אֶל נָתִיב האֲבַדּוֹן/ זיוה תירוש הָרִים וְעָנָנִי רָקִיעַ לְבָנִים רִגְבֵי אֲדָמָה מִדַּם אֲדוֹמִים לֹא חֲזוֹן אַחֲרִית יָמִים הֵמָּה לֹא כַּנְּשָׁרִים קַלִּים הֵמָּה לֹא כְּאַריוֹת גִיבּוֹרִים הֵמָּה כְאָיַילוֹת אָצוֹת וּקוֹפְצוֹת אֶל בוֹר וּתְהוֹם אֶל חִדָּלוֹן וַאֲבַדּוֹן אֶל מִּדְבָּר וּיְשִימוּן אֶל נָתִיב הָכִּישְלוֹן אֵיך נֶאֱמַר חָזָק לְלֹא כָּחֹל הָכֵּיצָד נִתְפַּלֵּל בָּרוּך לְלֹא סְרָק לֹא עֵת שָרְעָפִים זוֹ שְׁעַת הַכְּסִילִים
|