כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    Serenity now, insanity later

    קישון וסיינפלד מתהפכים בקברם.
    הומור שיפיל אתכם מהרצפה לכיסא.
    לא לעדיני נפש, נרתעי גסויות ועבדי תקינות פוליטית!

    0

    חי מאוקראינה

    11 תגובות   יום רביעי, 26/2/14, 01:11

    במסגרת ניסיונותיי לשדרג את הבלוג לאתר תחקירים רציני המדווח מהשטח, שמתי נפשי בכפי ויצאתי לאוקראינה להביא לכם, קוראי הנאמנים, את ההתרחשויות ממקור ראשון, אמין וללא משוא פנים.
    אומר כבר עכשיו, בכדי לחסוך עוגמת נפש לבהמות שביניכם - לא יהיו בקטע זה התייחסויות זולות ומכלילות לנשים אוקראיניות כזונות.

    "מה מטרת ביקורך בקייב?" שאלה פקידת הגירה קשוחה אך חיננית.
    "עיתונאי" אמרתי, "קפה דה מרקר".
    "אין כניסה לעיתונאים" היא אמרה, "תקנות לשעת חירום".
    "זונה" חשבתי לעצמי באופן פרטני ופרטיקולרי לאוקראינית ספציפית זו.
    לא הייתי מוכן לחזור הביתה בידיים ריקות כך שרכשתי כרטיס לדמשק (מזל שלקחתי איתי גם את הדרכון הפולני).
    אומר כבר עכשיו, בכדי לחסוך עוגמת נפש לבהמות שביניכם - יהיו בקטע זה התייחסויות זולות ומכלילות לערבים כמשופמים.

    "מה מטרת ביקורך בדמשק?" שאלה פקיד הגירה משופם אך חינני.
    "ג'ורנליסט" אמרתי, "קהווה דה מרקר".
    "הלנו אתה או לצרינו?" שאל.
    "שו?" שאלתי.
    "אסד או ג'יהאד עולמי?" חידד הפקיד את השאלה.
    "בהצלחה לשני הצדדים" אמרתי, "כנסו, אחד שיודע".
    "בולני?" שאל הפקיד בפקפוק, מעיין בקפידה בדרכון, "או בלוני?".
    "יאללה יאללה" אמרתי, "חלאס דאווין, איפתח אל באב".
    למרבה הפתעתי הגישה האסרטיבית עבדה. הפקיד החתים את הדרכון והכניס אותי.

    "אני דקות ספורות מלהגשים את החלום הישראלי האולטימטיבי" חשבתי לעצמי בהתרגשות, בעודי יושב במושב האחורי של מונית מקרטעת מזן בלתי ידוע, "- לנגב חומוס בדמשק!".
    "ג'ורנליסט?" שאל נהג המונית המשופם, מתבונן בי במראה.
    "קהווה דה מרקר" אמרתי, "בולין".
    הנהג עט על המציאה והתחיל לטחון לי את הראש על מוראות ונוראות המלחמה.
    "יש לך דף ועט?" שאלתי, "שאוכל לרשום?".
    הוא הושיט לי דף נייר. "באסד" היה רשום בפינה הימנית העליונה.
    עשיתי עצמי רושם את הדברים, בפולנית כמובן (מזל שהיה עלי את המילון העברי - פולני שאני לא זז מטר בלעדיו, בטח לא לארוחות הערב אצל ההורים).
    "איווה" אמרתי לאחר מספר דקות, "פיין לילנגב חומוס?".
    "החומוס הכי טוב הוא בחומס" הוא אמר, "אבל הדמשוק שלנו מצוין".
    "אז קח אותי לדמשוקיה הכי טובה" אמרתי.
    לאחר מספר דקות עצרנו ליד דמשוקיה קטנה במעמקי השוק המרכזי של דמשק.
    "200 לירות" הוא אמר.
    חשב תפס פראייר.

    "יאללה יאללה" אמרתי, "חלאס דאווין, איפתח אל באב".
    הושטתי לו 20 לירות (מזל שראיתי את "מלכודת תיירים - דמשק" בנשיונל ג'אוגרפיק).
    הוא נתן לי עודף 18 לירות ופתח את הדלת.

    התמקמתי על שרפשף עץ ליד אחד משולחנות הפורמייקה בחוץ.
    "אהלן" ניגש אלי מלצר צעיר וחלק שפה, "ג'ורנליסט?".
    "קהווה דה מרקר על חשבון הבית" אמרתי לו, "על מה אתה ממליץ?".
    "אשלח לך את המשופם" הוא אמר.
    "אהלן" ניגש אלי מלצר ותיק ומשופם, "הדמשוק פול שלנו הכי טוב בדמשק, מאז שהפציצו את 12 הדמשוקיות הכי טובות בעיר. 10 מהן זו עבודה שלנו" הוסיף במלמול מתחת לשפם.
    "והצעיר חלק השפה לא יכל לומר לי זאת?" שאלתי בתמיהה.
    "ואיך היה ממלמל מתחת לשפם?" שאל המשופם.
    "וואללה" מילמלתי בין הזיפים, "תעשה לי דמשוק פול ביצה בבקשה. יש פיתה עיראקית?".
    אופס, טעות, היתכן שחשפתי את עצמי?
    הוא נעץ בי מבט חוקר. "מין פיין?" שאל.
    "בולין" אמרתי, "בולני".
    עייניו אורו.
    "מכיר את הדמשוק של יאצק בלך ולנסה פינת לך קצ'ינסקי בורשה?" שאל.
    "אח, הדמשוק של יאצק" אמרתי, "מי לא מכיר".
    הוא חייך, טפח על שכמי והלך להביא את ההזמנה.
    "אני" מלמלתי בין הזיפים לאחר שהתרחק כמעא. אני לא אוהב לשקר.

    הדמשוק היה נהדר! פנטזיה של שנים התממשה לה באופן הטוב ביותר (זה קצת פיצה על האכזבה מפנטזיית המין עם שתי בחורות שהגשמתי בעודי ממתין לטיסה לדמשק עם שתי זונות אוקראיניות בשדה התעופה בקייב).
    קינחתי בקהווה ובקלאווה על חשבון הבית (שלי. חסרות לי עכשיו בדיוק שתי לירות סוריות לסגור על דופלקס חמישה חדרים בחדרה).
    "תמסור ד"ש ליאצק מגרגורי" אמר המשופם לפרידה.
    "שוקרן, יה גרגורי" אמרתי.
    "אני לא גרגורי" הוא אמר, "אני מוחמד, גרגורי בכלים".
    "אז תגיד לו שפוליש לסכום עושים נגד כיוון הזיפים" אמרתי.
    התחבקנו והוא נישק אותי על שתי הלחיים, כמנהג המקום. השפם שלו דגדג לי בגומות חן.

    "לשדה התעופה" אמרתי לנהג המונית המזוקן.
    "ג'ורנליסט?" שאל, מתבונן בי במראה.
    "קהווה דה מרקר" אמרתי, "בולין".
    הוא נעץ בי מבט של חוסר אמון במראה.
    "איך הדמשוק פול של יאצק בלך ולנסה פינת לך קצ'ינסקי בורשה?" שאל.
    "אחלה" אמרתי.
    "אבל אין ליאצק פול" הוא אמר, "יש לו רגישות".
    נפלתי. "לא נורא" חשבתי, "הגשמתי שתי פנטזיות בטיול הזה, ואעביר כדור את הרשת בטניס בגלגול אחר".
    הוא עצר בצד, שלף אקדח וכיוון אותו לראשי.
    "יאללה יאללה" אמרתי, "חלאס דאווין, איפתח אל באב".
    למרבה הפתעתי הגישה האסרטיבית עבדה.
    "תמסור ד"ש ליאצק מדימיטרי" הוא אמר לפרידה.
    "שוקרן, יה דימיטרי" אמרתי.
    "אני לא דימיטרי" הוא אמר, "אני מוחמד, דימיטרי שבוי אצלנו בהרי השוף עד שיאצק מחזיר את הפול לתפריט. אף ג'יהדיסט לא מוכן להתמקם בורשה בלי דמשוק פול טוב".
    התחבקנו והוא נישק אותי על שתי הלחיים, כמנהג המקום. הזקן שלו דגדג לי בירך.

    "יש לך משהו להצהיר?" שאלה פקידת מכס אוקראינית נאה.
    "אין כמו דמשוק פול בדמשק" אמרתי, "וכמו דמשוק יאצק בורשה, ואם יאצק לא מוסיף פול לתפריט, דימיטרי חי על זמן שאול בהרי השוף".
    היא נעצה בי מבט מופתע. אני חייב להודות שגם אני הייתי מבולבל משהו.
    "תגידי, מה בחורה כמוך עושה במקום כזה?" שאלתי בתמיהה.
    "חילופי פליטים" נאנחה.

    דרג את התוכן:

      תגובות (11)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        13/3/14 15:19:
      אשת מקצוע הגונה וכך אני מתייחס אליה! (וחוץ מזה לא הסכימה).
        13/3/14 14:38:
      ומה עם האוקראינית, מה?
        4/3/14 08:29:

      צטט: גיל שלו 2014-03-03 21:35:05

      תודה נוש, אבל אם לא היית מחפפת היית רואה שאני לא מכיר את יאצק ואמרתי זאת רק כדי למלא אחר בקשתך שאהיה לך בריא.
      חפיף...
        3/3/14 21:35:
      תודה נוש, אבל אם לא היית מחפפת היית רואה שאני לא מכיר את יאצק ואמרתי זאת רק כדי למלא אחר בקשתך שאהיה לך בריא.
        3/3/14 20:06:

      מעולה. אחד הטובים שלך אם לא ה. כבולניה אל בולני - תמסור ליאצק שכל הויטמינים בקליפה של הפול, שיוסיף אותו כבר לתפריט כי כולו כבר עור ועצמות וחאלושס. חוצמיזה הלחיים והשפתיים הסמוכות לירכיים לא סובלות דגדוגים של שפם, אבל מצד שני לא באנו לפה להנות. מה בסה"כ ביקשתי... שתהיה לי בריא !

        1/3/14 20:02:

      צטט: גיל שלו 2014-03-01 19:39:52

      חגית, תהיי עירנית, זה מוחמד אחר.

       

      ידעתי שאפול בהבנת הנקרא עם כל המוחמדים...נהדר אתה:))

        1/3/14 19:39:
      חגית, תהיי עירנית, זה מוחמד אחר.
        1/3/14 19:04:
      הורס...משהו לא הסתדר לי עם הצמיחה המהירה של הזקן של מוחמד מהגומות לירך... שבוע אחלה עם פול אך בלי הפצצות...
        28/2/14 07:10:

      צטט: גיל שלו 2014-02-28 06:59:07

      באסד שיתבייש הבן, בטח גם בועל נידות רחמנא ליצלן :) לא הבן אמור להתבייש אלא אמו שכלאה אותו בגטו ולא איפשרה לו להכיר את האויב.
        28/2/14 06:59:
      באסד שיתבייש הבן, בטח גם בועל נידות רחמנא ליצלן :)
        27/2/14 21:13:

      צחקתי בקול (שזה דבר נדיר) עד שבני שהגיע לחופשת שבת יצא מחדרו לראות מה קרה לאימו הרצינית בד"כ.

      אין לו שמץ של מושג  מה זה בס"ד לכן  השורה עם הבאסד שהיה רשום בפינה הימנית, לא גרמה לו מה שלי גרמה.