כותרות TheMarker >
    ';

    אקטואליה והחברה

    תיק בר-נוער מתמוטט – חוזרים לנקודת ההתחלה

    0 תגובות   יום שבת, 22/2/14, 20:19

    ארבע שנים אחרי האירוע המצער, הנוראי, בבר-נוער, בו נהרגו צעירים חפים, מלאי נעורים, ציפיות ותקוות. ערכה המשטרה מסיבת עיתונאים בומבסטית. ליד השולחן הארוך ישבו ראשי משטרת מחוז ת"א, מלאי הערכה עצמית, נפוחים מחשיבות עצמית על פיענוח אחת הפרשות העגומות והמעיקות באירועים הפליליים במדינה.

    לפני מספר ימים – בפרסום צנוע ומודחק הודיע הפרקליטות והמשטרה, שיש מידע חדש, המשנה את תמונת הראיות בתיק ועד המדינה שהחזיק את התיק כולו על גבו ובפיו – לא אמין.

    רבותי, זהירות מעדי מדינה!

    "לא תעשו עוול במשפט לא תשא פני דל ולא תהדר פני גדול בצדק תשפוט עמיתך".

    (ויקרא יט, 15)

    "לצדק יש צורה אחת ולעוול הרבה צורות". (ר' משה אבן עזרא)

    בדקה ה-89

    רגע לפני המחדל הגדול, רגע לפני העוול ואי הצדק שעלולים היו להיות מנת חלקו של הבחור (פליסיאן) שהואשם ברצח האכזרי, נקמני, בבר-נוער, חלה תפנית לטובתו ויש סיכוי שינוכה מהפרשה – וכמובן יזכה בשחרור מהמעצר.

    המשטרה והפרקליטות התעשתו בזמן

    לצד המטבע שנמצאה מתחת לפנס, ואתה רצו ואצו למסיבת עיתונאים – טוב עשו. קציני המשטרה ואנשי הפרקליטות שליוו את התיק שהמשיכו לחקור, לברר, לנסות להשלים את החסר ולמלא את החורים וכך הגיעו למסקנה שעד המדינה – לא אמין, נחקר ונעצר.

    יש לי מספר דוגמאות בנושא – כולל ניסיון אישי עם עדי מדינה ומדובבים למיניהם, כפי שיפורט בהמשך.

    השימוש ב"עדי מדינה" - נפוץ בכל העולם כהכרח בל-יגונה.

    המשטרה, הפרקליטות ובתי המשפט חייבים בזהירות יתר, בשימוש בכלי של "עדי מדינה" בשל היותם עבריינים ושותפים לעבירה - ובשל היותם אינטרסנטים, מקבלי טובות הנאה, שקרנים מניפולטיביים ואגואיסטים. החוק מחייב סיוע לעדותם לצורך הרשעה.

    פרשת ח"כ בלומנטל, וחתימת הסכם "עד מדינה" עם הנהג שלה, העלה בזמנו שוב לדיון ציבורי ומשפטי את נושא השימוש ב"עדי מדינה". די אם נזכור את פרשיות העבר הרחוק והקרוב כמו משפט דרעי, נתניהו, ומשפט נמרודי בהם היה לעדי מדינה תפקיד מרכזי ומכריע.

    אי לכך, בשל הבעייתיות להיזקק ולהסתמך על עדים אלו - אסור למהר ולהסיק מסקנות שמא. מדובר בנקמנות בסחיטה, בסגירת חשבונות אישיים ופוליטיים ובגופים אינטרסנטים העומדים מאחורי העד.

    על פי הפרוצדורה הפלילית - ראה פק' הראיות (נוסח חדש) תשל"א-1971, סעיף 54א' - עדות "עד מדינה" - זקוקה "לסיוע" לצורך הרשעה. ברור שבנסיבות אלה - ההימור על עד כזה לפעמים פועל כבומרנג וכבר היו דברים מעולם.

    המונח "עד המדינה" בשימוש של ימינו הוא גלגולו של מונח מתקופת המשפט האנגלי הקדום בראשית התפתחותו - בו עדים שהופיעו במשפטים כעדים מטעם הכתר הבריטי לצורך הרשעתם ולפעמים הוצאתם להורג של אוייבי המלך והמדינה נהנו מחסינות ומטובות הנאה כספיות תמורת עדותם.

    ברור שעדים אלו במקרים רבים, הוכנו, בויימו ודיקלמו את מה שביקשו מהם - כדי להציל את עורם וראשם.

    למרות הזמן הרב שעבר מאז והשינויים שחלו במשפט הפלילי ובעולם כולו, השימוש ב"עדי המדינה" המוסרים עדות כתמורה לחסינות, לטובות הנאה למיניהן להם ולבני ביתם עדיין נפוץ ביותר כרע הכרחי.

    יש לאבחן בין "עדיה מדינה" בסוגים שונים וברמות שונות בקבוצות הראשיות ובתת קבוצות שהתפתחו מהם עם הזמן.

    "עד המדינה" הקלאסי המודרני הוא שותף לעבירה שהשתתף באופן פעיל, בשוד, שיחד, רצח, סחר בסמים וכשהחבורה או חלקה נתפסו, הסכים לשתף פעולה עם המשטרה כדי להציל את עצמו, תמורת אי העמדה לדין, סגירת תיקים נוספים ובמקרים חמורים אף שינוי זהות ונסיעה לחו"ל - וטובות הנאה רבות אחרות - ביניהם כסף מזומן, תעסוקה ואבטחה.

    "עד מדינה" מקבוצה ב' - הוא אדם שמשתתף בתכנון ובביצוע עבירה, שעדיין מתקיימת, כגון קשירת קשר להונאה, לעסקת סמים גדולה, ובמהלך התכנונים הסכים לעבור לצד המשטרה, להפליל את חבריו, להקליט אותם, לצלם אותם ולפעמים אף לדחוף אותם לביצוע העבירה. כשהם נתפסים הוא כמובן מעיד נגדם תמורת טובות הנאה שונות.

    עדים מן הסוג הזה הם המסוכנים ביותר. אם במשפט דרעי, כמו בפרשת נתניהו, ראינו עדים מקבוצה א' - הרי העדים במשפט נמרודי, היו שייכים לקבוצה השניה המסוכנת, עדים שהם גם שותפים לעבירה. הם גם יכולים לנצל את מעמדם לסחיטה ואיומים וגם לדחוף ולארגן בסיס ורקע עובדתי ומשפטי להפלת הקורבן שסומן על-ידיהם ו/או ע"י המשטרה ויכולים בקלות להיות "סוכן מדיח" ישיר או בעקיפין.

    כל מי שמצוי במטריה יכול להבין עד כמה קל להקליט אנשים ולהוביל אותם בערמה ובתכסיסים, או מתוך רכישת אמונים, להגיד משפטים ולהשתמש במונחים בעלי משמעות כפולה או משמעות מפלילה כמו "צריך לחסל אותם", "אסור לתת להם להמשיך", "יש צורך לטפל בהם" ובוודאי משפטים כאלה שניתן לומר אותם מתוך כעס ושנאה מבלי להתכוון לביצועם ולמשמעות המעשית שלהם. דהיינו - חיסול או רצח או איומים - ראה דברי קצין המשטרה הבכיר שאמר בשיחה שהוקלטה, כי יש לחסל את השופט הרטל - וכולם פרשו זאת כאמירה סתם ללא כוונה.

    מי שמקליט את "האובייקט", שולט הן בהקלטה, הן בתוכן השיחה והן בכיוון והמשמעויות שאליהם הוא מוביל את המוקלט.

    בית המשפט והפסיקה נזהרים מאוד מעדים אלה ובודקים היטב את חומר הראיות תוך דרישה "לסיוע" על-פי החוק לפני שהם מסתמכים עליהם.

    השימוש בעדים מסוגים אלה, מקובלים במשפטי ה"מאפיה" בארה"ב, איטליה, אנגליה ובלחימה בפשע המאורגן בעולם כולו - וכמובן גם בישראל.

    אסור גם לשכוח שלעדים אלה יש אינטרס אישי להצליח במשימתם, לספק את דרישת המשטרה בהתאם להנחיות והתדרוכים שקיבלו ולהוכיח שהם שווים את הכסף שיקבלו. עד כמה מסוכן לסמוך על "עדי מדינה", התברר בפרשת נתניהו. "עד המדינה" הוא זה שעל-פיו ולפי ציפיות המשטרה היה צריך "להפיל" ולהפליל את בנימין נתניהו. המציאות הוכיחה כי עד זה הוא "שיציל" את נתניהו והיה הגורם העיקרי לסגירת התיק הפלילי נגדו, בגלל חוסר אמינות וגרסותיו המנוגדות והמבולבלות.

    גם "מדובבים" מקצועיים או מתנדבים הם תת קבוצה של "עדי מדינה". העד אברהם כץ, שהיה לכוכב בעיני המשטרה התברר כשקרן ורמאי בחלק מעדותו בו ניסה להפליל את האחים אלפרון ולחפות ולהציל את בנו שהסתבך בגניבת נשק ורימונים.

    שופטים ופרקליטים פליליים יכולים להביא שורה ארוכה של מקרים בהם "עדי מדינה" הועמדו באור שונה ממה שחשבה המשטרה. עדים שיקרו, חזרו בהם "ועבדו" הן על המשטרה, הפרקליטות ולצערי גם על בתי המשפט.

    מתוך ניסיון אישי של 45 שנות משפט פלילי, בהם שמעתי, קראתי, ראיינתי וראיתי עשרות עדים, הנני יכול לומר שהם אינטרסנטים, מניפולטיביים, שקרנים, אגואיסטים, פחדנים, עבריינים שיכולים בקלות לשטות ולהתל במשטרה, בפרקליטות ובבתי משפט ובמקרים חריגים גם להושיב בכלא אנשים תמימים וחפים מפשע.

    כדוגמא אתן מקרה אחד קיצוני מניסיון אישי בו "עד מדינה" שהמשטרה תמכה בו ללא היסוס ובתקיפות, העיד משך שלושה ימים על דוכן העדים בצורה מרשימה ומשכנעת, כשהוא עונה על כל השאלות הקשות, על הסתירות, על אי ההבנות וחוסר ההיגיון. בית המשפט הלך שבי אחרי עדותו השוטפת והביטחון שהקרין. אך דווקא דברים אלה הם שהדאיגו אותי ולא נתנו לי מנוח בשל היותם שלמים וטובים מידי וללא סתירות וספיקות - שכן קבלת עדותו בנושא גניבת נשק מצה"ל ומכירתו לערבים, נשק שחלקו אף הגיע לחמאס ולפת"ח לביצוע פיגועים, היו שולחים בחור ישראלי צעיר ל20- שנות מאסר לפחות.

    לאחר בדיקה וחקירה אישית עם גורמים ביטחוניים, הגעתי למסקנה שמדובר בשקרן פתולוגי בעל כושר דיבור והמצאה מדהימים. במעשה חריג ויוצא דופן בגיבוי מלא של פרקליטת מחוז המרכז הודעתי לבית המשפט ביוזמתי שאסור להאמין ל"עד המדינה". והנאשם זוכה ואף קיבל פיצויים על מאסר שווא.

    המסקנה - השימוש ב"עדי מדינה" הוא מסוכן אך הכרח בל-יגונה בכל העולם. לכן רק מערכת אמיצה ובוטחת של תביעה ובתי משפט יכולה להתמודד עם הבעיה. אני תקווה שגם במקרים שעל הפרק - תוכח פעם נוספת דרגת האומץ והיציבות של שלטון החוק.

    כהערת אגב ניתן להוסיף - מבלי להיכנס לפירוט יתר, כי גם השימוש ב"מדובבים" המוכנסים לתאים של חשודים, כאשר שיחותיהם ותנועותיהם מוקלטים ומצולמים הם סוג של "עדי מדינה" - המתודרכים בדרך כלל בנושא החקירה והחשוד שבתא, מקבלים טובות הנאה גלויות וסמויות ותפקידם העיקרי לעודד את החשוד/נחקר לדבר, לספר, להפליל, להתוודות ע"י מתק שפתיים, ידידות נלהבת, העברת מכתבים/פתקים או טלפון נייד, שכביכול הוגנב לתא תרגילים מסוג זה - ומכאן החשד והזהירות הנדרשת מעדים אלה.

    בפרשת רצח הילדה תאיר ראדה ז"ל מקצרין, בה הואשם רומן זדורוב ברצח, נעשתה לדעתי טעות דומה, כאשר המשטרה מיהרה לכנס מסיבת עיתונאים גרנדיוזית, להערכתי טרם זמנה וטרם בשלו הראיות השלמות. והראייה – המשפט עדיין לא הסתיים והוחזר למחוזי להשלמה, בשל ראיות חדשות כאשר התיק כולו מלא ב"חורים ראייתיים ועובדתיים" לא פטורים.

    לסיכום הצעה מהפכנית:

    אולי כדאי לחשוב על רעיון מהפכני למען המשפט והצדק, לכנס מסיבת עיתונאים אחרי שהנאשם מורשע ע"י בית המשפט ולא ע"י התקשורת, והמשטרה בתחילת הדרך. מה דעתכם?

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אברהםפכטר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין