כותרות TheMarker >
    cafe is going down
    ';

    אני כותב משמע אני קיים

    יש אנשים שזהו פירושם למשפט הידוע של דקארט.
    כתיבה היא החוויה ותפיסתה, סוג של הכרה, סוג של להיות. ואת זה אני משתדלת לעשות באותיות, כי אין לי דרך אחרת.
    שירים , חוויות ודיעות.
    כל הזכויות שמורות.

    פוסטים אחרונים

    0

    לכתוב

    20 תגובות   יום שישי , 28/2/14, 05:51

    לִכְתֹּב
                               מוקדש בהערכה לחברי הזונות הפוליטיות

    כָּל יוֹם אֲנִי מְאַבֶּדֶת אוֹתָךְ, אִמָּא.
    כָּל יוֹם אֲנִי מְאַבֶּדֶת אוֹתְךָ.
    הָאַיִן עוֹטֵף אוֹתִי בְּקִירוֹת אֲטוּמִים.
    הָיִיתִי חוֹזֶרֶת לָרֶחֶם,
    לִכְתֹּב שִׁירִים.

     

    דרג את התוכן:

      תגובות (20)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS

      למרות הסברך, עדין לא מבין איך גסות רוח הינה בארסלך? גסות והטלת רפש, זה מה שאת רוצה לראות בחברה?

       

      ואני איני רוצה לחזור לרחם, כי העולם יפה הוא, רק צריך לנכשו מעשבים שוטים. והניכוש ייעשה, בדרך של נועם ולא בדרך השלילה הרפש והגסות.

        17/3/14 09:34:
      אי אפשר שלא להתחבר ... להבין את גודל "הבור" שלא מתמלא...
        5/3/14 23:54:
      שמח שבאתי לכאן הלילה
        5/3/14 17:31:
      אוהבת מאוד את השורה האחרונה. היא מפתיעה וייחודית. הקונטרה ל"איך שיר נולד?".
        2/3/14 18:49:

      תודה למגיבים ולמככבים. שמחה לפגוש אתכם !

        2/3/14 17:50:
      איזה שיר לך, או: איזה שיר לח...
        2/3/14 10:58:
      שמחתי לשוב ו"לראותך" כאן. גם אני נעדרתי ימים לא מעטים. הגעגועים לאם שנפרדה ממך מוקדם, מוקדם מדי, יפרנסו אותך ימים רבים. אבל יש בהם השלמת הדמות והקשר שלא היו דיים. נחמה פורתא יש בילדים שמגדלים ושמחים עמם בהישגיהם.
        2/3/14 10:19:
      איזו הפתעה יפה. חשבתי שאיבדת לגמרי את הרצון לפרסם כאן.
        1/3/14 16:45:
      ברחם ככ צפוף שאפילו לשיר קצת קשה ..שלא לדבר על לשרוק .......לכתוב אני מעדיפה כאן .הבעיה היא הזמן .........ככ צפוף לי ביממה שאת כתיבתי אני כותבת על טיוטה דוחפת למגירה וממשיכה .............שבת שלום
        28/2/14 23:11:
      מאימא נשאר רק הזיכרון
        28/2/14 21:07:
      שירים מהרחם :)
        28/2/14 20:42:

      צטט: ד'ר רותי לאופר 2014-02-28 19:17:41

      צטט: יעוז-שמר 2014-02-28 13:54:24

      יפה. הכל הבנתי, חוץ מההקדשה. בברכה

      - - -
      ההקדשה היא נוכח העובדה שאצל "הזונות" הגסות משחררת והם מונים כל כך הרבה דברים רעים, שמגבירים את החשק להימלט, לחזור לרחם.

      תודה!

       

      עכשיו ברור

        28/2/14 19:22:

      צטט: ליריקה. 2014-02-28 15:34:29

      מן החלל החלול ועד הרחם- נראה כי האֵם זוהי מקור לכל מיני פניות אינטרוורטיות כדוגמת האִם..

      - - -
      סביר...  תודה, ליריקה.
        28/2/14 19:20:

      צטט: נעמה כאן 2014-02-28 15:04:29

      הכי מוגן ופתוח שאפשר...

      - - -
      בדיוק. לפחות בהרגשה.
        28/2/14 19:17:

      צטט: יעוז-שמר 2014-02-28 13:54:24

      יפה. הכל הבנתי, חוץ מההקדשה. בברכה

      - - -
      ההקדשה היא נוכח העובדה שאצל "הזונות" הגסות משחררת והם מונים כל כך הרבה דברים רעים, שמגבירים את החשק להימלט, לחזור לרחם.

      תודה!

        28/2/14 19:14:

      צטט: רמיאב 2014-02-28 09:45:11

      לו לרחם חזרת
      לכתוב שם שירים,
      את השיר שכתבת
      לא היינו קוראים...


      חיוך

       

      צודק, רמי.  תודה.

        28/2/14 15:34:
      מן החלל החלול ועד הרחם- נראה כי האֵם זוהי מקור לכל מיני פניות אינטרוורטיות כדוגמת האִם..
        28/2/14 15:04:
      הכי מוגן ופתוח שאפשר...
        28/2/14 13:54:
      יפה. הכל הבנתי, חוץ מההקדשה. בברכה
        28/2/14 09:45:

      לו לרחם חזרת
      לכתוב שם שירים,
      את השיר שכתבת
      לא היינו קוראים...


      חיוך

      תגובות אחרונות

      ארכיון

      פרופיל

      ד'ר רותי לאופר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין