כותרות TheMarker >
    ';

    אלי אלון עיתונות ישראלית

    באתר זה מוצגים מקצת מאמרים וכתבות פרי עטו של העיתונאי אלי אלון שפורסמו בעיתונות הישראלית

    אלי אלון החל כתיבתו העיתונאית בגיל 15 כשכתב במדור"חדשות לנוער" בעיתון "מעריב לנוער" לאחר שירותו הצבאי היה כתב עיתון "הארץ" פירסם מאות רבות של ידיעות ,כתבות ,ומאמרים בעיתונות הישראלית
    בשנים האחרונות כותב במספר אתרי אינטרנט חדשותיים.

    ארכיון

    ערב עיון על תולדות סיעת "תכלת לבן"

    0 תגובות   יום חמישי, 27/2/14, 22:39

    ''

    יורם ארידור נושא דברים בערב על סיעת ,תכלת לבן" הסרט הוא באדיבות פלג לוי  [צילום פלג לוי]


    ערב עיון על תולדות סיעת "תכלת לבן"

                                         

    סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר דוד לוי ,אומר בערב עיון על תולדות סיעת תכלת לבן , כי הקמת סיעת "תכלת לבן" בהסתדרות בשנת 1963 סללה  הדרך למהפך 1977  ו"הייתה הבסיס שעליו קמה האלטרנטיבה ששינתה  את פני המדינה והביאה לחילופי שלטון. אני לא יודע כמה שנים עוד היינו ממתינים באופוזיציה ללא סיעת תכלת לבן "

     

    מאת: אלי אלון  

                           

     באולם מוזיאון ז'בוטינסקי בתל אביב  נערך (ה',27.2.14)  ערב עיון ושירה  על  תולדות סיעת "תכלת לבן" נציגת תנועת חירות  בהסתדרות הכללית. לזכרו של דוד ישי  שהיה ממקימי סיעה זו  ונפטר לפני כשנה. הערב נקרא "בן תכול לבן ואדום" כשם ספר שכתב דוד ישי "בן תכול לבן ואדום" שעוסק בתולדות תנועת "תכלת לבן"  ותנועות העבודה הלא סוציאליסטיות שיצא לאור בשנת 1980.   

     דוד ישי-פרקי חיו 

    ישי  נולד בפולין בשנת 1920, היה מוותיקי האצ"ל, התאים הלאומיים, בית"ר ותנועת החרות. הגה והקים עם חבריו את החוג הרעיוני למען הקמת סיעה לאומית בהסתדרות העובדים הכללית .הוא היה  מבכירי החברים בליכוד במוסדות ההסתדרות. דוד ישי עבד כעיתונאי בעיתונים "המשקיף", "חרות", ו"היום" ,בערב העיון הוקרן סרט קצר הסוקר  תולדות חייו של דוד ישי אישיותו ופעליו ו בתו היא הזמרת והשחקנית גליה ישי .


    אורחי הכבוד באירוע היו  מי שעמדו בעבר בראש סיעת "תכלת לבן" ומזוהים  מאד עם סיעה זו :דוד לוי ,סגן ראש הממשלה ושר החוץ לשעבר  ויורם ארידור מי שהיה שר האוצר ושגריר ישראל באו"ם.


    יוסי אחימאיר: "הקמת תכלת לבן. הייתה צעד בדרך להכרה בלגיטימיות של תנועת החרות" 


    בפתח  ערב העיון נשא דברים   המארח  יוסי אחימאיר, מנכ"ל מכון ז'בוטינסקי בישראל . שאמר : " מנחם בגין בהקדמתו לספרו של דוד ישי כותב: "מחברו של ספר זה היה אחד מאלה שהתמידו במאמץ השכנוע כדי להשיג את ההכרעה הדמוקרטית בתוך תנועתנו. הכרעה זו קמה והייתה בוועידה הארצית השביעית. הרוב לא היה גדול, אבל לא היה שום ספק מה היה רצונו. או אז קמה סיעת תכלת לבן בראשותו של אריה בן אליעזר ידידנו הבלתי נשכח. כעבור שנים מספר הקמנו את גח"ל ואת סיעתו בהסתדרות... יבוא יום – מסיים מנחם בגין – וגם מעל הסתדרות העובדים הכללית יתנוסס רק הדגל הכחול-לבן".


    יוסי  אחימאיר אמר עוד בדבריו : "הוויכוח בשנות הששים על הקמת סיעת תכלת לבן - בתוך תנועת החרות - היה קשה ומר. למחנה הרביזיוניסטי שבאופוזיציה כבר הייתה הסתדרות עובדים משלו – הע"ל, שהוקמה עוד ב-1934. לרבים וטובים קשה הייתה המחשבה על ההצטרפות להסתדרות הכללית, הסוציאליסטית, ואולם דומני, כי במבט לאחור אפשר להעריך את ההיגיון הפוליטי הקר מאחורי הקמת "תכלת לבן". זה היה צעד בדרך להכרה ב"לגיטימיות" – במרכאות – של תנועת החרות האופוזיציונית, צעד בדרך להקמת גח"ל והליכוד, צעד חשוב בדרך למהפך 1977  ולניצחון הדמוקרטיה".


    ''

    דוד לוי נושא דברים בערב על סיעת ,תכלת לבן". הסרט הוא באדיבות פלג לוי [צילום פלג לוי ]

     

    דוד לוי:  "תכלת לבן"הייתה הבסיס שעליו קמה האלטרנטיבה לחילופי שלטון.

    דוד לוי  לשעבר ,סגן ראש הממשלה ושר החוץ   ומי שהיה מראשי סיעת "תכלת לבן",אמר בערב" דוד ישי היה שייך לאותה חבורה אשר פעלה פעילות  פרדוקסלית :מצד אחד, ,תנועת  "תכלת לבן" שהייתה הזרוע החברתית של תנועת "חירות" ,במאבקה בתוך ההסתדרות  הצביעו עליה כנציגת הבורגנים ובהתייצבות שלה בתוך תנועת החירות הצביעו עליה כנציגת הסוציאליזם. אבל אפשר לומר שהסיעה הזו בה פעלנו ימים רבים לפני המהפך של 77 הייתה הבסיס שעליו קמה האלטרנטיבה  ששינתה  את פני המדינה והביאה לחילופי שלטון. אני לא יודע כמה שנים עוד היינו ממתינים באופוזיציה ללא סיעת "תכלת לבן" שכבשה לבבות והביאה את המסר של התנועה הלאומית. תחת הנהגתו רבת התבונה של יורם ארידור היא עשתה מה שאיש לא האמין".

     

    דוד לוי אמר עוד : "היו לנו מאבקים גדולים בתוך תנועת החרות. רוב  הוותיקים ב"חרות" היו חברים בהסתדרות  הלאומית ואילו החדשים,העולים,המאמינים,המקריבים,אלה שנשאו את דגלינו, ששילמו מחיר כבד עבור השתייכותם לתנועתנו היו חברי ההסתדרות הכללית. בהחלטה להקים את סיעת תכלת לבן שהתקבלה בוועידה ה-7 של הליכוד בבנייני האומה  נפתחו השערים אל תנועה שהייתה  מוחרמת "


    יורם ארידור  סוקר  תולדות "סיעת תכלת לבן" 

     

    אחרי דברי דוד לוי  נשא דברים  יורם ארידור  לשעבר  שר אוצר ושגריר ישראל באו"ם ומי שנמנה על ראשי סיעת תכלת לבן  שהרצה בנושא "תכלת לבן "במימד היסטורי  וסקר  את תולדות סיעת "תכלת לבן".הנה  עיקרי דבריו:


    ארידור :"הרעיון והדרישה להקמת סיעה של חירות בתוך ההסתדרות התגבש אי שם בסוף שנות ה-50 ותחילת שנות ה-60 של המאה הקודמת .חברי חוג רעיוני שפעל ליד תנועת חרות ובו היו  חברים בן השאר אנשים  כמו דוד ישי, משה אריאלי, ישראל שרגאי, לונה דבורין (אבא של שדר הספורט דני דבורין ) ועוד,  דרשו במשך שנים להקים סיעה של תנועת "חרות" בתוך ההסתדרות הכללית. הם כבר היו חברים בהסתדרות הכללית. בתחילת שנות ה-60 ההערכה הייתה שלפחות מחצית  מחברי תנועת "חרות" היו חברי ההסתדרות הכללית  ואז התחילה  הפעילות של מנחם בגין, אריה בן אליעזר  ואחרים לנסות לקבל החלטה פורמלית במוסדות חירות על הקמת סיעת חרות בתוך ההסתדרות הכללית. בפעם הראשונה זה לא הלך ,בפעם השנייה זה לא הלך. בשנת 1961 מדגיש, ארידור, "מרכז תנועת חירות שהיתי כבר אז חבר בו  החליט לקבל החלטה  לעודד את ההסתדרות העובדים הלאומית ולדחות את  הצעתו של בגין  להקים סיעה של "חרות" בתוך ההסתדרות הכללית.


    ארידור: נוצר מצב "שתנועת החירות יש להם חברים בהסתדרות הכללית והם אנוסים" ואי אפשר היה להגיע אליהם  (ואל שמותיהם ואל פרטיהם א.א)אלא רק דרך הקמת סיעה של "חרות" בתוך ההסתדרות הכללית. רק בוועידה ה-7 של "חרות"  שנערכה בשנת 1963 בבנייני האומה בירושלים התקבלה תוך ויכוחים והתנגדות רבה  הצעתם של מנחם בגין ואריה בין אליעזר להקים סיעה של חרות בתוך ההסתדרות  הלוא היא סיעת "תכלת לבן" (בראש המתנגדים עמד אליעזר שוסטק מראשי תנועת ההסתדרות העובדים הלאומית ולימים שר הבריאות א.א)והוקמה וועדה שתפעל  להקמת הסיעה. חשוב להדגיש אומר ארידור, זו לא הייתה סיעה בתוך "חרות" אלא סיעה של  חרות בהסתדרות ".

     

     מספר ארידור: "התחלנו לפעול ולאתר את חברי "חירות"  שהם חברים בהסתדרות פנינו לסניפי התנועה וכך הגענו גם לדוד לוי איש בית שאן. הכנס הראשון של "תכלת לבן" אומר ארידור נערך ב15 במרס 1964 באולם "אוהל שם" ברחוב בלפור בתל אביב. טלוויזיה כידוע לא הייתה במדינת ישראל והרדיו היה בשליטת מפלגת השלטון ולא הייתה לנו גישה, אליו .הוצאנו בטאון לסיעה שנקרא "תכלת לבן" ,אני הייתי העורך הראשון וכתבתי את המאמרים הלא חתומים  שביטאו את הדעה  הרשמית של הסיעה.  אחרי המשיך בתפקיד העורך משה בן שחר. בן הכותבים הקבועים בעיתון זה היה ד"ר יוחנן באדר. בשנת 1964 הייתה תפוצתו של הביטאון כרבע מיליון עותקים. ארידור  מדגיש כי " זו תפוצה גדולה מאד מאחר ובשנה זו מנתה האוכלוסייה היהודית בארץ כ-2.5 מיליון יהודים ולמעשה כל בית רביעי קיבל את הביטאון שלנו".

    באותן שנים ,מדגיש ארידור ,ההסתדרות ומפא"י(מפלגת פועלי ארץ ישראל) היו הכל במדינת ישראל. הם שלטו בכספים ,בעבודה, בבריאות, פנסיה.  "תכלת לבן" דרשה להפריד בין ההסתדרות והמפעלים התעשייתיים והמוסדות הכלכליים  עליהם שלטה בטענה שיש להפריד בן השליט והמפרנס והעובדה שנציגי האיגוד המקצועי הם גם המעסיקים יש בכך ניגוד עניינים בולט, כמו כן דרשה סיעת "תכלת לבן" לחוקק חוקים  כמו ,ביטוח בריאות ממלכתי,  חוק שכר מינימום ,חוק ביטוח אבטלה וחוקים חברתיים נוספים.

    חלקכם ודאי יופתע לשמוע מה הייתה תשובתם של ראשי מפאי וההסתדרות לדרישות של תכלת לבן.  שר העבודה מרדכי נמיר אמר בכנסת ב5-במרס 1958 "הנני מפקפק גם אם ההסתדרות שהיא הנציגה של פועלי ארץ ישראל תומכת בחוק  בביטוח נגד אבטלה בתנאים הקימים בארץ. מעולם לא הגיעתני תביעה שכזו" .שר העבודה אחר של מפא"י גיורא יוספטל אמר בכנסת ב4 באפריל 1960. "אין אני חושבים  שהדבר הנכון תשלום כסף לעובדים ללא תמורה". הגברת ארבלי אלמוזינו אמרה בכנסת ב-15 במרס 1971:"ההכרה שמדינת ישראל נמצאת בתהליך של קליטת עליה הנחתה את הממשלה שמוטב לעשות ככל האפשר להבטיח עבודה יזומה למובטל מאשר להעניק דמי אבטלה לעולים שטרם רכשו הרגלי עבודה" .לא רק לחוק  לביטוח נגד אבטלה התנגדו ראשי מפא"י וההסתדרות .אלא גם לחוק שכר מינימום" ב-1976 אמר בכנסת שר העבודה דאז משה ברעם :אני מתנגד  לחקיקה בתחום קביעת שכר מינימום אני מתנגד עקרונית שהכנסת תתערב בענניי שכר  הסתדרות העובדים.


      ארידור:" בעקבות דרישות סיעת תכלת לבן והודעתה כי ברצונה להתמודד כסיעה בהסתדרות הכללית בבחירות להסתדרות בשנת 1965הודיעו ראשי ההסתדרות הכללית שנשלטה על ידי מפא"י כי לא יאשרו את צירוף "תכלת לבן" להסתדרות ולא יאפשרו לה להשתתף בבחירות להסתדרות  בטענה שסיעה זו "חותרת תחת אושיות ההסתדרות".  "שנת 1965 17 שנה לאחר קום המדינה מונעת ההסתדרות מחבריה  את חופש הבחירה ואת זכותם הדמוקרטית להצביע לתכלת לבן . כי "היא פועלת תחת אושיות ההסתדרות". פנינו באמצעות עו"ד שמואל תמיר וצוותו אל בית המשפט. השופט המחוזי  לם קבע כי אין למנוע מסיעת "תכלת לבן" מלהשתתף בבחירות להסתדרות  את זכותם לחופש הבחירה. להסתדרות זה לא הספיק. הם הגישו ערעור.

    הערעור  מעולם לא נשמע, אומר  ארידור, וזאת משום שלקראת הבחירות להסתדרות בשנת 1965הבשיל כבר האיחוד בין מפלגות חירות והליברלים בכנסת ל וסיעת "תכלת לבן" התאחדה עם סיעת הליברליים שהייתה כבר חברה בהסתדרות הכללית ו שינינו רק את השם לרשימה משותפת מפלגת גח"ל בהסתדרות ולא היה צורך באישור ההסתדרות לצירוף "תכלת לבן" בראש הסיעה המשותפת לשתי הרשימות עמדו אריה בן אליעזר ואלימלך רימלט.החלטת השופט לם אומר ארידור היא ציון דרך זוהר בתולדות המשפט הישראלי ודיראון לאלה שניסו למנוע בחירות דמוקרטיות.

     

    ארידור: "כבר בבחירות הראשונות להסתדרות של "תכלת לבן"(גח"ל בהסתדרות) בשנת 1965 היא  זכתה להיות הסיעה השנייה בגודלה וקיבלה קרוב ל-100.000קולות (99.559)ובבחירות ב-1969 קיבלה "תכלת לבן" 140.000- קולות. בשנת 1973 זכתה בכ- 176.000 קולות ואילו בשנת 1977 –זכתה בלמעלה מרבע מיליון קולות,


    בסיום דבריו אמר ארידור כי אחד הדברים שהוא מצר על כך  שסיעת "תכלת לבן "לא הצליחה להשיג הוא הנהגת בוררות חובה בסכסוכי עבודה "הדבר היה חיוני אז וחיוני גם כיום,-אמר ארידור.


    בחלק האמנותי של הערב הופיע הזמרת שלומית אהרון במספר שירים בליווי דרור אלכסנדר ליד הקלידים

     

     



     

     


     

     

     



     
     
     

     

     

     

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      חדשות ומבזקים

      תגובות אחרונות