מהו ג'ודו

עיקרון חשוב בג'ודו אוסר על שימוש באגרופים ובבעיטות. ביפנית: ג'ו = עדין; דו = דרך, ואכן הג'ודו הוא דרך לחימה עדינה ורכה. תנועות הגוף הן אופטימליות וסיבוביות המאמנות את הגוף לגמישות.

מקור הג'ודו

מקור הג'ודו הוא ביפן בימי הביניים. הוא היה מקצוע לחימה סודי שאותו למדו הסמוראים מאב לבן. בשנת 1886 פיתח ג'יגורו קאנו היפני את אומנות הג'ודו ללחימה המאפשרת לא לפצוע ולא להיפצע, והקים בטוקיו את מכון קודוקאן לענף הג'ודו. לאחר מלחמת העולם השנייה נפתחה יפן אל העולם המערבי והג'ודו הפך לענף ספורט בינלאומי.

מאפייני הג'ודו

הג'ודו ניחן בכמה עקרונות המייחדים אותו משאר ענפי הלחימה:

1. הכוח בג'ודו אינו משחק תפקיד, אלא הזריזות והמיומנות, לכן ג'ודוקה (כך נקרא אדם המתאמן בג'ודו, וביפנית אותו השם הוא לזכר, לנקבה ולרבים) צנומים וקטנים מצליחים בו. 
2. ביצוע של פעולה בג'ודו אינו אינטואיטיבי, אלא לאחר הסתכלות, בחינה ותגובה מתוכננת. לאחר אימונים רבים נצרב התהליך הזה במוח והופך לספונטאני. 
3. הג'ודוקה משוחרר מאגו וידידותי ליריבו. ההפסד הוא חלק מן האימון והאימון הוא המטרה.

חוקי הג'ודו

לג'ודו כמו לכל ענף ספורט חוקים נוקשים וברורים. הם קובעים את הכללים למהלך הקרב ולהכרעתו; לניקוד; לקביעת עברות; לצורת זירת הקרב ורכיביה. בשנת 2013 עודכנה חוקת הג'ודו כדי לרענן את המקצוע ולגרום להתעניינות מחודשת.

הג'ודו בישראל

בשנת 1965 הוקמה ההתאחדות הישראלית לג'ודו. באולימפיאדת ברצלונה זכו שני ג'ודוקה ישראלים, יעל ארד ואורן סמג'ה, במדליות אולימפיות.

תורה לחיים על פי אנטולי רוקסמן

עקרונות הג'ודו כפי שהכרנו אותם לעיל הם: לחימה, רכות, גמישות, שחרור מאגו, ידידותיות ליריב, אימון, חוקיות והתרעננות. לא פלא שהג'ודוקה אימצו עקרונות אלה לחיים בכלל.