
נהניתי לשמוע את אליהו וינוגרד אתמול. מאוזן, שקול, בעיקר שפוי.
לבי למילואימניקים אבל הם כבר מזמן היו צריכים לרדת מסדר היום. לבי למשפחות שליט, גולדווסר ורגב. אני מתפלל לשובם הביתה אבל זו לא סיבה מספקת להחליף ראש ממשלה בישראל. נכון שנעשו מחדלים גדולים לפני המלחמה ובמהלכה, אבל אין לי ספק שמספר "הרוגי החינם" במלחמה זו לא עלה על מספר הרוגי החינם של כל מלחמה אחרת. גם במלחמות יום כיפור וששת הימים נהרגו מאות ואלפי חיילים כתוצאה מבלבול, קבלת החלטות לא נכונה או סתם יוהרה. זהו מחירה של מלחמה וזו בדיוק הסיבה שיש להמנע ממנה. השאלה העקרית היא האם יש לצאת למלחמה כאשר יש אופציה אחרת. כל היתר צפוי. עצוב אולי אך צפוי. וועדה לא החליפה את שמעון פרס אחרי פיגועי 96 אלא הציבור, אותו ציבור שבחר שוב באריק שרון למרות הרוגי האינתיפאדה. בדמוקרטיה הציבור קובע, לא וועדות, לא גנרלים ולא חיילים, ובשל כך יש להשאיר גם את שאלות מלחמת לבנון השניה למבחן הציבור בלבד.
אהוד אולמרט יצא למלחמה בגיבוי צבורי אדיר. הוא לא צריך להתפטר כתוצאה מטעות זו או אחרת בניהול המלחמה. הוא בוודאי לא יצא לעוד מלחמה בכזאת קלות, דבר שאני מתקשה לומר על ברק ועל נתניהו. הטעות הגדולה שלו היא מנויו הציני של עמיר פרץ לשר הבטחון אבל גם על טעות זו לעמוד למבחן הציבור בלבד. |
רנון
בתגובה על קצת מוסר יהודי
תגובות (10)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
ראשית קצת הסטוריה. בית שני לא נפל בגלל מוסריות חברתית אלא כי חבורת טפשים קנאית חשבה שאפשר לנצח את רומי. מרד בר כוכבא שייסודו בקנאות דתית (שולית לגמרי! הישוב היהודי היה אוטונומי לחלוטין!) הוביל להחרבת היישוב היהודי בישראל ולשואה שמבחינה יחסית מקבילה לשואת יהודי ארופה במאה ה20. בר כוכבא וחבורתו, בדומה לחמאס של היום או למנהיגי המתנחלים של היום, הובילו קהילה מפוארת ומשגשגת למריבה פנימית וחיצונית בשם סמלים לא חשובים למול אויב שאין סיכוי לנצח. אדריאנוס וטיטוס, שלא יכלו להרשות לעצמם להשלים עם מרד בסמלי ריבונותם, הגיבו בעצמה והשמידו את היישוב היהודי בארץ ישראל ויחד אתו את בית המקדש. אגב, כך נוצרה היהדות המודרנית, זו של המשנה, הסנהדרין ובית הכנסת - דת אשר סולדת מפולחן דוגמת זה שהיה נהוג בבתי מקדש.
ובמעבר חד למציאות של היום...אני לא חובב של מעילות מוסריות ויש לי הרבה מאד ביקורת על אולמרט ועל יתר הפוליטיקאים שהציבו עצמם בראש הפירמידה שלנו. אלא שבעיניי השחיתות המוסרית רחבה בהרבה. שלטון כוחות הבטחון, למשל, הוא מושחת לחלוטין. השתמטות החרדים מצבא ועבודה היא מושחתת לחלוטין. מפעל ההתנחלויות הוא המושחת מכולם - מוסרית וגם לא מוסרית. בתוך כל אלו אולמרט לא בולט לרעה אלא להיפך.
בית ראשון וגם בית שני נפלו על אי מוסריות חברתית. חברה ששכחה לדאוג לגר, ליתום, לאלמנה, לדלים בשערה, שלא לומר לאבות השכולים, אינה יכולה להתקיים. המהפכה הצרפתית החלה זמן לא רב לאחר המשפט ה'מבריק' של מרי אנטואנט, שגרסה כי עוגות יכולות להוות תחליף ללחם כי היתה רחוקה מהבנת רגשות ההמונים כשנות אור. 150 אלף איש שהתקבצו בכיכר העיר וקראו לאולמרט להתפטר מיד לאחר המלחמה הם ביטוי לשוליים שהולכים ומתרחבים. צריך למגר את הרע מקרבנו. אם יקום שופט ומושיע לישראל - לא נדע, אבל הנשמה חייבת להיות נקיה. אי אפשר לשקר לכולם כל הזמן.
אני כמעט מתפתה להסכים איתך אבל חושב שיש פה מידה מסויימת של גלגול עיניים.
מבחינה מוסרית אולמרט לא יותר גרוע בעיניי משמעון פרס, למשל, שמוכן שכולם ימותו ובלבד שהוא יישאר עם כבוד ותפקיד. אהוד ברק וביבי גרועים בהרבה מוסרית - הם שקרנים, בלתי צפויים, מרבים לטעות ומשוחצים. אני כבר לא מדבר על עמי איילון, סילבן שלום, אבי דיכטר, ציפי לבני ועוד כהנה וכהנה מועמדים מטעם עצמם שעוד לא הצליחו לבצע תפקיד אחד כמו שצריך ללא טעויות רבות וגסות.
השאלה איננה רק אם אולמרט טעה אלא מי יכול להחליף אותו. כל עוד האלטרנטיבה גרועה בהרבה לא יעזור לנו כל המוסר שבעולם.
ענר, כדי לחדד את עיקר ומהות הדברים אומר לך רק שהשאלה היא שאלה של מוסריות ודוגמא אישית.
לא יתכן שנמשיך לשאת עיניים אל מנהיגים מושחתים וזאת מתוך טענה ש'מי שלא עושה לא טועה'. שיטעו אלה טענה זו לגבי המוות של הקרובים להם ולא לגבי ילדינו שלנו אשר אנו מחנכים אותם לערכיות.
ערכיות היא בין השאר להבחין בין טוב לרע על מנת לבער את הרע.
נאמר: מודה ועוזב ירוחם. אולמרט לא מודה, לא עוזב ולכן אין לנהוג בו במידת הרחמים.
לא יתכן שמי שמינה אדם לא מוכשר לתפקיד שר בטחון בישראל, ותהיה הסיבה אשר תהיה, ימשיך לכהן במשרתו. זוהי 'טעות' שעלתה בהקרבת חיי אדם לשווא.
בן אדם כזה בעיניי הוא לא פחות מאשר רוצח (אמנם שלא בכוונה תחילה) או מי שחיי אדם זולים בעיניו.
אם נמשיך להכתיר את אולמרט כמנהיג - נמשיך לכסות על עוולותיו ובכך נוכיח לכל כי זו היא הדרך. חוסר מקצועיות, רדיפת כבוד ובצע, ובעיקר עור של קרנף חסר רגישות... אבוי לנו.
השאלה היא שאלה מוסרית של כובד האחריות ולקיחת האשמה על כתפיך כאשר אתה מפשל. ו'מפשל' זאת מילה קטנה עבור אם ששלחה את בנה לתפקד תחת מושחתים שכאלה...
שאלהים ישמור עלינו. אמן.
הטענה שלי למיסטי היא לא שהיא לא יכולה להביע סוג כזה של ביקורת, בוודאי שהיא יכולה גם בלי להכנס לפוליטיקה. העניין הוא שאולמרט לא חושב שמדובר במעשה נפשע אלא לכל היותר בטעות לגיטימית. מי שחושב אחרת ושמעוניין להדיח אותו יכול לעשות זאת רק דרך המנגנונים הפרלמנטריים ולא לצפות שאת העבודה יעשו עבורו שופטים בדימוס.
באשר להתנהלות אולמרט, גם לי לא תמיד נוח עם כל המניפולציות, אבל עדיין הרבה יותר נוח לי איתו מאשר עם ברק ונתניהו. דיל פה ודיל שם תוך כדי שיקול דעת כללי עדיף על שני השקרנים הללו אשר לא רק שאינם מהססים לשנות את דעתם בהתאם לספין הנוכחי אלא ששיקול הדעת שלהם מפחיד בחוסר יכולתו לחזות את העתיד.
ענר, ראשית, שמע זה שמיסטי לא רצה ולא מעמידה את עצמה בבחירות לא אומר שהיא לא זכאית לתבוע מאולמרט להתפטר. זה טיעון דמגוגי חלש למדי.
דבר שני, אכן שופט לא צריך להדיח את אולמרט אלא הכנסת ואז הציבור צריך לשפוט אותו האם מגיע לו לקבל מנדט שוב.
דבר שלישי, יש כאן מניפולציה שהצליחה לאולמרט ואיפה שהוא חבל. אני מתכוון לזה שהוא מינה ועדה שלא יכולה מלכתחילה להטיל אחריות אישית ולכן היא לא הטילה, ולהיתלות על זה שהיא לא קבעה אחריות אישית זו ציניות שגובלת בחוצפה. מהאמירות שהועדה כן אמרה, יש שם אמירות ברמה הכי קשה שאפשר לכתוב על מקבל החלטות ומנהיג שאפשר. צריך לזכור שברור שלא הייתה כוונה פלילית במעשים של אולמרט, אבל העדר מנהיגות וליקויים קשים ביותר ביכולת הניהול וקבלת ההחלטות ברור שכן.
אני קשה לי עם המנהיגות שלו ואני מרגיש לא הכי בטוח כשאני חושב על זה שהוא הקובע כאן, אבל לא סמכתי עליו מלכתחילה. בקיצור, כל זמן שהוא מצליח לנווט את הזירה הפוליטית ולשרוד כל הכבוד לו. לפחות אנחנו יודעים דבר אחד שהוא טוב בו - הישרדות פוליטית, נקווה שבסוף המשחק לא נגמור כולנו על אי המתים.....
שמע, לא ברור לי ההגיון בדבריך
מצד אחד אתה כותב (ואני מצטטת):
"הטעות הגדולה שלו [של אולמרט] היא מנויו הציני של עמיר פרץ לשר הבטחון"
ומצד שני אתה טוען שאולמרט לא צריך לקחת אחריות על מעשה נפשע/ חסר-אחריות/ מטורף/ מטופש זה. אז מי כן? אני?