כותרות TheMarker >
    ';

    בשביל הזהב

    מה צפוי בעוד שנה?

    0 תגובות   יום שישי , 7/3/14, 20:56

    בעוד אנו נרגעים מהזכיה של "12 שנים של עבדות" באוסקר לסרט הטוב ביותר ובזכיות המרובות של "כח משיכה", כבר מתחילות להתעורר ספקולציות לגבי טקס האוסקר של שנה הבאה. 12 שנים היה מקרה נדיר יחסית של זוכה שרבים המרו עליו עוד מתחילת השנה. לי לקח זמן לאמץ אותו כפייבוריט אפשרי מכיוון שסרטיו הקודמים של סטיב מקווין היו רחוקים מלהיות כוס התה של האקדמיה. בנוסף, רוב זוכי האוסקר מצטרפים לזירת ההימורים בשלבים מאוחרים יותר של השנה.

    ההקדמה הזו היא תעודת הביטוח שלי לגבי הרשימה הארוכה שתבוא מיד. אין שום דרך לדעת אילו סרטים יהיו מועמדים לאוסקר שנה מראש, רק לשער ולהשאיר מקום למצטרפים נוספים בהמשך הדרך. הרשימה, שאינה כוללת סרטי אנימציה וסרטי אקשן/הרפתקאות שקשה לראות אותם כרגע בתמונת הסרט הטוב ביותר, מציגה בפניכם חלק מהסרטים היותר מדוברים שעתידים לצאת ב-2014 ועשויים להתמודד על האוסקר בעוד שנה.

     

    מלון בודפשט הגדול: נתחיל דווקא עם סרט שכבר הגיע לקולנוע. סרטו החדש של וס אנדרסון משופע כוכבים, מה שאומר שלא תמצאו אף אחד מהם במרוץ לתפקידים הראשיים, כי לאף אחד מהם אין מספיק זמן מסך. הביקורות חיוביות ברובן, אבל קשה להאמין שכמו "ממלכת אור הירח", הסרט ישאר בזכרון בסוף השנה.

     

    קסם באור הירח: בפעם הקודמת שוודי אלן עשה סרט תקופתי, הוא היה מועמד כבמאי וזכה כתסריטאי על "חצות בפריז". גם קסם באור הירח מתרחש בפריז של תחילת המאה ה-20, מה שמבטיח לו פוטנציאל בקטגוריות העיצוב. יש טענות שהאשמתו של אלן בתקיפה מינית תפגע באופן בו הקהל ואנשי התעשיה יקבלו את הסרט, אבל מוקדם מכדי לקבוע. אמה סטון, קולין פירת', מרשה גיי הרדן, ג'קי ויבר ואיילין אטקינס הם השמות המוכרים המשתתפים בסרט.

     

    ויפלאש: הזוכה הגדול של פסטיבל סאנדאנס האחרון, מספר על מתופף שחולם להצליח בעולם הג'אז. סרטים מסאנדאנס מקבלים לעתים מספר מועמדויות יוקרתיות ולעתים, זוכים להתעלמות מוחלטת מהאקדמיה. אני לא רואה בויפלאש משהו יוצא דופן, אבל אסור לפסול את האפשרות שלו להשתחל לרשימת המועמדים הסופית. זו הפעם הראשונה שאני (ורבים אחרים) שומע על הבמאי דמיאן צ'אזלה. יש דיבורים על מועמדות אפשרית לג'יי.קיי. סימונס כשחקן משנה.

     

    סרינה: מתחילה להתפתח מסורת לפיה בכל שנה, אחד המועמדים לאוסקר הוא סרט עם בראדלי קופר וג'ניפר לורנס. בשנתיים האחרונות, זה קרה תחת ניצוחו של דיוויד או. ראסל והשנה, הבמאית הדנית סוזן בייר מפגישה את שני הכוכבים בעיבוד לספרו של רון רש. הסיפור מתמקד בזוג בתקופת השפל הגדול שנאלץ להתמודד עם עקרותה של האישה. נשמע כמו חומר למלודרמה מהסוג שהאקדמיה אוהבת ובייר כבר זכתה לאהבה כאשר סרטה "בעולם טוב יותר" קבל אוסקר לסרט הטוב ביותר בשפה זרה.

     

    Gone Girl: אני תמיד מתרגש לקראת סרט חדש של דיוויד פינצ'ר, אחד הבמאים האהובים עלי. קשה לי למצוא תרגום מתאים לשמו של הסרט, אבל אני בטוח שהוא יופיע בחודשים הקרובים לצד תרגום מתבקש של הספר עליו הוא מבוסס. ג'יליאן פלין עבדה את רב המכר של עצמה למותחן על אישה שנעלמת ביום הולדתה ובעלה שמחפש אחריה. יש פה את המרכיבים לסרט פינצ'ר קלאסי ואחרי שתי מועמדויות לאוסקר, האקדמיה בהחלט מכירה בקיומו (גם אם נזכרה בכך באיחור). הדבר היחיד שמדאיג אותי הוא הליהוק. בן אפלק, ניל פטריק האריס, טיילר פרי ומיסי פייל הם לא בדיוק השמות שהייתי מצפה למצוא במותחן שכזה, אולם הם הכוכבים היותר גדולים ברשימת השחקנים. פינצ'ר כבר הוציא הופעות נפלאות משחקנים לא צפויים, אבל רשימת השמות הזו עדיין מעוררת בי ספקות.

     

    אינטרסטלר: זה כמעט מתבקש להכין כבר עכשיו את התגובות הזועמות על אי הכללתו של כריסטופר נולאן ברשימת המועמדים על הבימוי. אחרי "ממנטו", "האביר האפל" ו"התחלה", ברור שהוא לא קולע לטעם האקדמיה. על שלושת הסרטים האלה היה מועמד לפרס איגוד הבמאים, אבל לא לאוסקר. בכל זאת, אינטרסטלר יכול להיות משהו שונה. מעט מאוד ידוע על עלילת הסרט, אבל אחרי שיצר שניים מהסרטים הרווחיים ביותר של המאה ה-21, נולאן נהנה מחופש אמנותי יוצא דופן. רשימת השחקנים, כרגיל אצל נולאן, ארוכה ומפוארת. בין השאר, משתתפים בסרט מתיו מקונוהי, אן האת'וויי, ג'סיקה צ'סטיין, מייקל קיין, טופר גרייס, קייסי אפלק, ג'ון ליתגו ואלן ברסטין. רק אחד מהשמות האלה לא היה מועמד מעולם לאוסקר. הדבר העיקרי שפועל לרעת הסרט, לצד חוסר ההתאמה בין נולאן לאקדמיה, הוא שמדובר ככל הנראה בסרט מדע בדיוני, מהסוג שלעתים רחוקות זוכה בכלל למועמדות. מצד שני, אם יש מישהו שיכול ללכת נגד הסטיגמה של הז'אנר, זה כריסטופר נולאן.

     

    זעם: לא הרבה אמור לעבוד לטובת הסרט הזה, אבל נראה ששווה להשגיח עליו בכל מקרה. בראד פיט, זוכה האוסקר הטרי כמפיק, מגלם את התפקיד הראשי כמפקד צוות טנק במלחמת העולם השניה. לצדו, שיה לה-באף, ג'ייסון אייזקס ולוגן "פרסי ג'קסון" לרמן. את הסרט מביים וכותב דיוויד אייר שסרטו המוכר ביותר הוא "סוף המשמרת". עושה רושם שהסרט יקום ויפול על ההופעה של בראד פיט ותפקידו של אייר לדאוג שהמניירות הקבועות שלו לא יפריעו להופעה איכותית.

     

    יציאת מצרים: אני מאוד סקפטי לגבי הסרט הזה, אבל סרטים של רידלי סקוט תמיד מוצאים את דרכם לרשימת המועמדים הפוטנציאליים בתחילת השנה. אפילו שלא ביים סרט סביבו קיים קונצנזוס חיובי מאז 2001, הגרסה של סקוט לסיפור יציאת מצרים מעורר סקרנות כאילו רק אתמול יצא "גלדיאטור". כריסטיאן בייל מגלם את משה ולפני שאתם מרימים גבה, זה ליהוק יותר סביר מצ'רלטון הסטון. לפחות על בייל אפשר לסמוך שיעשה מאמצים להראות כמו עברי קדום. אין ספק שהסרט יהיה רווי אפקטים ועיצובים תקופתיים מרשימים, אבל אין שום ערובה לגבי איכות התסריט. צמד הכותבים ביל קולג' ואדם קופר כתבו עד כה רק קומדיות לא מוצלחות ולא ברור האם סטיבן זליאן הובא בכדי לתקן את התסריט שלהם, או שהם הובאו בכדי להתאים את התסריט שלו לדרישות ההפקה. בכל אופן, תאריך הפצה בדצמבר מעיד על ציפיות להצלחה קופתית.

     

    Inherent Vice: פול תומס אנדרסון מנסה את מזלו בסרט קליל יחסית. כלומר, קליל יחסית לסרט של פול תומס אנדרסון. חואקין פניקס, אחד השחקנים הטובים בעולם לדעתי, מגלם שוטר נרקומן בשנות השבעים של המאה הקודמת, שחוקר את העלמותה של חברתו לשעבר. ג'ינה מאלון, ג'וש ברולין, אוון וילסון, בניסיו דל טורו ומרטין שורט הם השמות היותר מוכרים בצוות שחקני המשנה. קשה להעריך כיצד האקדמיה תגיב לסרט, בשל נטייתו של אנדרסון לעשות סרטים על דמויות שקשה להזדהות איתן. פעם אחת, יצאה לו מועמדות לסרט הטוב ביותר ("זה יגמר בדם"), אבל הוא מסתפק לרוב במועמדויות משחק וכתיבה.

     

    במעמקי היער: זה לא שאני מזלזל בכושר השיפוט של חזאי אוסקר אחרים, אבל קשה לי להבין למה הסרט הזה נמצא גבוה בדרוג המועמדים האפשריים אצל רבים מהם. כן, רוב מרשל ביים סרט אחד שזכה באוסקר ("שיקגו"). כן, צוות השחקנים הגדול כולל את מריל סטריפ, שגם אחרי 18 מועמדויות ושלוש זכיות צריכה להילקח בחשבון בכל תחזית אוסקרים, כשלצדה ג'וני דפ, אמילי בלאנט, אנה קנדריק וכריס פיין. עדיין, זה סרט על דמויות מהאגדות ונראה שקהל היעד שלו הוא ילדים ונוער. בפעם האחרונה שבדקתי, מרבית חברי האקדמיה אינם משתייכים לקבוצת הגיל הזו וממילא, אינם חובבים גדולים של סרטי פנטזיה. אני מכליל את הסרט ברשימה מכיוון שיש לו פוטנציאל בלא מעט קטגוריות טכניות, אבל רוב מרשל נראה יותר כמו במאי של הצלחה אחת מקרית, מאשר מישהו שיתקרב שוב לפסלון אוסקר.

     

    Get on Up: טייט טיילור אמנם לא זכה בינתיים להרבה הכרה כבמאי, אבל סרטו הקודם "העזרה", היה מועמד לאוסקר לסרט הטוב ביותר, בנוסף לשלוש מועמדויות על משחק, בהן זכיה של אוקטביה ספנסר. טיילור מגייס חלק מצוות השחקנים של "העזרה" לסרט על חייו של הזמר ג'יימס בראון. סרטים כאלה לרוב מעוררים עניין בקרב חזאי אוסקר, אבל הוא תלוי במיוחד ביכולת החיקוי והמשחק של צ'אדוויק בוזמן. מי זה, אתם שואלים? הוא האיש שמגלם את ג'יימס בראון בסרט ולאחר שנים בטלוויזיה, זכה בשנה שעברה לסוג של פריצה קולנועית דרמת הבייסבול "42". גם זה היה סרט ביוגרפי, כך שבוזמן אולי מצא את יעודו.

     

    לא נשבר: אחרי שתככב הקיץ כמכשפה בסרט "מליפסנט" של דיסני, אנג'לינה ג'ולי תעבור לכס הבמאית, עם דרמת מלחמה המבוססת על סיפור אמיתי. לואיס זמפריני היה אלוף אולימפי בריצה שנפל בשבי היפנים בזמן מלחמת העולם השניה. הסרט מספר את סיפור השרדותו, תוך השוואה מתבקשת בין רוח האדם לשיא שקבע טרם גיוסו לצבא. "עומד על כנו" יהיה אולי תרגום מתאים יותר לשם המקורי, Unbroken, אבל רציתי להישאר כמה שיותר קרוב למשמעות המילולית. אין בסרט שחקנים מפורסמים. ג'ק אוקונל בתפקיד הראשי הוא זה שימשוך אליו את תשומת לב המבקרים. יש לסרט ארבעה תסריטאים, כאשר ביניהם, למרבה ההפתעה, נמצאים ג'ואל ואיתן כהן. מתברר שהשניים הובאו בידי אנג'לינה ג'ולי לשכתב את התסריט לאחר ששני התסריטאים המקוריים, ויליאם ניקולסון וריצ'רד לגרבנס, סיימו את הגרסה הראשונה. השאלה היא רק איך ג'ולי, שסרטה הקודם כבמאית, "ארץ של דם ודבש", לא נחל הצלחה, תתמודד עם הסיפור הלא פשוט.

     

    המבול: לא רק רידלי סקוט מנסה להחזיר את האפוסים התנ"כיים לאפנה. דארן ארונופסקי, שנמצא בתקופה טובה אחרי "המתאבק" ו"ברבור שחור", מביים סרט על נח והמבול. כבר מהטריילר, אפשר להבין שהסרט לא נצמד לסיפור המקראי. ראסל קרואו מגלם את איש צדיק היה, ג'ניפר קונלי את אשתו, אנתוני הופקינס את סבא מתושלח ואמה ווטסון, ריי וינסטון וניק נולטה גם מעורבים בתפקידים שונים. ארונופסקי זכה להכרה מצד האקדמיה בזכות התמקדות בעבודת הבימוי והשארת הכתיבה לאחרים. ב"המבול", הוא חובר לארי הנדל, איתו כתב את "המעיין" שגם מעריציו האדוקים של ארונופסקי לא כל כך בטוחים על מה הוא. קשה להאמין שהסרט הזה יחזיק מעמד עד סוף השנה, אבל הוא יוצא בעוד שלושה שבועות, אז עוד מעט נדע מה המבקרים והקהל חושבים עליו.

     

    עיניים גדולות: לא מדובר ברימייק לסרטו של אורי זוהר, אלא בסיפור מקורי על חייהם האמיתיים של הציירת מרגרט קין ובעלה וולטר, שמאבקם על זכויות יוצרים הגיע לבית המשפט. טים ברטון נבחר לביים ובאופן חריג, לא גייס לסרט אף אחד מהשחקנים הקבועים שלו. איימי אדמס וכריסטוף ואלץ בתפקידים הראשיים במה שאולי יביא סוף סוף לאדמס את האוסקר אליו היא מועמדת כמעט כל שנה. למרות שהוא עוד נחשב לבמאי אנימציה מוצלח, שני סרטיו האחרונים של ברטון עם שחקנים בשר ודם, נקטלו בביקורות. "עיניים גדולות" הוא ההזדמנות בשבילו להראות שעוד יש לו את מה שדרוש בכדי ליצור סרט מרתק ומרגש שמלהטט בין דמיון ומציאות. אולי מוגזם לצפות למועמדות לאוסקר עבור ברטון, לאור חוסר היחס בשנים קודמות (להוציא את קטגוריית האנימציה), אבל הסרט יצבור עוד הרבה באז לפני שיצא לאקרנים בסוף נובמבר.

     

    בירדמן: אפרופו טים ברטון, אי אפשר שלא לחוש את השפעתו על הסרט הזה, לפחות מבחינת הליהוק. מייקל קיטון, מי שהיה באטמן בסרטיו של ברטון, מגלם כוכב עבר שגלם גיבור-על ומנסה להחיות את הקריירה שלו בעזרת גרסת מחזמר לסיפור שפרסם אותו. על הבימוי אמון אלחנדרו גונזלס אינייריטו, שזה סרטו הראשון שהאנגלית היא השפה העיקרית בו. הוא ביים קטעים ממושכים באנגלית ב"בבל", אבל שם השפה חלקה זמן מסך עם ספרדית, ערבית ויפנית. לצד הליהוק המסקרן של מייקל קיטון, גם אדוארד נורטון, אמה סטון, נעמי ווטס וזאק גליפיאנקיס בתפקידים משניים יכולים לעורר את עניין האקדמיה. אני לא יודע עד כמה כליל יכול להיות סרט של אינייריטו, אבל זה בהחלט כיוון מסקרן.

     

    משחק החיקויים: בנדיקט קמברבץ' הוא אחד הכוכבים החמים כרגע בתעשיית הבידור ולא רק בגלל הפוטובומבינג המלכותי שעשה באוסקר. במה שאמור להיות תפקיד עם פוטנציאל היסטרי לאוסקר, קמברבץ' מגלם את אלן טיורינג, המתמטיקאי הגאון שעזר לפענח את צופן האניגמה הנאצי במלחמת העולם השניה ונשפט למאסר בעקבות נטיותיו המיניות. את הסרט מביים מורטן טילדום הנורבגי וכותב גרהם מור שתסריטו הראשון נקרא "פיראטים נגד נינג'ות".

     

    פוקסקאצ'ר: הסרט הזה היה אמור לצאת בסוף השנה שעברה, אולם נדחה למועד לא ידוע ב-2014. למרות זאת, הוא לא הפסיק לעורר עניין, הרבה בגלל הבמאי בנט מילר ששני סרטיו הקודמים ("טרומן קפוטה", "מאניבול") היו מועמדים לאוסקר. עיקר הניחושים עוסקים במועמדות של סטיב קארל, שכבר הראה בעבר יכולות דרמתיות, בתפקיד חולה נפש שרוצח מתאבק אולימפי. צ'אנינג טייטום ומארק רופלו גם מופיעים בקרב מהמרים שונים, אבל קארל הוא זה שעיקר המבטים מופנים אליו.

     

    שנה אלימה ביותר: אני מאוד מחבב את ג'יי.סי. צ'נדור. בשני סרטים, הוא הראה בעיני יכולות גבוהות של בימוי והצבת גבולות נכונים שמאפשרים לסרטיו להראות בו זמנית מציאותיים ומותחים להפליא. "התמוטטות" היה מועמד על התסריט המקורי ו"הכל אבוד" על עריכת סאונד. אפשר לקוות בשבילו ש"שנה אלימה ביותר", העוסק במהגרים המנסים להביא את העסק לצמיחה במה שהוגדרה סטטיסטית כאחת השנים האלימות בתולדות ניו יורק. אוסקר אייזק ("בתוך לואין דיוויס") וג'סיקה צ'סטיין בתפקידים הראשיים.

     

    החיפוש: לא הרבה ידוע על הסרט הזה, אבל הוא נכתב ומבויים בידי מישל האזאנאוויציוס, זוכה האוסקר על בימוי "הארטיסט", כך שיש מקום לסקרנות. אנט בנינג וברניס ביז'ו משתתפות בסרט על אישה המתיידדת עם ילד צ'צ'ני במהלך עבודתה באיזור מלחמה.

     

    מר טרנר: האקדמיה אוהבת את מייק לי, אפילו שהקהל לא תמיד מבין מה הוא רוצה ממנו. מייק לי נוהג לביים סרטים בעלי עלילה פשוטה ביותר, המתרכזים יותר באינטראקציה בין השחקנים, מאשר בסיפור. "מר טרנר" עוסק בחייו של הצייר ג'וזף ויליאם טרנר ועל פי גילו של השחקן הראשי, טימותי ספאל, הסרט יתמקד בתחילת המאה ה-18, כאשר טרנר כבר היה מוכר ומבוגר.

     

    זבל: האם אתם יודעים מי הבמאי היחיד בהיסטוריה שכל ארבעת סרטיו הראשונים היו מועמדים לאוסקר לסרט הטוב ביותר? התשובה היא סטיבן דאלדרי ואם אתם לא בטוחים מי זה, אתם כנראה לא חברי אקדמיה. אני לא יודע למה, אבל האקדמיה ממש אוהבת את סרטיו, גם כאשר הביקורות לא אוהדות. "זבל" עוסק בילדים הנמלטים מהמשטרה בעקבות גילוי בערמת אשפה. הוא מבוסס על ספר ילדים מצליח ומשתתפים בו רוני מארה ומרטין שין. את רוב התסריט כתב ריצ'רד קרטיס, המוכר בעיקר ככותב קומדיות רומנטיות.

     

    עולם הפרא: עוד שם שכדאי להתחיל לשים לב אליו הוא ז'אן-מארק ואלה. סרטו האחרון, "מועדון הלקוחות של דאלאס", יצא מטקס האוסקר עם שלושה פרסים, שניים מהם על משחק. ב"עולם הפרא", ריס וית'רספון מגלמת אישה שיוצאת למסע ממושך בכדי להתמודד עם אסון אישי. נשמע כמו חומר לא רע לאוסקר, במיוחד עם ניק הורנבי כתסריטאי. ואלה לא הבריק בבימוי מועדון הלקוחות, אבל הוא בהחלט נמצא כרגע על הרדאר של האקדמיה.

     

    סוויטה צרפתית: נדמה שסיפורו של הספר עליו הסרט מבוסס, היה יכול לשמש לסרט לא פחות (ואולי יותר) מרתק. "סוויטה צרפתית" נכתב בידי אירן נמירובסקי, יהודיה צרפתיה שנשלחה לאושוויץ ומתה שם מטיפוס. הספר, שתוכנן להיות חלק מסדרה, נשמר בסוד בידי בתה של נמירובסקי במשך שישים שנה, בטרם הוחלט להוציאו לאור. העיבוד הקולנועי נעשה בידי סול דיב, במאי ותסריטאי בריטי שסרטו המוכר ביותר הוא "הדוכסית". אני לא חושב שהסרט יהיה מוצלח במיוחד, למרות פוטנציאל למועמדות למישל ויליאמס כשחקנית ראשית. זה לא נשמע כאילו חומר המקור, על רומן בין איכרה צרפתיה וחייל גרמני, היה מרתק במיוחד והעדר במאי מוערך יותר, או צוות שחקנים מוכר, לא מבשר טובות.

     

    גברים, נשים וילדים: לפני כמה שנים, נראה שג'ייסון רייטמן הוא אחד הבמאים הצעירים המבטיחים של הוליווד. אלא שאחרי שתי מועמדויות רצופות לאוסקר, ההצלחה שלו נעצרה. "תקועה" זכה להתעלמות מצד האקדמיה ו-"Labor Day" נכשל בביקורות. הסרט החדש, העוסק באופן בו האינטרנט משפיע על יחסים בין אנשים, עשוי להיות כרטיס הכניסה של רייטמן בחזרה לחלק העליון של טבלת המבקרים. הסרט אמנם מוגדר כקומדיה, אבל הוא דורש מאדם סנדלר, בתפקיד הראשי, הרבה יותר איפוק ממה שהוא רגיל להפגין. כשסנדלר מגלם תפקיד רציני יחסית, הוא זוכה לתגובות חיוביות, אם כי אני לא רואה פה פוטנציאל למועמדות לאוסקר. אולי לג'ניפר גארנר, אם תצליח להתעלות על הבינוניות הרגילה שלה, מה שעשתה לרגע ב"ג'ונו" של רייטמן. אגב, "Labor Day" יצא בארה"ב בסוף ינואר ורייטמן כבר עכשיו עובד על הסרט הבא שלו. אם יהיה מספיק זריז, אולי יצליח להוציא לא פחות משלושה סרטים באותה שנה. אני מקווה בשבילו שזה לא יקרה, כי אם האולפן יזהה ב"גברים, נשים וילדים" מועמד אפשרי לאוסקר, הוא יעדיף לדחות את צאת סרטו הבא של רייטמן בכדי למקד את מאמצי השיווק בסרט אחד בכל פעם.

     

    קרול: הסרט הזה נמצא כאן למרות שלא ברור האם יצא השנה. זה פשוט שטוד היינס לא ביים סרט חדש כבר זמן מה והסיפור עצמו נשמע מרתק. רוני מארה וקייט בלנשט משחקות בסיפור על מוכרנית שמתאהבת באישה מבוגרת ממנה. מריחים את המועמדויות לאוסקר עד כאן. היינס עסק מעט בנושא החד מיניות בסרטו "הרחק מגן עדן", שהביא לו מועמדות על התסריט וסדר לקייט בלנשט מועמדות לאוסקר על משחקה ב"אני לא שם". הסרט מוגדר כרגע ב-IMDb כנמצא בטרם הפקה, כך שאין ודאות שיושלם ויופץ עד סוף 2014. אני מניח שנהיה חכמים יותר בקיץ.

     

    אהבה ורחמים: מי ששתף בעבר פעולה עם טוד היינס, הוא התסריטאי הישראלי-אמריקאי אורן מוברמן. השניים עבדו ביחד על "אני לא שם", הסרט המוזר על בוב דילן וכעת, מוברמן משתף פעולה עם ביל פולד בסרט על בריאן וילסון, חבר הביץ' בויז. ביל פולד רגיל לעבוד כמפיק והיה מעורב בסרטים כמו "הר ברוקבק", "עץ החיים" ו"12 שנים של עבדות". זה בסך הכל סרטו השני כבמאי, כאשר את הראשון ביים ב-1990. מוברמן הוא השם היותר מבטיח בפרויקט, לאחר שהיה מועמד לאוסקר לפני כמה שנים על כתיבת "השליח" (אותו גם ביים). פול דנו מגלם את בריאן וילסון ולצדו, משתתפים בסרט אליזבת בנקס, ג'ון קיוזאק ופול ג'יאמטי שהוא, להערכתי, בעל הסיכוי הגבוה ביותר לצאת מהסרט הזה עם מועמדות לאוסקר.

     

    סיפור אמיתי: בפעם האחרונה שג'יימס פרנקו וג'ונה היל שתפו פעולה, יצא "סוף", אחת הקומדיות הוולגריות והאלימות בהיסטוריה המתועדת. מצד שני, שניהם גם שחקנים דרמתיים שהיו מועמדים בעבר לאוסקר. הם מופיעים בסרט בבימויו של רופרט גולד חסר הנסיון, בתור רוצח מבוקש והאדם שאת זהותו הוא גונב. זו לא קומדיה, למרות שאני בטוח שהולך להיות מטורף מאחורי הקלעים.

     

    מכאן אני ממשיך: ג'ונתן טרופר מעבד את ספרו לתסריט בבימויו של שון לוי, במאי שעיקר עבודתו בקומדיות ובסרטי אקשן לכל המשפחה. אחרי "לילה במוזיאון", "לדפוק התמחות" ו"פלדה אמיתית", לוי בחר לשנות כיוון ולעסוק בסיפורה של משפחה יהודית שחושפת סודות ומטענים רגשיים במהלך שבעה. צוות השחקנים כולל את ג'ייסון בייטמן, טינה פיי, טימותי אוליפנט, אדם דרייבר וג'יין פונדה. האם הקומדיה המורבידית תזכה להערכה דומה לזו שהספר זכה לה? נדע בספטמבר.

     

    איש המסילה: עיבוד אוסטרלי/בריטי לספר מצליח המבוסס על סיפור אמיתי. קולין פירת' מגלם אדם ששרד את מסילת המוות בבורמה במלחמת העולם השניה וחוזר להתעמת עם האדם שהיה אחראי על העינויים שעבר. אני לא יודע הרבה על הבמאי ג'ונתן טפליצקי, שסרטיו אינם זוכים להפצה רחבה בצפון אמריקה ובאירופה. מאחר ותאריך היציאה של "איש המסילה" באוסטרליה הוא בדצמבר, לא בטוח שיספיק להגיע עד סוף השנה לארצות הברית ולהיות כשיר לאוסקר.

     

    אנני: אני לא חושב שיש לסרט הזה סיכוי להרבה מועמדויות באוסקר, אבל ברור לי שהוא יוזכר בהרבה תחזיות לאורך השנה. מדובר בגרסה קולנועית נוספת למחזמר על היתומה שמאומצת בידי פוליטיקאי תככן. הפעם, מגלמת את הדמות הראשי קוונזנה ואליס, כאשר לצדה ג'יימי פוקס, קמרון דיאז ורוז ביירן. אני לא מצפה ליותר מסרט חג מולד לכל המשפחה ועל כן, לא הייתי מהמר על סיכוייו לאוסקר מחוץ לקטגוריות הסאונד ושיר הנושא.

     

    פרנק: נסיים עם הימור פרוע. סרט שאני בספק אם בכלל יגיע לאקרנים בארץ, אבל נראה שווה אזכור. מייקל פסבנדר מגלם מנהיג אקסצנטרי של להקת פופ, אליה מצטרף מוזיקאי צעיר מתוסכל. לני אברמזון, שלא ראיתי אף אחד מסרטיו הקודמים, מביים על פי תסריט של ג'ון רונסון ופיטר סטרוהאן (מועמד לאוסקר על "החפרפרת"). מגי ג'ילנהאל מהווה צלע נשית בצוות השחקנים.

    דרג את התוכן:

      תגובות (0)

      נא להתחבר כדי להגיב

      התחברות או הרשמה   

      סדר התגובות :
      ארעה שגיאה בזמן פרסום תגובתך. אנא בדקו את חיבור האינטרנט, או נסו לפרסם את התגובה בזמן מאוחר יותר. אם הבעיה נמשכת, נא צרו קשר עם מנהל באתר.
      /null/cdate#

      /null/text_64k_1#

      אין רשומות לתצוגה

      ארכיון

      פרופיל

      אביעד שמיר
      1. שלח הודעה
      2. אוף ליין
      3. אוף ליין