סוף אופציית אולמרט?
כמו האופציה הצבאית נגד איראן, האופציה שאהוד אולמרט ישוב לכהן כראש ממשלת ישראל מעולם לא ירדה מהשולחן. בעיני אולמרט, ורבים אחרים בציבור הישראלי, ראש הממשלה לשעבר הוא היחיד אשר יוכל להתמודד ואף להביס את בנימין נתניהו בבחירות הבאות. הסיבה המרכזית לכך היא שאולמרט הינו היחיד שיכול לטעון כי הינו בעל הניסיון הדרוש להוביל את מדינת ישראל ולקבל החלטות מכריעות בין אם בתחום הביטחוני ובין אם בתחום המדיני.
אהוד אולמרט היה ונותר פוליטיקאי מוכשר. רביב דרוקר, שהרבה לסקרו בימי כהונתו כראש ממשלה, טען לא פעם כי אולמרט מומחה בעיסוי האגו של הפוליטיקאים סביבו. תבונתו הפוליטית שהיא שסייעה לו לצלוח את משבר מלחמת לבנון השנייה ואף להמשיך לכהן בתפקידו תוך שהוא נחקר פעם אחר פעם ע"י משטרת ישראל ומסתבך באין ספור פרשיות שחיתות. מאז עזב את מעונו הרשמי מתנהג אולמרט בעצמו כראש ממשלה שנבצר ממנו לכהן. הוא מרבה להופיע בפני קהלים בחו"ל, לוקח חלק בוועידות מדיניות ומבקר את ראש הממשלה הנוכחי על האופן בו מנהל את יחסי ישראל-ארה"ב, על הקיפאון המדיני ועל האובססיה שלו עם הפצצה האיראנית.
ניתוח המפה הפוליטית מעלה כי תחושתו של אולמרט איננה תלושה מן המציאות שכן כיום אין מנהיג פוליטי שיוכל לאתגר את בנימין נתניהו. בוז'י הרצוג אינו נלקח ברצינות בקרב מרבית הקהל הישראלי. לא משום שהוא אדם נטול כישרונות אלא משום שהתנהגותו מלמדת כי הוא עצמו לא מאמין ביכולתו להיות ראש ממשלה. רק לפני מספר חודשים נבחר לכהן כיו"ר מפלגת העבודה ומאז קולו נדם. הוא אינו רוצה את כס המלכות ואינו מוכן להרים את נס הדגל כדי להשיגו. די לו לשבת סביב שלחן הממשלה העגול עם איזה תואר אבירות. שתיקתו היא חלק מאותה זחילה איטית ומוכרת אל עבר ממשלת נתניהו נוספת. טעה חיים רמון כאשר כינה את חברי העבודה לווייתנים, הם מכורים, נרקומנים של לשכות ונהגים.
כל הזכויות שמורות לצלם ולאתר הארץ
יאיר לפיד, העומד בראש המפלגה השנייה בגודלה בכנסת, נותר חבול ומוכה. האיש שכונה ממליך המלכים הפך לעת עתה לליצן החצר שמדי שבוע אחוזי התמיכה בו יורדים. הניסיונות שלו למתג כל חוק שהוא מציע כ"היסטורי" וכל הקמת וועדה כ"ניצחון" על החרדים גם כן נכשל. חלק רואים שזה ישראבלוף, חלק פשוט אוהבים לראותו סובל. ליברמן נמצא בתהליך מיתוג כמבוגר האחראי. הוא מחמיא לאמריקאים, נהפך לדמות מקובלת באירופה וניזהר מרותחין. ההצעות להפציץ את מצרים כבר לא מונחות על שלחנו. המשמעות היא שליברמן איבד חלק מבסיס התמיכה שלו מבלי למצוא בסיס תמיכה חדש. הוא בלימבו פוליטי. נפתלי בנט שירש את מקומו של ליברמן כמצית השריפות הלאומי וראש המחנה הלאומי מוכיח שגם מנכ"ל היי טק יכול להיות מנותק מן המציאות ולהתנהג בשנת-2013 כאילו חי בשנת 92'. והרי שברק ואשכנזי התאבדו זה על כתפו של זה.
בנוף הפוליטי העכשווי ייתכן ורק אולמרט יכול. יותר משזכורה לו מלחמת לבנון השנייה, זכורה לו התעוזה שבהפצצת הכור הסורי שיוחסה לישראל. ישנם גם אלו הטוענים כי מלחמת לבנון השנייה איננה המחדל שתואר בזמנו. מאז שנת 2006 מצוי חסן נסראללה בבונקר אותו ממעט לעזוב. על אף הפצצות ישראליות חוזרות ונשנות חיזבאללה טרם העז לשבור את הפסקת האש ולשגר רקטות אל עבר ישראל. ההרתעה הושגה. והמחדלים הרבים שזוהו במוכנות של צה"ל ושל העורף? טוב שנחשפו אז ולא היום.
אך אופציית אולמרט אינה מבוססת רק על היעדר מנהיגות או שינוי פרספקטיבה היסטורי. אולמרט היה ונותר נחוש לסיים את הסכסוך עם הפלשתינאים ולהקים מדינה פלשתינאית שתחייה בשלום לצד מדינת ישראל ובירתה אי שם באזור ירושלים ושטחה חולש על מרבית הגדה. פעילי שמאל ששומעים את אולמרט מדבר כיום בחוגי בית אינם מאמינים למוצא פיו. כמו מנהיגים ימנים אחרים הבין גם אולמרט כי סיום הסכסוך הוא הוא האינטרס הישראלי היחיד. חזרתו בתשובה היא תמצית האופציה האולמריסטית. חסידי השמאל המוכה והחבול, כמו גם חברי המרכז, יצביעו לו משני סיבות: השנאה לנתניהו והכמיהה לשלום. את שאר הקולות הזקוקים למהפך יספק נתניהו עצמו.
אולם כעת, בית הקלפים שבנה אולמרט במשך קריירה ציבורית ארוכת שנים עלול ליפול על יושבו. שולה זקן, המגן האנושי, הזרועה הארוכה של אולמרט, שוקלת לשבור שתיקה ובכך להוריד אחת ולתמיד את אופציית אולמרט מהשולחן. אין זה משנה אם שולה תעיד או לא. כל שזקוק להפיל את אולמרט זה חשיפת האמת אודות פרשיות השחיתות וזאת ניתן להשיג גם באמצעות ראיונות לעיתונות. גם אם בית המשפט לא ימצא אותו אשם, אם וכאשר תדבר שולה, הציבור ימצא אותו אשם. דמותו האמיתית של אולמרט, שלגביה היו ספקות עוד קודם לכן, תצא אל האור על הפגמים הערכיים, המוסריים והפליליים שקיימים בה, לכאורה. שולה תאשר את מה שכולנו חושבים, שבנוסף לפוליטיקאי ממולח זהו האדם המושחת ביותר שכיהן אי פעם בעמדה הרמה בישראל. אדם שלשכתו הסריחה מצחנת מעטפות כסף, שוחד ונהנתנות שאינה יודעת שובע. אל תחפשו את פרנסיס אנרווד הישראלי-ייתכן שהוא כבר כאן.
כך בשבוע אחד הפכה זקן מנכס צאן וברזל של אולמרט לבבת עינו של בנימין נתניהו. היידה שולה!
ואם כבר בשולה עסקנו, רבים כתבו על הסיבות לכך שהסכימה לראשונה זה עשרות שנים לגזור את חבל הטבור שחיבר בינה לאולמרט. הרי מה לא עשתה למענו? הקריבה את שמה ואת חייה למען אהוד. הוא היה למפעל חייה, לא היא עצמה ולא בניה. אך יותר מכל מעניינת בעיני העובדה שלכאורה לזקן לא היו נקיפות מצפון עת הפרה את החוק שוב ושוב, עת מעלה בתפקידה ועת ניהלה מנגנון כספי שמזכיר יותר פשע מאורגן מגוף ציבורי. אך שבירת הנדר שנדרה לאביה כי לא תפגע באולמרט? זה כבר היה מעבר ליכולותיה. אפילו שולה הכול יכולה לא יכולה על הקדוש ברוך הוא. לפיכך, על פי ערוץ 10, לקחה חלק לפני שבוע בטקס התרת נדרים.
שחיתות כן, אבל שחיתות כשרה.
שולה היא כעת ממליכת המלכים החדשה. בידיה המפתחות לממלכה. ואבוי לנו איזו ממלכה זו היא הנגלית לעינינו בעת האחרונה. |