פעם היו לנו אישים בעלי השפעה על דעת הקהל שמאליים בהשקפתם ובראש ובראשונה חכמים. (ע"ע שולמית אלוני ז"ל ויוסי שריד יבל"א) כיום, יותר ויותר, אני נאלץ להסכים עם הימין, גם כשאני לגמרי נגדו, רק בשל הרוע והסנוביות שמפגינים מייצגים לא מעטים של השמאל, החל מרוב הכותבים ב"הארץ" וכלה באחינועם ניני, לצד טיפשות לא מבוטלת ומסרים אנטי דמוקרטיים בעליל, שמביאים פעם אחר פעם לניצחון הימין בקרב על דעת הקהל. אותי לימדו בנעוריי ששמאל פירושו ליברליזם והומניזם, אחוות עמים ומעמדות וכמובן דמוקרטיה מוחלטת וחופש דיבור. וראו כיצד נראה השמאל כיום. בואו ניקח שבוע אחד "שגרתי" בחיינו: א. מנהל התיכון מתל אביב, רם כהן, התומך כמובן במורה שהושעה מ"אורט" וכו' – הושם ללעג וקלס ע"י שני מגישי טלוויזיה, ממש לא ימנים מוצהרים – המחלצים מפיו מסר צבוע ודו ערכי ברור, לפיו מתנחל שגר בשטחים (מורה לאזרחות מתפוח) על אף שהוא עושה זאת באישור המדינה ומוסדותיה – הינו אדם שפסול לעבוד בבית ספרו, מאחר שאינו ראוי לחנך תלמידים ועובדה זו נגזרת רק מעצם מגוריו שם. אולם – אליבא דמר כהן – למורה הסבור שצה"ל אינו צבא מוסרי – מגיעה הגנה מוחלטת מפני שרירות לב מעסיקיו... ב. בעיתון "הארץ" מודאגים מהשתלטות החרדים ותוקפים נמרצות בטור ביקורת הטלוויזיה את ערוץ 10, על סרט דוקומנטרי מרגש שהציג ובו ליוו את מש' גרוס וילדיה שניצלו בביה"ח שניידר. מבקר "הארץ" מוחה על אזכורים רבים של התפילות שלדעת בני הזוג גרוס הצילו את ילדיהם... וכך הלאה והלאה. ג. אחינועם ניני פתחה בכך ודליה רבין הצליחה להפוך פשיסט עלוב כמו אריאל זילבר ל"אייקון" תרבותי ולמי שטעון הגנה, בשל "רדיפתו"... אריאל זילבר הוא פשיסט ודעותיו נעות בין ההזוי למסוכן. אלא שמאחר ולא מדובר ב"פרס ישראל", אלא בפרס זניח מארגון שמעניין רק את חבריו, הרי לו סירבה הגב' רבין, נניח, להופיע עמו על בימה אחת, היתה פועלת בחוכמה ומעבירה מסר, מבלי לפעול להדרתו או מניעת הפרס ממנו. אולם משנהגה בו בגישה כוחנית זו, שאינה מוצדקת ובודאי בארגון המייצג אמנים ומטיף לחופש הביטוי. כל שהועילה הוא להופכו לגיבור הימין.
וכך, שלב אחר שלב, נעשה הימין הרעיוני בארץ ל"צדיק שמלאכתו נעשית בידי אחרים"...ויותר ויותר אנשי מרכז שמאל נעים ימינה, רק כדי להתרחק מהטפשים ומהרשעים.
|