ויחד עם זה – זה קורה כל רגע,

הארוחה הסתיימה

יצאתי מפגישה

אוקריינה מתפרקת

הבן התגייס

כרתו את השד

אבא סיעודי - 

נגמר פרק, היה ולא עוד, מנקודה זו מתחיל משהו אחר - 

מכירים מהחיים שלכם? מהעולם שלנו?

ואז - תחושת שיתוק, בדידות, פחד

או פיוס וריכוז אנרגיה הלאה?

החוויה הגדולה שלי בתקופה האחרונה - אבא סיעודי, פתאום כל העולם שלנו השתנה, פתאום אבא כבר לא הבוגר האחראי, פתאום הפרופורציות מתהפכות - 

האם זו אמת? האם זה קרה פתאום? - 

התבוננויות שמזיזות יסודות חיים,
ולא קל להתאמת איתן לבד.

מה עושה את ההבדל? - 

התרגשות לקראת החדש
או עצב על הישן?

לא תמיד אפשר להתכונן לזה,

הקפיצה אל השינוי לפעמים לא צפוייה, אבל תמיד מטלטלת.

.

בקבוצה הקטנה והאינטימית שלנו פשוט העזנו להסתכל, לגעת בסיטואציה ובמה שהיא מעוררת, לבחוןאת המחשבות המעיקות, המכאיבות, הצלחנו לצאת מהכביש הצר והקשה ולהפתח לאוטוסטרדה של אפשרויות - 

רק בגלל שהחלטנו לנסות, העזנו לבדוק את האופציות החדשות.

זה 'הנהפוך הוא' - 

של חודש אדר, עם הקפיצה לאדר ב' וחגיגות פורים -

מוזמנים לבוא

להעיז לגלות את העולם הפתוח,
להתמסר לתהפוכות
ולשחרור ייסורי המצפון

בסדנת בוקר ששי של סוף החודש בחיפה

ואפשר גם בשיחה אישית בסקייפ.

.

ובאווירת השיאים האפשריים -
הנה קטע שהרשים אותי במיוחד -

כי כשזה מתחיל - כבר אי אפשר לעצור!!

בברכה,
צילה הרטמן