שתי נשים מועמדות לבחירה לנשיאות. שתי דליות. פער תהומי ביניהן. הפער שמאייר בדייקנות את הגיהינום של הישראליות. דליה אחת, דליה דורנר, מייצגת נאורות, השכלה, עדינות, כושר לקבל החלטות בנחישות ולעמוד בבהירות על הגנת סבירותן, שופטת בבית המשפט העליון.

דליה שנייה, דליה איציק - אישה המונית שמייצגת גסות רוח, צרות אופקים, מחסור בהשכלה, ברוטליות של עסקנית פוליטית, קומבינטורית, מדברת בפטרונות אל הכפופים למרותה ובחנופה אל אלה שעשויים להועיל לקידומה. בהיותה יושבת ראש הכנסת (תאונה פוליטית ישראלית מצויה) דיברה אל חברי הכנסת כמו מורה מרשעת -  המורה שיש לה עיניים בגב. היא אסרה על חברי הכנסת ללבוש ג'ינס במשכן הכנסת, דבר שיכול לסכם בדייקנות את אישיותה צרת האופקים. 

טלו את שתי הנשים הללו, השוו ביניהן ותבינו בין אלו קצוות מנוגדים מיטלטלת הישראליות. שתיהן לא תבחרנה: האחת מפני שהיא טובה מדי והשנייה לא מפני שהיא גרועה מדי אלא מפני שאין בידה יותר כוח פוליטי, לאמור - אפשרות לעשות קומבינות בין עסקנים פוליטיים; היא פשוט "פסה" מבחינה פוליטית, לא רלוונטית יותר, אין בידה, תודה לאל, סחורה פוליטית למכירה. עברה הפוליטי המכוער, הבוגדני, הוא כעת לבדו לפניה.