הדרך לגיהנום רצופה, כידוע, כוונות טובות ועתה רצופה דרכם של שוכרי הדירות בארץ לגיהנום של מחירים – גם מחוקקות טובות לב... וכך קמו להן אורלי אבקסיס-לוי ורעותה סתיו שפיר והציעו הצעת חוק נפלאה בתאוריה, עם סעיפי אכיפה ודרישות רבות וצודקות לכשעצמן ממשכירי הדירות. אלא שיש בה רק בעיה אחת מרכזית – החוק המוצע אם יאושר, יביא מיד לעליית מחירי שכה"ד! מדוע? מכיוון שכל עוד הביקוש עולה מאוד על ההיצע – המשכירים רק יבטיחו את עצמם. ואם ייאסר להעלות מחיר כל שנה, מעבר לאחוז מסויים, יעלו אותו מראש (!)ואם המחיר יפוקח ע"י רגולטור, תמיד יהיה מי שישלם "מתחת לשולחן". יען כי אחריות וערבות הדדית אף פעם לא היו הצד החזק של הישראלי התחמן. ואם ייאסר להשכיר מחסן המתחזה לדירה – יקטן עוד יותר ההיצע, שלא לומר יורע מצבו של מי שהתפשר על "דירה" מפוקפקת במחיר נמוך יחסית. וכך הלאה... אתם כמובן תשאלו האם משום כך צריך לבלוע בשתיקה את כל תעלולי ונבזויות המשכירים, אשיב ואומר שלא צריך להתייאש ויש פתרון אחר להתנהלותם הבריונית מעבר לשאלת המחיר לבדה – פתרון חוקי שאיננו מושפע מהכלכלה והביקושים. כל שיש לעשות הוא לחייב בחוק כל משכיר ושוכר/ת דירה לחתום מראש על שטר בוררות מוסכמת. ואם לא יעשו כן – לא יהיה לחוזה תוקף! בחוק זה יש לקבוע סדרת נושאים מצומצמת בה יוכל בורר לפסוק (פסיקה עליה לא ניתן לערער!) החל מאכיפת טיפול בתקלות ובעיות צנרת וכו' (חיוב בכיסוי הוצאות השוכר או קנסות ואפשרות לקזזם מדמי השכירות) וכלה באי פינוי במועד (הוצאת צו פינוי מיידי באחריות המשטרה). כך ייהנו שני הצדדים מדרך מהירה, פשוטה וזולה לאכיפה הדדית של הסכמי השכירות. בשלב הבא יש להקים בכל עירייה לשכת בוררות וטיפול במשכירים תמורת אגרה מינימלית, אליה יתנקזו התלונות ההדדיות ויטופלו ע"י בוררים/ות שתמנה הרשות המקומית ואלו אינם חייבים להיות משפטנים, אלא גם אנשי ציבור ובעלי ניסיון בתחומים משיקים. לראשי הערים יש עניין לדעתי להיות מעורבים בתחום זה ולהשפיע ורק כך הצדק וההגינות יושגו מהר ובזול. ובאשר למחירי השכירות? ובכן... כאן מדברים רק כוחות השוק.
|