כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    נשבר החבל, נקרע המשוט, הלך הסירה בים

    57 תגובות   יום שני, 17/2/14, 21:00

    ''

    נשבר החבל, נקרע המשוט, הלך הסירה בים

     

    אדם מתכנן תוכניות ואלוהים צוחק, והחיים זה מה שקורה בינתיים.....לפעמים נמצאים במערכת יחסים מתמשכת, מכל סוג שהוא, בין אם זה גבר, אישה, לא תמיד מודעים למאפיינים בה ומספיק לצד השני, ולמה מרגישים מעבר להרגל והדפוסים הקיימים. פתאום, ללא שתיארת לעצמך שדברים יכולים להשתנות בפתאומיות ומהירות כזו, כשאינך יודע איך ולמה, הדברים משתנים ומתהפכים על פיהם.

     

    אין זה משנה באם הדבר שגרם לשינוי חשוב או שולי, מילה, או מחווה, משהו קטן או ענק ובעל משמעות, אבל פתאום נוחתת עליך תובנה שמשנה את כל התמונה, והופכת לך את הראש ואת ההרגשה.

    אינך יודע או מבין מה קרה ולמה, אבל מרגע זה ואילך הדברים אינם כשהיו.

     

    כמו למשל שאתה מכיר שנים בן אדם, אינך אוהב אותו ולא יודע למה בכלל, כי לא עשה לך דבר רע. אחרי זמן רב במקרה מילה או מבט בסיטואציה מסוימת מפילים לך איזה אסימון ונוחתת עליך ההארה בבת אחת, ופתאום - אתה מבין איכשהוא למה, את מה שלא הבנת כל הזמן.

     ''

    לפני שנים הייתי במערכת יחסים ארוכה ומשמעותית עם גבר שרמנטי שחבל על הזמן. בדיעבד נראה שהיה "מומחה", ודווקא היותי אז צעירה וחסרת ניסיון יחסית אליו (גרוש) ובכלל, אולי זה מה שקסם לו, כי הוא "נשבה" מהרגע הראשון בו הניח עלי עיניים.

     

    היום במבט לאחור, קשה להאמין להשפעתו הגדולה עלי, ולדברים שעשיתי כדי לרצותו, הייתי כרוכה אחריו הרבה יותר ממה שהבנתי אז.  רבים הדברים שהיו אמורים "להפיל לי את האסימון" אבל שום דבר לא הפיל אותו, גם לא שתיקתה של אימי.

     

    יום אחד, אחרי חודשים ארוכים, בגלל מילה, משפט, שנאמרו בטון מסוים, בסיטואציה מסוימת, וללא כוונה תחילה, האסימון נפל. מה זה נפל – התרסק בקול שאון גדול. הרגשתי בשנייה הזו ש: "נשבר החבל נקרע המשוט", ומאז ואילך לא הרגשתי אליו כקודם, לא כרוכה אחריו, לא אוהבת, פשוט כלום.

    זוכרת כמו היה זה אתמול שהייתי המומה, כי מעולם לא קרה לי מקרה "נפילת אסימון" בחדות, בהירות, ובמודעות מרבית.

     ''

    דבר דומה יכול לקרות לכל אחד מאתנו עם: מבט, מילה שנאמרת בטון מסוים, מימיקה של פנים אצל מישהו - ואתה פתאום מבין מדוע אתה אוהב אותו, או לא. או שפתאום אתה מקבל איזו תובנה בהקשר למשהו הקשור בו. בדומה ל"אנרגיה שלילית", או "חיובית" שאנו מרגישים, מאדם מסוים, כשמרגישים אתו ללא סיבה נראית לעין נוח או לא.

    לפעמים אחרי הכרות ארוכת שנים עם אדם, בשל דבר מה קטן ושולי, אתה מבין כש"נופל אסימון" משהו יסודי על אופיו, שלא ראית ברור כל השנים.

     

    הקטע הזה, שבשל דברים מקריים (?) ש"שוברים את החבל וקורעים את המשוט", משתנים דברים חשובים ומהותיים בחיים, מדהים כל פעם מחדש. לא תמיד אנו מודעים אליו, לרגע הזה הספציפי בו הוא נופל, האסימון.

    חבל, זה בטח היה מלמד אותנו דבר מה על עצמנו ועל החיים.

    Photo: Fanciulla is pleased with her  

     

    ''

    בתגובות בהמשך מצאתי "ערך מוסף", למדתי דבר מה, ואני מוצאת אותן משלימות ומוסיפות לדברים, תודה

     

    ''

      18/2/14 15:40:
    בתסריטאות אנחנו קוראים לזה "רגע מכונן" כלומר אירוע שמייצר נקודת תפנית בעלילה שממנו יוצא הגיבור לדרך פעולה חדשה.

     

    -- 

     

    ''

      18/2/14 18:05:
    יתר על כן: האם אנחנו עוצרים - אחרי הרבה זמן - לשאול אותנו אם אותו פרט ש"קרע את החבל" אכן היה כל כך מהותי? האם לא הפסדנו משהו כתוצאה מכך שנתנו באותו רגע לאותו שבריר של התנהגות משקל יתר? לי זה קרה הרבה פעמים....

    -- 

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (57)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        2/3/14 15:26:
      מוכר...ואח"כ השיעור האמיתי לסלוח לעצמינו על העיוורון...
        2/3/14 10:17:
      צחקתי, חביבתי, תודה
        26/2/14 19:09:

      צטט: באבא יאגה 2014-02-24 19:51:11

      נכון, ואף על פי כן, אחרי שנופל האסימון, לא תמיד אני בטוחה ששמעתי את הצליל, ואני מחכה לאסימון הבא

      -

      וואלה את מזכירה לך את הבדיחה על הבעל והאשה בלילה. הבעל לא יכול להרדם והאשה שואלת אותו מה קרה....אז הוא מגלה לה שהכל בגלל השכן בקומה מעליהם. כל לילה הוא מפיל את הנעלי בית שלו על הרצפה לפני כשעולה למיטה לישון. והיום הוא הפיל נעל אחת, והבעל לא יכול להרדם כיון שהוא ממתין שתיפול לו כבר הנעל השניה....

      ''

        26/2/14 19:04:

      צטט: למדנית 2014-02-24 13:06:21

      תודה על הפוסט מעורר המחשבה, בונבונייטה. היו מקרים שלא שעיתי לאינטואיציה שלי ושילמתי על כך ביוקר...

       

      -

      אל תכי על חטא, גם לי היו מקרים רבים כאלה, עד שלומדים לשמוע לקול הנכון לוקח הרבה שנים. לא תמיד יודעים אם אלה חששות, הגיון, אינטואיציה, פחדים, השד יודע מה....

      לומדים, רק הנסיון, וכל אחד איך שאומרים צריך ללמוד להתגלח על הזקן שלו...קריצה

        24/2/14 19:51:
      נכון, ואף על פי כן, אחרי שנופל האסימון, לא תמיד אני בטוחה ששמעתי את הצליל, ואני מחכה לאסימון הבא
        24/2/14 13:06:
      תודה על הפוסט מעורר המחשבה, בונבונייטה. היו מקרים שלא שעיתי לאינטואיציה שלי ושילמתי על כך ביוקר...
        23/2/14 23:18:

      צטט: סירפד מתוק 2014-02-21 12:31:21

      בספר "אהבה בימי כולירה", מתאהבת הנערה בבחור שכותב לה מכתבי אהבה מכמירי לב... אבל בשלב מסוים כשהיא מתבוננת בו, היא מבחינה במשהו שמעמם את זוהר אישיותו כפי שהצטייר בעיניה, ואהבתה מתפוגגת בין רגע....

      -

      השאלה הנשאלת אם היא מבינה ומבחינה במה בדיוק זה הדבר שמעמם את זוהר אישיותו?  זו הנקודה.רגל בפה 

        23/2/14 23:15:

      צטט: מוטיש_ 2014-02-20 22:09:41

      במסע החיים שלנו, לכל אדם שנמצא לידנו. הורים, אחים חברים או אדם שנכנס לחיינו יש לו תפקיד וחשיבות בהתפתחות שלנו ובהשגת המטרות שהצבנו לנו. אנשים אלו תפקידים לקדם, לעזור לנו ללמוד שיעור. לעתים השיעור קשה.. כאשר נלמד השיעור האדם מסיים את תפקידו לעניין זה.. עמוס הנביא אומר הנביא עמוס אומר שאין מקריות בחיים, לכל דבר יש סיבה, "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ?!" עמוס ג' 3

      כן אמרו לי את זה פעם, אני מתחילה סוף סוף לאט לאט להבין את המשמעות של זה, שלפעמים קשה ולא נעימה. אכן יש לכל דבר סיבה ושיעור ללמדו.הסנני

       

        23/2/14 23:12:

      צטט: סגנון 2014-02-20 05:39:44

      הכנות שלך יפה ומאירה את הלב מבפנים.

      מניסיוני האסימון נפל כבר לפני זמן רב ורבים מסביבי

      ראו, ורמזו.... רק שאני חיכיתי כמוך לאותו אירוע קטן

      וכמעט לא משמעותי שיטפח על פני וישטוף גם אותי.

      אותו אירוע "קטן" מסכם לך בבת אחת הרבה אירועים

      או תקופה שלימה בגלל זה הוא דומה לאסימון שנפל...  כמו

      פרי שגדל והבשיל עד שהגיע זמנו להפרד מהעץ עליו הוא גדל.

      מאחל לך בוני הבשלות מאירות עיניים.

      -

      מקווה שהאסימונים, הפרות יפלו לכולנו בזמן המתאים, ושאלה שצריכים ליפול יפלו, וחשוב לא פחות - שנשים לב לזה.מגניב

        23/2/14 23:10:

      צטט: נהר רגוע 2014-02-19 17:44:29

      גם כשהטלפון מזמן כבר לא עובד על אסימונים..מזל שהספיקו להמציא את הביטוי הזה, כי בראש שלנו עוד יפלו הרבה אסימונים של אינטואיציה שרצוי תמיד להקשיב לה..

       

      וואלה, תנו ביטוי מקביל לזה בסלנג של היום, בחייאתקום....חיוך

        23/2/14 23:09:

      צטט: מיכאל 1 2014-02-19 12:45:45

      נסיון חיים הוא השיעור הטוב ביותר גם אם הוא כרוך בכאב. הצמיחה נעשית גם ממקומות לא כל כך טובים אבל הכשלון מחשל, הכאב מחזק ומחסן.

      -

      כן, נכון. אלא שבקרות המקרים באותו זמן לפעמים כל כך כואב שהלב כמו סיכות דוקר ולא מאפשר לנשום, ואת הזמנים הללו מאד קשה לעבור.מזעיף את הפה

        23/2/14 22:54:

      צטט: נערת ליווי 2014-02-19 09:34:59

      לא אומרים הלכה הסירה? אוהבת את התמונה של החבל. ובעצם גם את השנייה קריצהחיוך

       

      כמו שבבטוי אומרים נשבר החבל, בדיוק באותו הגיון דקדוקי אומרים הלך הסירה בים....ככה הוא הביטוי במקור.   צעקה

        23/2/14 22:53:

      צטט: HagitFriedlander 2014-02-19 08:51:12

      את כותבת נפלא והנפלא בעיקר שזה נוגע בכולם בזמן כזה או אחר...יום אחד היה לילה כמו שכתב לפני benj ממש קולע...ודבר נוסף: כשאני משתמשת בביטוי סוף סוף נפל לי האסימון ליד ילדי...אני רואה שהם לא ממש מבינים מה זה...:)

       

      תזמיני אותם לקרוא מה שכתבתי ותשאלי אותם איך אפשר לומר את הביטוי הזה נפל האסימון בסלנג של היום, אשמח לשמוע.   לשון בחוץ

        23/2/14 22:50:

      צטט: shabat shalom 2014-02-18 18:05:37

      יתר על כן: האם אנחנו עוצרים - אחרי הרבה זמן - לשאול אותנו אם אותו פרט ש"קרע את החבל" אכן היה כל כך מהותי? האם לא הפסדנו משהו כתוצאה מכך שנתנו באותו רגע לאותו שבריר של התנהגות משקל יתר? לי זה קרה הרבה פעמים....

      -

      וואלה לא הסתכלתי על זה בצורה כזו, גם זה בהחלט יכול להיות.

      אלא שאני דיברתי על נפילת אסימון שגורמת לך פתאום לראות דברים כפי שהם, גורמת למסך הערפל שהיה מולך להתפוגג.

      כל דבר בחיים הוא יחסי, ולכל דבר אפשר ליחס משמעות וחשיבות או ההיפך אני משערת.

      בכל זאת נקודה מעניינת.

      תודה''

        23/2/14 22:47:

      צטט: דוקטורלאה 2014-02-18 17:05:20

      במשפט האחרון מסרת את הכל. זה אנחנו- בני האדם, ואלה החיים - של כולנו ושל כל אחד לחוד. פרשת סיפור שנוגע לכל אדם בלב, וכמובן נובע מלבך, ולאחר שאנו הבנו את הפרטים, הגשת לנו את הפיתרון לכל הנאמר. זה טבעו של האדם ואלה מהותם של החיים אותם הוא חי. עוד לא סיימתי להתפעל מדרך התיאור שלך...

       

      תודה רבה דוקטורלאה, לכבוד לי לגרום לך הנאה וחיוך.  ''

        23/2/14 22:43:

      צטט: חופר סדרתי :) 2014-02-18 15:49:08

      לפעמים במבט לאחור אנו נוטים לראות הכל בצורה אחרת ולזכור דברים טובים ולהשכיח לעתים דברים רעים, וזה מדהים לעתים שאדם שהיה משמעותי בחייך הופך להיות עוד חלקיק קטן מחייך.

       

      מדהים, ועצוב לפעמים עד בכי, ואינני מדברת על הדוגמא הזו.   מזעיף את הפה

        23/2/14 22:42:

      צטט: sbhsport 2014-02-18 15:40:20

      בתסריטאות אנחנו קוראים לזה "רגע מכונן" כלומר אירוע שמייצר נקודת תפנית בעלילה שממנו יוצא הגיבור לדרך פעולה חדשה.

       

      תודה "קניתי"     צוחק

        22/2/14 18:53:

      צטט: ronkraus 2014-02-18 14:26:51

      יופי של מאמר! התפקחות זה דבר מצויין

       

      כמה חבל שכשאשר אתה במצב שאתה מבין שאינך אובייקטיבי אי אפשר פשוט למשוך באיזה ידית נעלמה כדי להפיל אסימון...

      ''

        22/2/14 18:51:

      צטט: נרתיקנית דביקה 2014-02-18 14:12:07

      וואוו בונבון אין לך מושג כמה הפוסט שלך חשוב עבורי..

      כאילו ואולי בדיוק בעצם, אני הייתי אמורה לכתוב אותו :)

      שמחה, את רואה ? אם את לא באה לבקר הרבה את עלולה להפסיד...קריצה

      בכל אופן, עניין האסימון והמשוט - מה אומר לך, ממרום גילי

      המופלג, למדתי שאנו נוטים להיות עיוורים כאשר נדמה לנו 

      שאהבת אמת מצאנו. 

      זה אמור כמובן במיוחד לגבי היחסים בין המינים גבר אשה, או כיום יחסי זוגיות, ולכן הבאת דוגמא מהתחום, אבל בהחלט לא רק משטח זה, אנו נוהגים להיות קצת עיוורים גם לגבי יחסי חברות ידידותיים עם חברים וחברות, ובכלל לגבי עוד מערכות יחסים בחיים. ולא רק, גם לגבי דברים אחרים בחיים שלא קשורים: עבודה, עיסוק, אפילו מדיניות ופוליטיקה, ממש לגבי דברים רבים.אטום

      אני בכלל בעד חוסר פרפרים והתהפכויות בטן במפגש ראשון 

      שני ושלישי עם מאן דהוא, כי דווקא כאלה מתעתעים אותנו ואת מחשבתנו. 

      אז מבחינתי, עדיפה לי פגישה עם מישהו שבה ארגיש הכי בנוח

      וללא מנייארות וניסיונות להרשים אני אותו או הוא אותי - ומשם ללכת

      בצעד בטוח להכרות אמיתית ללא בולשיט של פוצי מוצי מסביב...

      אבל לא תמיד שואלים אותנו או זה לבחירתנו מה עדיף, ולפעמים כשאין ניצוצות בהתחלה, זה סימן שהם פשוט לא יבואו. העניין שאי אפשר לדעת.הסנני

      אומר לך, שאמך אולי שתקה כאשר הכירה את האיש מעברך, אמי

      לא סגרה את פיה, עדיין לא עזר לה או לי, הלכתי עם הלב שלי ולא 

      עם הראש. זה גם משהו שלמדתי שצריך לשמור על איזון בין השניים. 

      לא לתת לאחד מהם להוביל אותך בחיים אלא לנסות לשלב ביניהם ואז

      אולי אז הבחירות תהיינה מושכלות וטובות יותר.

      נ.ד. נשיקה

       

      תודה  ''

        22/2/14 18:45:

      צטט: אסנת גזית 2014-02-18 13:43:21

      לפעמים זה כך, לפעמים זה אחרת... לפעמים גם מופתעים לטובה. ומקסימה התמונה עם החתול :)

       

      בהחלט, אין כללים בדברים האלה, וגם אינך יכול לדעת למפרע את הדברים...

      ''

        22/2/14 18:43:

      צטט: מימד מיוחד בבד 2014-02-18 12:03:29

      ועל כך שואלים: שגרה - זה רע? אהבתי את החתול וההשתקפות הנמרית שלו...

       

      ''

        22/2/14 18:39:

      צטט: sari10 2014-02-18 11:53:52

      אהבתי את הפוסט שלך.

      כתבת על משהו אישי ומהלב.

      אכן לפעמים בשלב מסוים נופל האסימון

      ואז את אומרת לעצמך - איך לא ראיתי את זה קודם ...

      זה יכול לקרות בכל סוג של מערכת יחסים בין אנשים.

      -

      תודה.

      בהחלט נכון זה יכול לקרות בכל סוג של מערכת יחסים בין אנשים ובכלל בחיים בהרבה שטחים.

      אנימציות  להורדה חינם     ג'יגה אנימציות

        22/2/14 18:36:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-02-18 11:18:14

      החיים הם בית ספר.

      יש בהם הרבה הפתעות..

      -

      אכן, וכל החיים אתה לומד....חיוך

        22/2/14 18:35:

      צטט: * חיוש * 2014-02-18 10:51:38

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      מזדהה לחלוטין עם מה שכתבת

      ממרום גילי קרו לי  " נישבר החבל ניקרע המשוט" (-:

      ולא רק בעניינים של זוגיות

      (-: אפילו בפוסט האחרון שלי - סיפרתי על מיקרה שכשהאסימון נפל....

      פתאום התובנה מגיעה ואיתה ראיית הדברים בצורה מפוכחת יותר.

      ( לפעמים יש לנו תחושות בטן - ואנחנו פשוט לא מתייחסים )

      ובענייני אהבה וזוגיות לא לחינם אומרים - האהבה היא עיוורת 

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      וגם אם התובנה מגיעה מאוחר עדיף מאוחר מאשר בכלל לא קריצה

      -

      תודה חברה.

      הבאתי כדוגמא מקרה אך הכוונה בכללית היתה באמת לנפילת האסימון בכל שטחי החיים.

      צוחק

       

        22/2/14 11:29:
      כל כך נכון כתבת .אומרים יקירתי שהאסימון נופל אחרי שאת מקבלת מאיפה שהוא סימן...דף מספר,מילה מחבר מוכר או זר..אדם ברחוב שפתאום זורק משהו.....בכל מקרה כשהאסימון נופל וההארה מתרחשת זה נפלא
        21/2/14 18:22:

      צטט: eyalees 2014-02-18 09:59:10

      בני אדם הם לא דבר המובן מאליו וכל אחד שונה מרעהו, אנחנו גם משתנים כל יום. אנחנו שונים ומשתנים כאשר אנחנו רגועים/עייפים/בריאים/חולים חוץ מזה שאנחנו חולים כל הזמן(לא שאנחנו מודעים לכך...)אני למשל הכי נחמד כאשר אני ישן יום טוב

       

      הומור זה בהחלט חלק חשוב בכל דבר ובכל שלב, גם בנפילות אסימונים.   לשון בחוץ

        21/2/14 18:21:

      צטט: levana feldman 2014-02-18 09:35:42

      צריך להקשיב גם לאינוטואיציה. היא קולטת הרבה לפני ההגיון דרך רסיסים של מידע...לפעמים שתיקתה של אמא,או הסתייגות של חברה יכולה גם היא לכוון אותנו ולעזור באיזור העיוורון האישי של כל אחד מאיתנו.

       

      כן, לפעמים זה כל מיני דברים קטנים מצטברים יחד בתיוק הנסתר של הראש לנו, ואז בשל משהו שולי נוסף, הטריגר, בום, נופל האסימון....צוחק

        21/2/14 18:20:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-02-18 08:28:26

      נכון מאד, אבל בעצם מה שקורה אינו ה"בבת אחת" אלא האימפקט של פועל את פעולתו יחד עם אותה הזחה קלה, האחוז האחרון של שחיקת "חוזק החומרים...

       

      לפעמים בבת אחת לפעמים בשלבים. הקטע הוא שקולטים כשהאסימון נופל, זה שלב שלעיתים רחוקות תופסים אותו על חם....קריצה

        21/2/14 12:31:
      בספר "אהבה בימי כולירה", מתאהבת הנערה בבחור שכותב לה מכתבי אהבה מכמירי לב... אבל בשלב מסוים כשהיא מתבוננת בו, היא מבחינה במשהו שמעמם את זוהר אישיותו כפי שהצטייר בעיניה, ואהבתה מתפוגגת בין רגע....
        21/2/14 09:58:

      צטט: ~בועז22~ 2014-02-18 06:22:25

      זה באמת רגע נדיר, כלומר..., שבזמן-אמת, תוך כדי קרות האירוע, אנחנו מודעים לנפילת האסימון. למרות ש..., עצם המונח עצמו מרמז על קרות האירוע ומייד לאחריו, הארה והבנה. שמתי לב שהמונח עצמו נמצא בשימוש תכוף הרבה יותר מאשר הוא קורה בפועל...

      -

      נכון, כי פעמים רבות האסימון לא נופל בכלל, אף פעם. לעיתים הוא נופל ואנו בכלל לא מודעים לזה שהוא נפל, ופעמים מועטות מאד ומיוחדות הוא נופל ואנו מרגישים בנפילה שלו בזמן אמת, לכן סיפרתי על אחד המקרים הללו.

      ''

        20/2/14 22:09:
      במסע החיים שלנו, לכל אדם שנמצא לידנו. הורים, אחים חברים או אדם שנכנס לחיינו יש לו תפקיד וחשיבות בהתפתחות שלנו ובהשגת המטרות שהצבנו לנו. אנשים אלו תפקידים לקדם, לעזור לנו ללמוד שיעור. לעתים השיעור קשה.. כאשר נלמד השיעור האדם מסיים את תפקידו לעניין זה.. עמוס הנביא אומר הנביא עמוס אומר שאין מקריות בחיים, לכל דבר יש סיבה, "הֲיֵלְכוּ שְׁנַיִם יַחְדָּו בִּלְתִּי אִם נוֹעָדוּ?!" עמוס ג' 3
      אין ספק שאת צודקת, אגב התמונות שברחת מאוד מתאימות, כל הכבוד!! המשך יום מקסים!
        20/2/14 05:39:

      הכנות שלך יפה ומאירה את הלב מבפנים.

      מניסיוני האסימון נפל כבר לפני זמן רב ורבים מסביבי

      ראו, ורמזו.... רק שאני חיכיתי כמוך לאותו אירוע קטן

      וכמעט לא משמעותי שיטפח על פני וישטוף גם אותי.

       

        אותו אירוע "קטן" מסכם לך בבת אחת הרבה אירועים

      או תקופה שלימה בגלל זה הוא דומה לאסימון שנפל...  כמו

      פרי שגדל והבשיל עד שהגיע זמנו להפרד מהעץ עליו הוא גדל.

       

        מאחל לך בוני הבשלות מאירות עיניים.

        19/2/14 17:44:
      גם כשהטלפון מזמן כבר לא עובד על אסימונים..מזל שהספיקו להמציא את הביטוי הזה, כי בראש שלנו עוד יפלו הרבה אסימונים של אינטואיציה שרצוי תמיד להקשיב לה..
        19/2/14 12:45:
      נסיון חיים הוא השיעור הטוב ביותר גם אם הוא כרוך בכאב. הצמיחה נעשית גם ממקומות לא כל כך טובים אבל הכשלון מחשל, הכאב מחזק ומחסן.
        19/2/14 09:34:

      לא אומרים הלכה הסירה? אוהבת את התמונה של החבל. ובעצם גם את השנייה קריצהחיוך

        19/2/14 08:51:
      את כותבת נפלא והנפלא בעיקר שזה נוגע בכולם בזמן כזה או אחר...יום אחד היה לילה כמו שכתב לפני benj ממש קולע...ודבר נוסף: כשאני משתמשת בביטוי סוף סוף נפל לי האסימון ליד ילדי...אני רואה שהם לא ממש מבינים מה זה...:)
        19/2/14 00:45:
      כמו שהגשש אמרו, יום אחד היה לילה.
        19/2/14 00:32:
      תובנה מעניינת שנקנתה ברגע דרמטי. מה עושים היום כשבמקום אסימון, לכל אחד יש נייד (-: ? כל טוב, עמוס.
        18/2/14 18:36:
      אחרי שנים, פתאום נופל האסימון, פתאום להבין, לא רק אם זו כן, או לא, אהבה... אלא הרבה מעבר לזה... להבין את כל התחושות, שהרגשתי בתוך הקשר...
        18/2/14 18:05:
      יתר על כן: האם אנחנו עוצרים - אחרי הרבה זמן - לשאול אותנו אם אותו פרט ש"קרע את החבל" אכן היה כל כך מהותי? האם לא הפסדנו משהו כתוצאה מכך שנתנו באותו רגע לאותו שבריר של התנהגות משקל יתר? לי זה קרה הרבה פעמים....
        18/2/14 17:05:
      במשפט האחרון מסרת את הכל. זה אנחנו- בני האדם, ואלה החיים - של כולנו ושל כל אחד לחוד. פרשת סיפור שנוגע לכל אדם בלב, וכמובן נובע מלבך, ולאחר שאנו הבנו את הפרטים, הגשת לנו את הפיתרון לכל הנאמר. זה טבעו של האדם ואלה מהותם של החיים אותם הוא חי. עוד לא סיימתי להתפעל מדרך התיאור שלך...
        18/2/14 15:49:
      לפעמים במבט לאחור אנו נוטים לראות הכל בצורה אחרת ולזכור דברים טובים ולהשכיח לעתים דברים רעים, וזה מדהים לעתים שאדם שהיה משמעותי בחייך הופך להיות עוד חלקיק קטן מחייך.
        18/2/14 15:40:
      בתסריטאות אנחנו קוראים לזה "רגע מכונן" כלומר אירוע שמייצר נקודת תפנית בעלילה שממנו יוצא הגיבור לדרך פעולה חדשה.
        18/2/14 15:34:
      בהחלט.... או כמו שאומר לנון בשירו: "החיים זה מה שקורה לך כשאתה עסוק בלתכנון משהו אחר" תודה :)
        18/2/14 14:26:
      יופי של מאמר! התפקחות זה דבר מצויין
        18/2/14 14:12:

      וואוו בונבון אין לך מושג כמה הפוסט שלך חשוב עבורי..

      כאילו ואולי בדיוק בעצם, אני הייתי אמורה לכתוב אותו :)

       

      בכל אופן, עניין האסימון והמשוט - מה אומר לך, ממרום גילי

      המופלג, למדתי שאנו נוטים להיות עיוורים כאשר נדמה לנו 

      שאהבת אמת מצאנו. 

      אני בכלל בעד חוסר פרפרים והתהפכויות בטן במפגש ראשון 

      שני ושלישי עם מאן דהוא, כי דווקא כאלה מתעתעים אותנו ואת מחשבתנו. 

      אז מבחינתי, עדיפה לי פגישה עם מישהו שבה ארגיש הכי בנוח

      וללא מנייארות וניסיונות להרשים אני אותו או הוא אותי - ומשם ללכת

      בצעד בטוח להכרות אמיתית ללא בולשיט של פוצי מוצי מסביב...

       

      אומר לך, שאמך אולי שתקה כאשר הכירה את האיש מעברך, אמי

      לא סגרה את פיה, עדיין לא עזר לה או לי, הלכתי עם הלב שלי ולא 

      עם הראש. זה גם משהו שלמדתי שצריך לשמור על איזון בין השניים. 

      לא לתת לאחד מהם להוביל אותך בחיים אלא לנסות לשלב ביניהם ואז

      אולי אז הבחירות תהיינה מושכלות וטובות יותר.

       

      נ.ד. נשיקה

        18/2/14 13:43:
      לפעמים זה כך, לפעמים זה אחרת... לפעמים גם מופתעים לטובה. ומקסימה התמונה עם החתול :)
        18/2/14 12:03:
      ועל כך שואלים: שגרה - זה רע? אהבתי את החתול וההשתקפות הנמרית שלו...
        18/2/14 11:53:

      אהבתי את הפוסט שלך.

      כתבת על משהו אישי ומהלב.

      אכן לפעמים בשלב מסוים נופל האסימון

      ואז את אומרת לעצמך - איך לא ראיתי את זה קודם ...

      זה יכול לקרות בכל סוג של מערכת יחסים בין אנשים.

      החיים הם בית ספר.

      יש בהם הרבה הפתעות..

        18/2/14 10:53:

      ((((((((-: ואיזו תמונה מגניבה עם החתול........

      אהבתי!!!!!

        18/2/14 10:51:

      בוקר טוב בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      מזדהה לחלוטין עם מה שכתבת

      ממרום גילי קרו לי  " נישבר החבל ניקרע המשוט" (-:

      ולא רק בעניינים של זוגיות

      (-: אפילו בפוסט האחרון שלי - סיפרתי על מיקרה שכשהאסימון נפל....

      פתאום התובנה מגיעה ואיתה ראיית הדברים בצורה מפוכחת יותר.

      ( לפעמים יש לנו תחושות בטן - ואנחנו פשוט לא מתייחסים )

      ובענייני אהבה וזוגיות לא לחינם אומרים - האהבה היא עיוורת 

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך

      וגם אם התובנה מגיעה מאוחר עדיף מאוחר מאשר בכלל לא קריצה

        18/2/14 09:59:
      בני אדם הם לא דבר המובן מאליו וכל אחד שונה מרעהו, אנחנו גם משתנים כל יום. אנחנו שונים ומשתנים כאשר אנחנו רגועים/עייפים/בריאים/חולים חוץ מזה שאנחנו חולים כל הזמן(לא שאנחנו מודעים לכך...)אני למשל הכי נחמד כאשר אני ישן יום טוב
        18/2/14 09:35:
      צריך להקשיב גם לאינוטואיציה. היא קולטת הרבה לפני ההגיון דרך רסיסים של מידע...לפעמים שתיקתה של אמא,או הסתייגות של חברה יכולה גם היא לכוון אותנו ולעזור באיזור העיוורון האישי של כל אחד מאיתנו.
      נכון מאד, אבל בעצם מה שקורה אינו ה"בבת אחת" אלא האימפקט של פועל את פעולתו יחד עם אותה הזחה קלה, האחוז האחרון של שחיקת "חוזק החומרים...
        18/2/14 06:22:
      זה באמת רגע נדיר, כלומר..., שבזמן-אמת, תוך כדי קרות האירוע, אנחנו מודעים לנפילת האסימון. למרות ש..., עצם המונח עצמו מרמז על קרות האירוע ומייד לאחריו, הארה והבנה. שמתי לב שהמונח עצמו נמצא בשימוש תכוף הרבה יותר מאשר הוא קורה בפועל...

      ארכיון

      פרופיל

      bonbonyetta
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין