כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    פרופיל

    רוניתשפירא0
    1. שלח הודעה
    2. אוף ליין
    3. אוף ליין

    דרך חיים

    דעתי על החיים, אהבה, ילדים וכו'.. ואני רק בתחילת הדרך!

    0

    מצטרפת לעדר: לכו תראו את HER

    1 תגובות   יום ראשון, 9/2/14, 21:25

    יש לי רתיעה מסוימת מללכת לקולנוע לראות סרטים שיש קונצזוס לגביהם. שכולם מריירים עליהם ונשבעים שזה ה-סרט של השנה. ובאמת, לא משנה עם מי דיברתי ואיזה מדור קולנוע קראתי בזמן האחרון נדמה שלגבי הסרט הזה יש הסכמה גורפת בין כ-ו-ל-ם. שמדובר בסרט מעולה וכו' וכו'. 

    אז גררתי את האיש שלי והלכתי לראות. באתי לאולם מוכנה ומזומנה לקטול, לראות את הפגמים שאף אחד לא רואה. ו-וואלה? התבדיתי. HER הוא אחד מהסרטים הנדירים האלה שאתה מצטער שהם נגמרים. שלא משעממים אותך לשנייה. שיש בהם שילוב מקסים של רומנטיקה, דרמה והומור, שאכשהו משתלבים אחד בשני בצורה מושלמת וגורמים לך לרצות עוד ועוד.

    הסרט הוא סוג של מדע בדיוני. הוא מתרחש בעתיד הלא רחוק ומציג לנו את תיאודור, בחור חמוד ומשופם שמתמודד עם הפרידה מאשתו-לשעבר. הוא רוכש סוג של מערכת הפעלה בעלת אינטילגנציה מלאכותית (גרסה סופר מתקדמת של Siri, אם תרצו) ובמהרה הם מתחילים לנהל מערכת יחסים שגולשת אט אט להיות מערכת יחסים רומנטית. ונכון, הרעיון הכללי של קשר מיני/רומנטי/רגשי בין אדם לבין קול שמדבר אליו מהסמארטפון שלו נשמע הזוי עד כדי בלתי-מתקבל-על הדעת, אבל יש משהו בסרט שפשוט עושה את זה אמין ומעניין. ואפילו גורם לצופה להרהר באי נוחות שכנראה העתיד בו מערכות יחסים כאלו יהיו עניין שבשגרה קרוב מתמיד... 

    אני לא אומרת שהכל בסרט מושלם (בעיקר כי אין כזה דבר מושלם) ואין ספק שבאיזשהי נקודה בסוף שלו קצת איבדתי את ההבנה (לא רוצה לעשות ספולירים) של מה בדיוק קורה ולמה. מין תחושה כזאת שלמישהו לא היה כוח לאסוף את הקצוות עד הסוף... אבל זה באמת זניח.

    אז בנוסף לכל מה שאמרתי יש גם צילום צבעוני ומהמם (הבמאי, ספייק ג'ונס, הוא גם במאי קליפים וזה בהחלט מורגש. יש איזו תחושה קליפית צבעונית ומגניבה לאורך כל הסרט) ובעיקר הפסקול של ה-להקה האהובה עליי בכל הזמנים: ארקיד פייר שמלווה את הסרט במין חמימות נעימה ומתאימה. יש גם משחק מצוין של כל הנוגעים בדבר, בין אם הם משחקים עם גופם או עם קולם בלבד.... כולם עושים פשוט עבודה נעימה.

    יצאנו מהסרט עם תחושות פילוסופיות כבדות על מהות האהבה והזוגיות בחיים. הסרט מעלה כמה סוגיות מעניינות בנושא הזה, לא בצורה דידקטית לטעמי אלא בצורה עדינה ויפה. בעיקר, על איך קשר מתפתח ללא הרף, כפועל יוצא מכך ששני בני הזוג הם שני אינדיבידואלים שמתפתחים ללא הרף.... מעניין, לא?

    דרג את התוכן:

      תגובות (1)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/4/14 14:27:

      אהבתי את שקראתי.
      לשמחתי יכולתי לקרוא ואני יכול לכתוב כי ראיתי את הסרט.
      (אני שונא ספויילרים)
      זו גם הסיבה שלא פרסמתי את שכתבתי על הסרט, לא רציתי להרוס לאף אחד.
      תודה