כותרות TheMarker >
    ';

    עליס בארץ הפלאות

    0

    האמת על בית צבי

    2 תגובות   יום ראשון, 2/3/14, 01:00

    עליס בליטנטל

     

    האמת על בית צבי

    בעקבות מאמר מטעה בישראל היום

     

    ושוב חוזר הניגון: לאחר גל השמצות מכוער שנעשה בזמנו בעיתונות על גרי בילו ז"ל, ושבעטיו התפטר מהנהלת ה"בייבי" שלו "בית צבי" וזמן קצר לאחר מכן נפטר מסרטן, חוזר שוב מאמר משמיץ את בית הספר הגבוה לתיאטרון המעולה ביותר בישראל. מעניין למה.

     

    הרבה ביקורות ניתכו ואולי בצדק, על מספרם הגדול מדי של תלמידי המשחק בבית צבי בזמנו. כל שנה היו מתחילים 150 תלמידים חדשים, ומסיימים בשלישית כ-70/80. ברור שאי אפשר למצוא לכולם עבודה. אך הכשרוניים ביניהם ממלאים כיום את הבמות של כל התיאטרונים, והודות לצעירים אלה, עלתה רמת התיאטרון בארץ לכזו, שאין צורך לרוץ בחו"ל לראות תיאטרון. אין לנו מה להתבייש. אך המצב כן השתנה, מאז החל לבינסון לנהל, והמספרים הצטמצמו מאד.

     

    גרי בילו היה אדם קפדן, עם יד קשה, שידע את העבודה הכי טוב שאפשר, ודרש מתלמידיו לעשות הכל – כולל ניקוי השירותים בבית הספר. ואכן, מאז שהלך, והשירותים מנוקים בידי שכירים, הניקיון נעלם גם הוא. יד הברזל של גרי היא שגרמה להולדת כוכבי הבמה הגדולים ביותר שלנו. ואצלו צמחה לא רק ריטה, בתחום השירה (כפי שנטען בכתבה), אלא גם הראל סקאת, אסף פארינטה ולירז צ'רכי בין היתר. הוא ידע לחבר אותם עם הנוגעים בדבר ע"י הזמנתם להצגות, ולגרום להתפתחות הקריירה שלהם. כך גם טיפח מקצוענים בניהול, הפקה, בימוי, תרגום – והעניק להם את האפשרות להתפתח בתחום. הוא היה רב כל. לא היה ואין לו מתחרה במקצועיות. כבוגר בתחום ההפקה והניהול של ביה"ס הגבוה לתיאטרון "ראדא" בלונדון, הוכיח זאת. הצגות הילדים שהנהיג מדי חגים, היו לפנינים בתחום. כך לא תשכחנה ההצגות"האריה המכשפה וארון הבגדים”, "האסופית" ועוד). הוא גם ייסד את תיאטרון "הספריה", שמעניק הזדמנות לבוגרי בית צבי להופיע על בימתו, כמקצוענים, ולנסוק בקריירה. הוא גם עודד את תלמידיו המצטיינים להקים את תיאטרון "תהל", שרבים משחקניו הם גאים. מערכת ההשמצות עליו בזמנו, התעוררה בגלל כתבלב עיתון שמרח אותו ברפש בכתבה. הלה פשוט סיפר סיפורי ביוב על גרי ועל נטיתו לבני מינו. ואם בילו לא שיבץ אותו בתפקידים שהלז חשב שמגיע לו – האם בזה הוא חטא? ההחלטות שלו בשיבוץ, במידה והיו, היו תמיד קולעות.

     

    כעת שוב, עולה גל רפש חדש בעיתונות, כנגד המנהל שתפס את מקומו של גרי מזה כמה שנים - הבימאי הוותיק והמוערך מיכה לבינסון. הטענות בכתבת הרפש שונות וחסרות פשר, אך נראות מכוונות על ידי בעלי ענין במישרת המנהל. כמו: שתכנית הלימודים שהיתווה גרי בילו לא שונתה, ומיכה לא עשה שום מהפכה בביה"ס. בינתים - ההצגות מוצלחות מאד. אז נכון שהשירותים לא נקיים. ונכון שמיכה לא רודה בתלמידים; "הוא יותר מדי טוב לב" נטען בכתבה. כשלמעשה, רואים אותו יותר ויותר מעורב בעשייה, ומבין את מהות הניהול, לא רק מעצם היותו בימאי משובח. מאז שמיכה מנהל, יש פנינים בהצגות, כפי שלא ראינו באף בי"ס למשחק אחר. לדוגמא: הפרוזדור (ששם ללעג את תכניות הריאליטי בטלוויזיה), מלון בינתים, החטא ועונשו, הוא הלך בשדות, לך לך מארצך, מראה מעל הגשר, אוטופיה (הבורגנים של גורקי), ו-כובע מלא גשם.

     

    טענה מטופשת אחרת היא, שהמוסד מקדיש יותר מדי תשומת לב למחזות זמר, כאילו שמדובר במחזות זבל. רק לידיעת הנוסעים לחו"ל: 80% מההצגות בוסט אנד ובברודווי הן מחזות זמר, ולרוב – ביצועים חוזרים. זה מה שהקהל אוהב, אם הן בביצוע טוב. וכאן, בבית צבי, שהוא ביה"ס היחיד בארץ באיכות כזו של הפקת מחזמרים יש להיזכר ב"עלובי החיים" מלפני שנתיים, שהיתה הפקה מופלאה, והרבה יותר מוצלחת מהסרט שגרף אוסקרים בשנה שעברה... כך גם הפקת "אחים בדם" שבית צבי כבר העלה כמה פעמים, וההצגה שלה האחרונה עלתה עד ה-1.3.2014, ולוואי ותשוב בהמשך לטובת שאר הקהל האוהב מחזמר אופראי ברמה שכזו – היתה זו חוויה מסעירה, עם זמרים וזמרות שחקנים ושחקניות מעולים שבמעולים.

     

    כמובן, שיש לזקוף את האפשרות הפיסית להצליח בהעלאת מחזמרים בקנה מידה בינלאומי לזכותו של ראש העיר הקודם של רמת גן – צבי בר. הוא שהעמיד בכל פעם את אולם תיאטרון רמת גן המעוגל, לרשות בית צבי, בכל הפקה מוסיקלית. ואיזה בי"ס יכול להתחרות בזה, בעוד להם אולמות קטנטנים עם כסאות פשוטים ולא נוחים? מפליא שהכתבה המכפישה לא ציינה כלל את חלקו של ראש העיר הנוכחי, שגם הוא רואה בבית צבי את אחד ממוקדי גאוות העיר.  

     

    הכתב ב"ישראל היום" לא דייק במאטריה עליה כתב  . למשל: אילן שטורם, שהיה יד ימינו של גרי בילו, ועזב עוד לפני שבילו התפטר –    לאחר חילוקי דעות עם הבוס גרי, שהיה זה ששיכנע אותו לנטוש את המשחק לאחר לימודיו שם, ולעבור להפקה. “הוא מוכשר לזה" אמר לי גרי.גם נסיון של לבינסון להחזירו לבית צדי לא צלח והוא עזב בטריקת דלת. וחבל שאילן עזב. גם נסיון להחזירו לעבוד כסגנו של מיכה לא צלח, והוא שוב עזב לאחר כמה חודשים, וחבל. כי מאז, לא היה מישהו עם כישורים כמו של אילן שטורם, שנתן את כל ליבו לבית צבי, כמו אביו הרוחני, גרי.

     

    לטענה בכתבה, שירידת מספר התלמידים בבית צבי מעידה שהפך ללא רלוונטי – דבר זה לא נגרם בשל חוסר התענינות. להפך, היתה זו החלטה אמיצה של מיכה לבינסון להפחית במספרם, כדי שהרמה תעלה, תשומת הלב לכל אחד תגבר, יתר אפשרויות להשתתף בהצגות לכולם, וזאת – במחיר של הקטנת הההכנסות. ועם כל זה – הצליח לבינסון לאזן את החוב שהיה לבית צבי כשנכנס לתפקיד, מבלי להוריד את רמת הלימודים. אולי יד קשה יותר, כמו של גרי, לא היתה מזיקה למיכה. כי הוא באמת אדם הרגיש מאד לאנשים שמולו, לא מהיר חימה, אך מבין בחומר ההצגות בצורה מעולה, ועובדה – הצלחות ההצגות שעלו אצלו מאז נכנס לתפקיד. אין להשוות באופן אישי את העבר להווה. המבחן הוא מבחן התוצאה. ואם רוב השחקנים מהשורה הראשונה ועד הקורוס במיטב התיאטרונים בישראל הם בוגרי בית צבי ( לא רק איתי טיראן..) אז זה אומר דרשני.

     

    יש בארץ פיצוץ של כשרונות, וכה חבל שלא לכולם נמצא מקום על הבמות. אך גם כאלה שאינם משחקים – עושים פעילות חיובית כמו כתיבת תסריטים (יוני זיכהולץ), בימוי (גלעד קמחי) תרגום מחזות (דניאל אפרת) ועוד רבים וטובים שפועלים במסגרות פרינג' וכובשים לאט לאט מקום על הבמה (דייויד לוינסקי, עידן סמאדג'ה) . בידקו בתכניות ההצגות, מה הרקורד של כל שחקן, ותתפלאו לראות מה גדול חלקם של בוגרי בית צבי בתיאטרונים וברמתם.

     

    כך שמוקדם להספיד את המוסד. בעוד באוניברסיטה, שחדלה להפיק הצגות עבור תלמידי החוג לתיאטרון, כל ההפקות הן על חשבון תלמידי המגמה לבימוי שמביאים שחקנים מתנדבים מבחוץ. בית צבי עדיין "המלך" של בתי הספר למשחק, גם אם סטודיו יורם לוינשטיין מצליח להוציא מקרבו מדי שנה אחד או שניים המצטרפים לבמות הגדולות או לקולנוע, וגם בו יש לנו מה להתגאות. אבל חשבונות קטנוניים אישיים המתבטאים בכתבות מכפישות – לא ישנו את העובדות ולא את המציאות.

    דרג את התוכן:

      תגובות (2)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
      לשולה: האמיני רק למראה עינייך.
        2/3/14 14:29:
      קראתי את הכתבה במוסף סופהשבוע בעיתון "ישראל היום", אי אפשר לדעת מה האמת, כמו בהרבה כתבות שמתפרסמות.

      ארכיון

      פרופיל