כמו שכל בעיה מביאה אתה פתרון, ככה כל פתרון מביא אתו בעיה. ככה לימדו, בפקולטה למתמטיקה קריפטיקולוגית של האקדמיה המלכותית למוזגות אוזבקיות, ו- sure enough, כמו שנהג נער המעלית לומר, זה בדיוק מה שקרה. אם אינגה הייתה הפתרון, גוסטף היה הבעיה.

גוסטף זה, ויקינג ענק שקיבורות זרועותיו תפוחות כחביות של גוד- לאגר, היה פגע רע. ידו בכל ויד כל בו. מצד אמו היה נצר למשפחת טרולים בוואריים, ומצד אביו, לשושלת סבלי הצמרת לבית פון קלפרסון, ששורשיה מיוחסים לאטלס בכבודו ובעצמו. כשלא היה שרוי בגילופין היה שרוי במחשבות על גילופין, (ובשיהוקין), וכשלא היה שרויה בשיהוקין (או בגיהוקין), היו נפיחותיו מרעידו את אמות הספים . צעדיו הכבדים הותירו בורות ברצפת העץ, וכשהיה מנופף למלצריות בזרועותיו הכבירות היה מרסק כל מה שברדיוס של שני מטרים לפחות, תוך ניבולי פה שגרמו לאינגה להשתיל אטמי אזנים באזניהם הפעוטות של עוללי הכרוב, שמא ילכו בדרכו הרעה, ולשטוף את פיו בסבון בכל לילה.

ואכן, למרות היותו איש ריב ומדון שהסתבך תדיר בקטטות שיכורים, קטטות רחוב, ושאר קטטות שונות ומשונות, היה גוסטף נמס לשלולית מול קסמיה של אינגה. כאשר הייתה אינגה מניפה את זרתה העדינה, היה גוסטף נוטש, באחת, את עיסוקיו המפוקפקים, ומשתרך אחריה , כשעל שכמו חבית ההרינג אותה התעקשה אינגה לקחת אתה לכל אשר תלך, ועל פניו חיוך חולמני. רק כאשר הייתה אינגה מתמקמת לבטח כשהחבית כמטווח המזלג ממנה, ועוללי הכרוב מכונסים במעגל צפוף סביבה, היה שב למעלליו הפרועים.

בין גידופיו של גוסטף לבין אינגה שבשעות היום טיפלה במסירות בעולליה, ובשעות הלילה עסקה בהשלמת הכנסה, היה בית המרזח לבוקה ומבולקה. לאחר ששלושה שמאים אמדו את הנזקים, לתכולה, למלאי ולקונסטרוקציה, הודיע לי סוכן הביטוח על העלאת ההשתתפות העצמית ל- 98%, ולא הועילו כל מחאותיי. גם רואה החשבון שלי לא שבע נחת. "איבדנו פלחי שוק שלמים" בישר לי בעגמומיות, ההיי טקיסטים של שעות בין הערביים עוברים לצד השני של הרחוב, כשהם קולטים את דמותו האימתנית של גוסטף עומדת בשער, ומזמנת את העוברים ושבים לדו קרב של חבטות, והבטלנים של הבוקר , אינם מסוגלים לעמוד בהבל פיו השוטף את המסבאה בגלי אלכוהול חמוץ ושום. אפילו, הפסטורליה של שורת העוללים ואינגה בראשם, מזמרת סולמות תווים ומנופפת במטריה, לא הצליחו להקהות את גודל המכה. בתוך זמן קצר הסתבר, שרק זכריה, שספרי החשבונות בו רשומים חובותיו על גבי מפיות ישנות, תופסים חדר שלם בארכיון, שומר לי אמונים.

לתקלות שמחוץ, נוספו רוחות רעות מבית. נער המעלית, חשד, באופן טבעי, שגוסטף, שהיה מסוגל להעמיס על כתפיו שור אבוס מבלי למצמץ, יהווה תחרות קשה לנשיאת מזוודותיהם המהודרות של התיירים שינהרו, עם התקנת המעלית. לפיכך, כצעד מונע, הציב נער המעלית שרפרף, ואף אחד מאותן עגלות שניתן להעמיס עליהן ערימה שלמה של מזוודות, בפתח הפיר הריק. פיתרון זה , שאך מוכיח שוב את האמת המוחלטת שבה פתחנו את סיפורו של גוסטף, גרר כמובן בעיות משל עצמו. העגלה העצומה חסמה את מרבית המעבר, אל חדרה של אינגה שבעומק הפיר, וגרמה לכל באי החדר, והיו רבים כאלו, במיוחד בימי חלוקת השכר, למעוד ולהיחבל בחבלות מחבלות שונות, וזה בדיוק מה שאירע , באותו בוקר בו, התייצבה בפתח המסבאה הגברת פאניה זומכמושטוצ'ינסקי, - מנהלת שירותי הרווחה במחוז טשקנט, והשתטחה מלוא קומתה מול עיניו המשתאות של נער המעלית..