האישה במרכז.
כל גבר צריך לשמוח על שקיימות נשים בעולם, שכן ללא נשים בעולם, ספק רב אם העולם היה צבוע בכל כך הרבה צבעים יפים שקופים - אלו הרגשות והמצבים הרגשיים המדהימים, והרי זה ידוע שהאינטיליגנציה הרגשית היא קודם כל נחלתן של הנשים.
כל המלחמה הזאת על שוויון לנשים נראית לי מגוחכת לחלוטין. היא מגוחכת מעצם קיומה, לא יאומן שעוד נלחמים עליה. זה דומה למלחמה האם ירקות זה בריא - האין זה מובן מאליו!?
ככה זה כשחבורת ניאנדרטליים תפסה לאורך זמן כה רב את שרביט ההנהגה והשלטון וסיפורים תאולוגים ושאר אגדות הזינו את באי העולם באיזו מין מחשבה חלולה, עלובה ורקובה שהגבר יוצא לקרב והאישה מקומה במטבח. קחו את הקרב והחליפו בעבודה או בקריירה, קחו את המטבח והחליפו אותו בגידול ילדים, ניהול משק בית או כל לוגיסטיקה ביתית אחרת.
מצחיק שבסדנאות ובהרצאות רבות עוד מדברים על שוויון לנשים, על שוויון לאחר או יותר נכון, לאחרת. המאה היא המאה ה-21, השנה היא כבר 2014. תינוקות נרפאים מאיידס, מרקל שולטת בגרמניה, פייברג מנהלת את נתניה, הטכנולוגיה לא עוצרת ועולם ההשכלה והלך ומתרחב.
כמה טוב שגם נשים לוקחות חלק פעיל ועיקרי בכל מפעל החיים הזה. חבל שלא באתן קודם. אני יודע שזה לא אשמתכן-לא נתנו לכן.
עצם המחשבה שבכלל מדברים על שוויון לאחרת מקומם אותי. האישה היא אחרת? אחרת ממה? אחרת ממי? למה העולם סובב סביב הגבר ואילו האישה היא אחרת? האישה היא מרכז, מרכז לא פחות ואף יותר מהגבר.
מעתה, אל נא תאמרו שוויון לאחרת, אלא אמרו האישה היא מרכז, שכן לולא אישה בדמות אם, סבתא, מפקדת, מורה, מנהלת בעבודה או כל תפקיד אחר, ספק אם היה בכלל גבר מגיע למעמד בו היה יושב לו בפאנל, בשיעור חברה או בכל פורום כזה או אחר וטוען שמגיע שוויון לאישה, ל"אחרת".
יום אישה שמח. |