כותרות TheMarker >
    ';

    מדפסת מחוברת לבטן

    קטעי סיפור שבועיים

    ארכיון

    0

    בצק

    4 תגובות   יום ראשון, 16/2/14, 15:37

    ''

     

     

    אני מתבונן על אצבעותיה המקפלות את דפי הבצק במיומנות להטוטנית, סוגרות על מחית האגוזים והתמרים, מהדקות את הקצוות וציפורניהן העשויות היטב חורצות קשתות עדינות בשוליהם.

    אני אוהב אותה. את תואם תנועותיה על הבצק המשנה צורה. את היש הנוצר מאליו, בפשטות, ללא כל מאמץ ניכר לעיין ורק אני, היחידי שמסתכל וויודע את תעוקת הלב והספק המכרסם בכל פעם שריח האפיה ממלא את האויר. היא ניגשת, בודקת, האם הגיע הרגע שאחריו אין חזרה? האם תצליח הפעם להוציא מן התנור בזמן?


    אני אוהב אותה ואת חיבוקה המכניע כל כאב ואת נועם גופה המשקיט את נפשי בכל פעם שהיא לידי.  

     

    לאשה שמעוררת בי תמיד געגוע.

    דרג את התוכן:

      תגובות (4)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        16/3/14 22:08:
      כל כך פשוט. אמיתי וחמים.
        13/3/14 05:43:

      צטט: דין 42 2014-02-16 17:07:36

      ....וואו....התחלתי לקרוא לפי סימני הדרך שהשארת....מחמם את הלב שיש עוד רגעים שכאלה בחיים ולא רק בספרים ובסרטים. שלא יגמר לכם לעולם. אמן.

       

      הי דין, לקח לי זמן לראות את התגובה. תודה. הכתיבה מוזנת מן החיים אך בדרך כלל מגזימה אותם קצת לא?

        16/2/14 18:52:

      רגיש ומרגש...

        16/2/14 17:07:
      ....וואו....התחלתי לקרוא לפי סימני הדרך שהשארת....מחמם את הלב שיש עוד רגעים שכאלה בחיים ולא רק בספרים ובסרטים. שלא יגמר לכם לעולם. אמן.

      פרופיל

      יואל עיני
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין