסיתי לברוח, להסתיר ראשי מתחת לשמיכה. לפעמים נענו תפילותי.

    ויהי אור, בבוקר, בייחוד בקיץ, היו נעלמים לי, כל החבורה. כאילו היה ביכולתם של קרני השמש להמיס אותם,  והלב נמלא געגוע, מה יהיו חיי בלעדיהם. שעמום מואר, יום שאין לו סוף, וילונות מוסטים, שמים בלי חשרת ענן, והכל גלוי וידוע ומסתור אָין.  אז שירד כבר הערב, שיבואו החורף, הכפור, השלג, שהפנסים המצהיבים יטילו צל. עם פשוט החשכה, ידעתי,  ישובו ויתעוררו החבויים, יארבו לי, ישחקו מחבואים, יניעו  חוטי דמיון.

     

    והם לא הכזיבו, תמיד היו שבים אלי השדונים, עד שיום אחד, נעלמו לי לעד, הממזרים.

    היום במבט לאחור, אני יודעת שעם בואי לארץ, עם הבזק האור שסנוור את עיניי, לעד נעלמו לי. ולא הייתי יודעת מתי ולמה נעלמו, אלולא ספרי הילדים העבריים שאליהם נתוודעתי לראשונה, כשקראתי אותם באוזני בני.

     

    הלך עליהם, על בְני ובני גילו. בספרות הילדים העברית אין שדים, אפילו השדונים אינם. ואם איכשהו, בדלת האחורית  הצליחו השדים לחדור לאיזה ספר,  הם עשו זאת בעורמה, התחפשו לפיות טובות, לשדים רחמנים בני רחמנים, הוציאו להם  את המיץ וסחטו מהם את הרוע, כי  את הרוע,  את המפחיד באמת יש לחסוך מהילדים, כך היום.

     

    השדונים מתו. עם קבורתם השתנו הילדים, הזדקנו (ואולי נולדו זקנים) השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה.

    מהמציאות הועלם הפן הלא מציאותי. שכחנו שמאחורי המציאות מסתתרת מציאות אחרת, זו שסמויה מן העין. מחקנו מימד, מחקנו נפח, מחקנו עובי, שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום, את הצל, את יכולת החלימה, כאילו אמרנו הנה המציאות, המציאות הזאת שאתה רואה, שומע, נוגע היא היחידה ואין בלתה,  רק המאטריה. אוי כמה חומר יש  לנו, כמה שכחנו את מה שמעבר.

     

    שכחנו שהכסא איננו רק כסא, שכחנו, שהוא הרבה יותר מרהיט העץ, שכחנו שאולי בנקבוביות העץ בין חבורי המתכת או הפלסטיק גרים כמה שדונים, שכחנו שלפעמים, כשנשב על הכסא הזה, יקפצו עלינו ההם במפתיע, יניעו, ירעישו עולמות, כדי שניטיב ואולי כדי שנרע, חלילה.

    "בית, כוכבים, מדבר – כל אלה יָפְיָם בא להם מדָבָר הסמוי מן העין... מה שעינַי רואות אינו אלא הקליפה. העיקר סמוי מן העין." כך לָמד סנט אכזיפרי מהנסיך הקטן, שנגלה אליו במדבר,  איזו פאטה מורגאנה או רוח רפאים, שנגלו בבדידות הגדולה שלאחר תאונת המטוס.

     

    ''

    ד.

    עולות על דעתי כמה כותרות אחרות בעניני סלילת כביש, למשל, אחת מיני רבות, שהתפרסמה כחודשיים לפני כן. "הכביש שחוצה את בית צפאפא מגיע לדיון בעליון" ("הארץ", 13.10.2013).

    תושבי בית צפאפא - שכביש מספר ארבע, בעל שישה מסלולים, שבניתו נמשכת,  יחצה את הכפר, יעבור בגינות בתיהם של התושבים, יפגע במרקם הטבעי של הכפר, לא יאפשר לחלק מתושביו מעבר רגלי למרכז הכפר, לבית הספר ולקופת החולים, לא ישמש את תושבי הכפר אבל ישפר את התחבורה מירושלים לגוש עציון -  נאבקים לבטל את רוע הגזירה ואם לא יצליחו לבטל את  סלילת הכביש, לפחות הם מקווים להשיג קירוי של הכביש, שיקטין את גודל המפגע לכפר ולתושביו.

    איפה האיסלנדים המתחשבים בשדונים, ואיפה עיריית ירושלים וחברת מוריה הסוללות  את הכביש ואינן  מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה ופלוג ומשחיזות סכיני מלחמה.

     

    קראתי כבר מאז, שבית המשפט פסק שהעירייה וחברת מוריה יוכלו להמשיך לסלול את הכביש, שחוצה את הכפר. אבל על עיריית ירושלים וחברת הסלילה שבבעלותה לפחות להיטיב עד כמה שאפשר עם התושבים ולהתחשב בצרכיהם. אולי בכל זאת קצת מהרוח האיסלנדית דבקה גם בשופטינו. 

     

     

    http://www.youtube.com/watch?v=FDG1E1xFzYo

     

     http://www.youtube.com/watch?v=SQHUkLv4V5U

     

    ''

    ה.

    את העיקר שכחתי, מהו שד.

     

    שד – מפרש אבן שושן (קרוב ל-  sedu  רוח טובה באכדית או "שידא" בארמית ואולי גם  ל"אַסְוַד", שחור בערבית) הוא רוח רעה ומזיקה, שטן, מלאך חבלה, לפי אמונות הקדמונים. באגדות חז"ל השדים הם מיני ברואים שיש להם תכונות של מלאכים ובני אדם כאחד: `שישה דברים  נאמרו בשדים... יש להם כנפים ושטין מסוף העולם ועד סופו... ואוכלים ושותים ופרים ורבים ומתים." (חגיגה טז.)

     

    בויקי, מוגדר השד כיצור מיתולוגי, על טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונה של עמים רבים. לרוב מתוארים השדים כדמויות רבות כח, שאינן גשמיות, ומופיעות בצורה של רוחות.

     

    בצלומים: לא צנח לו זלזל - רמון תלוי על בלימה, נאחז, יקח אותו השד

     

    כתבה: באבא יאגה, צילמו: שמואל פ. ובאבא יאגה

     

     

    © כל הזכויות שמורות לבאבא יאגה

    דרג את התוכן:

      תגובות (88)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        1/3/14 14:40:

      צטט: לכלילדמגיע 2014-02-28 16:23:56

      KKKKKKK ללקק את השפתיים:)

      ואלה, תודה רבה

       

        28/2/14 16:23:
      KKKKKKK ללקק את השפתיים:)
        19/2/14 13:50:

      צטט: נערת ליווי 2014-02-15 00:04:19

      כמעט שמתי לך עכשיו את השיר הזה

      כי הוא של מטרופולין.

       

      ''

       

      אבל אחרי האופרה וורדי וכנפיים ו.. טוב 

      אני הולכת לקרוא תגובות. עדיף. נראה לי :)

      תודה רבה, מטרופולין זה תמיד טוב, עכשיו חזרתי ממטרופולין אחר, ממינכן, להבדיל

        19/2/14 13:40:

      צטט: הפלא ופלא. 2014-02-13 16:34:54

      צטט: באבא יאגה 2014-02-13 10:36:24

      צטט: הפלא ופלא. 2014-02-12 23:17:53

      צטט: באבא יאגה 2014-02-05 22:54:15

      צטט: phi lia 2014-02-05 22:11:00

      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?

      תודה רבה, חברה.

      הקשישה, יקירתי, לא העלמה, נולדה בפולין על גבול גרמניה, בעיר שעברה  כמו פינג פונג מפולין לגרמניה וחוזר חלילה.

       ____________

      :) מעניין לשמוע על המורשת לך של פלין- גרמניה- פולין- ושדונים ויישויות אחרות.

      וכיצד בארצנו הם באים אצלך לידי ביטוי, מלבד בכתיבה? :)

       

      בעיקר בכתיבה, אבל בעצם בכל. גם במבטא, את יודעת שמהגר מאבד הכל חוץ מאשר את המבטא וכמובן ברקע התרבותי, באורח החיים, בפתיחות לזר ולשונה.

       _______

      :) להיות גר זה לא פשוט.

      אדם לוקח עימו זיכרונות הטבועים בטבעו,

      לתפאורה אחרת, שבה הוא יתאקלם.

      אותי תמיד ריתק- שוני בינתרבותי- זה עולם ומלואו 

      פשוטו כמשמעו :)


      כתבתי פוסט על פניה ברגשטיין ועלייתה ארצה ותמצית סיפור חייה- אם זה יעניין אותך- 

      מאחורי כל אדם ישנם חיים

       

       הייתי אצלך לפני מספר ימים, שם , וככבתי

        15/2/14 00:04:

      כמעט שמתי לך עכשיו את השיר הזה

      כי הוא של מטרופולין.

       

      ''

       

      אבל אחרי האופרה וורדי וכנפיים ו.. טוב 

      אני הולכת לקרוא תגובות. עדיף. נראה לי :)

        13/2/14 16:34:

      צטט: באבא יאגה 2014-02-13 10:36:24

      צטט: הפלא ופלא. 2014-02-12 23:17:53

      צטט: באבא יאגה 2014-02-05 22:54:15

      צטט: phi lia 2014-02-05 22:11:00

      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?

      תודה רבה, חברה.

      הקשישה, יקירתי, לא העלמה, נולדה בפולין על גבול גרמניה, בעיר שעברה  כמו פינג פונג מפולין לגרמניה וחוזר חלילה.

       ____________

      :) מעניין לשמוע על המורשת לך של פלין- גרמניה- פולין- ושדונים ויישויות אחרות.

      וכיצד בארצנו הם באים אצלך לידי ביטוי, מלבד בכתיבה? :)

       

      בעיקר בכתיבה, אבל בעצם בכל. גם במבטא, את יודעת שמהגר מאבד הכל חוץ מאשר את המבטא וכמובן ברקע התרבותי, באורח החיים, בפתיחות לזר ולשונה.

       _______

      :) להיות גר זה לא פשוט.

      אדם לוקח עימו זיכרונות הטבועים בטבעו,

      לתפאורה אחרת, שבה הוא יתאקלם.

      אותי תמיד ריתק- שוני בינתרבותי- זה עולם ומלואו 

      פשוטו כמשמעו :)


      כתבתי פוסט על פניה ברגשטיין ועלייתה ארצה ותמצית סיפור חייה- אם זה יעניין אותך- 

      מאחורי כל אדם ישנם חיים

       

        13/2/14 10:36:

      צטט: הפלא ופלא. 2014-02-12 23:17:53

      צטט: באבא יאגה 2014-02-05 22:54:15

      צטט: phi lia 2014-02-05 22:11:00

      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?

      תודה רבה, חברה.

      הקשישה, יקירתי, לא העלמה, נולדה בפולין על גבול גרמניה, בעיר שעברה  כמו פינג פונג מפולין לגרמניה וחוזר חלילה.

       ____________

      :) מעניין לשמוע על המורשת לך של פלין- גרמניה- פולין- ושדונים ויישויות אחרות.

      וכיצד בארצנו הם באים אצלך לידי ביטוי, מלבד בכתיבה? :)

       

      בעיקר בכתיבה, אבל בעצם בכל. גם במבטא, את יודעת שמהגר מאבד הכל חוץ מאשר את המבטא וכמובן ברקע התרבותי, באורח החיים, בפתיחות לזר ולשונה.

       

       

        12/2/14 23:17:

      צטט: באבא יאגה 2014-02-05 22:54:15

      צטט: phi lia 2014-02-05 22:11:00

      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?

      תודה רבה, חברה.

      הקשישה, יקירתי, לא העלמה, נולדה בפולין על גבול גרמניה, בעיר שעברה  כמו פינג פונג מפולין לגרמניה וחוזר חלילה.

       ____________

      :) מעניין לשמוע על המורשת לך של פלין- גרמניה- פולין- ושדונים ויישויות אחרות.

      וכיצד בארצנו הם באים אצלך לידי ביטוי, מלבד בכתיבה? :)

        11/2/14 21:54:

      צטט: mezra 2014-02-11 16:20:41

      תמיד נהנה לקרוא בשקיקה את מה שאת כותבת

      תודה רבה, זה מחמיא לי מאד

       

        11/2/14 16:20:
      תמיד נהנה לקרוא בשקיקה את מה שאת כותבת
        10/2/14 22:12:

      צטט: עמנב 2014-02-10 16:14:09

      מעניין מאד, אלאונורה. באמת חסר לך הממד הסמוי במציאות? עולם המכשפות והשדים? נכדתי הקטנה נמשכת מאד לסיפור "היפהפייה הנמה", אך "המכשפה הרעה" מפחידה אותה. היא יודעת שהיא לא "באמת", אך בכל זאת... כל טוב, עמוס.

      כן מאד חסר לי, אני חושבת שיש משהו מזכך ביראה הזאת או בפחד הזה, זה מימד נוסף של החיים, שיש לו עוצמה רבה

       

        10/2/14 16:14:
      מעניין מאד, אלאונורה. באמת חסר לך הממד הסמוי במציאות? עולם המכשפות והשדים? נכדתי הקטנה נמשכת מאד לסיפור "היפהפייה הנמה", אך "המכשפה הרעה" מפחידה אותה. היא יודעת שהיא לא "באמת", אך בכל זאת... כל טוב, עמוס.
        9/2/14 22:20:

      צטט: צלילי הלב 2014-02-09 09:45:42

      העולם הצפוני בנוי מלא בדמויות שדונים וטרולים למיניהם, שנעים בין פיות טובות ובין שדים שמחפשים את הטרף עליהם גדלנו - פחות או יותר, ואז הגענו לארץ הקודש ואני לפתע נתקלתי עם שחור ואחיו, וקמעות, ובבות, וקברים והש עוד יודע מה:) ואם כבר לדבר על השדונים - אני מוותרת עליהם כאן, לגמרי:) רק מה, נראה לי שהם לא מוותרים בקלות על העיניין וצצים להם במסווה כזה או אחר כל פעם. פוסט מקסים, צילומים נהדרים. אממממ...בבה יאגה לא ישבה על מטאטא? תודה:)

      תודה רבה, ועוד איך ישבה על מטאטא, לא סתם ישבה, עפה עליו לאיסלנד ובחזרה

       

        9/2/14 22:17:

      צטט: קביאר 2014-02-08 20:03:09

      ראשית אני מוכנה לפתוח איתך את האגודה לתמיכה במכשפות ושדונים. אני מאד אוהבת את שניהם. שנית, גרמתי לי להתאהב באיסלנדים. מאד סובלניים ומתחשבים. מתאים לי. שלישית, במכורתנו, כך נדמה לי, יש סיכוי שיתחשבו יותר בשדונים בעיקר מן הזן לובשי השחורים ומגדלי פאות מאשר בתושבים בבית צפצפא שרק רוצים להגיע לקופת חולים

      קדימה,, הקמנו, ואחר כך נברח לאיסלנד נקים את האגודה גם שם

       

        9/2/14 21:21:

      צטט: yoyo50 2014-02-08 14:26:21

      שבת שלום כולם -------------- תודה אבל תמיד יש אבל ------------- מטבע 10 אגורות הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש.ארץ ישראל. יאסר ערפאת טען כי הצללית היא מעין מפה של "ארץ ישראל השלמה", והמנורה מסמלת את רצונה של ישראל להשתלט על השטח המתואר במפה.‏[3] ------------ בטח יש משהו רק לחברים שלי כרגיל בנושא - כל כתבה

      נושא מעניין לפוסט, אבל איפה ימצא הכותב

       

        9/2/14 09:45:
      העולם הצפוני בנוי מלא בדמויות שדונים וטרולים למיניהם, שנעים בין פיות טובות ובין שדים שמחפשים את הטרף עליהם גדלנו - פחות או יותר, ואז הגענו לארץ הקודש ואני לפתע נתקלתי עם שחור ואחיו, וקמעות, ובבות, וקברים והש עוד יודע מה:) ואם כבר לדבר על השדונים - אני מוותרת עליהם כאן, לגמרי:) רק מה, נראה לי שהם לא מוותרים בקלות על העיניין וצצים להם במסווה כזה או אחר כל פעם. פוסט מקסים, צילומים נהדרים. אממממ...בבה יאגה לא ישבה על מטאטא? תודה:)
        8/2/14 20:03:
      ראשית אני מוכנה לפתוח איתך את האגודה לתמיכה במכשפות ושדונים. אני מאד אוהבת את שניהם. שנית, גרמתי לי להתאהב באיסלנדים. מאד סובלניים ומתחשבים. מתאים לי. שלישית, במכורתנו, כך נדמה לי, יש סיכוי שיתחשבו יותר בשדונים בעיקר מן הזן לובשי השחורים ומגדלי פאות מאשר בתושבים בבית צפצפא שרק רוצים להגיע לקופת חולים
        8/2/14 14:26:
      שבת שלום כולם -------------- תודה אבל תמיד יש אבל ------------- מטבע 10 אגורות הוא אחד מסדרת המטבעות של השקל החדש.ארץ ישראל. יאסר ערפאת טען כי הצללית היא מעין מפה של "ארץ ישראל השלמה", והמנורה מסמלת את רצונה של ישראל להשתלט על השטח המתואר במפה.‏[3] ------------ בטח יש משהו רק לחברים שלי כרגיל בנושא - כל כתבה
        7/2/14 18:12:

      צטט: התרנגול 2014-02-07 08:36:59

      אני יצאתי פעם עם שדונית, אפילו שאני תרנגול.

      ''

      אבל כל פעם היו נחרכות לי הנוצות.

      אז נפרדנו והתארסתי עם הקופאית מהסופר למטה.

       

       טוב אני מקווה, שמאז הצלחת לגדל מחדש את כל הנוצות וגם שהכרבולת בסדר! עם הקופרית יהיה לך הרבה מבצעים

        7/2/14 08:36:

      אני יצאתי פעם עם שדונית, אפילו שאני תרנגול.

      ''

      אבל כל פעם היו נחרכות לי הנוצות.

      אז נפרדנו והתארסתי עם הקופאית מהסופר למטה.

        6/2/14 23:32:

      צטט: צוריאל צור 2014-02-06 22:04:42

      יפים הם צילומי הרימון הגלמוד, אוטוטו ענפי העץ העירומים יחלו ללבלב.
      לגבי שדים ורוחות, היהדות מלאה בסיפורים עליהם כרימון.
      אחד מהם על אשמדאי מלך השדים שנלכד על ידי שלמה המלך, ואולץ להביא לו את תולעת השמיר המופלאה שיכולה לנסר אבנים גדולות וחזקות בעזרת קרינה שבוקעת מימנה (לייזר?)
      וכך ניסרו את אבני הכותל הענקיות.

      תודה, צוריאל, כן הוא בלט בבדידותו, ותודה עוד יותר גדולה על האגדה שלא הכרתי

       

        6/2/14 23:30:

      צטט: תום1203 2014-02-06 22:03:34

      אני לא רק מאיים, ... אני לפעמים גם מקיים!

      חיל ורעדה אחזוני...

       

        6/2/14 23:29:

      צטט: מושיקו החמוד 2014-02-06 20:41:26

      תודה

      לך, מושיקו, התודה

       

        6/2/14 23:28:

      צטט: שולה ניסים 2014-02-06 15:44:46

      תודה אלאנורה על הרחבת הידע וההבנה.

      לך התודה והברכה

       

        6/2/14 23:28:

      צטט: philia 2014-02-06 10:16:20

      צטט: באבא יאגה 2014-02-06 10:03:51

      צטט: תום1203 2014-02-05 23:39:01

      אולי אני אבוא, באבא...

      אופס, אני מתחילה לגדל זקן!

       

      חשבתי להגיב עכשיו משהו אחר. 

      אבל את. כן את עצמך ובשרך :) הצחקת אותי עם עניין גידול הזקן. כי אני למשל המון פעמים צוחקת לי מתחת לשפם.

      ואפילו מחבבת לפעמים גברים עם זקן. 

       

      אפילו היה לי מה לסנן על הכסאות [לא של האולם ]אני כן נהנתיי מאד שם באותה הפקה. חוץ מזמרת אחת. שדווקא עשתה תפקיד שאני אוהבת במיוחד. מכשפה. אלא מה קריצה

       

      ועשיתי מה שכן או לא מותר. סיננתי צילום קטן.

      שמתי אצלי. הנה מביאה לך גם..

       

      ''

       

       

      תודה על הצלום, כל הכבוד וחוץ מזה אם נחבר את השפם שלך ואת הזקן שאגדל יצא לנו אחלה גבר

       

       

       

       

       

        6/2/14 22:04:

      יפים הם צילומי הרימון הגלמוד, אוטוטו ענפי העץ העירומים יחלו ללבלב.
      לגבי שדים ורוחות, היהדות מלאה בסיפורים עליהם כרימון.
      אחד מהם על אשמדאי מלך השדים שנלכד על ידי שלמה המלך, ואולץ להביא לו את תולעת השמיר המופלאה שיכולה לנסר אבנים גדולות וחזקות בעזרת קרינה שבוקעת מימנה (לייזר?)
      וכך ניסרו את אבני הכותל הענקיות.

        6/2/14 22:03:
      אני לא רק מאיים, ... אני לפעמים גם מקיים!
        6/2/14 20:41:
      תודה
        6/2/14 15:44:
      תודה אלאנורה על הרחבת הידע וההבנה.
        6/2/14 10:16:

      צטט: באבא יאגה 2014-02-06 10:03:51

      צטט: תום1203 2014-02-05 23:39:01

      אולי אני אבוא, באבא...

      אופס, אני מתחילה לגדל זקן!

       

      חשבתי להגיב עכשיו משהו אחר. 

      אבל את. כן את עצמך ובשרך :) הצחקת אותי עם עניין גידול הזקן. כי אני למשל המון פעמים צוחקת לי מתחת לשפם.

      ואפילו מחבבת לפעמים גברים עם זקן. 

       

      אפילו היה לי מה לסנן על הכסאות [לא של האולם ]אני כן נהנתיי מאד שם באותה הפקה. חוץ מזמרת אחת. שדווקא עשתה תפקיד שאני אוהבת במיוחד. מכשפה. אלא מה קריצה

       

      ועשיתי מה שכן או לא מותר. סיננתי צילום קטן.

      שמתי אצלי. הנה מביאה לך גם..

       

      ''


       

       

       

        6/2/14 10:03:

      צטט: תום1203 2014-02-05 23:39:01

      אולי אני אבוא, באבא...

      אופס, אני מתחילה לגדל זקן!

       

        6/2/14 10:03:

      צטט: כורך דברים 2014-02-05 23:30:45

      לא רק שלא רציתי לצאת באמצע הצגת "נשף מסיכות", אלא שחזרתי לשמוע את האופרה פעם שניה. יופי אחרי יופי ללא הפסקה, אפילו שכחתי להשתעל קצת. הבימוי אמנם מוזר, אבל המוסיקה מושלמת. לדעתי בימוי אופרות לא מצליח להסתגל לזמן העובר, פעם ביימו הכל עם פיאות נכריות, היום כבר ניסו הכל, וקשה להעלות אופרה בצורה משכנעת. אולי מספיקים ביצועים ללא בימוי? זה רק מקלקל לפעמים למוסיקה. על שדונים אין לי דעה, ואני מעדיף לא להתעסק עם היצורים האלה.

      אני מבינה שמוזיקה ב"עיניים עצומות", גם אופרה, היא תענוג עילאי, אבל אני, כיוון שאוזני קצת ערלות, צריכה גם את העיניים ובאופרה אני אוהבת גם את הSHOW , קרי הבמוי והתפאורה וכל שאר הדרמה, כבר ראיתי בימויים נשגבים וראיתי גם את הקיצ' הרגיל, ואפילו הזול, אבל אני לא מוותרת על הבמוי, בהפקה הזאת הזאת הבמוי היה ממש על הפנים.

      אין לך דעה   על שדונים, הכיצד? מי שיודע לתאר יופי כמוך, יש לו דעה על שדונים, גם אם הוא לא יודע

       

        6/2/14 09:47:

      צטט: Benj 2014-02-05 22:58:38

      Shadow

      אין עליך בקליעה בול, זה מלשון שד, כמובן! 

        6/2/14 07:41:

      צטט: באבא יאגה 2014-02-05 21:41:45

      צטט: rossini 2014-02-05 07:01:15

       

      אני שמעתי את הקאסט השני, לצערי. ולא הלכתי שוב . אתה צודק שאופרה מענינת מעטים, אפילו התלבטתי אם לפתוח בנשף המסכות. לפני שנים כתבתי  פוסט על אופרה ועד היום לא פרסמתי אותו. אשלח לך בהזדמנות

       

      אשמח באמת לקרא.

        6/2/14 07:17:
      אם השדים הוצאו מספרי הילדים הישראלים, אז - איך הם (השדים) חזרו אלינו (הישראלים) בבגרותינו?
        5/2/14 23:39:
      אולי אני אבוא, באבא...
        5/2/14 23:30:
      לא רק שלא רציתי לצאת באמצע הצגת "נשף מסיכות", אלא שחזרתי לשמוע את האופרה פעם שניה. יופי אחרי יופי ללא הפסקה, אפילו שכחתי להשתעל קצת. הבימוי אמנם מוזר, אבל המוסיקה מושלמת. לדעתי בימוי אופרות לא מצליח להסתגל לזמן העובר, פעם ביימו הכל עם פיאות נכריות, היום כבר ניסו הכל, וקשה להעלות אופרה בצורה משכנעת. אולי מספיקים ביצועים ללא בימוי? זה רק מקלקל לפעמים למוסיקה. על שדונים אין לי דעה, ואני מעדיף לא להתעסק עם היצורים האלה.
        5/2/14 22:58:
      Shadow
        5/2/14 22:54:

      צטט: phi lia 2014-02-05 22:11:00

      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?

      תודה רבה, חברה.

      הקשישה, יקירתי, לא העלמה, נולדה בפולין על גבול גרמניה, בעיר שעברה  כמו פינג פונג מפולין לגרמניה וחוזר חלילה.

       

        5/2/14 22:50:

      צטט: babta Bat-Simon 2014-02-05 19:03:51

      בקיצור חגיגת שדונים. נחמד

      כן חגיגה גדולה, חוץ מאשר בבית צפאפא

       

        5/2/14 22:49:

      צטט: face 2014-02-05 18:56:39

      תשובות גם לי אין. אוהבת את החיבורים שלך. וגם את הצילומים. כנראה שאני לפחות אצטרך לקרוא שוב.. למרות שאני לא מבטיחה שאז יהיו לי תשובות, או רק יותר שאלות :)

       

      תודה, פנים, תוסיפי תשובות ואם אין, גם תוספת שאלות תתקבל בברכה

       

        5/2/14 22:47:

      צטט: bonbonyetta 2014-02-05 18:30:03

      *
      לכל אחד ה"שדים" שלו, וכל אחד קורא להם במילים שונות. מבחינתי יש גם כאן אנשים היום שעושים טפו טפו...(גם אני) ועוד מיני מנהגים, אין הבדל בעצם.
      אדם שלא נותר לו אפילו שדון אחד קטן....מה הוא? לא הייתי רוצה להיות כזו.קריצה

       

      האמת,בונבון,  גם אני לא הייתי רוצה להיוותר בלעדיהם

        5/2/14 22:44:

      צטט: גייסוןג'ייסון 2014-02-05 16:26:19

      אפשר להחזיר ילד לילדות כשהוא נולד זקן? אולי תכתבי סיפורים ותחזירי לנו התינוקות את התקווה?

      כן, אפשר להחזיר אותו, כי דמוי הילד מצוי בנו, גם אצל אלו שנולדים זקנים.

      אני כותבת ספורים, ידידי, גם לילדים,  לפי ההזמנה שלך, אפרסם פה בעתיד ספור לקטנים ולגדולים. אני מבטיחה

       

        5/2/14 22:19:

      צטט: שוש חזן גרינברג 2014-02-05 15:59:55

      המצחיק הוא שכל הלועגים למאמיני השדונים, אחר כך הולכים ומנשקים את זקנו של איזה "באבא" מטעם עצמו ומשלמים הון על "קמעות" ו"ברכות".

      שוש, גם אני "באבא", שיבואו לנשק גם את זקני!!!

      באבא יאגה

       

        5/2/14 22:11:

      צטט: שימיארה 2014-02-05 13:25:34

      הפולקלור היהודי על שדים מכיל הרבה אלמנטים מאמונות פגאניות של עמי כנען. לעניות דעתי היחס אליהם הוא לרוב שלילי אך בספרות הפנטזיה משתמשים לרוב בסטיגמות אלה כדי להקצין תכונות שליליות של בני אדם, קרי- הארי פוטר, נרניה, שר הטבעות וכו'. צילומים נהדרים דרך אגב.

      תודה רבה, אגב, לא רק בספרות הפנטזיה, בספרות המערבית בכלל, בעצם, גם בתרבות המזרח 

        5/2/14 22:11:
      "...השתנינו אנחנו, השתנה העולם. המציאות היתה למציאות בלבד. ממשות שאין מאחוריה ובלתה...שטחנו את המציאות, (ואת האדם שבה) כאילו מחקנו לאדם את החלום...ואינן מתחשבות באנשים, מעוררות שדים של אפליה..." תודה על שהבאת נושא כה חשוב, ברור, מובנה, אמיתי, ואת העולם שלך בו :) ולי שאלה- היכן נולדה העלמה?
        5/2/14 22:09:

      צטט: עמי100 2014-02-05 10:36:45

      השדון הגדול נמצא פה..וזה אני..לאן ישלי לברוח?

      כן זה נכון עמי, אין לך לאן  לברוח מעצמך. אתה לא יחיד בענין זה

       

        5/2/14 22:06:

      צטט: דליהו 2014-02-05 08:56:27

      אני לא יודעת כלום על כישוף ושדים.אבל שדונים זה קסום. מאיר את הדמיון ופותח את הלב למרחבים עלומים.אז לא רק נביאים ושופטים. שיהיו שדונים שיהלכו קסם.נידמה כדברייך שאנו צריכים אותם מאז ולעולם.

      ''

      יום טוב!!

       

      שאנו צריכים אותם מאז ולעולם.- ללא ספק! בלעדיהם העולם שטוח

        5/2/14 22:04:

      צטט: יסינראל 2014-02-05 08:55:34

      אז את אומרת שהשד אינו נורא כל כך אבל תלוי למי.

      יפה דברת, אפשר לומר זאת גם כך

       

        5/2/14 22:02:

      צטט: ד. צמרת 2014-02-05 08:41:49

      כל הנהגים שמדברים ומסמסים תוך כדי נהיגה בסמרטפון הינם מלאכי המוות, תזהרו מהם........אני מצלם אותם ומלשין למשטרה, עשו כמוני.

      שד שכמותך, אתה רוצה להדביק אותנו בשדִיוּתך

       

        5/2/14 22:01:

      צטט: Zvi Hartman 2014-02-05 08:24:56

      השדונים ברחו לחוץ לארץ ?

      געואלט, הם אף פעם לא היו כאן!

       

        5/2/14 21:59:

      צטט: sbhsport 2014-02-05 08:01:33

      כתוב מרתק, וגם מעורר מחשבה. כאשר אני קראתי על הכביש באיסלנד מיד נזכרתי בבתי הקברות המיסתוריים שהחרדים היו מוצאים בכל מיני מקומות בארץ ועל ידי כך גורמים לסלילה של כביש עוקף "בית הקברות היהודי העתיק". השדונים והרוחות שייכים לתרבויות ומסורות של עמים אחרים ("עמי הארצות ומשפחות האדמה") במסורת היהודית יש מלאכים - שנחזו על ידי אבותינו כמו אברהם, ויעקב, ואפילו על ידי נביאים כמו יחזקאל. לכן אין לנו שדים, אם לתושבי בית צפאפא היה איזה בית קברות עתיק בכפר, אין סיכוי שהיו חוצים להם אותו בכביש, עניין של מסורת.

      תודה רבה, עוד חברה חשבה על כבישים עוקפי בתי קברות.

      לא רק עמי ארצות ומשפחות האדמה הספרות המערבית גדושה בהם. אני חושבת שבארץ, עוצמת האור מבריחה אותם. הם אוהבים חושך, דמדומים, לילה,  יערות, חלומות  או בתים אפלים וטירות עבשות, ראה גוגול, הופמן, ויספיאנסקי ועוד רבים וטובים 

        5/2/14 21:52:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-02-05 07:48:40

      איזה יופי. אפשר לגייס את שדוניך לכמה משימות בשליחותי?!

       

      תודה רבה, את רוצה להרוג לי אותם, השדונים שלי בקושי מסתדרים    עם משימותי

        5/2/14 21:49:

      צטט: איציק אביב 2014-02-05 07:42:43

      אצלנו כולם שדים ושדונים, הם לא יוצאי דופן. פוסט מרענן.

      תודה. זה אולי נכון, אבל לא מודים ומתכחשים לזה 

       

        5/2/14 21:47:

      צטט: barir 2014-02-05 07:36:23

      תודה על הפוסט. מעלה בי המון תהיות...

      תהיות זה טוב, תודה לך

       

        5/2/14 21:46:

      צטט: eyalees 2014-02-05 07:34:36

      עשית שעורי בית בעניין השדונים, אבל עד כמה שהנושא מוכר לי אין לי מושג על מי כתבת, תמיד עמדה מחיצה אטומה ביני לסיפורי האגדות והם נותרו בטוחים שם עם סגירת הכריכה. בנוגע לאטימות הממסד כולל מערכת המשפט על כך אין צורך להכביר במילים, אצלנו לכביש עליונות על רכוש הפרט, במידה ושמו אינו מוזכר בכנסת או בממשלה הסתיימו זכויותיו.

      לא הייתי צריכה לעשות שעורי בית על שדונים, הם אצלי בדם. אתה מפסיד שאצלך לא.

      נכון אצלנו רכוש הפרט וזכויות הפרט נרמסים לא אחת, בייחוד של אוכלוסיות חלשות 

       

        5/2/14 21:41:

      צטט: rossini 2014-02-05 07:01:15

      פוסט לתפארת...השדונים.

      אגע  בשני פרקים  כי על כבישים אין לי אמירה,גם אם אני משתמש בהם.

      "אוגוניוק" זכור  לי ועד היום אני מוצא שאגדות הילדים הן יותר "סירטי אימה."

       

      "נשף המסיכות"  היא אחד האופרות האהובות עלי בעיקר בגלל "מיצעד הלהיטחם " שבה.

      מה עוד שגם העלילה לא הזויה כמו במרביט האופרות שאני מכיר.

      העונה נכחתי בשני הצגות . בפעם הראשונה עם הקאסט השני .אני מניח שאותו את שמעת

      ומסכים לדבריך. מבחינה קולית היתה נפילה . נקודת האור היחידה היתה  שירי הרשקוביץ בתפקיד אוסקר.

      היתי חייב חוויה מתקנת ולכן הלכתי לשמוע גם את הקאסט הראשון.

      הו, זו היתה כבר אופרה אחרת לגמרי!!! קולות שמכבדים כל במה עולמית.

      לא ארחיב ולא אפרט ,כי לא ממש ניראה לי שיש עיניין לציבור.

      באשר לבימוי, נו טוב. ראיתי כבר דברים הרבה יותר גרועים והזוים .

      היו כמה נקודות  אור ,אבל לצערי תמונת מערת המכשפה אולריקה לא היתה אחת מהן.

      ( אם כי מבחינה מוזיקלית היא מצמררת ) 

      אשמח לדון איתך על הנושא , במיסגרת אחרת.

      אני שמעתי את הקאסט השני, לצערי. ולא הלכתי שוב . אתה צודק שאופרה מענינת מעטים, אפילו התלבטתי אם לפתוח בנשף המסכות. לפני שנים כתבתי  פוסט על אופרה ועד היום לא פרסמתי אותו. אשלח לך בהזדמנות

       

        5/2/14 19:03:
      בקיצור חגיגת שדונים. נחמד
        5/2/14 18:56:

      תשובות גם לי אין. אוהבת את החיבורים שלך. וגם את הצילומים. כנראה שאני לפחות אצטרך לקרוא שוב.. למרות שאני לא מבטיחה שאז יהיו לי תשובות, או רק יותר שאלות :)

        5/2/14 18:30:

      *
      לכל אחד ה"שדים" שלו, וכל אחד קורא להם במילים שונות. מבחינתי יש גם כאן אנשים היום שעושים טפו טפו...(גם אני) ועוד מיני מנהגים, אין הבדל בעצם.
      אדם שלא נותר לו אפילו שדון אחד קטן....מה הוא? לא הייתי רוצה להיות כזו.קריצה

        5/2/14 16:26:
      אפשר להחזיר ילד לילדות כשהוא נולד זקן? אולי תכתבי סיפורים ותחזירי לנו התינוקות את התקווה?
      המצחיק הוא שכל הלועגים למאמיני השדונים, אחר כך הולכים ומנשקים את זקנו של איזה "באבא" מטעם עצמו ומשלמים הון על "קמעות" ו"ברכות".
        5/2/14 13:25:
      הפולקלור היהודי על שדים מכיל הרבה אלמנטים מאמונות פגאניות של עמי כנען. לעניות דעתי היחס אליהם הוא לרוב שלילי אך בספרות הפנטזיה משתמשים לרוב בסטיגמות אלה כדי להקצין תכונות שליליות של בני אדם, קרי- הארי פוטר, נרניה, שר הטבעות וכו'. צילומים נהדרים דרך אגב.
        5/2/14 10:36:
      השדון הגדול נמצא פה..וזה אני..לאן ישלי לברוח?
        5/2/14 09:28:

      צטט: א ח א ב 2014-02-05 06:16:10

      באחד התרגומים לעברית של "ההוביט" קרויים ה"אלפים" שדונים. האלפים בני עם קסום חובב שירה כישופים ואסתטיקה. באותו התרגום נקראים האורקים - שדים.

      תודה על התוספת, אחאב

       

        5/2/14 08:56:

      אני לא יודעת כלום על כישוף ושדים.אבל שדונים זה קסום. מאיר את הדמיון ופותח את הלב למרחבים עלומים.אז לא רק נביאים ושופטים. שיהיו שדונים שיהלכו קסם.נידמה כדברייך שאנו צריכים אותם מאז ולעולם.

      ''

      יום טוב!!

        5/2/14 08:55:
      אז את אומרת שהשד אינו נורא כל כך אבל תלוי למי.
        5/2/14 08:41:
      כל הנהגים שמדברים ומסמסים תוך כדי נהיגה בסמרטפון הינם מלאכי המוות, תזהרו מהם........אני מצלם אותם ומלשין למשטרה, עשו כמוני.
        5/2/14 08:24:
      השדונים ברחו לחוץ לארץ ?
        5/2/14 08:01:
      כתוב מרתק, וגם מעורר מחשבה. כאשר אני קראתי על הכביש באיסלנד מיד נזכרתי בבתי הקברות המיסתוריים שהחרדים היו מוצאים בכל מיני מקומות בארץ ועל ידי כך גורמים לסלילה של כביש עוקף "בית הקברות היהודי העתיק". השדונים והרוחות שייכים לתרבויות ומסורות של עמים אחרים ("עמי הארצות ומשפחות האדמה") במסורת היהודית יש מלאכים - שנחזו על ידי אבותינו כמו אברהם, ויעקב, ואפילו על ידי נביאים כמו יחזקאל. לכן אין לנו שדים, אם לתושבי בית צפאפא היה איזה בית קברות עתיק בכפר, אין סיכוי שהיו חוצים להם אותו בכביש, עניין של מסורת.
      איזה יופי. אפשר לגייס את שדוניך לכמה משימות בשליחותי?!
        5/2/14 07:42:
      אצלנו כולם שדים ושדונים, הם לא יוצאי דופן. פוסט מרענן.
        5/2/14 07:36:
      תודה על הפוסט. מעלה בי המון תהיות...
        5/2/14 07:34:
      עשית שעורי בית בעניין השדונים, אבל עד כמה שהנושא מוכר לי אין לי מושג על מי כתבת, תמיד עמדה מחיצה אטומה ביני לסיפורי האגדות והם נותרו בטוחים שם עם סגירת הכריכה. בנוגע לאטימות הממסד כולל מערכת המשפט על כך אין צורך להכביר במילים, אצלנו לכביש עליונות על רכוש הפרט, במידה ושמו אינו מוזכר בכנסת או בממשלה הסתיימו זכויותיו.
        5/2/14 07:01:

      פוסט לתפארת...השדונים.

      אגע  בשני פרקים  כי על כבישים אין לי אמירה,גם אם אני משתמש בהם.

      "אוגוניוק" זכור  לי ועד היום אני מוצא שאגדות הילדים הן יותר "סירטי אימה."

       

      "נשף המסיכות"  היא אחד האופרות האהובות עלי בעיקר בגלל "מיצעד הלהיטחם " שבה.

      מה עוד שגם העלילה לא הזויה כמו במרביט האופרות שאני מכיר.

      העונה נכחתי בשני הצגות . בפעם הראשונה עם הקאסט השני .אני מניח שאותו את שמעת

      ומסכים לדבריך. מבחינה קולית היתה נפילה . נקודת האור היחידה היתה  שירי הרשקוביץ בתפקיד אוסקר.

      היתי חייב חוויה מתקנת ולכן הלכתי לשמוע גם את הקאסט הראשון.

      הו, זו היתה כבר אופרה אחרת לגמרי!!! קולות שמכבדים כל במה עולמית.

      לא ארחיב ולא אפרט ,כי לא ממש ניראה לי שיש עיניין לציבור.

      באשר לבימוי, נו טוב. ראיתי כבר דברים הרבה יותר גרועים והזוים .

      היו כמה נקודות  אור ,אבל לצערי תמונת מערת המכשפה אולריקה לא היתה אחת מהן.

      ( אם כי מבחינה מוזיקלית היא מצמררת ) 

      אשמח לדון איתך על הנושא , במיסגרת אחרת.

        5/2/14 06:16:
      באחד התרגומים לעברית של "ההוביט" קרויים ה"אלפים" שדונים. האלפים בני עם קסום חובב שירה כישופים ואסתטיקה. באותו התרגום נקראים האורקים - שדים.
        5/2/14 05:50:

      צטט: ~בועז22~ 2014-02-05 05:36:26

      אהבתי את האזכור ל "הנסיך הקטן" ולו רק משום

      שהשדונים הללו, איך-שהוא, מתחברים אצלי לילדות

      אבל באופן אחר.

      לא תמיד השדונים "רעים", אבל לרוב הם הרפתקנים

      וסקרנים, הם אינם חוששים מתוצאות מעשיהם הנמהרים,

      בקיצור - הם שובבים. ילדותיים...

      וזה חלק שאבד לכולנו, המבוגרים. הילדותיות...

      על כך אני מקונן יותר מאשר על היעלמותם של השדונים.

      אגב, הם לא באמת נעלמו, הם רק יצאו להתרעננות...

      ((~:

       

      מסכימה, שיחזרו כבר , צריך לעורר אותם עד שיחפצו!

        5/2/14 05:48:

      צטט: zioncohen2 2014-02-05 03:49:30

      מובן שדחית את הקץ.לא היה כמעט סוף וקץ לפוסט שלך. כוכב לך.

      מה שנקרא, מחמאה הפוך על הפוך, אז למה הכוכב בסוף?

       

        5/2/14 05:36:

      אהבתי את האזכור ל "הנסיך הקטן" ולו רק משום

      שהשדונים הללו, איך-שהוא, מתחברים אצלי לילדות

      אבל באופן אחר.

      לא תמיד השדונים "רעים", אבל לרוב הם הרפתקנים

      וסקרנים, הם אינם חוששים מתוצאות מעשיהם הנמהרים,

      בקיצור - הם שובבים. ילדותיים...

      וזה חלק שאבד לכולנו, המבוגרים. הילדותיות...

      על כך אני מקונן יותר מאשר על היעלמותם של השדונים.

      אגב, הם לא באמת נעלמו, הם רק יצאו להתרעננות...

      ((~:

        5/2/14 03:49:
      מובן שדחית את הקץ.לא היה כמעט סוף וקץ לפוסט שלך. כוכב לך.
        5/2/14 01:15:

      צטט: ערסאל 2014-02-05 01:06:36

      זה לא הוגן שלרשומה ממש טובה יש כל כך מעט תגובה.

       

      העניין בבית צפפה מקומם נורא. 

       

      על עניין כזה אין ולעולם לא תהיה מחילה ולא מעניין אותי אלו נימוקים שמשו את השדים שעוללו אותה.

       

      וכן, מי צריך שדים בארץ עם כל כך הרבה זוועה.

      סבלנות, ידידי, הרשימה פורסמה רק לפני שעה. אני בטוחה שתהיינה עוד תגובות,

      ענין בית צפאפא מקומם! עוד עוול ברשימה הולכת ומתארכת של עוולות.

       

        5/2/14 01:10:

      צטט: Eroit 2014-02-05 00:56:08

      מקוה שהשדונים יצאו מהבקבוק ויפתרו לנו הרבה בעיות...

      אתה חושב...

       

        5/2/14 01:09:

      צטט: תום1203 2014-02-05 00:46:43

      שדונית או שדה? או... גם וגם? בכל אופן, כתוב יפהפה, כרגיל, ואת מיטיבה לאגוד באגודה אחת רגשות מן העבר עם מוזרויות מן ההווה ועם עוולות שהשדים הגדולים מכל (אנשים בשר ודם) מעוללים לאחרים על לא עוול בכפם... ואגב משפטי בתחילה, ועצם העובדה שאת עצמך בחרת לך שם של שדה מפחידה, האם ... יש לך גם כוחות ויכולות של שדה כזאת?? ... אני מתחיל להאמין...

      שמחת אותי. תאמין גם תאמין

        5/2/14 01:06:

      זה לא הוגן שלרשומה ממש טובה יש כל כך מעט תגובה.

       

      העניין בבית צפפה מקומם נורא. 

       

      על עניין כזה אין ולעולם לא תהיה מחילה ולא מעניין אותי אלו נימוקים שמשו את השדים שעוללו אותה.

       

      וכן, מי צריך שדים בארץ עם כל כך הרבה זוועה.

        5/2/14 00:56:
      מקוה שהשדונים יצאו מהבקבוק ויפתרו לנו הרבה בעיות...
        5/2/14 00:46:
      שדונית או שדה? או... גם וגם? בכל אופן, כתוב יפהפה, כרגיל, ואת מיטיבה לאגוד באגודה אחת רגשות מן העבר עם מוזרויות מן ההווה ועם עוולות שהשדים הגדולים מכל (אנשים בשר ודם) מעוללים לאחרים על לא עוול בכפם... ואגב משפטי בתחילה, ועצם העובדה שאת עצמך בחרת לך שם של שדה מפחידה, האם ... יש לך גם כוחות ויכולות של שדה כזאת?? ... אני מתחיל להאמין...
        5/2/14 00:20:

      צטט: n1free 2014-02-05 00:06:53

      כל תכליתם של פרקים א', ב', ג' המקסימים, היתה להיות מבוא לפרק ד', שכבודו במקומו מונח?

      דרך אגב, יש בארצנו "כבישים כשרים". טמונים בהם צינורות, המוליכים את הטומאה החוצה, כך שכוהנים יכולים לנהוג בהם בעיניים עצומות :-)

      www.haaretz.co.il/misc/1.955733

      בענין התכלית של א', ב' ו-ג' אינני בטוחה, אבל אפשר.   תודה על הקטע שצרפת, מגוחך להפליא! 

        5/2/14 00:06:

      כל תכליתם של פרקים א', ב', ג' המקסימים, היתה להיות מבוא לפרק ד', שכבודו במקומו מונח?

      דרך אגב, יש בארצנו "כבישים כשרים". טמונים בהם צינורות, המוליכים את הטומאה החוצה, כך שכוהנים יכולים לנהוג בהם בעיניים עצומות :-)

      www.haaretz.co.il/misc/1.955733

      ארכיון

      פרופיל

      באבא יאגה
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין