מעמד האישה
פוסטים אחרונים
- פרשת השבוע שמות 16/1/20
- פרשת ויגש 2/1/20
- פרשה השבוע "מקץ" 27/12/19
- חג חנוכה שמח 22/12/19
- פרשת השבוע "וישב" 19/12/19
- פרשת השבוע "וישלח" 12/12/19
ארכיון
הסכם מסגרת ומעמד ירושלים
המו"מ המתנהל בין ישראל לפלסטינים בתיווך מזכיר המדינה האמריקאי מתנהל לאיטו, עם מהמורות רבות בדרך. שאיפתו של קרי להגיע להסכם מסגרת שתחייב את 2 הצדדים נתקל בקשיים עצומים. ללא הסכם מסגרת כזה אפשר למעשה לסגור את הבאסטה ו-2 הצדדים בהחלט מבינים זאת אך הם עצמם אינם מוכנים להתקדם מהר יותר או שאינם בטוחים אם הצד השני מתכוון לוותר גם הוא.
נושא ירושלים היא בעיה אקוטית: האם העיר תחולק (פיזית)? האם יהיה בטחון משותף בירושלים כפי שמישהו רמז? האם תהיה מזרח ירושלים בירת המדינה הפלסטינית? וכו', בכל נושא במו"מ נכנסים לעובי הקורה ורק בנושא זה הערפל נמשך ואין כלל שום הבהרות בנושא המשמעותי מכולם. לדעתי, יש חשיבות עצומה לנושא זה, ירושלים היא סמל של העם היהודי, ומהצד השני הפלסטינים אינם מהססים בכל הזדמנות להכחיש כל זיקה של המקומות הקדושים והיהודים לעם היהודי. בנוסף, אין אח ורע בעולם ל-2 בירות בעיר אחת. חלוקת העיר יכולה לכרסם במעמדה של ירושלים כסמל העם היהודי. אם כך, מדוע על ישראל לקבל את תביעות הפלסטינים בנושא זה? אם הפלסטינים ירצו להקים בירה באבו דיס למשל, ישראל יכולה לחיות עם זה. מה מתכננים האמריקאים בנושא ירושלים? איך מתכוונים לפתור את בעיות הבטחון בנקודה זו? האם למישהו כאן יש מושג? יואיל לענות לי בתגובה כאן.
התנהלותו של קרי עד השבוע האחרון (עד ועידת מינכן) היתה מופתית, וטיפולו בתיווך בין הצדדים היתה ללא דופי והוא בהחלט ראוי לשבח בעיקר על סבלנותו הרבה, אך כעת החל לשגות, בהשפעתה המסוימת של אירופה הלא מאוזנת (בלשון המעטה) ותחת לחץ הקשיים ההולכים וגוברים של המו"מ. קרי ציין (מתוך דאגה כנה, יש לומר) כי סכנת חרם מרחפת מעל ישראל אם המו"מ ייכשל. אך קרי שוכח שסכנת החרם תבוא מאותה אירופה שהיא במקרה בעלת בריתה של ארה"ב באותו מו"מ, כך שבמקום לעצור את אירופה (לארה"ב יש בהחלט מהלכים באירופה) או לאזן את התמונה עם תביעות דומות מהפלסטינים קרי בוחר להשתלח ולתקוף את ישראל בלבד ובעצם מפקיר אותה. מדוע קרי עושה זאת? הסבר אחד הוא שהוא מתוסכל מאי ההסכמה של הפלסטינים להכיר במדינה יהודית, תנאי שהציבה ישראל וארה"ב ואירופה הסכימו לה וצידדו בישראל! וכעת הכל מתהפך לו...יש לציין כאן שאני מתקוממת נגד ההתקפות האישיות של אישים מהימין בישראל על קרי ואת סלידתי הרבה מכך, ומברכת על דברי ליברמן בנושא. חשוב מאוד שקרי ימשיך בשליחותו הקדושה.
הבעיה כאן ברורה: אין שוט להכות את הפלסטינים כדי לשנות את דעתם, שום חרם על הפלסטינים לא ישפיע עליהם. על ישראל חרמות כן משפיעות וזה ההבדל, אך שימוש בתכסיס זה הוא דבר נלוז והיה על קרי להבין זאת, כמו גם לדעת מי זו באמת אירופה (הנכנעת ללחצי השמאל הקיצונים באיחוד האירופי) ואיפה היא עומדת בסכסוך הזה, אירופה שהאיסלם בקרבה הולך ומתגבר ומשפיע עליה, הרבה יותר משהיהודים או הישראלים יכולים להשפיע בה, מעשית, אירופה של היום איבדה לחלוטין את האובייקטיביות שלה שפעם איפיינה אותה ובכך איבדה את כבודה.
על קרי להמשיך בניהול המו"מ עם מעורבות מינימלית של אירופה, עם מדיניות מאוזנת ולא חד צדדית כפי שראינו בשבוע האחרון. |
תגובות (31)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אנמי לא מציע לחלק את ירושלים. אני שואל על הצעת פשרה על ירושלים כדי להגיע לשלום.
אין לי הצעה קונקרטית. אני שואל על דפוס של המו"מ בין ישראל לפלךיסתינאים.: האם לדחות התנגדות בגלל שכל אחד מהצדדים מעלה טיעונים חדשים וספקות לגבי מיהמנות הצד השני או להגיע לשולחן ולדבר בו באופן דיסקרטי כדי להגיע להסכם...
יושם לב שבהסכם המסגרת המתגבש שינפק מזכיר המדינה האמריקאי קרי אין אזכור לבעית ירושלים עקב התנגדותו של נתניהו והדבר אומר דרשני, יש פה התקפלות (גם אם איטית) מהאג'נדה השמאלנית הגורסת שיש לחלק את ירושלים וכו', וזה לא יהיה הדבר היחידי, הכרה במדינה יהודית היא עוד דוגמה. בכלל, ככל שנכנסים לפרטים הטכניים מבינים את גודל הסיבוך שבכל נושא ונושא, ובמיוחד נושא ירושלים, שרה"מ שומר עליה מכל משמר ומנהל בחכמה ובסבלנות רבה את המו"מ.
לגבי חלוקת הארץ, אין ברירה אלא להסכים גם אם בצד השני האזרחים אינם פלסטינים אמיתיים, הם בכל זאת אינם יהודים אלא ערבים וגם להם מגיעות זכויות שוות.
עכשיו הכל ברור, בנשמתך אתה אנרכיסט!
עכשיו ברצינות, זה הטיעון של החרדים מאז ומעולם כדי להצדיק את עצם קיומם במדינת ישראל, מתעלמים מהיותם טפילים החיים על חשבון המדינה. לשיטתם מדינת ישראל לא היתה צריכה להיוולד, אם כי בזכות המדינה הם מקבלים קצבאות... בכל אופן, מדינת ישראל היא עובדה, עובדה שהחרדים אינם משלימים איתה, לפחות לא בפה מלא.
ציונה, כהרגלך מלא הכישרון, את מנתחת את המצב בבהירות רבה. אוסיף מצידי כי, הנשק הסודי שלנו נשאר כפי שהיה : הערבים. ברגע האמת אף מנהיג פלסטיני לא יחתום על סיום "הסכסוך". קרי יכול להמשיך להסתובב סביב הזנב שלו, עד שיבין את המנטליות של בני דודינו. אגב, אם מזכיר-המדינה יטריח ויראה את הג'ינוסייד בסוריה, הוא יבין מהר מאוד מהי "המנטליות" הזאת.
אין שלום לרשעים אמר ה'
שימי לב כולם שהגיבו באותה גישה מדבורים לא יוצא כלום והמעשים ברורים ומאומה לא קרה ב 40 השנים האחרונות וכך זה ימשיך עוד 40 שנה החיץ בין הצדדים תהומי ולא ניתן לגישור ..לצערינו
קראתי בעיון וגם הסכמתי.
שאלת מיליון הדולר באינה עומדת.
האמת, במצב שנוצר, אני לא רואה פיתרון.
אבו מאזן בחוצפתו ,יפנה לגופים בינלאומיים
ושם כידוע יש לו רוב...ואנחנו יודעים את זה.לצערינו.
ציונה יקירתי
העלאת נושא ברומו של עולם
בינתיים אנחנו משחררים מרצחים כמיחווה לרצון טוב ורצון להגיע להסכם
ואבו מאזן עדיין לא מכיר במדינה יהודית
ולי מרגיש שאנחנו כמו צאן המובל לטבח
והכי מצחיק מה לחזור לגבולות 67?
אולי נחזור ל- שנת 42?
ואולי עדיף לקרי ולכל המדינות הנאורות להתבונן מה קורה בסוריה
שם טובחים והורגים את אזרחי המדינה וכל העולם שותק.
ואנחנו הם אלו המצטיירים כובשים! מרצחי ילדים! הזוי!!!!!!
שיהיה לכולנו שבוע טוב ורק חדשות טובות אמן!
התובנה שלך מעניינת ואולי נכונה אבל ראוי גם להוסיף הצעה משלך לבעיות האיזוריות. מה אתה מציע?
הרי יש כאן מציאות לא פשוטה שעלינו להתמודד איתה.
אם כבר הזכרת את ירושלים הרי שכתבתי בפוסט שאל לישראל להתפשר בנושא בדיוק מהסיבה שציינת.
דעתי היא שטוב שמתקיים מו"מ גם אם הדבר לא יצלח בפעם הזו, כבר אמרתי בעבר ואני חוזרת על כך: להצלחת המו"מ נדרש זמן רב יותר לעיכול כל הנושאים, נחוץ גם שינוי בהרכבי הצדדים (אבו מאזן עדיף כמובן לעין ערוך מערפאת אך לא די כדי להביא לפריצת דרך, גם עברו כמכחיש שואה לא מוסיף לו נקודות...) כמו גם הליגה הערבית שאינה תורמת כאן להצלחת המו"מ.
לפלסטינים יש ענין בהסכם מהיר ולא פרטני, ככל שיש בו חורים כן ייטב לפלסטינים, מבחינתם ביטול השלום (כמובן אחרי החזרת השטחים, שלא לדבר על החזרת המחבלים השבויים שכבר הוחזרו ויוחזרו בעתיד) אינו דבר רע כלל ועיקר... בדומה להסכם אוסלו הידוע לשמצה. אצל ישראל כמובן המצב הפוך, יתרונה של ישראל היא שככל שהמו"מ מתארך מתחוור לכולם הבעיות והקשיים של האיזור, ובנוסף, למרות הרושם שירושלים בסופו של דבר תחולק כלל לא בטוח שישראל תסכים לכך, מקסימום פשרה בנושא בירה, אך העיר עצמה תשאר בלתי מחולקת ובריבונות ישראל. וכמובן לענין ההכרה במדינה יהודית יהיה יותר סיכוי אם יקח זמן רב יותר למו"מ או אם תוחלף המנהיגות הפלסטינית.
כל מה שנדרש כאן זה בעיקר דבר אחד: הרבה מאוד סבלנות (פלוס מלחמה בכל חרם עתידי על ישראל).
האופציה שהינך מציע - מדינה דו לאומית, היא רעיון גרוע, נקודה.
איזו פשרה בנושא ירושלים אתה מציע? תן בבקשה הצעה מפורטת וקונקרטית שתתן מענה בטחוני לישראל, אם אין באפשרותך לתת הצעה כזו אז למה אתה מציע לחלק את ירושלים?!
כולם מנחשים ..וגם לנו אין גרם מידע
אבל המצב בו לוחצים רק על צד אחד ...שזה ישראל....מבטיח שתי אופציות
או שישראל תיכנע... או שתשבור את הכלים
ראינו את זה ,כאשר הממשל הקודם לחץ על שרון לפנות את ציר פילדלפי ולעשות בחירות
המימשל ההוא עם מזכירת המדינה רייס ..עזבו , ואנחנו נשארנו עם "גשם הירי" עד היום,שזורם מאותו ציר.
שמעון