הרשו לי לחרוג ממנהגי לכתוב על העוולות כלפי בעלי החיים ולהתמקד הפעם בעוולה מסוג שונה.
השבוע, באחד הימים של תחילת הסערה, אותו יום שרוחות עזות נשבו בכל הארץ. החלטנו אני ובן זוגי לעצור בערב באיזשהי מסעדה כי כח להכין אוכל בבית- ממש לא היה. אז עצרנו במתחם מסויים שנמצא בדרך הביתה. מתחם הכולל מסעדות, בית קפה וכמה חנויות. המסעדה אליה שמנו פעמינו נמצאת בסמיכות לבית קפה וכבר שמנו לב שמישהו החליט שם לחסוך והציב מאבטח אחד שאחראי על הבידוק לשני המקומות. נכנסו למסעדה בלי להקדיש ולו מחשבה אחת נוספת לעניין. במהלך הארוחה וכיוון שישבנו בסמיכות לאחת מדלתות המסעדה בכל פעם שנכנסו ויצאו אנשים רטנו אנחנו ויושבי השולחנות הסמוכים על גל הקור שנכנס למקום החמים.
בסוף הארוחה, כאשר יצאנו החוצה לא יכולתי שלא להבחין באותו מאבטח בודד, יושב בחוץ על כסאו, לפניו שולחן קטנטן ועליו צלחת עם אוכל. וכך, בעודו מבצע בעוז את משימת האבטחה על שני מקומות הואילו מעסיקיו ברוב טובם להוציא לו החוצה, לקור, צלחת עם אוכל. היה משהו כל כך עצוב בתמונה של האיש הקפוא אשר רוכן אל עבר הצלחת ומנסה גם להאבק במקביל ברוח אשר הצליפה על הפנים.
האם קשה היה לתת לו הפסקת אוכל בתוך אחד המקומות המחוממים, או שמא עליו להגיד תודה בכלל שנתנו לו לאכול, משל היה כלב רחוב מתחנן על פתחי מטבחים? הרי אלמלא ניסו שם לחסוך בהוצאות האבטחה (שאגב מופיעות בחשבון שהזמנו) והיו מעסיקים שני מאבטחים, או אז יכול היה כל מאבטח לעמוד בכניסה בתוך המסעדה המחוממת,( בדיוק כמו שעשתה מסעדה שלישית שנמצאת ממש ליד) ואולי אפילו, רחמנא לצלן, היה יכול לאכול בנחת את ארוחת הערב שניתנה לו.
קראתי פעם על זה שיש אנשים שהם שקופים. כבר אז המשפט הזה זעזע אותי. השבוע נוכחתי כי זה נכון. |
תגובות (15)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
נדמה לי שאין דרך אחרת להציג את זה.
לא?
את בהחלט צודקת..
זה בדיוק מה שאנחנו עושים.
אנשים שקופים..
שקופים למרבית האנשים,
אבל הכי נורא- שקופים למעסיקיה, הרואים בהם סעיף הוצאות ותו לא
אני הייתי מסרבת לשוב למקום שזה היחס לעובדיו (גם אם עובדים חיצוניים, תרתי משמע)
תודה מכל הלב.
:-)
יההה!
איזה כיף לי!!
עזרת למאבטחים לא להיות שקופים עבור כל מי שקרא את הפוסט.
מבטיחה להצביע ברגליים ולא להיכנס למסעדה בה המאבטח יושב בחוץ בסערה.
אני אוהבת אותך
אוהבת כל כך
מאחלת לך שתמצאי עבודה שלא תרגישי כך.
לא מסוגלת לדמיין את ההרגשה.
ותודה על הכוכב.
:-)
את צודקת.
מבטיחה להשתדל.
תודה על הפוסט.
גם אני במסגרת תפקידי שייכת לקבוצת השקופים. אבל אני קוראת לזה אולי בשם אכזרי אפילו יותר: לא בני אדם. כי זה היחס אלינו. וזאת הסיבה שאני מתה לעוף מעבודתי ולחדול ליהיות עובדת שירות.
חביבתי...
כולה, כולה, את צריכה להסתכל על החשבון לפני הוצאת הכרטיס האשראי, ורק להגיד כמה מילים למלצר: בבקשה להסיר את דמי השמירה. אני עושה זאת באופן קבוע, כי זה מרגיז אותי כל פעם מחדש, הוספת תעריף השמירה לחשבון ( וברוב המקרים, ראית בכלל את השומרים? הם בעצמם... נראים כמו כאלה שצריך לשמור עליהם מכל פגע, הרבה "מאבטחים" מבוגרים, ממוצא רוסי שיעשו הכל על מנת לזכות בסכום הזעום שבעלי המסעדות נותנים להם, על מנת לשרוד את החיים ועל מנת להביא פת לחם הביתה...)
אז.. אל תתני יד לשודדים האלה באור יום, לבעלי המסעדות, תהיי כמוני...
ושוב... שבת שלום ושבת רגועה שתהייה לנו,
פ י ק י
אני יודעת שלא חייבים לשלם את דמי האבטחה אבל ברוב הפעמים אין לי כח להתקטנן על 2 ש"ח.
ואת צודקת, אולי עדיף היה לתת אותם ישירות למאבטח רק שהחשש שלי הוא לפגוע ברגשותיו.
תודה על התגובה!
מזעזע!!
ואגב, השבוע, יצא לי לסעוד פעמיים במסעדות, גם אמש, והמאבטחים היו בתוך המסעדה, לפני דלת הכניסה, היה להם שולחן וכסא לשבת ולא היו מחוץ למסעדה בקור העז הזה.
ובקשר להוספת דמי אבטחה בחשבון? כבר מזמן היה כתוב בעיתון שזה לא חוקי, לא חוקי להוסיף את הדמי אבטחה לחשבון הסועדים, והמלצר חייב לשאול, לפני הגשת החשבון, באם הלקוח מעוניין להשתתף בתשלום ה- 2 ש"ח שהם גובים. כבר נכתב על כך, שבעלי המסעדות, הם הבלעדיים שצריכים לשלם למאבטח וזה לא צריך להיות על חשבון הלקוחות המגיעים.
אני, לא מאשרת הוספת התשלום לחשבון, גם אם הם מוסיפים אותו מלכתחילה מבלי לשאול אותי, אך יצא לי לא פעם, לתת ישירות לאומלל שיושב בכניסה, טיפ, ישירות לידיו.
שבת שלום ומקוה שהמעסיקים יהיו אנושיים יותר....
חני ( פיקי)