האיש והמטמון

TheMarker CafeganzarVerbis - תוכן ונוכחות דיגיטליתהאיש והמטמון

Verbis - תוכן ונוכחות דיגיטלית

אסטרטגיית תוכן ונוכחות דיגיטלית. ככה משיגים תוצאות. www.verbis.co.il

פוסטים פופולאריים

5 תירוצים ל-"אין לי עמוד עיסקי בפייסבוק" והפרכתם.
12/2/17 | 674 צפיות
שכנים, פתגמים ושיווק. על מיקום המותג בחיי הלקוח
20/12/12 | 1625 צפיות
למה צריך להשקיע יותר בשיווק חברתי
30/1/13 | 2510 צפיות
טיפים קטנים לפוסטים טובים. SEO לפייסבוק ועוד
28/3/13 | 938 צפיות
לחברות דיגיטל ולמותגים – שתי בקשות – תפסיקו לזלזל בעבודה ובתפקיד, ותצאו מהבועה התל אביבית שלכם.
19/9/16 | 1328 צפיות
הנגשת המסר חשובה כמו המסר עצמו
19/9/16 | 1493 צפיות

פוסטים אחרונים

האיש והמטמון

לצפייה במסך מלא

האיש והמטמון

‎0

0 תגובות יום חמישי, 31/1/08, 10:55

כמו בכל ערב, חזרתי מהעבודה סחוט. נסיעה של שעה באוטו זה קשה, ארוך וכשיש פקקים – מעצבן בטירוף. אבל לא נורא. הגעתי, זרקתי את התיק בסלון ובובו קפץ עליי. ליקוקים, יללות, סיבובים במקום ומה לא. בובו שמח לראות אותי, זה בטוח. אבל כנראה לא בגלל שזה אני, אלא בגלל שבובו יודע שעכשיו יוצאים לטיול בחוץ."בובו, רוצה לצאת?"והיללות התגברו, הקפיצות והסיבובים השתלבו למעין ריקוד אינדיאני עתיק. תוסיפו מדורה במרכז והגשם יתחיל לרדת."בוא בובו". אמרתי וקשרתי את הרצועה לקולר הכמעט קרוע שלו.בובו משך אותי קדימה וכמעט לא הצלחתי לסגור את הדלת."בובו, אל תתחיל! תעצור!"נעלתי את הדלת וניסיתי למשוך את בובו שיצמד לי לרגל, אבל לך תעצור זכר שהתאפק חצי יום. הגענו לשטח של בובו - שיחים, חול, אבנים וכל מה שדרוש לכלב להרגיש בשירותים.הנה ההשתנה הראשונה והארוכה. אני כמעט שומע את בובו אומר "אהההההה, איזה שחרור".בובו סיים את המטח הראשון והתחיל במשימות ההרחה. הדבר הכי מעצבן בעולם (לבעלי כלבים כמובן). כמה אפשר להריח שאריות שתן וקאקה? כמה? די! שעה הוא כבר מריח. יאללה, תן סניף, תבין אם זאת נקבה שבא לך לתת לה בראש ותמשיך הלאה. לך תדע מה היה קורה אם הייתי נכנס לשירותים ומריח במשך שעתיים כל אסלה במקום. נראה לי שהיה לי קשה למצוא בת זוג עם התנהגות כזו, אבל כנראה שלבובו זה לא מפריע."יאללה בובו, תעזוב" ונתתי משיכה ברצועה."חלאס"הסתובבתי בבהלה בניסיון להבין מה שמעתי. בובו המשיך להריח ללא הפרעה את טיפות השתן בחול. לא ראיתי אף אחד. אני מדמיין?"יאללה בובו, תעזוב את זה כבר" ונתתי עוד משיכה ברצועה."די, נו! תעזוב אותי"עמדתי מול בובו בהלם. בובו דיבר."בובו... אה.... אתה...""נו, מה? אל תשחק אותה. נמאס לי כבר. אני חמש שנים איתך ואתה לא קולט רמזים? מה אתה חושב שאני נהנה להריח חרא ושתן של כלבים אחרים? אתה חושב שאני אוהב להיות קשור ברצועה לאידיוט שמשאיר אותי לבד בבית כל היום? אתה חושב שאם אתה הולך על שתיים אז אתה יותר טוב ממני? אז יצאתי בגוף של כלב, מה זה אומר עליי? זאת לא היתה החלטה שלי. מה אתה...""בובו, אתה מדבר? אתה כלב! מה... איך... כמה זמן זה? מה...? אה....""אבנר! תתאפס על עצמך. תקשיב ותקשיב לי טוב, אני לא אחזור על עצמי. אני מנסה כבר שלוש שנים לרמוז לך על מטמון שקבור פה ואתה כמו אידיוט מושך אותי שנייה לפני שאני מתחיל לחפור. מה יש לך? אתה לא יכול לתת לכלב לטייל קצת? לא אוהב להיות סגור בבית, אז תן לי קצת חופש. תשחרר אותי מהרצועה הזאת מדי פעם ת..""אבל זה אסור. יש חוק. אני חייב לקשור אותך אחרת יתנו לי קנס ואולי יקחו אותך לכלבייה""אבנר, אם מישהו אי פעם יגע בי, אני אפוצץ אותו במכות, אני אקרע לו את הלבלב. עכשיו תקשיב. אני מתגלגל בין גופות כבר כמה מאות שנים. הפעם יצא לי כלב, מה לעשות ונפלתי על אידיוט תל אביבי כמוך. אם הייתי יכול הייתי נופל על איזה מושבניקית כוזינה עם ארבעה דונם, אבל לא! נפלתי עליך. פה באדמה יש מטמון. נמאס לי לרמוז לך כי אתה דפוק בראש ולא קולט. תתחיל לחפור פה.""בובו, אני...""שתוק! אני לא בובו, אני אק-צוקארי, מנהיג צבאות רא-שאמון, משבטי המאיה. תתייחס אליי בהתאם. עכשיו – תתחיל לחפור ושאני לא אשמע ממך ציוץ"."בו.. אק-מה זה היה, אני הולך להביא מעדר וא.."

"לא צריך מעדר! עם הידיים, עם הידיים"

"אבל זה...""שום אבל... יאללה, תתחיל"שעה. שעה שאני חופר ולא מוצא כלום, רק שורשים, אבנים ואפילו עצם אחת. הידיים שלי מלאות בוץ, הבגדים שלי נראים כאילו מצאתי אותם בקבר. כוסומו, נמאס. מי זה הכלב הזה, אני אראה לו."בו..." קיבלתי מבט מאיים. "אק-צק, נמאס. די, כמה אפשר. אין פה כלום מצאתי רק.... מה יש לך בפה? מה זה העצם שזרקתי מכאן? לאן אתה הולך? אק-.. בובו, כוסומו לאן אתה הולך? זה היה המטמון שלך? זה מה שרצית? ססססססססאמק, בוא הנה. בו... בובו..."הטיפש חזר לשכב ליד דלת הבית עם העצם בפה, כולו מאושר. זיין אותי. ניצל אותי. הפך אותי לשפוט שלו.אני אראה לו מה זה. אני אספר לכולם שהוא מדבר ויקחו אותו למיליון ואחד בדיקות. יתקעו לו מחטים מפה ועד הודעה חדשה, ינתחו לו ת'מוח. חכה חכה, בובו.כשנכנסתי קראתי לאישתי."תראי, בובו מדבר""בשביל זה הקמת אותי מהספה?""לא, באמת. תראי."פניתי לבובו"בו... אה.. אק-צק'לה, מאיפה העצם?"בובו הסתכל עליי עם מבט של עגל, שוכב עם העצם על רגל אחת, והרגל השנייה על העצם."אקי-צקי, מ..""מה זה אקיצקי? למה אתה קורא לו ככה?""הוא אמר לי שקוראים לו ככה ושנמאס לו שקוראים לו בובו.""אבנר, אתה בסדר?""באמת נו. אק-צ'יאדה, אל תעשה אותי אידיוט, תגיד משהו"בובו הסתכל עליי והמשיך לנשנש בעצם."בובו, יא בן זונה, תגיד משהו""אבנר, תירגע, מה יש לך? זה כלב! הוא טיפש, מאיפה בא לך הרעיון שהוא מדבר?" "אני אומר לך, הכלב הזה מדבר! בובו, אני תכף בועט בך, תגיד משהו!"בובו קם מהריצפה, הסתכל עליי ואמר: "האב האב".אישתי זרקה לי מבט של 'איזה אידיוט', התעצבנה והלכה חזרה לסלון. ואז בובו הרים שוב את הראש ואמר בלחש: "חכה חכה נצא החוצה, אני'פתח'ך ת'תחת". מוסר השכל: אל תאמין למילה שהכלב שלך מוציא מהפה. זהו עצם העניין, לא זה עצם של הכלב (כוורת שולטים!)

דרג את התוכן: