כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    פירורים דקיקים

    9 תגובות   יום רביעי, 12/2/14, 20:48

    ''

     

    האושר טמון ביום-יום, בדברים שאתה אומר, במעשים שאתה עושה בשביל עצמך ובשביל האחרים. הוא נשטף על הקרקעית כגרגרי זהב קטנים וכל שעליך לעשות הוא לכרוע ברך ובסבלנות אין קץ  לסנן לך אוצר.

     

    אין ספק שמעטים האנשים בדורנו, שכוחות השינוי גדולים בו מתמיד, אשר זכו לחוש טעמו של אושר. הרוב מסתפקים ברגעים בודדים של שקט, חופשה,  בילוי משפחתי,  כדי למהר ולומר שהם מאושרים.  האם מעט זה הוא כל שיכול האלוהים לתת לנו בחיים  ארוכים ומלאי אתגר?

     

    אפשר להגיד שעד לא מכבר הייתי  מאושר. עבודתי שיחררה את המיטב שבי ועוררה אצל הסובבים הערכה רבה כלפי .  אשתי והבנים הקטנים מחזירים אלי אהבה עצומה. בעזרתם למדתי, לקלוף את הקליפה ולהינות מעסיסם המתוק של החיים. אך עצימת עינו של אלוהים ומעשים אחדים שעשיתי בעצמי, ריסקו את אושרי היציב לפירורים דקיקים  ואלו  שבו ושקעו אל הקרקעית.

     

    ביום שני, שהתחיל בבוקר דחוס משימות והמשיך לצהריים של חילופי דברים, מצאתי עצמי  לעת ערב נרדף. כמה מעט נדרש כדי להפוך את קדירת השפע. כמה רופפים היסודות, שאנו עמלים כל כך לחזקם, אם במשב רוחו הלא צפוי של המקרה, הם קורסים ועימם בניין חיינו?

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/2/14 00:28:

      לגמרי...

        15/2/14 22:17:
      שיווי משקל על חבל דק
        13/2/14 11:19:

      צטט: יואל עיני 2014-02-13 08:17:14

      צטט: סמדר כרמל 2014-02-13 08:02:53

      לפעמים אירוע חיצוני הופך את הקערה אבל בדרך כלל, אנחנו עושים את זה בעצמנו. מעט מאד מאיתנו יודעים לחיות בשלום עם האושר שלהם. ואתה, מי ריסק לך את האושר?

       

      הי סמדר לונג טיים...

      התמחיתי באיסוף פירורים. אני מאושר. אני חושב...

      זה הגיבור של הרומן הנוכחי שלי שמתלונן...

      וזה תמיד ארוע חיצוני שהופך את הכל. לא?

       

      אוה, לא.

      נדיר שזה אירוע חיצוני. אלו המקרים שזוכים ליחסי ציבור אבל בדרך כלל, אנחנו מצליחים להרוס לעצמנו. אלופים. זה כמו דעה קדומה שיש לנו נגד האושר: מרוב פחד שמישהו יעשה לנו עין רעה, אנחנו עושים את זה לעצמנו. 

        13/2/14 08:21:

      צטט: רוזMרין 2014-02-12 22:16:20

      עליך להתחיל מחדש. כל יום להתחיל דף חדש ולשכוח את מה שהיה. מה שהיה היה. לחיות את הווה.

       

      לחיות את ההוה, כמובן, את ההווה

      והעבר המזדחל למחשבות וללב בנועם. מה איתו?

      והעתיד העומד מנגד ממתין למעידתך, מה איתו?

      מקור האושר הוא בהווה. בהחלט כן.

        13/2/14 08:19:

      צטט: bonbonyetta 2014-02-12 23:13:13

      *
      יפה כתבת, אהבתי.

       

      האושר הוא בפנים, כמה פעמים אתה עובר ליד אותם גרגרי אושר קטנים ולא רואה שהם שם?

       

      חיוך

       

      רוב הזמן. רוב האנשים.

      לא רואים. לא רוצים לראות. לא מצליחים לראות

      ויש אומרים שהם בפנים בקרקעית של כל אחד מאיתנו.

      :-)

        13/2/14 08:17:

      צטט: סמדר כרמל 2014-02-13 08:02:53

      לפעמים אירוע חיצוני הופך את הקערה אבל בדרך כלל, אנחנו עושים את זה בעצמנו. מעט מאד מאיתנו יודעים לחיות בשלום עם האושר שלהם. ואתה, מי ריסק לך את האושר?

       

      הי סמדר לונג טיים...

      התמחיתי באיסוף פירורים. אני מאושר. אני חושב...

      זה הגיבור של הרומן הנוכחי שלי שמתלונן...

      וזה תמיד ארוע חיצוני שהופך את הכל. לא?

        13/2/14 08:02:
      לפעמים אירוע חיצוני הופך את הקערה אבל בדרך כלל, אנחנו עושים את זה בעצמנו. מעט מאד מאיתנו יודעים לחיות בשלום עם האושר שלהם. ואתה, מי ריסק לך את האושר?
        12/2/14 23:13:

      *
      יפה כתבת, אהבתי.

       

      האושר הוא בפנים, כמה פעמים אתה עובר ליד אותם גרגרי אושר קטנים ולא רואה שהם שם?

       

      חיוך

        12/2/14 22:16:
      עליך להתחיל מחדש. כל יום להתחיל דף חדש ולשכוח את מה שהיה. מה שהיה היה. לחיות את הווה.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין