יום האשה הבינלאומי 2014
יש בינינו נשים שזכו וקבלו את כל האפשרויות ואת כל הזכויות והן כל כך שמחות בחלקן, עד שהן שוכחות. ונשים אלה למרבה הצער אומרות: "אני מעולם לא הופליתי לרעה בשום רגע מחיי, איש לא חסם בפני את הדרך להצלחתי הרבה!" את אולי כן התברכת.
לא כל הנשים בימינו בורכו וקבלו זכויות.
יש בינינו ואלה הן הרב, אשר יושבות במחשכי הניצול והן נאנקות תחת כבד ההפליה.
יש כאלה הנאנסות, יש כאלה המוכות, יש כאלה שחייהן אינם חיים.
יש כאלה הסגורות בתוך הבתים, בתוך הסמרטוטים השחורים על ראשן, פן חלילה יעירו את היצר אצל המין השני, ולנוחותו אורזים אותן כך.
ויש כמובן את הרצח של נשים מסיבות שונות ומשונות, שגזרו עליהן הגברים .
ויש כמובן הדתות השונות המפלות את האשה באשר היא אשה.
ואת כל אלה שכחו הנשים שבימים האחרונים מכריזות: "אין לנו עוד צורך ביום האשה, כבר אנחנו מסודרות" כביכל.
האומנם?
חברותי הנשים, הבה נזכור ביום זה את כל העוולות אשר נשים שלא נולדו במקום ובזמן הנכון והן סובלות עדיין את עובדת היותן נשים!
חברותי הנשים, לא לשם התרברבות נשית יוסד יום זה.
ביום זה אנחנו מזדהות עם כל אותן נשים שהן הרב הגדול בעולמנו אשר גורלן לא היטיב עמן, אלא להיפך, גורלן מר
אני שואלת את עצמי במה אני יכולה להועיל לנשים הללו וכחי כה דל.
אין לי הרבה לתת, מלבד אולי מלים מספר.
לכן, הנה שירי כאן, אשר כבר הופיע לפני שנים בספרי: "מחיי עירי" בהוצאת פועלים. *** מֵאָז שֶׁאִמָּא פָּרְצָה אֶת קִיר הַמִּטְבָּח הִיא עָפָה לָהּ דֶּרֶך הַחַלוןֹ בְּלִי כָּנָף עַל אָזְנָה דָּבוּק טֶלֶפוןֹ נַיָּד וְעַל הָאַנְטֵנָה הַקְּצָרָה שֶֹלוֹ מִתְנַףְנֵף סִנָּרָה הַלָּבָן. אִי אֶפְשָׁר לְהָשִׁיב אוֹתָהּ מִשָּׁם, כִּי מֵרֶגַע שֶׁהַסִּנָּר הָיָה לְמִפְרָשׂ וְהָעוֹלָם לְמַטָּה נִפְרַשׂ גָּדוֹל רָחָב יָפֶה גָּלוּי חָקוּק מְגֻדָּר הִיא שָׁטָה לָהּ מְגַלָּה אוּלַי מִי יוֹדֵעַ אוּלַי עוֹד נָכוֹנוּ גַּם לָהּ עֲתִידוֹת. ר. מיפו. |