כותרות TheMarker >
    ';

    יוֹמַנּוּת - "לאן הדרך הולכת"

    יומנות - כשמו כן הוא. יומן אמנות. שמו של היומן מתאר את הדרך אשר מוליכה אותי ימין ושמאל לפנים ואחור. דרך האמנות שלי, היא הדרך אשר בה אני שואלת. תהליך היצירה הוא שאלה, תמיד שאלה, והתוצר הוא התשובה הזמנית עד ליצירה הבאה.
    ברשומותיי כאן אספר על יצירתי, על חקירתי, על האמנות שבאמנות וגם על מה שביניהם.

    0

    מה זה עשרים שנה ביני ובינה? - אני שואלת

    12 תגובות   יום שישי , 7/3/14, 01:55

    מה זה עשרים שנה ביני ובינה - אני שואלת

     

    במקום להשיב על השאלה הזו, שאותה אני מציבה כאן ככותרת, אני משתמשת בביטוי השחוק משהו שאומר ש 'תמונה אחת שווה אלף מילים' - לפי זה כמה תמונות או סרטון ( כמו במקרה הזה) יהיו שווים אלפי מילים.


    לכן החלטתי קודם כל לפני הכל, ולפני שאני מוסיפה עוד מילה להציג את הסרטון.

    משהו ממנו ייתן טעימה של 20 שנה.


    אחרי הצפייה בסרטון אוסיף עוד כמה מילים עם הנחיות ניווט.

     

    http://cafe.themarker.com/video/3069692/

     

    אני מקווה שהצפייה בסרטון עוררה את סקרנותכם משום שליצירה הזאת יש סיפור. סיפור בבחינת חייה של היצירה, תהפוכות גורלה, אכזבות, הפתעות ועוד. כדרכי וכפי שאני מאמינה כל העיסוק באמנות הוא בעצם מטפורה שמספרת דרך סמלים סיפור חיים, ובעצם מעלה את המציאות לדרגת פנטזיה. אבל, עדיין זה סיפור חיים. בחרתי לספר את חייה של היצירה הזאת, כפי שהם התגלו לי, כפי שהם התגלגלו לי, כפי שהם נגלו לעיני אחרי עשרים שנה.


    הסיפור כאן הוא ספק סיפור היצירה ספק סיפורי שלי או שניהם גם יחד. הוא מקפל בתוכו הרהורים שלי של ציירת שמדברת כמו אחת שהיא מתוך המחנה, אך גם כמו גייס חמישי שקצת חושף את החיים האמיתים של יצירה, של יוצרים, של אוצרים - של עולם האמנות.

     

    אחרי שלושים שנות עבודה, וכשאני חיה כולי בתוך עולם האמנות, אני מרשה לעצמי לספר בגילוי לב על קורותיי בצמוד ובסמוך ליצירה. אני משקפת אותה ובעצם משתקפת ממנה. הסיפור שמסופר כאן על היצירה המסויימת הזאת, הוא סיפור פרטי שיש בו גם הרבה מן הכללי.

     

    וכדי , באמת להיות בסיפור ולהכיר את צפונותיו. וכדי באמת לדעת על מה אני מדברת ולמה אני מדברת ומהו הסיפור שנמצא מאחורי הוילון של היצירה - אתם מוזמנים להכנס לרשומה הזאת - 


    עשרים שנה היא נודדת – יש שיאמרו חמש מאות – סיפור על יצירה סיפור של יוצרת

    דרג את התוכן:

      תגובות (12)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      RSS
        28/10/14 11:51:

      צטט: יש בהיפוכו 2014-10-14 07:41:43

      זה היה טיול בוקר מעניין מאוד פה בקפה אל תוך היצירה והפוסט שלך......הוא שבה אותי למספר דקות לא מבוטל.....סביר שאשוב אליו שוב כדי לראות אם יש עוד מה להבין בו

      שלום ליש בהיפוכו, כלומר, שלום ל 'אין'. רק היום ראיתי את תגובתך, שמחתי מאד. עשיתי הפסקה קלה ברשימותיי והיום אני חוזרת. מקווה שיהיה מעניין. ושוב תודה על התגובה.

        14/10/14 07:41:
      זה היה טיול בוקר מעניין מאוד פה בקפה אל תוך היצירה והפוסט שלך......הוא שבה אותי למספר דקות לא מבוטל.....סביר שאשוב אליו שוב כדי לראות אם יש עוד מה להבין בו
        13/6/14 00:21:

      צטט: צביקה פרל 2014-06-12 12:02:46

      איפה מתחיל הסוף ובעיקר איפה נגמרת ההתחלה. איזה היופי.

      ,תודה לך צביקה

        12/6/14 12:02:
      איפה מתחיל הסוף ובעיקר איפה נגמרת ההתחלה. איזה היופי.
        9/3/14 00:43:

      צטט: ~בועז22~ 2014-03-08 06:26:54

      יותר מפעם אחת חשבתי על הקשר שבין יוצר ליצירתו,

      מעבר לעובדה שהוא הוא שיצר אותה...

      למביט האוביקטיבי ביצירה יכולה להישאל השאלה:

      אם תדע דבר-מה (או הכול...) אודות היוצר, האם תשתנה

      נקודת מבטך על היצירה?

      והתשובה -

      אני מעריך שהיא תהיה שונה אולם בין כולם יעבור חוט-שני

      אחד: משהו בפנים, בנקודה הגרעינית ביותר, משהו שם

      יזוז..., אולי תהיה לו השפעה על ההתבטאות, אולי לא..., אולם

      עצב העובדה שהייתה שם, שם בפנים, עמוק בפנים - תזוזה,

      מלמדת שהקשר קיים.

      ובאשר למימד הזמן -

      אני מסרב להאמין לקונספט המקובל של 'זמן'.

      אין 'זמן', אין דבר כזה, 'זמן'. ומכאן שהוא לא..., עובר.

      אלה אנחנו, בני האדם, אנחנו אלה שעוברים!

      אנחנו באנו וגם נלך ואחרים ישפטו מה היה בין בואנו ללכתנו...

      תודה בועז. בכל פעם מרגש אותי מחדש לקרוא את התובנות העמוקות שאתה מעלה. במילים אחרות מרחיב את השיח ואת נקודת המבט שאני מציעה בפוסט. כמובן שזו הזדמנות לעקוב אחר גלגלי המחשבה שלך, שזה מעניין מאד בפני עצמו. תודה בועז יקר.

        8/3/14 06:26:

      יותר מפעם אחת חשבתי על הקשר שבין יוצר ליצירתו,

      מעבר לעובדה שהוא הוא שיצר אותה...

      למביט האוביקטיבי ביצירה יכולה להישאל השאלה:

      אם תדע דבר-מה (או הכול...) אודות היוצר, האם תשתנה

      נקודת מבטך על היצירה?

      והתשובה -

      אני מעריך שהיא תהיה שונה אולם בין כולם יעבור חוט-שני

      אחד: משהו בפנים, בנקודה הגרעינית ביותר, משהו שם

      יזוז..., אולי תהיה לו השפעה על ההתבטאות, אולי לא..., אולם

      עצב העובדה שהייתה שם, שם בפנים, עמוק בפנים - תזוזה,

      מלמדת שהקשר קיים.

      ובאשר למימד הזמן -

      אני מסרב להאמין לקונספט המקובל של 'זמן'.

      אין 'זמן', אין דבר כזה, 'זמן'. ומכאן שהוא לא..., עובר.

      אלה אנחנו, בני האדם, אנחנו אלה שעוברים!

      אנחנו באנו וגם נלך ואחרים ישפטו מה היה בין בואנו ללכתנו...

        7/3/14 15:46:

      צטט: נערת ליווי 2014-03-07 09:55:26

      טוב יקירתי!!! ראיתי פה ושם וקראתי [איך לא? :))!] ויש דברים שעוברים  לי בין אוזן ימין לשמאל, עוברים דרך הבטן וחזק! ואפילו אני שומרת ולא אומרת כאן בקול רם. אבל כן אולי מילה אחת על אריזות. ההן של האוטו שלא צריך להעמיס ולפרוק. ונכון זה מיצירות אחרות שלך. לא קשור לספרד, דרך אחרת או לא ממש. והמון המון המון קולות! נשיקה

      שלום נערתי המלווה, אכן מלווה אותי כל הזמן ומשאירה עקבות. איזה כיף. אז קודם כל, כמה משמח שיש אחת כמוך שקוראת, שמתרוצצת בין הקישורים שלי בלי להתייאש וקוראת. כיף. ותודה. לקרוא את תגובותייך, כמו גם את הפוסטים של, לעתים זה כמו לקרוא כתב חידש. וזה מעניין ומאתגר. וכן, את צודקת אלה שעל האוטו שלא צריך יותר לפרוק ולהעמיס, זה המצב הכי טוב בסוף. סוגים עניין וזהו בלי תלאות. אבל מצד שני אם לעבודות שלי לא היו תלאות, על מה הייתי כותבת? ולבסוף, אהבתי את עניין הקולות והקישור לאלופה הזאת חווה אלברשטיין. תודה יקירתי ושבת שלום.

        7/3/14 15:44:

      צטט: שולה ניסים 2014-03-07 09:43:04

      צפיתי בסרטון ( מאוד יפה), ראיתי את הקישור למטה ולחצתי עליו, אמשיך להתבונן בהמשך. המשך יצירה פורייה נורית. אני דווקא בתקופה של לנסות להוריד פרופיל ולנוח.

      תודה שולה. שבת שלום והרבה מנוחה. גם אני הולכת להוריד את הפורפיל לשבוע ימים. נראה מה זה יעשה.

        7/3/14 09:55:

      טוב יקירתי!!! ראיתי פה ושם וקראתי [איך לא? :))!] ויש דברים שעוברים  לי בין אוזן ימין לשמאל, עוברים דרך הבטן וחזק! ואפילו אני שומרת ולא אומרת כאן בקול רם. אבל כן אולי מילה אחת על אריזות. ההן של האוטו שלא צריך להעמיס ולפרוק. ונכון זה מיצירות אחרות שלך. לא קשור לספרד, דרך אחרת או לא ממש. והמון המון המון קולות! נשיקה

        7/3/14 09:43:
      צפיתי בסרטון ( מאוד יפה), ראיתי את הקישור למטה ולחצתי עליו, אמשיך להתבונן בהמשך. המשך יצירה פורייה נורית. אני דווקא בתקופה של לנסות להוריד פרופיל ולנוח.
        7/3/14 08:33:

      צטט: שטוטית 2014-03-07 02:12:50

      * שפע של יצירה לך נורית יקרה, שבת שלום }{

      תודה שטוטית יקרה, כבר לא מגיעים לכאן הרבה, לא אני ולא אחרים. מזל שיש אותך. ושוב תודה

        7/3/14 02:12:
      * שפע של יצירה לך נורית יקרה, שבת שלום }{

      ארכיון

      פרופיל

      נורית-ארט
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין