כותרות TheMarker >
    ';

    החלום שלי

    החיים על הספקטרום.
    אני לא מאמינה שהם החיים שלי.

    והאדם,נטוש ובלי כוחות.

    9 תגובות   יום ראשון, 2/3/14, 20:22

    כל הזמן אומרים לי שאני חזקה.

    שאני אמא הכי טובה.

    שאני לביאה שמתמודדת עם הכל ומצליחה.

    אבל אני לא כזאת חזקה.

    אני חלשה.

    אף אחד לא יודע כמה אני נשברת.

    כמה אני מדברת עם אלוהים וכועסת עליו ושואלת אותו מה אני לא עשיתי נכון.

    באיזה גלגול אני חטאתי?

    אני מסתכלת על הפנים שלי לפעמים.

    מישהו יודע כמה כאב יש בי?

    מישהו מרגיש?

    אני מרגישה שאני חוזרת לתוך הבועה הזו שהייתי בה לפני שהתגרשתי.

    אני מרגישה שאני  רוצה לנתק את העולם ממני.

    אני לא רוצה לשמוע חברות מדברות.

    אני לא רוצה שאף גבר יעיק עליי.

    אני רוצה להיות לבד עם השירים שלי והמחשבות.

    אני רוצה להתחבא בתוך החלומות שלי.

    אלא שמגוננים עליי שנים.

    אלה שבנו לי מציאות מקבילה כשהיה לי רע.

    לפעמים אני בלי כוחות.

    מתישה את עצמי עד כלות.

    ואני לא מצליחה להיות אני באף מקום כבר.

    כל הזמן הצגות ומסכות.

    אצל המשפחה נשברת רק לעיתים רחוקות,מפחדת שיכאב להוריי.

    בעיקר לאבי.

    לפעמים אני צוחקת ואז מרגישה חלולה כי זה לא אמיתי.

    אז נכון שלכל אחד יש את החבילה שלו.

    ונכון שסה"כ הבן שלי על הספקטרום אבל קל.

    אבל ראבאק.

    למה אני?

    כל היום אני מתרוצצת.

    קמה בחושך כי הגן שלו רחוק ויש הסעה מוקדם.

    עובדת כמו נמלה בסיר לחץ שבו אין זמן להירגע 9 שעות.

    משם רצה לקבל את הילד וממשיכה לחוגים.

    לא מספיק לי מה שנותנים לו בגן.

    אני רוצה שיהיה לו יותר.

    אני אמנף אותו והוא יהיה כל כך טוב בסוף במחשבים ובשחיה שאף אחד לא יחשוב שהוא חלש במקומות אחרים.

    חוזרים הבייתה ואני שוב כמו נמלה מנסה לעשות כמה דברים עד הרגע שבו אני מתקלחת ושוטפת את הכל ממני.

    מלמדת אותו.

    מתמודדת עם התקפי תסכול כשהוא לא מבין.

    כשהעולם מפחיד אותו.

    מנסה לדובב אותו שידבר איתי שישתף.

    בוכה מאושר כשהוא מתעניין בי.

    קופצת משמחה על כל התקדמות.

    מחבקת ,מנשקת,

    ואיפה אני?

    איפה כל מה שרציתי בשבילי?

    ולמה התגרשתי מכזה בן אדם

    למה התחתנתי איתו בכלל?????

    בן אדם טוב עם אפס אחריות.

    אין לו מושג עם מה אני מתמודדת כי הוא לא בדיוק אב השנה.

    אני מפחדת.

    אני מפחדת שאני מתחילה לשקוע שוב.

    אני בוכה יותר מתמיד.

    אני מסתגרת שוב.

    אני מרחמת על עצמי.

    והפעם אני לא בטוחה שזה שהציל אותי בפעם הקודמת ירצה לעשות את זה שוב.

     

    זה פ.

    והוא רוצה אותי אפלטונית ורחוקה.

     

    "והאדם הוא לפעמים גם כן יכול להישאר,

    נטוש ובלי כוחות

    ממש כמו חוף"

    דרג את התוכן:

      תגובות (9)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        7/12/14 23:59:
      "לא טוב היות אדם לבדו" גבר אמר קהלת אני בטוח שתמצאי מישהו שיוכל לעזור לך ויחזיר את החיוך לפנים שלך מעבר לכך כולם חיים בהצגה ועושים פרצוף שהחיים סבבה. לכל אחד יש את החבילה שלו, אם היו שמים בערימה אחת את כל הבעיות שבעולם וכל אחד היה צריך לבחור חבילה אחת , כל אחד היה בוחר את הערימה שלו !
        7/12/14 23:15:
      את אפילו לא יודעת כמה כוחות יש בך. ולפעמים כל הקושי הזה רק מרים אותך וממנף אותך ומראה לך כמה את שווה וחשובה ובעלת ערך. אני יכולה להגיד לך שאת בהחלט חזקה ואפילו גיבורה.
        3/4/14 21:41:

      צטט: gazuri1 2014-03-02 23:53:10

      לא חטאת באף גלגול, את באמת לביאה. אם לא מתאים לך זוגיות עכשיו אז שילכו לעזאזאל כולם, למה שיהיה לך אכפת? הכל חארטה. אני מתאר לעצמי שבטח אנשים אומרים לך שזה אתגר (ואנשים עוד פחות אינטלגנטיים אומרים לך שאלוהים בוחן אותך או איזה חרא כזה). אם הוא היה בנאדם עם אפס אחריות אז את יודעת טוב מאד למה עזבת אותו ואם יש לך ילד על הספקטרום אז את יודעת שזה ככה - המציאות היא תמונה על גבי זכוכית האקווריום והאוטיסט הוא דג שמביט בה מהצד אבל לא יגע בה. לחבר הכי טוב שלי נולדו שלושה ילדים - אחד לא מתקשר לחלוטין עם הסביבה, אחת נורמאלית לגמרי ועוד אחד אוטיסט בתפקוד גבוה שלאחרונה כבר ממש מדבר עם אנשים וכבר כמעט לא נכנס לקריזים (אני מנהל מועדוניות מטעם החברה למתנסים והבן שלו נמצא באחת המסגרות שלי ואני רואה אותו 3 פעמים בשבוע)והחיבור שלו לעולם רק הולך ומתחזק (גם אם זה לא מדי יום וההתקדמות לא לינארית ויש הרבה ריגרסיות) ובתכלס - את עושה כמיטב יכולתך והבן שלך בסדר גמור והוא רק ילך ויתקדם עם הזמן, תאמיני לי שאני רואה מלא ילדים על הספקטרום ועוקב אחריהם לאורך זמן. וגם את, שימי לב, נוטה להתנתק מהמציאות ולשקוע בעולם שלך וזה רק מראה כמה הילדים שלנו דומים לנו. בקיצור - הכל בסדר. האקס - שילך להזדיין. הילד שלך - בסדר גמור, בלי להכיר אותו אני אומר לך. את - האמא הכי טובה שיכולה להיות! והזוגיות - תגיע כשזה יהיה נכון. הכל שטויות, אל תשברי. זו ירידה לצורך עלייה.

       

      תודה על כל המילים האלה.

      ואהבתי את הרעיון שהילד שלי מסתכל על העולם כמו על אקוואריום.

      מי אמר שזה לא טוב?

      סה"כ הוא ילד שמח וצוחק.

      והוא מקסים אמיתי והוא חכם.

      אז הוא מתבונן בעולם כמו על אקווריום..

      נשמע לי אחלה.

        2/4/14 21:32:

      גיבורה.

      בודהה אמר פעם : כאב הוא בלתי נמנע יחד אם זאת לסבול זה אופציונאלי........כמו שאני רואה יש לך את החיים של כולם פחות או יותר...תשני נקודת מבט זה הכל.......בהצלחה
        4/3/14 16:39:
      נשמה תהיי חזקה....שולח חיבוק מעודד
        3/3/14 11:22:
      החוזק שלנו נמדד בלבד ומנוצל טוב יותר בביחד.
        2/3/14 23:53:
      לא חטאת באף גלגול, את באמת לביאה. אם לא מתאים לך זוגיות עכשיו אז שילכו לעזאזאל כולם, למה שיהיה לך אכפת? הכל חארטה. אני מתאר לעצמי שבטח אנשים אומרים לך שזה אתגר (ואנשים עוד פחות אינטלגנטיים אומרים לך שאלוהים בוחן אותך או איזה חרא כזה). אם הוא היה בנאדם עם אפס אחריות אז את יודעת טוב מאד למה עזבת אותו ואם יש לך ילד על הספקטרום אז את יודעת שזה ככה - המציאות היא תמונה על גבי זכוכית האקווריום והאוטיסט הוא דג שמביט בה מהצד אבל לא יגע בה. לחבר הכי טוב שלי נולדו שלושה ילדים - אחד לא מתקשר לחלוטין עם הסביבה, אחת נורמאלית לגמרי ועוד אחד אוטיסט בתפקוד גבוה שלאחרונה כבר ממש מדבר עם אנשים וכבר כמעט לא נכנס לקריזים (אני מנהל מועדוניות מטעם החברה למתנסים והבן שלו נמצא באחת המסגרות שלי ואני רואה אותו 3 פעמים בשבוע)והחיבור שלו לעולם רק הולך ומתחזק (גם אם זה לא מדי יום וההתקדמות לא לינארית ויש הרבה ריגרסיות) ובתכלס - את עושה כמיטב יכולתך והבן שלך בסדר גמור והוא רק ילך ויתקדם עם הזמן, תאמיני לי שאני רואה מלא ילדים על הספקטרום ועוקב אחריהם לאורך זמן. וגם את, שימי לב, נוטה להתנתק מהמציאות ולשקוע בעולם שלך וזה רק מראה כמה הילדים שלנו דומים לנו. בקיצור - הכל בסדר. האקס - שילך להזדיין. הילד שלך - בסדר גמור, בלי להכיר אותו אני אומר לך. את - האמא הכי טובה שיכולה להיות! והזוגיות - תגיע כשזה יהיה נכון. הכל שטויות, אל תשברי. זו ירידה לצורך עלייה.
        2/3/14 23:26:
      יש ימים כאלו ותקופות, אבל קשה למי שלא נמצא בסיטואציה כמוך להבין את ההתמודדות. מצד שני זה עול כבד ואולי זה המקום לנסות ולשתף כמה שיותר את המשפחה וגם את האבא.

      ארכיון

      פרופיל