| דיברתי עם אמא שלי ולראשונה בחיי היא הבינה אותי. היא הבינה, כאבה, בכתה ויצאה להגנתי. היא פתחה חזית מולו ומול כל האנשים שידעו והסתירו את זה. התגובה שלה טלטלה אותי ושברה אותי לרסיסים. היא השתוללה כמו סופה ובאותה מהירות שזה התחיל - כך זה גם נעלם. ונשארתי לבד. הסערה שכחה ונשאר רק קצף הגלים והלכלוך שנסחף לחוף. ומישהו צריך לחיות עם זה או לנקות את זה. לא הייתי מוכנה לזה והיא השאירה אותי להתמודד עם זה לגמרי לבד. ופתאום אני קולטת שאני אוהבת אותה על העובדה שיצאה להגנתי ובאותה נשימה אני גם שונאת אותה על זה. כל כך שונאת אותה. |
KNOWHEREELSE
בתגובה על בין אשמה לבושה
תגובות (0)
נא להתחבר כדי להגיב
התחברות או הרשמה
/null/text_64k_1#
אין רשומות לתצוגה