יסלחו לי ספיר ואדם – אם אתעלם מהשאלה שהם העלו על סדר היום הציבורי (האם מותר למורה לומר את דעתו הפוליטית בזמן השיעור, במיוחד כאשר מדובר בדעה שאינה בתוך הקונצנזוס), ובמקום אתייחס לסוגיה שולית שעלתה כבדרך אגב תוך כדי הוויכוח הציבורי – שאלת מוסריותו של הצבא המוסרי ביותר בעולם.
בעלי חוש שמיעה מפותח בוודאי יחושו שצמד המילים "צבא" ו"מוסרי" הוא למעשה אוקסימורון. המטרה הבסיסית של צבא לנצח (כפי שציבור הימניים הגדירו זאת בסלוגן הקצר והאינטואיטיבי – תנו צה"ל לנצח) היא כמעט היפוך של הרעיון המוסרי (של אי פגיעה באחר). בז'רגון של מדינתו אמנם נתנו לצבא את המטרה המוסרית – להגן. אלא שהשיטה המועדפת על קברניטנו מבוססת על כוח הרתעה\ מאזן אימה – ובמילים אחרות על ידי זריעת פחד, ונדמה לי שאיש לא יכול לטעון שזריעת פחד יכול להיחשב כמעשה מוסרי.
בהחלט יכול להיות שלו מישהו היה עושה אוסף עוולות של כל הצבאות בעולם – הוא היה מגלה לא מעט צבאות יותר אכזריים וחסרי מוסר מצבאנו. אפס הרעיון להתהדר בתואר הצבא המוסרי נשמע תמוה. תארו לכם מח"ט שמשקיף על תרגיל חטיבתי ומדרג את ביצועי החטיבה על בסיס מוסר? ובכלל להלל צבא בתואר הכי מוסרי, זה כמעט כמו להלל קמצן בתואר "הכי נדיב בעולם”, או להלל רודן בתואר "הכי דמוקרטי"...
למעשה לא פעם המוסר מתנגש עם מטרות צבאיות ישירות. לא פעם מוסר נתפס כאבן רחיים שמקשה (ויש מי שיאמר מונעת) מצה"לנו להביא לנו את ההישגים המיוחלים. בעצם השאלה על מוסריותו של צה"ל עומדת פעם אחר פעם לדיון הציבורי, כאשר העמדה הימנית המסורתית היא להיפטר מאותו מוסר מעיק, והעמדה השמאלית המסורתית היא דווקא לאסור את עצמנו בעבותותיו. והנה הגיע הוויכוח הנוכחי ויצר את האבסורד התורן. דווקא הציבור שמנסה (לעתים בהצלחה) לשחרר את צה"ל מכבלי המוסר, זועק את העלבון המוסרי של צה"ל. לא די בכך שצה"ל הוא צבא מוסרי – מדובר בצבא המוסרי ביותר בעולם, ויש להרחיק מילדנו את מי שמערער על האמת הצרופה הזו. האם אנחנו עדים להתגלות משיחית? האם מאמיני כוח הזרוע למיניהם גילו את סוף סוף את קיסמו של המוסר?
ואולי צריך לשאול שאלה בסיסית יותר. מדוע טרחנו לנכס לעצמנו את התואר הצבא המוסרי ביותר? (שהרי בינינו לא נדמה לי שמישהו ערך טבלת השוואה בין הביצועים המוסריים של צבאות שונים). התשובה לכך היא פשוטה. הציונות החלה את דרכה על בסיס העוול המוסרי שנעשה ליהודים. מדינת ישראל ביססה את הצדקת קיומה על בסיס העוול שנגרם לנו כעם. למעשה עד היום אנו עושים שימוש, באנטישמיות, בפרעות ובמיוחד בשואה ככלי להצדיק את עצמנו ולהשתיק את מבקרנו. לכן בהקשר של מדינתנו השאלה המוסרית היא לא עניין רק של "יפי נפש". היא נובעת ממש מעצם קיומנו. לכן חלק ניכר מקונפליקט בינינו לעולם הערבי מתבצע על אותו ציר מוסריות – שעל פיו הלגיטימיות שלנו (כמדינה שנוצרה עקב עיוות מוסרי), מתערערת כאשר אנו בעצמנו נוהגים בדרכים לא מוסריות.
זו כנראה הסיבה שגם גזעניים, גם שונאי מיעוטים, גם חובבי מלחמות וגם חובבי עוולות (כשהם נעשים לאחרים) נזעקים להגן על המוסריות של צה"ל. הלוואי וכל אותם אנשים יקשיבו למילים שיוצאות להם מפה ויפעלו הלכה למעשה כדי להגן על מדינתנו (וגם על צבאנו) מכל אותם זדים שמנסים לנתק אותנו מחבלי המוסר ולהפוך אותנו לאומה של קלגסים שמתעללים באחר. אחרי הכל מדובר גם צורך קיומי. |
תגובות (19)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
צודק !
הנושא השולי לכאורה לדבריך , הוא העיקר :)
צבא לא יכול להיות מוסרי בעצם היותו צבא הגנה/ התקפה לכל עם שהוא ...
וכן , מורה רשאי לומר את דעתו האישית - רצוי להתעמת עם דבריו אם הם לא "נשמעים " לנו היטב .
אבל , לעניות דעתי , הדברים הנאמרים צריכים להשתלב במסגרת בה נאמרו :)
מה בדיוק לא מוסרי בהרתעה?
לדעתי הרתעה חוסכת שפיכות דמים.
האוקצימורון הזה יצא מהתחת.
צבא מוסר זה בכלל לא אוקצימורון.
המרוה נחמה סיפרה לך את זה? אז סיפרה.
אין יותר מוסרי מאשר צבא יהודי מגן על יהודים.
[גם אנשי צבאות זרים שישבו בוועדות בינלאומיות (אין לי קישור, אבל היתה כתבה על זה לא מזמן), טענו שצהל פעל הרבה יותר מוסרי, לאין ערוך ושעור לעומת צבאות אחרים בעולם.]