כותרות TheMarker >
    ';

    המקום של bonbonyetta

    דאגה לסביבה בעיני זה גם אכפתיות ל"שקופים" חסרי הישע שאתנו על הכדור הזה, ומי שבסוף סולם העדיפויות - בעלי החיים. כאן לשם שינוי, אני מנסה לשים אותם בפוקוס קדימה.
    למה? כי רק מי שאוהב רואה את המצוקה, הסבל, וחוסר ההגינות ביחס כלפיהם.
    תמונת הבלוג מהספר "כלבי המגפה", ריצ'רד אדמס, שנתן בי אותותיו וחותמו לנצח.

    0

    שאו באחריות כמו גדולים

    36 תגובות   יום ראשון, 23/2/14, 23:24

    ''

    שאו באחריות כמו גדולים

     

    כשאנו באים בטענה לילדים, לדור הצעיר, או למישהו אחר בכלל, כדאי לזכור איך אנו עצמנו מתנהגים לפעמים, במיוחד מבחינת "לקיחת אחריות".

    כשיודעים לשאת בה ולא להתחמק בתירוצים, זה בין היתר סימן לבגרות מסוימת. לא כולנו, ובהחלט לא תמיד, למדנו לשאת באחריות כשלעצמה בכבוד.

    הפתגם אומר שכאשר מפנים אצבע מוכיחה למישהו שאר האצבעות מופנות כלפינו....

     

    פעמים רבות אני מוצאת את חוסר האחריות של "עולם המבוגרים" נוהג באיפה ואיפה, ומביש במיוחד. אינני מדברת על נושאים פוליטיים, מדיניים, פיננסיים, של נושאי תפקיד רשותי או ציבורי, מאלה התייאשתי מזמן, אלא יותר על חוסר האחריות שגורם לסבל של אחר במיוחד חסרי ישע, שיש בו קלון, יותר מאשר עבירה על החוק היבש, וזה למרבה הצער עדיין מתיר דברים שאינם ראויים.

     

    אחד המקרים שזכורים לי כל כך טוב שעושה לי צמרמורת ושאט נפש, הוא הסירוב בכל תוקף במשך הליכים משפטיים רבים, על חשבון הציבור, של האזרח מספר אחד, לשאת באחריות למעשיו. סירוב להכיר באחריות ולעמוד בה. אבל אולי אין זה מפתיע כי הוא מהווה ראי לכולנו, ופשתה בדורנו מקובלות חברתית של "יהיה בסדר" שאני רואה כשלוחה וקרובה בדרגה ראשונה של "חוסר אחריות".

     

    ילד/ה חוזרים הביתה מבית הספר עם תלונה לגבי חילופי מכות בין ילדים, אנו מבררים מה קרה, וכמעט תמיד הילד שהרביץ, שהרים יד ראשון, אומר "אבל הוא התחיל, הוא קילל".

    האם אנו באמת נותנים דוגמא נאותה לילדים ולדור הצעיר? באמת?

    איך נלמד אותו לקחת אחריות ולהכיר בה אם מה שהוא רואה בעולם שלנו הוא אותו דבר כפי שהוא נהג?

     

    נטישת כלב, חתול, או חיית בית היא מקרה קלאסי של אי עמידה באחריות שכבר אמנם מוגדר כעברה בחוק אך חסר שיניים לחתולין. אך האם זו דוגמא טובה ל"עמידה באחריות"? איזה מסר מעבירים לילדים של המשפחה? וחשוב מזה איזה מסר מעבירים שלטונות החוק והאכיפה כשעדיין זו תופעה נרחבת כל כך.

     

    כשפושע ועבריין על החוק רוצח אדם אם בשל כוונת זדון או איזו טעות, הוא אינו מודה באשמה אלא מנסה להטיל את האחריות, בעידוד עורך דינו, על גורמים אחרים: הקורבן (שקילל אותו והתעמר בו, כלי הנשק שהייתה בו תקלה, או טעות בזיהוי). עורכי דין ממולחים יכולים להוציא את לקוחותיהם זכאים, או בנסיבות מקלות בעונשים מגוחכים.

    התירוץ כאוב וציני במיוחד כשהנפגעים הם חסרי ישע שונים.

    כמה פעמים שומעים גבר אלים שנאשם בהכאת ופגיעה חמורה באשתו או גרוע מכך טוען להגנתו: "היא עצבנה אותי, לא התכוונתי", או שומעים ורואים ורגילים לנורמה החברתית הפסולה והמבישה של אי עמידה באחריות לגבי בעלי חיים במקרים שונים:  "תעזבו אלה רק בעלי חיים".

    גם אם אין לנו עניין בהם או חמלה, איזה מסר כפול שולחים לציבור ולדור הצעיר? איזה מסר כפול שולחות הרשויות לאזרחים?

     

    הכתבה בהמשך עוררה בי כעס רדום שרובץ בפנים שנים לגבי גני חיות, בין היתר בשל אי עמידה באחריות, והתנערות מבישה ממנה, כלפי בעלי החיים שהם כולאים: mynet  " מבקרים האכילו עז בהרדוף וגרמו למותה" (19.2.14) חופית כהן

     

    גזלנו מבעלי החיים האומללים את חירותם, שמנו אותם מאחרי סורג ובריח לכל חייהם, על כל מיני דברים שמעוללים להם אינני רוצה להוסיף ולא על תנאי חיים שקשים להם מאד לפעמים, אז בנוסף אנו מתנערים מאחריות כאשר הם מורעלים ונפגעים?

    ''

    ומי בכלל אחראי על גני החיות במדינה?  

    מבחינת  חוק צער בעלי חיים - זה המשרד לחקלאות, ומבחינת חיות הבר - זו רשות הטבע והגנים.

    ואם כך אני לא מתפלאה, כי כמו שהמשרד לחקלאות "דואג" לבעלי החיים בתעשיית המזון (אדום, אדום), או כמו ש"דאג" לברווזים המפוטמים טרם התקבל החוק נגד פיטום, כנראה בדומה הוא מפקח על גני חיות.

    ואין המדובר כאן בגני החיות בלבד, זו רק דוגמא אחת מני רבות בהם נפגעים ומשלמים מחיר יקר מאד חסרי ישע. זו דוגמא למסר חברתי שהולך ומשתרש כרעה חולה והורג את הכול כמו היבלית.

    לגבי רשות שמורות הטבע העיקרון דומה, אם הם אשרו בזמנו את יבוא הקופים (חיית בר) ממאוריציוס לסחר בתעשיית הניסויים בבעלי חיים לחוות מזור, מה כבר יש לצפות?

     

    אז כשממשל מנסה לאכוף עמידה באחריות על אזרחים עליו לבחון קודם כל את עצמו, וכשמבוגרים מצפים מדור צעיר לעמוד באחריות שיבחנו קודם כל את עצמם אם אכן הם עצמם נוהגים כך, ובכל המקרים, גם כאלה שנוח לטאטא מתחת לשטיח.

     

    לעמוד באחריות? בטח, בודאי שבטח, יהיה בסדר, מה אתה דואג.....

    רק חבל שהידיעה בהמשך בדיוק די מקלקלת את זה....את האפשרות להתחמק ולא לעמוד באחריות,

    עד עכשיו זה לא היה הכי בעיה...


    גלובס " חוק צער בע"ח: האחריות לעבירות תוטל גם על בכירי תאגידים" (23.2.14) שלומית צור

     

     

    ''

    דברים שנכתבו על אחריות שדיברו אלי ללב, במיוחד אחרי שכתבתי על אי עמידה ובגידה בה.

    מידת האחריות, מאת אורי אביבי


    דרג את התוכן:

      תגובות (36)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        17/10/15 12:08:
      פוסט מעניין מאוד
        3/3/14 20:15:

      צטט: * Forever Young * 2014-02-25 07:03:05

      אני עקרונית לא נכנס לגני חיות.

      ביקרתי בברלין ויש שם גן חיות ענק במרכז העיר.

      אני חושב על אריות, פילים ג'ירפות ועוד חיות יער, שרגילים לחיות בג'ונגלים של אפריקה, ונאלצים לקפוא שם במזג אויר לא מתאים לאורח חייהם ולא בא לי להכנס לראות אותם סובלים.

      בהחלט גם אני בדיעה זו, לראות בעלי חיים שהן חיות בר, שלא "בויתו" על ידי האדם, שרגילות לחופש, מאחרי סורג ובריח, עם עיניים כבויות, שובר לי את הלב

      ''

      וגם בכל מקום אחר- לא רוצה לראות חיות בכלובים. חיות צריכות לחיות במקום הטבעי שלהן.

      דרך אגב אני קונה ביצים מלול של שכן שלי, לול "תרנגולות חופש", לול ענק בו התרנגולות מסתובבות חופשי במרחבי הלול ועולות להטיל ביצים על משטח מיוחד מתחתיו יש מסוע שמסיע את הביצים החוצה. הן אוכלות ושותות כשהן רוצות, מטילות כשהן רוצות ולא סובלות כלואות בתוך כלוב בלי יכולת תנועה.

      מסתבר שגם הביצים הרבה יותר גדולות וטעימות מביצים רגילות.

      בהחלט, אלא שלצערי לא כל המקומות שכתוב ביצי חופש אכן כאלה. וזה שהתרנולות טכנית לא בכלוב לא אומר שיש להן מספיק מרחב ותנאים טובים יותר, כך שלגבי מקומות כאלה הנזק אותו דבר. נראה לי ששכן שלך אחד המקומות שהם אכן ממש ביצי חופש כמו שצריך.


       

        2/3/14 20:28:

      צטט: נועהר 2014-02-25 06:50:23

      אין לי מילים.... כל פגיעה בבעל חיים עושה לי צביטה בלב...

       

      את מוזמנת ליטול חלק במאבק, ויש דרכים שונות לעשות זאת, תאמיני לי שהצביטה בלב תהיה כך קטנה יותר, כשתדעי שאת לפחות עושה מה שאת יכולה, בקטנה או בגדולה אין זה חשוב .  חיוך

        2/3/14 20:26:

      צטט: אזוטריקה-יומן לימוד 2014-02-24 21:16:24

      הפנים האמיתיות של המין האנושי. קל להתפנק ולפזר את האחריות על כל המין האנושי.

      אני מסתפק לצמצם את עצמי ואת המוסר שלי,

      ואני מאד מנסה לעשות זאת, אך במקביל גם לעורר מודעות למה שאני חושבת שראוי.

      אל המושג הצנוע האומר עניי עירך קודמים..

      בניגוד לך בעניין זה אינני נוהגת לפי הכלל זה לחתולין, אלא לגופו של עניין. ואם יש מי שזקוק יותר ובסכנה יותר במקום אחר ואני יכולה אעזור לו קודם. אפילו במישור האישי כשאני מגיעה הביתה אני נותנת אוכל קודם כל למסכנים ביותר, חתולי הרחוב, אח"כ לכלבים שלי, ורק אח"כ לי עצמי.

      במקביל אפילו טיפש יודע שאנחנו אחת המדינות המושחתות בעולם המערבי ובכל המובנים.

      אז לכל המתייפייפים ומפזרים אחריות גלובלית אני מציע לרדת מהסולם.

      ומה היא בסה"כ אחריות גלובלית? הרבה מאד אחריות אישית קטנה שאספו אותן יחד....וההתחלה בתיקון לרוב מלמטה לכיוון למעלה, אך לפעמים בהחלט גם ההיפך...

      הכל נכון. אבל אותי לא מעניין מה שקורא "שם". זאת לא הצדקה שזה יהיה גם בבית שלנו וחלק מהתרבות שלנו וזה מה שמעניין אותי.

      גם אותי, ופה זה מתתסכל שבעתיים. הרחוק נורא לא פחות, אלא ששם יש לנו פחות יכולת למחות ולעזור, אדם עושה מה שיכול, כשלא יכול לא יעזור לו שיצעק ללמפה...

      תודה לך על הפוסט.

      מישהו צריך היה להרים את הכפפה ולמחות..

      כל הכבוד לך.

      לא מישהו אזוטריקה, טעות בראיית הדברים, לא מישהו, כל אחד יכול להרים את הכפפה, וכשרבים ירימו אותה, זה יראה אחרת....אף אחד לא צריך לחכות ש"מישהו ירים אותה"...

      ''       ''        ''

        2/3/14 20:16:

      צטט: levana feldman 2014-02-24 20:34:43

      אחריות אישית ודוגמא אישית !

       

      כן, אפילו בדברים "קטנים" כשאתה מבטיח משהו לילד או למישהו אחר, תעמוד במילה שלך, או אל תבטיח. תשתדל.

      לא חוכמה להיות טוב על ניוטרל....קריצה

        2/3/14 20:14:

      צטט: * חיוש * 2014-02-24 17:11:09

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כתבת כל כך נכון!!!!!!!!!

      זה כמו שאנחנו מלמדים את ילדינו לא לשקר

      ואז אישה שאיננה מעוניינת לענות לטלפון אומרת לילד : תגיד שאני לא בבית

      יש בדיחה על זה: הילד אומר - אמא כאן ואמרה להגיד שהיא לא בבית

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול יקירתי

      שבוע טוב

      -----

      בדיוק, אותו פרינציפ.....

      רוצים ללמד את הילדים על התחשבות וחמלה, ובגן החיות בדנמרק שהרגו (הרדימו אעלק) את הגירף הראשון אספו את כל המבקרים הילדים מסביב כדי לחזות כיצד הורגים אותו פושטים עורו ומבתרים אותו כדי לתת לאריה לאכול.

      יופי של גן חיות, ויופי של חינוך הא?

        2/3/14 20:00:

      צטט: shabat shalom 2014-02-24 16:46:14

      שאלת חוסר האחריות האישית היא מחלה המשפיעה על כל (אבל על "כלללללללל") תחומי החיים. התכחשות לאחריות האישית היא פתח לעברות, פשעים וחטאים אחרים לא רק כלפי החוק הפורמלי אלא כלפי הקרובים ביותר לנו. לא רק החיות שאימצנו, אלא גם חטאים כלפי האהובים שלנו (בני משפחה).

      -

      בהחלט, ודרך בעלי החיים ביקשתי לעורר תשומת לב לנגע הזה שפשה בחברה : נורמה בזויה של בגידה באחריות ואי עמידה בה. אפילו חלק מהרופאים בוגדים בה, כשהם לא תמיד מעדיפים את טובת החולה אלא פעמים רבות את טובת התשלום לכיסם. לכל הרופאים אותה שבועה ללא הבדל.

      ''

        2/3/14 12:16:
      אני מאמינה כי בנושאים רבים , גם בקבלת אחריות, יש השפעה של התקופה. לפני שנים רבות לימדתי, כסטודנטית צעירה מאד, בכיתה של תלמידים שהועפו מבתי ספר על יסודיים, והתרכזו בבית ספר מקצועי פרטי. באסיפת הורים, דברתי עם אב שבנו הפריע בשיעורים, לא הכין עבודות בית ועוד. האב, שחתם על נוכחותו באסיפת ההורים בסימן איקס, כי לא ידע לכתוב בשום שפה, אמר לי : "אני אהרוג אותו ממכות. תראי איך הוא יהיה בסדר". התחננתי על חייו של הילד והוא אכן השתפר לאט, במשך הזמן. בשבוע שעבר, הייתי "מרצה אורח" בכיתה ג', של אחד מנכדיי, ושוחחתי אתם על לאה גולדברג (על פי הזמנת המורה). התלמידים הטובים היו נפלאים. האחרים, עשו כל מה שבא להם, היו גם כאלה בהשגחת סייעת. המורה לא אמרה מילה. בסך הכל הפגישה עברה בהצלחה מלאה, הילדים אמרו שנהנו ולנכדי יש סבתא "עולמית", אבל ניכר היתה החרדה של המורה, המאד צעירה, מהתלמידים. כי היום ההורים לא "הורגים" את הילדים שלהם, אלא את המורה... האין זה שינוי בתפיסה?
        2/3/14 08:56:
      בונבונייטה תודה על התגובה. גם אני מגיבה אלא שלי, מן הסתם יש הרבה פחות תגובות.
        1/3/14 20:19:

      צטט: קנולר 2014-02-24 15:00:08

      האם ראש הממשלה אחראי, האם השרים אחראים, האם פיקוד העורף אחראי,האם ראש העיר האחראי? לפעמים נדמה לי כי תסמונת הראש הקטן עברה בכל רבדי המנהיגים, הבכירים וגם סתם אזרחים. במרחב הציבורי אין שום כללים מקודשים לא של בטיחות, לא של ניקיון, לא של נימוס ולא של התחשבות. לא נותר לי אלא להצטרף לדברים של בועז.

      -

      בהחלט לא רק, נותר גם לומר את דברייך שלך, במילים שלך. ואת הנורמה החברתית הפסולה הזו, לא חייבים לאמץ,,,,,חיוך

        1/3/14 09:46:

        אחלה בחירה בוני. איכשהו את מצליחה לעורר בי מחשבות דרך

      הכתיבה היפה שלך אשר בלעדיה אולי לא היו מעמיקות טוס ?

       

        נראה לי שגלגולה של אחריות מתחיל בהחלטות הקטנות

      והגדולות שאנחנו עושים ביום יום. וכשיש החלטה מי שייקח

      אותה הלאה לחיים, זו אחריות. לכן אחריות ביסודה מכוונת

      אל זה שהחליט ובלי החלטה לא קיימת אחריות.

       

        כל עוד המדובר בין אדם לעצמו זה סיפור אחד אבל כשאחריות

      נקשרת לחיים של אחרים אז נטווית רשת של קשרים.

      וברשת כמו ברשת, לא תמיד ברור מי משך ראשון ? מי לקח

      אחריות כלפי אוהדיו והפקיר מתנגדיו ? מי לא לקח אחריות

      וגרם לאחר לקחת אותה ולהתפתח ובדיעבד עזר לאותו אחד

      שהפקיר ? האם העיזים מתו מהרדוף ? אם בכלל היו שם

      אי פעם עיזים ?

       

        לא לחינם זהו אחד הנושאים האהובים על האדם להעביר

      ביקורת על שאר העולם, משום שזהו תחום פרוץ הקורא למגיב.

      ומצד שני מתקן עולם, כי אם אף אחד לא היה צועק על עוולות עולם,

      אז גם לא היו יודעים עליהם וסבל גדול לא היה נמנע. רק חבל שצריך

      לצעוק כדי שיקשיבו, כי עם קצת יותר רגישות, היה אפשר ללחוש.

       

        אחריות נעימה.

       

        28/2/14 22:29:
      כשהטבע יכה באדם ללא רחמים. אזי תכנס ההכרה שהאדם חלק מהטבע ולא נפרד ממנו. או שליט עליו. עד אז נחווה את הניצול והבורות הכרוכה בכך.
        28/2/14 18:55:

      צטט: grandpa.zohar 2014-02-24 14:08:26

      מקרה העז וההרדוף, אין דבר כזה שעז תאכל הרדוף רק בגלל שאיזה מטומטם נתן לה לאכול. הסיפור הומצא ע'י מישהו שמנסה לכסות הרעלה מכוונת.     והויטרינר--צריך להזכיר לו  את עובדות החיים. בעל חיים לא אוכל צמחים רעילים אפילו ימות מרעב.

      -

      סבא זוהר יקר,

      אתה באמת חושב שנולדתי אתמול ? שלא לקחתי בחשבון שיש אפשרות כזו גם?

      אלא שאין זה משנה דבר וחצי דבר לנקודה המרכזית בדברי, מפני שגם אם כך וגם אם כך הנהלת גן החיות בגדה באמון הניתן בה לא לוקחת אחריות לגבי מעשיה, ועל בריאותם של מי ששמה בכלובים.

      כך או כך זו בגידה באחריות השאלה אם היא נפשעת או מקרית, ובשני המקרים כאמור זו עדיין בגידה באחריות ואי עמידה מבישה בה.

      ''

        28/2/14 18:50:

      צטט: ~בועז22~ 2014-02-24 06:23:39

      צודק שחר. הרצון להתנער מלקיחת אחריות טבוע עמוק בגנום האנושי. אותי מכעיסים בכירים אשר עומדים מול המצלמות וטוענים לקחת אחריות בעוד שלאחר מכן אינם עושים דבר וחצי-דבר המעיד על לקיחת אחריות של ממש..., ועוד חמור מכך - נראה לי שההתרחקות מלקיחת אחריות בכול הנוגע לגורלם של בני-אדם מרחיק בהכרח לקיחת אחריות על גורלם של בעלי-חיים. כואב ככול שזה נשמע, זאת מציאות יומיומית שגם בני-אדם וגם בעלי-חיים חווים אותה תוך כאב והשפלה.

      --

      מי שנוהג כדרך חיים לא לקחת אחריות לגבי גורל בני אדם לא יקח בודאי אחריות לגבי בעלי חיים, זו דרך חיים ועיוות בהשקפה שהפך למרבה הצער לנורמה חברתית שגויה ודוחה.

      ''

        28/2/14 09:56:

      צטט: מכבית- coach לכתיבה 2014-02-24 05:34:12

      יקירתי, נושא בעייתי. וכי העולם הנאור נושא באחריות לרצח הפאלון בסין? לעובדה ששם עדין כולאים מתנגדי משטר לכל ימי חייהם ומשתמשים באבריהם? לרצח עם המתבצע לא רק ב"איזה חור" באפריקה, אלא בסוריה, ממש לידינו, כי הסונים והשיעים שונאים זה את זה? גם על זה אין איש לוקח אחריות ואובמה הצהיר על רצונו והמגמה האמריקאית בכלל להפסיק לתפקד כשוטר של העולם...

      -

      אף אחד לא לוקח אחריות כל כלום, זה העניין, שזו כבר "התנהגות חברתית נורמלית"....

      אם כל אחד יתחיל לקחת אחריות בקטנה על דברים שקשורים אליו, ליקיריו, ממש לקחתא אחריות, להודות בדברים בפני עצמו, זה היה עוזר להתחיל את התהליך, ובכל מקרה החיים שלו עצמו היו מתחילים להראות אחרת.

      אני למדתי זאת די מאוחר בחיים , ועדיין בתהליך למידה....

      ''

        27/2/14 21:05:

      צטט: bonbonyetta 2014-02-27 20:37:00

      צטט: שחר י 2014-02-23 23:46:24

       

      ראשית כל הגבת הראשון, סחתיין, הרשה לי לפחות לכבד אותך בקפה ועוגות קרש כמו בצבא שאפשר לשחק אתן פריסבי...נזכרתי איך היינו קוראים לזה "קפתה" כי לא היה לזה טעם לא של זה ולא של ההוא...

       ......

      ......

       

      טופ, תודה על הקפתה.

      אם הבנת שאני מצדיק בריחה מאחריות, אז לא הבנת אותי, מצטער.

      ניסיתי להסביר התנהגות אנושית נפוצה.

      ואני כן חושב שזו ההתנהגות הטבעית הבסיסית- לברוח מאחריות.

      התרבות והחינוך לימדו אותנו שאדם צריך לקחת אחריות על מעשיו. אלולי זה הקפהתה היה נשפך ולא היה מי שמודה בזה (גם לא החתול......)

       

        27/2/14 20:37:

      צטט: שחר י 2014-02-23 23:46:24

       

      ראשית כל הגבת הראשון, סחתיין, הרשה לי לפחות לכבד אותך בקפה ועוגות קרש כמו בצבא שאפשר לשחק אתן פריסבי...נזכרתי איך היינו קוראים לזה "קפתה" כי לא היה לזה טעם לא של זה ולא של ההוא...

      ''

       

      בואי נפריד את עניין המעשה (לקיחת האחריות) מהאשמה (העונש עליו), גם אז אנשים לא היו מודים במעשים

      שעשו ובדברים שקרו בגללם.

      אוקיי נפריד, למרות שזה הרי כל כך קשור, נפריד תיאורתית.

      זה טבע האדם.

      לא מסכימה בשום אופן, זה אינו טבע האדם !  תלוי איזה אדם !

      ''

      האדם לא אוהב להרגיש אשם במשהו ושהוא לא בסדר. הוא מעדיף שאחר יהיה לא בסדר ואם אי אפשר לסדר את זה הוא מעדיף להגיד שהחוק לא חוקי.

      אז הוא אוהב, זה לא מעניין לי כי מעולם לא הלכתי לפי מה שהוא, הכלל אוהב....

      קחי כיתת תלמידים או חיילים ותשאלי מי שפך את פח, תכריזי שלא יקבלו עונש ועדיין יתברר שהפח נשפך לבד....

      אולי הוא באמת נשפך לבד? וואלה אתן קטן אמונה לחתולין הא?

      ''

      בתי הכלא מלאים עד אפס מקום בחפים מפשה ותעברי תא תא ותשאלי - כולם חפים מפשע, האח אשם, השוטר אשם, השופט בן....ונה.

      בודאי כי אבדו כבר כל הערכים בחברה, אם כולם יוצאים עם נסיבות מקילות, או מצטרפים לישיבה ולא נושאים בעונש למה לא? 

      אף אחד לא אוהב לצאת פרייר, ועל זה בדיוק לב לבו של הפוסט והדברים שכתבתי - שקראתי לאדם באשר הוא אדם לקחת אחריות על עצמו ועל מעשיו, בכל תחום בחיים.

      קראתי לשים לב לזה שבחברה של ימנו זה ערך חשוב כל כך שכבר "פאסה", על זה אני מדברת.

      ''

      בקיצור כולנו יונים צחורות.

      או חתולים שחורים יפי תואר

      קריצה

      ומה תגידי על הדנים שירו למוות בג'רף כי הוא לא התאים גנטית לגן החיות שלהם?

      (לדעתי, בהמות ורוצחים. היו מספיק גני חיות שביקשו לקבל את הג'רף הזזה).

      פשוט עוד דוגמא לנושא הפוסט שלי, לא גן החיות לוקח אחריות כפי שראוי היה, ולא אלה שידיהם הייתה מעל. מעבר לזה שזה מזעזע, הדרך בה זה נעשה מול צופים וילדים קטנים היה מטופש לא חינוכי ונורא.

      לא להאמין מה עבר להם בראש שהם עשו זאת, ושעשו זאת בצורה נוראה כזו.


        27/2/14 20:29:
      לא לשכוח שגם האדם הוא בעל חיים ...מעולה *
        26/2/14 06:28:
      אכן יש לקחת אחריות...זו מחויבות שאסור לזלזל בה...
        25/2/14 15:13:
      לא מצליח להבין איך אנשים נוטשים את בעלי החיים שלהם. את הילדים שלהם הם ינטשו גם?
        25/2/14 10:54:
      למה ילדים מתנהגים לא יפה ? למדו מההורים ....
        25/2/14 10:32:
      ********
      אין ספק שאנחנו צריכים לקחת אחריות על כל דבר,, אין כמוך ושבוע מדהים!
        25/2/14 07:03:

      אני עקרונית לא נכנס לגני חיות.

      ביקרתי בברלין ויש שם גן חיות ענק במרכז העיר.

      אני חושב על אריות, פילים ג'ירפות ועוד חיות יער, שרגילים לחיות בג'ונגלים של אפריקה, ונאלצים לקפוא שם במזג אויר לא מתאים לאורח חייהם ולא בא לי להכנס לראות אותם סובלים.

      וגם בכל מקום אחר- לא רוצה לראות חיות בכלובים. חיות צריכות לחיות במקום הטבעי שלהן.

      דרך אגב אני קונה ביצים מלול של שכן שלי, לול "תרנגולות חופש", לול ענק בו התרנגולות מסתובבות חופשי במרחבי הלול ועולות להטיל ביצים על משטח מיוחד מתחתיו יש מסוע שמסיע את הביצים החוצה. הן אוכלות ושותות כשהן רוצות, מטילות כשהן רוצות ולא סובלות כלואות בתוך כלוב בלי יכולת תנועה.

      מסתבר שגם הביצים הרבה יותר גדולות וטעימות מביצים רגילות.

        25/2/14 06:50:
      אין לי מילים.... כל פגיעה בבעל חיים עושה לי צביטה בלב...
        25/2/14 06:37:

      ''

        25/2/14 05:42:
      כתבת יפה נכון וצודק. בקר טוב

      הפנים האמיתיות של המין האנושי. קל להתפנק ולפזר את האחריות על כל המין האנושי.

      אני מסתפק לצמצם את עצמי ואת המוסר שלי, אל המושג הצנוע האומר עניי עירך קודמים..

      במקביל אפילו טיפש יודע שאנחנו אחת המדינות המושחתות בעולם המערבי ובכל המובנים.

      אז לכל המתייפייפים ומפזרים אחריות גלובלית אני מציע לרדת מהסולם.

       

      הכל נכון. אבל אותי לא מעניין מה שקורא "שם". זאת לא הצדקה שזה יהיה גם בבית שלנו וחלק מהתרבות שלנו וזה מה שמעניין אותי.

       

      תודה לך על הפוסט.

      מישהו צריך היה להרים את הכפפה ולמחות..

      כל הכבוד לך.

        24/2/14 20:34:
      אחריות אישית ודוגמא אישית !
        24/2/14 17:11:

      בונבוניטה יקרה לליבי נשיקה

      כתבת כל כך נכון!!!!!!!!!

       

      זה כמו שאנחנו מלמדים את ילדינו לא לשקר

      ואז אישה שאיננה מעוניינת לענות לטלפון אומרת לילד : תגיד שאני לא בבית

      יש בדיחה על זה: הילד אומר - אמא כאן ואמרה להגיד שהיא לא בבית

      * חיבוקים אוהבים ונשיקות חמות לליבך הגדול יקירתי

      שבוע טוב

        24/2/14 16:46:
      שאלת חוסר האחריות האישית היא מחלה המשפיעה על כל (אבל על "כלללללללל") תחומי החיים. התכחשות לאחריות האישית היא פתח לעברות, פשעים וחטאים אחרים לא רק כלפי החוק הפורמלי אלא כלפי הקרובים ביותר לנו. לא רק החיות שאימצנו, אלא גם חטאים כלפי האהובים שלנו (בני משפחה).
        24/2/14 15:00:
      האם ראש הממשלה אחראי, האם השרים אחראים, האם פיקוד העורף אחראי,האם ראש העיר האחראי? לפעמים נדמה לי כי תסמונת הראש הקטן עברה בכל רבדי המנהיגים, הבכירים וגם סתם אזרחים. במרחב הציבורי אין שום כללים מקודשים לא של בטיחות, לא של ניקיון, לא של נימוס ולא של התחשבות. לא נותר לי אלא להצטרף לדברים של בועז.
        24/2/14 14:08:

      מקרה העז וההרדוף, אין דבר כזה שעז תאכל הרדוף רק בגלל שאיזה מטומטם נתן לה לאכול. הסיפור הומצא ע'י מישהו שמנסה לכסות הרעלה מכוונת.     והויטרינר--צריך להזכיר לו  את עובדות החיים. בעל חיים לא אוכל צמחים רעילים אפילו ימות מרעב.

        24/2/14 06:23:
      צודק שחר. הרצון להתנער מלקיחת אחריות טבוע עמוק בגנום האנושי. אותי מכעיסים בכירים אשר עומדים מול המצלמות וטוענים לקחת אחריות בעוד שלאחר מכן אינם עושים דבר וחצי-דבר המעיד על לקיחת אחריות של ממש..., ועוד חמור מכך - נראה לי שההתרחקות מלקיחת אחריות בכול הנוגע לגורלם של בני-אדם מרחיק בהכרח לקיחת אחריות על גורלם של בעלי-חיים. כואב ככול שזה נשמע, זאת מציאות יומיומית שגם בני-אדם וגם בעלי-חיים חווים אותה תוך כאב והשפלה.
      יקירתי, נושא בעייתי. וכי העולם הנאור נושא באחריות לרצח הפאלון בסין? לעובדה ששם עדין כולאים מתנגדי משטר לכל ימי חייהם ומשתמשים באבריהם? לרצח עם המתבצע לא רק ב"איזה חור" באפריקה, אלא בסוריה, ממש לידינו, כי הסונים והשיעים שונאים זה את זה? גם על זה אין איש לוקח אחריות ואובמה הצהיר על רצונו והמגמה האמריקאית בכלל להפסיק לתפקד כשוטר של העולם...
        23/2/14 23:46:

      בואי נפריד את עניין המעשה (לקיחת האחריות) מהאשמה (העונש עליו), גם אז אנשים לא היו מודים במעשים

      שעשו ובדברים שקרו בגללם.

      זה טבע האדם. האדם לא אוהב להרגיש אשם במשהו ושהוא לא בסדר. הוא מעדיף שאחר יהיה לא בסדר ואם אי אפשר לסדר את זה הוא מעדיף להגיד שהחוק לא חוקי.

      קחי כיתת תלמידים או חיילים ותשאלי מי שפך את פח, תכריזי שלא יקבלו עונש ועדיין יתברר שהפח נשפך לבד....

      בתי הכלא מלאים עד אפס מקום בחפים מפשה ותעברי תא תא ותשאלי - כולם חפים מפשע, האח אשם, השוטר אשם, השופט בן....ונה.

       

      בקיצור כולנו יונים צחורות.

       

      ומה תגידי על הדנים שירו למוות בג'רף כי הוא לא התאים גנטית לגן החיות שלהם?

      (לדעתי, בהמות ורוצחים. היו מספיק גני חיות שביקשו לקבל את הג'רף הזזה).

      ארכיון

      פרופיל